120

 120 וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁצַּד הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה כָּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי צַד הַטֻּמְאָה לֹא מַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל צַד הַקְּדֻשָּׁה נִזְכָּר בִּשְׁמוֹ. אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְגוֹ'. מִכָּאן שֶׁשְּׁכִינָה יָרְדָה עִמּוֹ בַּגָּלוּת, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל גָּלוּ - שְׁכִינָה גָּלְתָה עִמָּהֶם, וְהִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ.

 120 וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ, מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּסִטְרָא דִקְדּוּשָּׁה דִלְעֵילָא, הָכִי הוּא. דְּהָא סִטְרָא דִמְסָאֲבָא, לָא אַדְכַּר שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכָל סְטַר דִּקְדּוּשָּׁה אִדְכַּר בִּשְׁמֵיהּ. אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְגו', מִכָּאן, דִּשְׁכִינְתָּא נָחֲתַת עִמֵּיהּ בְּגָלוּתָא, וּבְכָל אֲתַר דְּיִשְׂרָאֵל אִתְגָּלוּ, שְׁכִינְתָּא אִתְגַּלְּיָא עִמְּהוֹן, וְהָא אוּקְמוּהָ.

vayo'mer anochi ha'el elohei avicha. mah hatta'am? mishum shetzad hakkedushah shellema'lah kach hu, sheharei tzad hattum'ah lo mazkir et shem hakkadosh baruch hu, vechal tzad hakkedushah nizkar bishmo. anochi ered immecha mitzraymah vego'. mika'n sheshechinah yaredah immo bagalut, uvechal makom sheiisra'el galu - shechinah galetah immahem, vehinneh pereshuha

vayo'mer anochi ha'el elohei avicha, ma'y ta'ma. begin desitra dikdushah dil'eila, hachi hu. deha sitra dimsa'ava, la adkar shema dekudesha berich hu, vechal setar dikdushah idkar bishmeih. anochi ered immecha mitzraymah vegv', mika'n, dishchintta nachatat immeih begaluta, uvechal atar deyisra'el itgalu, shechintta itgalleya immehon, veha ukemuha

Translations & Notes

ויאמר אנוכי האל אלקי אביך. מהו הטעם שהזכיר לו את שמו? משום שהצד הקדוש שלמעלה נוהג כן. כי צד הטומאה אינו מזכיר שמו של הקב"ה, וכל צד הקדושה נזכר בשמו. וכתוב, אנוכי ארד עימך מצריימה, שהשכינה ירדה עימו בגלות. ובכל מקום שגלו ישראל, גלתה עימהם השכינה.

121

 121 בֹּא רְאֵה, כַּמָּה עֲגָלוֹת הָיוּ? שֵׁשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז) שֵׁשׁ עֶגְלוֹת צָב. דָּבָר אַחֵר, שִׁשִּׁים הָיוּ, וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד. בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף, וּלְבַסּוֹף - אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה. אֶלָּא כֻּלָּם שֶׁשָּׁלַח יוֹסֵף הָיוּ בַּחֶשְׁבּוֹן כָּרָאוּי, וְאוֹתָם שֶׁשָּׁלַח פַּרְעֹה יוֹתֵר מֵהֶם, לֹא הָיוּ בְּסוֹד זֶה וְלֹא הָיוּ בַּחֶשְׁבּוֹן.

 121 תָּא חֲזֵי, כַּמָּה עֲגָלוֹת הֲווּ. שִׁית. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (במדבר ו) שֵׁשׁ עֶגְלוֹת צָב. דָּבָר אַחֵר, שִׁיתִּין הֲווּ, וְכֹלָּא רָזָא חָדָא. בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף, וּלְבַסּוֹף אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה. אֶלָּא, כֻּלְּהוּ דְּשַׁדַּר יוֹסֵף, הֲווּ בְּחוּשְׁבָּנָא כְּדְקָא חָזֵי. וְאִינוּן דְּשַׁדַּר פַּרְעֹה יַתִּיר מִנַּיְיהוּ, לָא הֲווּ בְּרָזָא דָא, וְלָא הֲווּ בְּחוּשְׁבָּנָא.

bo re'eh, kammah agalot ha'u? shesh, kemo shenne'emar (vmdvr z) shesh eglot tzav. davar acher, shishim ha'u, vehakol sod echad. bari'shonah katuv ba'agalot asher shalach yosef, ulevassof - asher shalach par'oh. ella kullam sheshalach yosef ha'u bacheshbon kara'uy, ve'otam sheshalach par'oh yoter mehem, lo ha'u besod zeh velo ha'u bacheshbon

ta chazei, kammah agalot havu. shit. kema de'at amer, (vmdvr v) shesh eglot tzav. davar acher, shittin havu, vecholla raza chada. bekadmita ketiv ba'agalot asher shalach yosef, ulevassof asher shalach par'oh. ella, kullehu deshadar yosef, havu bechushebana kedeka chazei. ve'inun deshadar par'oh yattir minnayeyhu, la havu beraza da, vela havu bechushebana

Translations & Notes

כמה עגלות היו? היו שש עגלות, כמ"ש, שש עגלות צָב. שהיו שישים. והכול אחד. כי שש רומזות לשישה ספירות חג"ת נה"י, ושישים רומזות שכל אחת כלולה מעשר.
בתחילה כתוב, בעגָלות אשר שלח יוסף. ולבסוף, אשר שלח פרעה. כל העגָלות ששלח יוסף היו בחשבון כראוי. ואלו ששלח פרעה, יוֹתר עליהם, לא היו בחשבון.
העגָלות הם צורת המוחין דהארת חכמה. חשבון הוא המלכות, הנקראת חשבון. כל העגָלות ששלח יוסף היו בחשבון כראוי, שהיו רק בשיעור אור המלכות, ו"ק דג"ר, שרק שיעור זה מותר לקחת ממצרים, ולא יותר, שהוא עגָלה. אבל אלו ששלח פרעה, לא היו בחשבון, אלא למעלה משיעור עגָלה, מבחינת שור פרה עגל. שזה הייתה מִנחה מצד פרעה, שהיה אסור ליוסף.

122

 122 וְאֵלֶּה וְאֵלֶּה בָּאוּ, מִשּׁוּם כָּךְ אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף, אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה. וּכְשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת מַה כָּתוּב? (ישעיה סו) וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה' וְגוֹ'.

 122 וְאִלֵּין וְאִלֵּין קָאָתוּ. בְּגִין כָּךְ, אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף, אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה. וְכַד יִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא מַה כְּתִיב, (ישעיה סו) וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה' וְגו':

ve'elleh ve'elleh ba'u, mishum kach asher shalach yosef, asher shalach par'oh. uchesheiatze'u yisra'el min hagalut mah katuv? (ysh'yh sv) vehevi'u et kal acheichem mikal hagoyim minchah la'he vego

ve'illein ve'illein ka'atu. begin kach, asher shalach yosef, asher shalach par'oh. vechad yifkun yisra'el min galuta mah ketiv, (ysh'yh sv) vehevi'u et kal acheichem mikal hagoyim minchah la'he vegv

Translations & Notes

ואלו ואלו באו ליעקב, הן מבחינת עגָלה ששלח יוסף, והן מבחינות שלמעלה מעגָלה ששלח פרעה. וע"כ כתוב, אשר שלח יוסף, וכתוב, אשר שלח פרעה. וכשיצאו ישראל מהגלות, כתוב, והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מִנחה לה'. כי אז יביאו כל האומות מִנחה לה' כמו פרעה.
ויאסור יוסף מרכבתו