400 אַף כָּאן, שָׁטוּ וְלָקְטוּ - שָׁטוּ בַּשְּׁטוּת שֶׁל עַצְמָם, וְרוֹצִים לְהַטְרִיחַ עָלָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם. אַחַר כָּל הַטִּרְחָה הַזּוֹ לֹא עָלָה בִידֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁכָּתוּב וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן, וְלֹא יוֹתֵר. מִי גָרַם לָהֶם אֶת זֶה? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי אֱמוּנָה.

 400 אוּף הָכָא, שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ, שָׁטוּ בִּשְׁטּוּתָא דְּגַרְמַיְיהוּ, וּבָעָאן לְאַטְרְחָא עָלֵיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם. בָּתַר כָּל טִרְחָא דָּא, לָא סָלִיק בִּידַיְיהוּ, אֶלָּא דִּכְתִּיב וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן. וְלָא יַתִּיר. מַאן גָּרִים לוֹן הַאי, בְּגִין דְּלָא הֲווֹ בְּנֵי מְהֵימָנוּתָא.

af ka'n, shatu velaketu - shatu bashetut shel atzmam, verotzim lehatriach alav. zehu shekatuv vetachanu varechayim. achar kal hattirchah hazzo lo alah videihem, ella shekatuv vehayah ta'mo keta'am leshad hashamen, velo yoter. mi garam lahem et zeh? mishum shello ha'u benei emunah

uf hacha, shatu ha'am velaketu, shatu bishttuta degarmayeyhu, uva'a'n le'atrecha aleih, hada hu dichttiv, vetachanu varechayim. batar kal tircha da, la salik bidayeyhu, ella dichttiv vehayah ta'mo keta'am leshad hashamen. vela yattir. ma'n garim lon ha'y, begin dela havo benei meheimanuta

Translations & Notes

אף כאן שטו העם ולקטו, שטו בשטות של עצמם, ורצו להטריח עליו. כמ"ש, וטחנו בריחיים. ואחר כל טרחה הזאת לא עלה בידם, אלא כמ"ש, והיה טעמו כטעם לשַׁד השָׁמן. ולא יותר. מי גרם להם זה? משום שלא היו בני אמונה.

 401 אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַה זֶּה לְשַׁד הַשָּׁמֶן? יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהָיָה נִלּוֹשׁ בְּשֶׁמֶן כְּתַרְגּוּמוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, מָה הַשָּׁד מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה גְוָנִים, אַף הַמָּן מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה גְוָנִים. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, לְשַׁד הַשָּׁמֶן - יְנִיקַת הַשֶּׁמֶן.

 401 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאי לְשַׁד הַשָּׁמֶן. אִיכָּא דְּאַמְרֵי, דְּלִישׁ בְּמִשְׁחָא, כְּתַרְגּוּמוֹ. וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי, מַה הַשֵּׁד אִתְחֲזָר לְכַמָּה גַּוְונִין, אוּף מָנָא, אִתְחֲזָר לְכַמָּה גַּוְונִין. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, לְשַׁד הַשָּׁמֶן, יְנִיקָא דְּמִשְׁחָא.

amar rabi yosei, mah zeh leshad hashamen? yesh omerim, shehayah nillosh beshemen ketargumo. veyesh omerim, mah hashad mithapech lechammah gevanim, af hamman mithapech lechammah gevanim. rabi yehudah amar, leshad hashamen - yenikat hashemen

amar ribi yosei, ma'y leshad hashamen. ika de'amrei, delish bemishcha, ketargumo. ve'ika de'amrei, mah hashed itchazar lechammah gavevnin, uf mana, itchazar lechammah gavevnin. ribi yehudah amar, leshad hashamen, yenika demishcha

Translations & Notes

מהו לשד השמן? יש אומרים שנילוש בשמן. ויש אומרים. מה השד משתנה לכמה אופנים, אף המן משתנה לכמה טעמים. כל טעם שהיו רוצים, היו טועמים בו. לשד השמן פירושו יניקה של שמן.

 402 רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ - וְכִי מִי שֶׁאוֹכֵל מְעַט לוֹקֵט מְעַט, וּמִי שֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר לוֹקֵט יוֹתֵר? וַהֲרֵי כָּתוּב לֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר? אֶלָּא לְפִי אוֹתָם שֶׁאוֹכְלִים, לוֹקְטִים. מַשְׁמָע אָכְלוֹ - מִי שֶׁהָיָה אוֹכֵל אוֹתוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא כָתוּב אֲכִילָתוֹ.

 402 רִבִּי יִצְחָק אָמַר, אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ. וְכִי מַאן דְּאָכִיל קִמְעָא, לָקִיט קִמְעָא, וּמַאן דְּאָכִיל יַתִּיר, לָקִיט יַתִּיר, וְהָא כְּתִיב לֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לא הֶחְסִיר. אֶלָּא לְפוּם אִינּוּן דְּאַכְלִין לַקְטִין. מַשְׁמַע אָכְלוֹ, מַאן דְּהֲוָה אָכִיל לֵיהּ, וּבְגִינֵי כָּךְ לָא כְּתִיב אֲכִילָתוֹ.

rabi yitzchak amar, ish lefi achelo lakatu - vechi mi she'ochel me'at loket me'at, umi she'ochel yoter loket yoter? vaharei katuv lo he'dif hammarbeh vehammam'it lo hechsir? ella lefi otam she'ochelim, loketim. mashma achelo - mi shehayah ochel oto. umishum kach lo chatuv achilato

ribi yitzchak amar, ish lefi achelo lakatu. vechi ma'n de'achil kim'a, lakit kim'a, uma'n de'achil yattir, lakit yattir, veha ketiv lo he'dif hammarbeh vehammam'it lo hechsir. ella lefum innun de'achlin laktin. mashma achelo, ma'n dehavah achil leih, uveginei kach la ketiv achilato

Translations & Notes

איש לפי אוכלו לָקָטו. והאם מי שאוכל מעט לקט מעט, ומי יותר לקט יותר? והרי כתוב, לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר? אלא לפי האוכלים לקטו. זה משמע משכתוב, אוכלו. כלומר, מי שאוכל אותו, ומשום זה לא כתוב, איש לפי אכילתו.