53

 53 פָּתַח אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי אַחֲרָיו וְאָמַר, (דברים ח) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ. וְכִי לֹא מְבָרְכִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טֶרֶם נֹאכַל, וַהֲרֵי יֵשׁ לָנוּ לְהַקְדִּים בַּבֹּקֶר, וּלְסַדֵּר אֶת הַשֶּׁבַח שֶׁלּוֹ [שֶׁל רִבּוֹנוֹ] כָּרָאוּי, וּלְבָרֵךְ אֶת שְׁמוֹ טֶרֶם שֶׁיְּבָרֵךְ מִישֶׁהוּ אַחֵר בָּעוֹלָם, וְכָתוּב (ויקרא יט) לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, אָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל טֶרֶם שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת רִבּוֹנוֹ, וְעַכְשָׁו כָּתוּב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ?.

 53 פָּתַח הַהוּא יוּדָאי אֲבַתְרֵיהּ וְאָמַר, (דברים ח) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלקֶיךָ. וְכִי לָא מְבָרְכִינָן לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד לָא נִיכוּל, וְהָא אִית לָן לְאַקְדּוּמֵי בְּצַפְרָא וּלְסִדּוּרֵי שְׁבָחָא דִילֵיהּ (דמאריה) כְּדְקָא יְאוּת, וּלְבָרְכָא בִּשְׁמֵיהּ עַד לָא יְבָרֵךְ לְאַחֲרָא בְּעַלְמָא. וּכְתִיב (ויקרא כט) לא תֹאכֵלוּ עַל הַדָּם, אָסוּר לֵיהּ לְמֵיכַל עַד לָא יְבָרֵךְ לְמָארֵיהּ. וְהַשְׁתָּא כְּתִיב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ.

patach oto hayehudi acharav ve'amar, (dvrym ch) ve'achalta vesava'ta uverachta et 'he eloheicha. vechi lo mevarechim et hakkadosh baruch hu terem no'chal, vaharei yesh lanu lehakdim baboker, ulesader et hashevach shello [shel ribono] kara'uy, ulevarech et shemo terem sheievarech mishehu acher ba'olam, vechatuv (vykr yt) lo to'chlu al hadam, asur lo le'echol terem sheievarech et ribono, ve'achshav katuv ve'achalta vesava'ta uverachta

patach hahu yuda'y avatreih ve'amar, (dvrym ch) ve'achalta vesava'ta uverachta et 'he elkeicha. vechi la mevarechinan leih lekudesha berich hu ad la nichul, veha it lan le'akdumei betzafra ulesidurei shevacha dileih (dm'ryh) kedeka ye'ut, ulevarecha bishmeih ad la yevarech le'achara be'alma. uchetiv (vykr cht) lo to'chelu al hadam, asur leih lemeichal ad la yevarech lema'reih. vehashtta ketiv ve'achalta vesava'ta uverachta

Translations & Notes

ואכלת ושׂבעת וברכת. וכי אין אנו מברכים את הקב"ה מטרם שאנו אוכלים, שאסור לאכול מטרם שמברך לריבונו? וכתוב, ואכלת ושבעת וברכת, משמע, שאין לברך אלא אחר האכילה.

54

 54 אֶלָּא, זוֹ הַבְּרָכָה שֶׁל תְּפִלַּת הַיִּחוּד, וְזוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, לְהַרְאוֹת כְּלַפֵּי דַרְגַּת הָאֱמוּנָה שָׂבָע כָּרָאוּי. וְאָז צָרִיךְ לְבָרֵךְ אוֹתוֹ כָּרָאוּי, שֶׁאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁל הָאֱמוּנָה תִּתְרַוֶּה וְתִתְבָּרֵךְ, וְיִתְמַלֵּא שִׂמְחָה מֵהַחַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, כְּדֵי לָתֵת לָנוּ מְזוֹנוֹת.

 54 אֶלָּא, דָּא בִּרְכָתָא דִצְלוֹתָא דְּיִחוּדָא, וְדָא בִּרְכָתָא דִּמְזוֹנָא. לְאַחֲזָאָה לְגַבֵּי דַרְגָּא דִמְהֵימְנוּתָא, שָׂבָע כְּדְקָא יָאוֹת. וּכְדֵין בְּעֵי לְבָרְכָא לֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת, דְּהַהוּא דַרְגָּא דִמְהֵימְנוּתָא יִתְרַוֵּי וִיבָרֵךְ, וְיִתְמַלֵּא חֵידוּ מֵחַיִּין דִּלְעֵילָא כְּמָה דְאִצְטְרִיךְ, בְּגִין לְמֵיהַב לָן מְזוֹנֵי.

ella, zo haberachah shel tefillat hayichud, vezo birkat hammazon, lehar'ot kelapei dargat ha'emunah sava kara'uy. ve'az tzarich levarech oto kara'uy, she'otah hadargah shel ha'emunah titraveh vetitbarech, veyitmalle simchah mehachayim shellema'lah kemo shetzarich, kedei latet lanu mezonot

ella, da birchata ditzlota deyichuda, veda birchata dimzona. le'achaza'ah legabei darga dimheimnuta, sava kedeka ya'ot. uchedein be'ei levarecha leih kedeka ye'ut, dehahu darga dimheimnuta yitravei vivarech, veyitmalle cheidu mechayin dil'eila kemah de'itzterich, begin lemeihav lan mezonei

Translations & Notes

אלא זה שאנו מברכים קודם האכילה, הוא ברכת התפילה לייחוד זו"ן. וזה שלאחר האכילה הוא ברכת המזון. וצריכים לב' דברים:
א. להראות שׂובע למדרגת האמונה, הנוקבא, כראוי.
ב. לברך אותה כראוי, כדי שאותה מדרגת האמונה תתרווה ותתברך ותתמלא שמחה מחיים העליונים כפי שצריך, כדי שתיתן לנו מזונות.

55

 55 שֶׁהֲרֵי קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ קְרִיעַת יַם סוּף, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַמָּזוֹן שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה הוּא, שֶׁשָּׁנִינוּ בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת וְכוּ'. וּמִשּׁוּם כָּךְ קָשִׁים לְפָנָיו מְזוֹנוֹת הָעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי בְּמַזָּל תָּלוּי הַדָּבָר שֶׁיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ מְזוֹנוֹת וְחַיִּים וּבָנִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ קָשִׁים לְפָנָיו הַמְּזוֹנוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי זֶה לֹא עוֹמֵד בִּרְשׁוּתוֹ עַד שֶׁהוּא יִתְבָּרֵךְ.

 55 דְּהָא קָשִׁין מְזוֹנָא דְבַר נָשׁ קַמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּקְרִיעַת יַם סוּף. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּמְזוֹנָא דְעַלְמָא דִלְעֵילָא הוּא, דִּתְנַן בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי וְכוּ', וּבְגִין כָּךְ קַשְׁיָין קַמֵּיהּ מְזוֹנֵי דְעַלְמָא. דְּהָא בְּמַזָּלָא תַּלְיָא מִילְתָא. דְּמִנֵּיהּ נָפְקֵי מְזוֹנֵי וְחַיֵּי וּבָנֵי. וּבְגִין כָּךְ קָשִׁין קַמֵּיהּ מְזוֹנֵי דְעַלְמָא, דְּהָא לָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ קָיְימָא, עַד דְּיִתְבָּרֵךְ אִיהוּ.

sheharei kashim mezonotav shel adam lifnei hakkadosh baruch hu kemo keri'at yam suf, mah hatta'am? mishum shehammazon shel ha'olam shellema'lah hu, sheshaninu banim chayim umezonot vechu'. umishum kach kashim lefanav mezonot ha'olam. sheharei bemazzal taluy hadavar sheiotze'im mimmennu mezonot vechayim uvanim. umishum kach kashim lefanav hammezonot shel ha'olam, sheharei zeh lo omed birshuto ad shehu yitbarech

deha kashin mezona devar nash kamei kudesha berich hu, kikri'at yam suf. ma'y ta'ma. begin dimzona de'alma dil'eila hu, ditnan banei chayei umezonei vechu', uvegin kach kashyayn kammeih mezonei de'alma. deha bemazzala talya milta. deminneih nafekei mezonei vechayei uvanei. uvegin kach kashin kammeih mezonei de'alma, deha la'v birshuteih kayeyma, ad deyitbarech ihu

Translations & Notes

כי קשים מזונותיו של אדם לפני הקב"ה כקריעת ים סוף. משום שמזונות העולם מלמעלה הם, מז"א, מהמסך דחיריק שבקו אמצעי. כי בנים חיים ומזונות, אין הדבר תלוי בזכות, אלא הדבר תלוי במזל. ומשום זה, קשים לפניו מזונות העולם, משום שהדבר תלוי במזל, שממנו יוצאים בנים חיים ומזונות. וע"כ קשה לפניו מזונות העולם, כי אינם ברשותו, מטרם שהוא מתברך מהמזל.
בתחילה הייתה הנוקבא גדולה וזכה כמו ז"א, והייתה דבוקה בו מאחוריו. אלא שהמוחין לא היו מאירים אז בנוקבא, מחמת חיסרון של לְבוש דחסדים, ולא הייתה משפיעה כלום לתחתונים. וע"כ מיעטה הנוקבא את עצמה, לנקודה תחת יסוד דז"א, שנכללה במסך דחיריק שבקו האמצעי שמחזה ולמטה דז"א, וננסרה לפרצוף נפרד ממנו. שמחמת מיעוט הזה, אין לה עוד מעצמה שום אור, וצריכה לקבל הכל מלמעלה, מז"א.
וע"כ נאמר, בנים חיים ומזונות, אין הדבר תלוי בזכות. שהרי בזמן שהייתה הנוקבא גדולה וזכה, כמו ז"א, לא יכלה להשפיע בנים חיים ומזונות לתחתונים. אלא, הדבר תלוי במזל, בז"א, שיסוד שלו נקרא, מזל. שנוקבא צריכה להיכלל במסך דחיריק שביסוד דז"א. ואז מתלבש החכמה שלה בחסדים, ויכולה להשפיע בנים חיים ומזונות לתחתונים.
וקשים מזונותיו של אדם לפני הקב"ה, הנוקבא, כקריעת ים סוף, הוא משום שמזונות העולם מלמעלה הם, מז"א. וכשהנוקבא צריכה לקבל מלמעלה, מז"א, אשר אז היא מחויבת להתמעט, ע"כ קשים לפניה מזונותיו של אדם. כי כדי להשפיע מזונות לעולם, היא מתמעטת ואין לה מעצמה ולא כלום.
ומשום זה צריכים לב' דברים:
א. לברך אותה כראוי, כדי שאותה מדרגת האמונה תתרווה ותתברך ותתמלא שמחה מחיים העליונים כפי שצריך, כדי שתיתן לנו מזונות, ולהמשיך לה עתה, אחר שנתמעטה, כל החיים והטוב של מעלה, מז"א, כדי שתיתן לנו מזונות.
ב. להראות שׂובע למדרגת האמונה, הנוקבא, כראוי, כי בזה שאנו מראים את עצמנו בשובע, היא מתנחמת על מיעוטה שנתמעטה בשבילנו.