47

 47 וּמִשּׁוּם זֶה תִּקְּנוּ תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים תְּפִלּוֹת בִּמְקוֹם קָרְבָּנוֹת, לְהַעֲבִיר מִמֶּנָּה חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ תִּקְּנוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית כְּמוֹ קָרְבַּן הַשַּׁחַר, וּתְפִלַּת מִנְחָה כְּמוֹ קָרְבַּן בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּתְפִלַּת עַרְבִית כְּמוֹ אֵמוּרִים וּפְדָרִים שֶׁהָיוּ מִתְאַכְּלִים כָּל הַלַּיְלָה. וּשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת שֶׁתִּקְּנוּ שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת, כְּנֶגֶד הַמֶּרְכָּבָה שֶׁהֵם קְשׁוּרִים בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁהֵם פְּנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם. (ע''כ רעיא מהימנא).

 47 וּבְגִין דָּא, תַּקִּינוּ תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים צְּלוֹתִין בַּאֲתַר דְּקָרְבְּנִין, לְאַעְבְּרָא חֲטָאוֹת וַאֲשָׁמוֹת מִינָּהּ. וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ צְּלוֹתָא דְּשַׁחֲרִית, כְּקָרְבָּן הַשַּׁחַר. וּצְּלוֹתָא דְּמִנְחָה, כְּקָרְבָּן בֵּין הָעַרְבַּיִם. וּצְּלוֹתָא דְּעַרְבִית, כְּאֵמוּרִים וּפְדָרִים דַּהֲווֹ מִתְאַכְּלִים כָּל הַלַּיְלָה. וּתְלַת אֲבָהָן דְּתָקִינוּ תְּלַת צְּלוֹתִין, לָקֳבֵל מֶרְכַּבְתָּא דְּאִינּוּן קְטִירִין בָּהּ. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶרְכָּבָה, דְּאִינּוּן פְּנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וְגו'. (ע''כ רעיא מהימנא)

umishum zeh tikkenu tanna'im ve'amora'im tefillot bimkom karebanot, leha'avir mimmennah chatta'ot va'ashamot, umishum kach tikkenu tefillat shacharit kemo kareban hashachar, utefillat minchah kemo kareban bein ha'arbayim, utefillat arvit kemo emurim ufedarim sheha'u mit'akelim kal hallaylah. usheloshet ha'avot shettikkenu shalosh tefillot, keneged hammerkavah shehem keshurim bah, kemo shebe'aruha, ha'avot hen hen hammerkavah, shehem penei aryeh el hayamin le'arba'ttam. ("ch r'y mhymn

uvegin da, takkinu tanna'im va'amora'im tzelotin ba'atar dekarebenin, le'a'bera chata'ot va'ashamot minnah. uvegin da takkinu tzelota deshacharit, kekareban hashachar. utzelota deminchah, kekareban bein ha'arbayim. utzelota de'arvit, ke'emurim ufedarim dahavo mit'akelim kal hallaylah. utelat avahan detakinu telat tzelotin, lakovel merkavtta de'innun ketirin bah. kemah de'ukemuha, ha'avot hen hen hamerkavah, de'innun penei aryeh el hayamin le'arba'ttam vegv'. (''ch r'y mhymn

Translations & Notes

ומשום זה התקינו התנאים והאמוראים תפילות במקום קרבנות, להעביר חטאות ואשמות מהמלכות. ומשום זה התקינו תפילת שחרית, כקרבן השחר. ותפילת מנחה, כקרבן בין הערביים. ותפילת ערבית, כאמוּרים ופדָרים, שהיו מתאכלים על המזבח כל הלילה. ושלושת האבות, שהתקינו ג' תפילות, כנגד המרכבה חג"ת, שהם קשורים בה, כמ"ש, האבות הן הן המרכבה. שהם פני אריה לימין, חסד, ופני שור, גבורה, ופני נשר, ת"ת. שכנגדם הן שלוש תפילות.
אש תמיד תוּקַד על המזבח

48

 48 אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, (בראשית כב) וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וְגוֹ'. וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁל יִצְחָק, וַיֹּאמֶר אֶחָד שֶׁל אַבְרָהָם. לָמָּה זֶה כָּךְ? אֶלָּא שְׁלֹשָׁה לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁהֵם הָיוּ הַשָּׁלֹשׁ שֶׁל יִצְחָק, וְאֶחָד שֶׁל אַבְרָהָם בָּרְבִיעִי, שֶׁכָּתוּב הִנֶּנִּי בְנִי, דָּחוּק (וְדַוְקָא) הִנֶּנִּי. וְכָתוּב (בראשית א) יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, מְאֹרֹת חָסֵר.

 48 (ויקרא ו) אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, (בראשית כב) וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וְגוֹ', וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר תְּלַת זִמְנִין דְּיִצְחָק, וַיֹּאמֶר חַד דְּאַבְרָהָם, אֲמַאי הָכִי. אֶלָּא, ג' לְמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית, דְּאִינּוּן תְּלַת דְּיִצְחָק הֲווֹ. וְחַד דְּאַבְרָהָם בָּרְבִיעִי, דִּכְתִיב הִנֶּנִּי בְנִי דְּחִיקָא (ס''א ודייקא) הִנֶּנִּי. וּכְתִיב, (בראשית א) יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם מְאֹרֹת חָסֵר.

esh tamid tukad al hammizbeach lo tichbeh. rabi chiay patach, (vr'shyt chv) vayo'mer yitzchak el avraham aviv vayo'mer avi vayo'mer hinnenni veni vego'. vayo'mer vayo'mer, shalosh pe'amim shel yitzchak, vayo'mer echad shel avraham. lammah zeh kach? ella sheloshah lema'aseh vere'shit, shehem ha'u hashalosh shel yitzchak, ve'echad shel avraham barevi'i, shekatuv hinnenni veni, dachuk (vedavka) hinnenni. vechatuv (vr'shyt ) yehi me'orot birkia hashamayim, me'orot chaser

(vykr v) esh tamid tukad al hammizbeach lo tichbeh. ribi chiay patach, (vr'shyt chv) vayo'mer yitzchak el avraham aviv vayo'mer avi vayo'mer hinnenni veni vego', vayo'mer vayo'mer telat zimnin deyitzchak, vayo'mer chad de'avraham, ama'y hachi. ella, g' lema'aseh bere'shit, de'innun telat deyitzchak havo. vechad de'avraham barevi'i, dichtiv hinnenni veni dechika (s'' vdyyk) hinnenni. uchetiv, (vr'shyt ) yehi me'orot birkia hashamayim me'orot chaser

Translations & Notes

ויאמר יצחק אל אברהם אביו, ויאמר, אבי, ויאמר, הנני בני, ויאמר, הנה האש. ג' פעמים ויאמר של יצחק ופעם אחת ויאמר של אברהם, למה נאמר כך? כנגד ג' ימים של מעשה בראשית היו ג' ויאמר, של יצחק. וויאמר האחד של אברהם כנגד יום רביעי של מעשה בראשית, שכתוב, הנני בני. ומשלא כתוב, ויאמר אברהם, הנני בני, מורה שמתוך הדוחק אמר לו, הנני. וזה כנגד הכתוב, יהי מאורות ברקיע השמים. שגם שם כתוב מאֹרֹת חסר ו', להורות על קטרוג הלבנה.

49

 49 וְאִם תֹּאמַר, וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר הֵם יוֹתֵר - אֶלָּא שֶׁהֵם הָיוּ נִסְתָּרִים בַּמַּחֲשָׁבָה, וְאֵלּוּ הִתְגַּלּוּ מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם - וְכָתוּב (בראשית א) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. וַיֹּאמֶר אָבִי - וְכָתוּב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ - וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם. וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי - וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת.

 49 וְאִי תֵּימָא וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר יַתִיר אִינּוּן. אֶלָּא, אִינּוּן סְתִימִין הֲווֹ בְּמַחֲשָׁבָה. וְאִלֵּין, אִתְגַלְּיָין מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא. וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם, וּכְתִיב (בראשית א) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. וַיֹּאמֶר אָבִי, וּכְתִיב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם. וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי, וַיֹאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאוֹרוֹת.

ve'im to'mar, vayo'mer vayo'mer hem yoter - ella shehem ha'u nisttarim bammachashavah, ve'ellu hitgallu mittoch hachashechah. vayo'mer yitzchak el avraham - vechatuv (vr'shyt ) vayo'mer elohim yehi or vayhi or. vayo'mer avi - vechatuv vayo'mer elohim yehi rakia betoch hammayim vihi mavdil bein mayim lamayim. vayo'mer hinneh ha'esh - vayo'mer elohim yikkavu hammayim. vayo'mer hinnenni - vayo'mer elohim yehi me'orot

ve'i teima vayo'mer vayo'mer yatir innun. ella, innun setimin havo bemachashavah. ve'illein, itgalleyayn migo chashocha. vayo'mer yitzchak el avraham, uchetiv (vr'shyt ) vayo'mer elohim yehi or vayhi or. vayo'mer avi, uchetiv vayo'mer elohim yehi rakia betoch hammayim vihi mavdil bein mayim lamayim. vayo'mer hinneh ha'esh, vayo'mer elohim yikkavu hammayim. vayo'mer hinnenni, vayo'mer elohim yehi me'orot

Translations & Notes

המילים, ויאמר, הכתובים בפרשה זו, הם יותר. ולמה מפרש רק ד' ויאמר? ויאמר האחרים שכתוב בפרשה, הם סתומים במחשבה, הם מימין, הנמשך מאו"א עילאין, הנקראים מחשבה, שהם סתומים, כלומר, חסדים מכוסים מחכמה. ואלו ד' ויאמר, הם המתגלים בחכמה מתוך החושך, גילוי חכמה דקו שמאל, שאינה מתגלה אלא רק עם החושך והדינים הנמשכים משם. ויאמר יצחק אל אברהם, הוא כנגד הכתוב, ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. ויאמר אבי, הוא כנגד הכתוב, ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. ויאמר הנה האש, הוא כנגד הכתוב, ויאמר אלקים ייקוו המים. ויאמר הנני, הוא כנגד הכתוב, ויאמר אלקים יהי מאורות.
ויאמר, לשון השפעה. ויאמר יצחק אל אברהם, הוא התכללות יצחק, קו השמאל, וגילוי חכמה באברהם, שהוא קו ימין וחסדים. וזה, ויהי אור, שביום א' של מעשה בראשית. מהתכללות השמאל, שהוא יום ב', ביום א', בקו ימין, נאמר, ויהי אור ביום הא'. הרי שויאמר יצחק אל אברהם, שהוא התכללות שמאל בימין, הוא המאמר, יהי אור ויהי אור, שביום א' של מעשה בראשית.
ויאמר אבי, זה הבדלה, כי הכיר את קו ימין, לבחינת שורש אליו ולמים עליונים, והוא עצמו בן וענף לקו ימין, מים תחתונים. וא"כ הוא כנגד המאמר, ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים.
ויאמר הנה האש והעצים, הוא התגלות הדינים שבקו שמאל, הנקראים אש ועצים, והוא כנגד המאמר, ותֵרָאה היבּשה, שביום השלישי. כי מחמת גילוי הדינים דקו שמאל, נעשית המלכות בחינת יבֵשה, שלא יכלה להוציא פירות. ונמצא אשר ויאמר הנה האש והעצים, כנגד ותֵרָאה היבּשה.
ויאמר הנני, שלא נזכר בו אברהם, חסד, שהיה לו לומר, ויאמר אברהם הנני בני, זה מורה, שהשמאל שלט אז בלי ימין, אברהם. והוא כנגד המאמר, יהי מאֹרֹת, חסר ו', חסדים, מפני שהשמאל שלט אז בלי ימין. וע"כ קטרגה הלבנה, שהייתה מחוסרת חסדים, הנמשכים רק מימין. הרי שויאמר הנני בני, הוא כנגד המאמר, יהי מאֹרֹת שביום הרביעי.