91

 91 אָמַר רַבִּי אַבָּא, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כד) וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. שֶׁזֶּהוּ הַפֶּתַח הַקָּדוֹשׁ, כֶּתֶר עֲשִׂירִי. כְּחֹם הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּתַּן לוֹ כֶּתֶר שֶׁל חֶסֶד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כְּחֹם הַיּוֹם. כְּמוֹ שֶׁיָּשַׁב בָּזֶה, יָשַׁב בָּזֶה, שֶׁלֹּא עוֹלֶה זֶה בְּלִי זֶה.

 91 אָמַר רִבִּי אַבָּא, וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל, כְּמָה דִּכְתִּיב וַיְיָ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. דְּדָא הוּא פִּתְחָא קַדִּישָׁא, כִּתְרָא עֲשִׁירָאָה. כְּחוֹם הַיּוֹם, כְּמָה דְּאִתְיְיהִיב לֵיהּ כִּתְרָא דְּחֶסֶד, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב כְּחוֹם הַיּוֹם. כְּמָה דְּיָתִיב בְּהַאי, כַּךְ יָתִיב בְּהַאי, דְּלָא סָלִיק הַאי בְּלא הַאי.

amar rabi aba, vehu yoshev petach ha'ohel, kemo shekatuv (shm chd) va'he berach et avraham bakol. shezzehu hapetach hakkadosh, keter asiri. kechom hayom, kemo shennittan lo keter shel chesed. zehu shekatuv kechom hayom. kemo sheiashav bazeh, yashav bazeh, shello oleh zeh beli zeh

amar ribi aba, vehu yoshev petach ha'ohel, kemah dichttiv va'adonay berach et avraham bakol. deda hu pitcha kadisha, kitra ashira'ah. kechom hayom, kemah de'ityeyhiv leih kitra dechesed, hada hu dichttiv kechom hayom. kemah deyativ beha'y, kach yativ beha'y, dela salik ha'y belo ha'y

Translations & Notes

והוא יושב פתח האהל. כמ"ש, וה' בֵּרָך את אברהם בכל. פתח האהל הוא המלכות, המכונה בכל, כתר העשירי. כתר פירושו ספירה. כחום היום, פירושו, כמו שניתנה לו ספירת החסד, שנקרא יום, כך זכה בפתח האהל, כי החסד פותח את המלכות, שנקראת אהל, שתוכל להאיר. וכמו שיושב בחסד, שנקרא יום, כך יושב במלכות, שנקראת פתח האהל, כי המלכות בלי חסד אינה יכולה להאיר בחכמה שבה, וחסד בלי הארת החכמה שבמלכות, הוא ו"ק בלי ראש.

92

 92 דָּבָר אַחֵר וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם, מַה זֶּה וְעָבַר? שֶׁעָבַר עַל שׁוּרַת הַדִּין שֶׁל הַכְּתָרִים, (שֶׁקְּשָׁרִים) שֶׁהָיוּ מִתְקַשְּׁרִים בִּכְתָרִים אֲחֵרִים שֶׁלְּמַעְלָה, וְהִתִּיר אוֹתָם מִקִּיּוּמָם, וְעָבַר עַל דְּרָכָיו כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין וְלִשְׁמֹר עַל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הוּא, כָּל וְעָבַר, וְעָבַרְתִּי, וַיַּעֲבֹר - שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָבַר עַל כָּל דְּרָכָיו אוֹ לְדִין אוֹ לְרַחֲמִים. כָּאן וְעָבַר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת דִּין. שָׁם וַיַּעֲבֹר, כְּדֵי לְרַחֵם.

 92 דָּבָר אַחֵר (דף ל''ו ע''ב) וְעָבַר יְיָ לִנְגּוֹף אֶת מִצְרַיִם. מַאי וְעָבַר. דְּעָבַר עַל שׁוּרֵי דִּינָא דְּכִתְרִין, (נ''א דקטרין) דַּהֲווֹ מִתְקַשְּׁרֵי בְּכִתְרִין אַחֲרָנִין דִּלְעֵילָּא, וְשָׁרָא לְהוּ מִקִּיּוֹמֵיהוֹן, וְעָבַר עַל אוֹרְחוֹי, בְּגִין לְמֶעְבַּד בְּהוּ דִּינָא, וּלְנַטְרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, וּכְדֵין הוּא, כָּל וְעָבַר, וְעָבַרְתִּי, וַיַּעֲבֹר, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעְבַר עַל כָּל אוֹרְחוֹי, אוֹ לְדִינָא, אוֹ לְרַחֲמֵי. הָכָא וְעָבַר, בְּגִין לְמֶעְבַּד דִּינָא, הָתָם וַיַּעֲבֹר, בְּגִין לְרַחֲמָא.

davar acher ve'avar 'he lingof et mitzrayim, mah zeh ve'avar? she'avar al shurat hadin shel haketarim, (shekkesharim) sheha'u mitkasherim bichtarim acherim shellema'lah, vehittir otam mikkiumam, ve'avar al derachav kedei la'asot bahem din velishmor al yisra'el. vechen hu, kal ve'avar, ve'avartti, vaya'avor - shehakkadosh baruch hu avar al kal derachav o ledin o lerachamim. ka'n ve'avar, kedei la'asot din. sham vaya'avor, kedei lerachem

davar acher (df l''v ''v) ve'avar adonay lingof et mitzrayim. ma'y ve'avar. de'avar al shurei dina dechitrin, (n'' dktryn) dahavo mitkasherei bechitrin acharanin dil'eilla, veshara lehu mikkiomeihon, ve'avar al orechoy, begin leme'bad behu dina, ulenatra lehu leyisra'el, uchedein hu, kal ve'avar, ve'avartti, vaya'avor, dekudesha berich hu a'var al kal orechoy, o ledina, o lerachamei. hacha ve'avar, begin leme'bad dina, hatam vaya'avor, begin lerachama

Translations & Notes

ועבר ה' לנגוף את מצרים. ועבר, היינו שעבר על שורת הדין של הכתרים, שהיו מתקשרים בכתרים אחרים למעלה, והתיר אותם מקיומם. שהכתרים התחתונים, שבהם דבוקים המצרים, היו מקושרים בכתרים העליונים דקדושה, שמשם קבלו חיותם. והתיר הקב"ה את הקשרים ההם, ונתבטל קיומם של הכתרים התחתונים, ואז נהרגו בכורי מצרים. ונמצא, שהקב"ה עבר על דרכיו, שקלקל ההשתלשלות של הכתרים, כדי לעשות דין במצרים, ולשמור את ישראל. וכזה הוא, בכל מקום שכתוב, ועבר, ועברתי, ויעבור - יורה שהקב"ה עבר על דרכיו, על סדרי השתלשלות של הספירות, או כדי לעשות דין או לרחמים. וכאן, ועבר, פירושו, כדי לעשות דין. ושם שכתוב, ויעבר ה' על פניו, הוא כדי לרחם.
ויהי בחצי הלילה

93

 93 וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָּל בְּכוֹר וְגוֹ'. [כָּתוּב (תהלים סט) וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן וְגוֹ'] רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים מֵאוּשָׁא לְלוֹד, וְהָיָה רַבִּי חִיָּיא רוֹכֵב בַּחֲמוֹר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, נֵשֵׁב כָּאן וְנִתְפַּלֵּל, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת מִנְחָה, וְשָׁנִינוּ, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת מִנְחָה. לָמָּה זָהִיר? מִשּׁוּם שֶׁהִיא שָׁעָה שֶׁתָּלוּי הַדִּין וְצָרִיךְ אָדָם לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ. יָרַד רַבִּי חִיָּיא וְהִתְפַּלֵּל.

 93 וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיְיָ' הִכָּה כָּל בְּכוֹר וְגוֹ'. (כתיב (תהלים ס''ט) ואני תפלתי לך יי עת רצון וגו') ר' חִיָּיא ור' יוֹסֵי הֲווֹ אַזְלֵי מֵאוּשָׁא לְלוּד, וַהֲוָה רִבִּי חִיָּיא רָכִיב בְּחַמְרָא. אָמַר ר' יוֹסֵי, נֵיתִיב הָכָא וְנַצְלֵי, דְּהָא מָטָא זִמְנָא דִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה, וְתָנֵינָן, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה. אֲמַאי זָהִיר. מִשּׁוּם דְּהִיא שַׁעֲתָא דְּתַלְיָא דִּינָא וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְכַוְּונָא דַּעְתֵּיהּ, נָחַת ר' חִיָּיא וְצַלֵּי.

vayhi bachatzi hallaylah va'he hikah kal bechor vego'. [katuv (thlym st) va'ani tefillati lecha 'he et ratzon vego'] rabi chiay verabi yosei ha'u holechim me'usha lelod, vehayah rabi chiay rochev bachamor. amar rabi yosei, neshev ka'n venitpallel, sheharei higia zeman tefillat minchah, veshaninu, le'olam yehe adam zahir bitfillat minchah. lammah zahir? mishum shehi sha'ah shettaluy hadin vetzarich adam lechaven da'tto. yarad rabi chiay vehitpallel

vayhi bachatzi hallaylah va'adonay ' hikah kal bechor vego'. (chtyv (thlym s''t) v'ny tflty lch yy t rtzvn vgv') r' chiay vr' yosei havo azlei me'usha lelud, vahavah ribi chiay rachiv bechamra. amar r' yosei, neitiv hacha venatzlei, deha mata zimna ditzlota deminchah, vetaneinan, le'olam yehe adam zahir bitzlota deminchah. ama'y zahir. mishum dehi sha'ata detalya dina uva'ei bar nash lechavevna da'tteih, nachat r' chiay vetzallei

Translations & Notes

לעולם יהיה האדם זהיר בתפלת המנחה. משום שהיא השעה, שהדין תולה על העולם, וצריך האדם לכוון דעתו.