207 מִי שֶׁמַּזָּלוֹ נֶשֶׁ''ר אֵינוֹ רַחֲמָן הַרְבֵּה, וְלֹא מִדַּת הַדִּין הַרְבֵּה, אֶלָּא בֵּינוֹנִי בַּיֵּצֶר הַטּוֹב בַּמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁלּוֹ, וּבֵינוֹנִי בַּיֵּצֶר הָרָע בַּמִּדּוֹת הָרָעוֹת, וְלוֹ פָּנִים לְבָנִים וַאֲדֻמִּים.

Translations & Notes

מי שמזלו נשר, שהוא מקו אמצעי, אינו רחמן גדול, ואינו במדת הדין גדולה, אלא בינוני ביצר טוב במדות טובות שלו, ובינוני ביצר הרע במדות הרעות. ולו פנים לבנים ואדומים.

 208 מִי שֶׁמַּזָּלוֹ אָדָם, מִצַּד הַטּוֹב, כָּלוּל מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, חָסִיד וְחָכָם וְגִבּוֹר בַּתּוֹרָה, יְרֵא חֵטְא, מְמֻלָּא בְּכָל מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְגוֹן פָּנָיו שְׁחוֹרִים. וּמִצַּד שֶׁל יֵצֶר הָרָע מְמֻלָּא מִכָּל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת.

Translations & Notes

מי שמזלו אדם, שהוא מלכות, מצד הטוב כלול כל מדות טובות, חסיד, חכם, גבור בתורה, ירא חטא, ממולא בכל מדות טובות, ועין פניו שחורים. ואם הוא מצד היצר הרע, הוא ממולא מכל מדות הרעות.

 209 וְאִם חֲטָאֵי הָאָדָם רַבִּים, שׁוֹלְטִים עָלָיו כָּל הַמַּחֲנוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ כָּל מַחֲנוֹת הַיֵּצֶר הַטּוֹב, וּמַמְלִיךְ עַל אֵיבָרָיו אֶת סמא''ל וְכָל מַחֲנוֹתָיו.

Translations & Notes

ואם עונותיו של אדם מרובים, שולטים עליו כל המחנות של יצר הרע, עד שיסתלקו ממנו כל המחנות של יצר הטוב. והוא ממליך על אבריו, את סמאל וכל המחנות שלו.