Show Aramaic text  Show Transliteration

 209 וַיַּרְא וַיַּרְא שֶׁל כָּאן, הַכֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הִסְתַּכֵּל וְרָאָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ הִסְתַּכֵּל וְהָרַג אוֹתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִבֵּב הַכֹּל לָלֶכֶת לְאוֹתָהּ בְּאֵר, כְּמוֹ שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב לְאוֹתָהּ בְּאֵר, שֶׁכָּתוּב וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר. בְּיַעֲקֹב כָּתוּב (בראשית כט) וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר. בְּמֹשֶׁה כָּתוּב וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר. מִשּׁוּם שֶׁמֹּשֶׁה וְיַעֲקֹב, אַף עַל גַּב שֶׁבְּדַרְגָּה אַחַת הָיוּ, הִתְעַלָּה מֹשֶׁה בָּזֶה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ.

 209 וַיַּרְא. ויַּרְא דְּהָכָא, כֹּלָּא בְּרוּחַ קוּדְשָׁא אִסְתָּכַל וְחָמָא, וּבְגִין כַּךְ אִסְתָּכַּל בֵּיהּ וְקָטַל לֵיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סִבֵב כֹּלָּא, לִמְהַךְ לְהַהוּא בֵּירָא, כְּמָה דְּאָזַל יַעֲקֹב לְגַבֵּי הַהוּא בֵּירָא, דִּכְתִּיב, (שמות ב') וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר. בְּיַעֲקֹב כְּתִיב, (בראשית כ''ט) וַיַּרְא וְהִנֵּה בְּאֵר. בְּמֹשֶׁה כְּתִיב, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר. בְּגִין דְּמֹשֶׁה וְיַעֲקֹב, אַף עַל גַּב דִּבְדַרְגָּא חֲדָא הֲווֹ, אִסְתָּלַק מֹשֶׁה בְּהַאי יַתִּיר מִנֵּיהּ.

vayar vayar shel ka'n, hakol beruach hakkodesh histtakel vera'ah, umishum kach histtakel veharag oto, vehakkadosh baruch hu sibev hakol lalechet le'otah be'er, kemo shehalach ya'akov le'otah be'er, shekatuv vayeshev al habe'er. beya'akov katuv (vr'shyt cht) vayar vehinneh ve'er. bemosheh katuv vayeshev be'eretz midyan vayeshev al habe'er. mishum shemmosheh veya'akov, af al gav shebedargah achat ha'u, hit'allah mosheh bazeh yoter mimmennu

vayar. vyar dehacha, kolla beruach kudesha isttachal vechama, uvegin kach isttakal beih vekatal leih, vekudesha berich hu sivev kolla, limhach lehahu beira, kemah de'azal ya'akov legabei hahu beira, dichttiv, (shmvt v') vayeshev al habe'er. beya'akov ketiv, (vr'shyt ch''t) vayar vehinneh be'er. bemosheh ketiv, vayeshev be'eretz midyan vayeshev al habe'er. begin demosheh veya'akov, af al gav divdarga chada havo, isttalak mosheh beha'y yattir minneih

Translations & Notes

וירא וירא. מהו רומז שתי פעמים וירא, שאומר, וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו וייפן כה וכה וירא כי אין איש? הכל ברוח הקודש הסתכל וראה. ומשום זה הסתכל בו והרג אותו, כלומר שהרגו בהסתכלותו בו. וע"כ נאמר פעם שני, וירא. והקב"ה סבב הכל, כדי שמשה ילך אל אותו באר, כמו שהלך יעקב אל אותו הבאר, שכתוב, וישב על הבאר.
ביעקב כתוב, וירא והנה באר. במשה כתוב, וישב בארץ מדיָן וישב על הבאר. וביעקב לא אמר, וישב, אלא, וירא? משום שאע"פ שמשה ויעקב היו במדרגה אחת, בקו אמצעי, מ"מ נתעלה משה בזה יותר ממנו. כי יעקב הוא בחינת ת"ת, ומשה היא בחינת הדעת שבפנימיות ת"ת. המלכות בת זוגו של הת"ת. וכיוון שמשה פנימיות ת"ת, ע"כ נאמר בו, וישב, וביעקב רק וירא בלבד .

 210 רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יִצְחָק הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אוֹתָהּ בְּאֵר שֶׁרָאָה יַעֲקֹב וְרָאה מֹשֶׁה, הַאִם זוֹ הָיְתָה אוֹתָהּ בְּאֵר שֶׁחָפְרוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק? אָמַר לוֹ, לֹא. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, נִבְרְאָה הַבְּאֵר הַזֹּאת, וּבְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת נִבְרָא הַפֶּה שֶׁלָּהּ, וְזוֹהִי הַבְּאֵר שֶׁרָאוּ יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה.

 210 רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יִצְחָק הֲווֹ אַזְלֵי בְּאוֹרְחָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַהוּא בְּאֵר דְּחָמָא יַעֲקֹב, וְחָמָא מֹשֶׁה, אִי דָּא הֲוָה הַהוּא בֵּירָא, דְּחָפַר אַבְרָהָם וְיִצְחָק. אֲמַר לֵיהּ לָאו. אֶלָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, אִתְבְּרֵי הַאי בֵּירָא. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אִתְבְּרֵי פּוּמָא דִּילֵיהּ, וְהַאי אִיהוּ בְּאֵר דְּחָמוּ יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה.

rabi yosei verabi yitzchak ha'u holechim baderech. amar rabi yosei, otah be'er shera'ah ya'akov vera'h mosheh, ha'im zo hayetah otah be'er shechaferu avraham veyitzchak? amar lo, lo. ella besha'ah shennivra ha'olam, nivre'ah habe'er hazzo't, uve'erev shabat bein hashemashot nivra hapeh shellah, vezohi habe'er shera'u ya'akov umosheh

ribi yosei veribi yitzchak havo azlei be'orecha. amar ribi yosei, hahu be'er dechama ya'akov, vechama mosheh, i da havah hahu beira, dechafar avraham veyitzchak. amar leih la'v. ella, besha'ata de'itberei alema, itberei ha'y beira. uve'erev shabat bein hashemashot, itberei puma dileih, veha'y ihu be'er dechamu ya'akov umosheh

Translations & Notes

אותה הבאר שראה יעקב וראה משה, אם זו היא הבאר שחפרו אותה אברהם ויצחק, שהם ב' הקווים ימין ושמאל דז"א?
המלכות נקראת באר. ומתחילה, מקודם בריאת העולם, הייתה במידת הדין ולא הייתה ראויה לקבל שום אור, עד שחפרוה אברהם ויצחק. פירושו, שהעלוה לבינה, למידת הרחמים, ונתקנה שם. ותיקון זה נעשה בעת בריאת העולם, הוא החפירה, לעשותה בית קיבול. כמ"ש באר חפרוה שרים. ואם זה הוא מצב הבאר, שראו יעקב ומשה, למה לא נאמר בהם, שחפרו אותו או תיקון אחר, אלא וישב על הבאר, בלי תיקון מוקדם?
אלא, אין הבאר של יעקב ומשה כמצב הבאר שחפרוה אברהם ויצחק. אלא משעה שנברא העולם, נבראה באר הזו. כלומר שכבר הייתה במצב שלאחר התיקון. ובערב שבת בין השמשות נברא פי הבאר, היסוד שלה, ע"י עלייתה אז לבינה. ובמצב הזה אינה צריכה עוד לתיקון. וזו היא הבאר שראו יעקב ומשה. וע"כ נאמר בו, וישב על הבאר בלי שום תיקון מוקדם.

 211 מִשְׁנָה. אוֹתָם רוֹדְפֵי אֱמֶת, אוֹתָם הַמְבַקְשִׁים סוֹד הָאֱמוּנָה, אוֹתָם שֶׁדְּבֵקִים בְּקֶשֶׁר נֶאֱמָן, אוֹתָם שֶׁיּוֹדְעִים דַּרְכֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, קִרְבוּ וְשִׁמְעוּ.

 211 מַתְנִיתִין. אִינּוּן דְּרֹדְפֵי קְשׁוֹט, אִינּוּן דְּתַבְעֵי רָזָא דִּמְהֵימָנוּתָא. אִינּוּן דְּאִתְדְּבָקוּ בְּקִשּׁוּרָא מְהֵימָנָא. אִינּוּן דְּיָדְעִין אוֹרְחוֹי דְּמַלְכָּא עִלָּאָה. קְרִיבוּ שִׁמְעוּ.

mishnah. otam rodefei emet, otam hamvakshim sod ha'emunah, otam shedevekim bekesher ne'eman, otam sheiode'im darchei hammelech ha'elyon, kirvu veshim'u

matnitin. innun derodefei keshot, innun detav'ei raza dimheimanuta. innun de'itdevaku bekishura meheimana. innun deyade'in orechoy demalka illa'ah. kerivu shim'u

Translations & Notes

אלו רודפי צדק. שרודפים לתיקון המלכות, שנקראת צדק, ע"י ג' קווים שבז"א. הם התובעים בזרוע סוד האמונה, שהיא המשכת קו שמאל למלכות, שנקראת אמונה. הם שהתדבקו בקשר האמונה, שהוא הקשר שבקו ימין. הם שיודעים דרכי מלך העליון, ז"א, קו האמצעי. קירבו שימעו, אותם הרודפים לתקן את המלכות ולהאירה בג' קווים, שימעו סדר הייחוד הזה, כיצד נעשה.
וירא והנה באר בשדה ושלושה עדרי צאן רובצים עליה. באר הוא שם המלכות. בעת שמקבלת ג"ר, וג"ר אלו אינה מקבלת מג"ר דג"ר, אלא מנה"י דג"ר. מטעם, שחו"ב דג"ר נעלמים עם הכרעת קו אמצעי ביניהם. ויורדים ונעשים לב' זרועות חסד וגבורה וקו אמצעי ת"ת, שהם מכונים ו"ק דג"ר. אמנם גם מחג"ת לא תוכל המלכות לקבל חכמה, כי בהם שולטים רק החסדים.
אלא אחר שב' הקווים יורדים לנצח והוד, שבהם מקום גילוי החכמה, אז תוכל המלכות לקבל מהם הג"ר, שהיא רק נה"י דג"ר בלבד. ועל שם קבלת הג"ר מנה"י הללו, נקראת המלכות בשם באר. כמ"ש והנה באר בשדה וג' עדרי צאן, שהם נה"י, רובצים עליה. ונקראת ג"כ, שדה תפוחים הקדושים, כי נה"י נקראת שדה תפוחים, והמוחין דחו"ב שבהם נקראים קדושים.
Prev Zohar
Next Zohar