146 וְאִם תֹּאמַר, יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד, וְלֹא אָמַר אָבוּד - כָּךְ הוּא אוֹבֵד מַמָּשׁ, שֶׁאוֹתוֹ הַדִּין אוֹבֵד לַצַּדִּיק מֵהָעוֹלָם וּמֵהַדּוֹר. וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ - מַאֲרִיךְ מַמָּשׁ. שֶׁכְּשֶׁאוֹתוֹ הַדִּין (הֶבֶל) יוֹנֵק מֵרַחֲמִים, עוֹשֶׂה רַחֲמִים לְאוֹתוֹ רָשָׁע וּמַאֲרִיךְ לוֹ.

 146 וְאִי תֵּימָא יֵשׁ צַדִּיק אוֹבֵד וְלָא קָאָמַר אָבוּד. הָכִי הוּא אוֹבֵד מַמָּשׁ. דְּהַהוּא דִּינָא אוֹבֵד לַצַּדִּיק מֵעָלְמָא וּמִדָּרָא. וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ, מַאֲרִיךְ מַמָּשׁ, דְּהַהוּא דִּינָא (ס''א הבל) כַּד יַנְקָא מֵרַחֲמֵי, עָבִיד רַחֲמֵי לְהַהוּא רָשָׁע, וּמַאֲרִיךְ לֵיהּ.

ve'im to'mar, yesh tzadik oved, velo amar avud - kach hu oved mammash, she'oto hadin oved latzadik meha'olam umehador. veyesh rasha ma'arich bera'ato - ma'arich mammash. shekeshe'oto hadin (hevel) yonek merachamim, oseh rachamim le'oto rasha uma'arich lo

ve'i teima yesh tzadik oved vela ka'amar avud. hachi hu oved mammash. dehahu dina oved latzadik me'alema umidara. veyesh rasha ma'arich bera'ato, ma'arich mammash, dehahu dina (s'' hvl) kad yanka merachamei, avid rachamei lehahu rasha, uma'arich leih

Translations & Notes

יש צדיק אובד, לשון הוה ותמידי, ואינו אומר אבוד? שאם תלוי בזמן, היה לו לומר לשון עבר ולא הוה? ומשיב, שהדין ההוא, כל פעם שמתעורר, אובד את הצדיק מן העולם ומן הדור. וזה נוהג תמיד. ויש רשע מאריך ברעתו, מאריך ממש בחטאו. כי דין ההוא, בעת שיונק מן הרחמים, עושה רחמים על רשע ההוא ומאריך לו.

 147 עַד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים, רָאוּ קִיטוֹר שֶׁהָיָה עוֹלֶה לְמַעְלָה וְיוֹרֵד לְמַטָּה. אָמַר, הִתְעַטְּרוּת הִתְעַטֵּר בְּרֶפֶשׁ (בַּעֲנִיּוּת) הָאָרֶץ מִלְמַעְלָה. בֵּין כָּךְ וְכָךְ הֶעֱלָה אוֹתוֹ שָׂדֶה רֵיחַ מִכָּל הַבְּשָׂמִים. אָמַר, נֵשֵׁב כָּאן, שֶׁשְּׁכִינָה עוֹמֶדֶת אֶצְלֵנוּ. מִשּׁוּם כָּךְ כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'.

 147 עַד דַּהֲווֹ יַתְבֵי חָמוּ קִטוֹרָא דְּהֲוָה סָלִיק לְעֵילָּא וְנָחִית לְתַתָּא. אָמַר אִתְעַטָּרוּתָא אִתְעַטָּר בְּטִינָתָא (נ''א בעניותא) דְּאַרְעָא, מִגּוֹ לְעֵילָּא. אַדְּהָכִי, סָלִיק הַהוּא חַקְלָא רֵיחָא, מִכָּל בּוּסְמִין, אָמַר נֵיתִיב הָכָא, דִּשְׁכִינְתָּא גַּבָּן אִתְקְיָים. בְּגִין כַּךְ, כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ יְיָ'.

ad sheha'u yoshevim, ra'u kitor shehayah oleh lema'lah veyored lemattah. amar, hit'atterut hit'atter berefesh (ba'aniut) ha'aretz milma'lah. bein kach vechach he'elah oto sadeh reiach mikal habesamim. amar, neshev ka'n, sheshechinah omedet etzlenu. mishum kach kereiach sadeh asher beracho 'he

ad dahavo yatvei chamu kitora dehavah salik le'eilla venachit letatta. amar it'attaruta it'attar betinata (n'' v'nyvt) de'ar'a, migo le'eilla. adehachi, salik hahu chakla reicha, mikal busemin, amar neitiv hacha, dishchintta gaban itkeyaym. begin kach, kereiach sadeh asher beracho adonay

Translations & Notes

עשן קטורת עולה למעלה ויורד למטה. העשן מתעטר ברפש הארץ מן למעלה. וע"כ הוא עולה למעלה ויורד למטה. וזה רומז על ההבל, שמתוך שהוא שפל ומלא דינים, ע"כ נתעטר בו ז"א, שתקן אותו והרויח המוחין מבינה. בינתים העלה השדה ריח, שהריח יותר מכל הבשמים. ועל זה כתוב, כריח שדה אשר ברכו ה'.
וַיָּרַח את ריח בגדיו

 148 פָּתַח וְאָמַר, (בראשית כז) וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי וְגוֹ'. וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו, מַשְׁמָע שֶׁאוֹתָם לְבוּשִׁים הָיוּ מַעֲלִים רֵיחַ טוֹב, (שֶׁלֹּא זָזוּ) וְאַחַר כָּךְ זָז מֵהֶם אוֹתוֹ רֵיחַ. עַכְשָׁו יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, כָּתוּב רֵיחַ בְּגָדָיו, וְכָתוּב רֵיחַ בְּנִי, וְלֹא אָמַר רֵיחַ הַבְּגָדִים, אֶלָּא רֵיחַ בְּנִי. אֶלָּא שָׁנִינוּ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב, נִכְנַס עִמּוֹ גַּן עֵדֶן. וְשָׁנִינוּ, אוֹתָם בְּגָדִים הָיוּ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּתוּב (שם ג) וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, וְהוֹצִיאָם מִגַּן עֵדֶן.

 148 פָּתַח וְאָמַר, (בראשית כז) וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרַכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי וְגוֹ', וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו, מַשְׁמַע דְּאִינּוּן לְבוּשִׁין הֲווֹ סַלְּקִין רֵיחָא טָבָא, (ס''א דלא אתעדי) וּלְבַתָר אִתְעָדֵי מִנְּהוֹן הַהוּא רֵיחָא. הַשְׁתָּא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, כְּתִיב, רֵיחַ בְּגָדָיו, וּכְתִיב רֵיחַ בְּנִי, וְלָא אָמַר רֵיחַ הַבְּגָדִים, אֶלָּא רֵיחַ בְּנִי. אֶלָּא תָּאנָא, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס יַעֲקֹב, נִכְנַס עִמּוֹ גַּן עֵדֶן. וְתָאנָא, אוֹתָן הַבְּגָדִים הָיוּ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, דִּכְתִּיב, (בראשית ג) וַיַּעַש יְיָ' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם, וְהוֹצִיאָם מִגַּן עֵדֶן.

patach ve'amar, (vr'shyt chz) vayarach et reiach begadav vayvarachehu vayo'mer re'eh reiach beni vego'. vayarach et reiach begadav, mashma she'otam levushim ha'u ma'alim reiach tov, (shello zazu) ve'achar kach zaz mehem oto reiach. achshav yesh lehisttakel, katuv reiach begadav, vechatuv reiach beni, velo amar reiach habegadim, ella reiach beni. ella shaninu, keivan shennichnas ya'akov, nichnas immo gan eden. veshaninu, otam begadim ha'u shel adam hari'shon, shekatuv (shm g) vaya'as 'he elohim le'adam ule'ishtto katenot or vayalbishem, vehotzi'am migan eden

patach ve'amar, (vr'shyt chz) vayarach et reiach begadav vayvarachehu vayo'mer re'eh reiach beni vego', vayarach et reiach begadav, mashma de'innun levushin havo sallekin reicha tava, (s'' dlo t'dy) ulevatar it'adei minnehon hahu reicha. hashtta it le'isttakela, ketiv, reiach begadav, uchetiv reiach beni, vela amar reiach habegadim, ella reiach beni. ella ta'na, keivan shennichnas ya'akov, nichnas immo gan eden. veta'na, otan habegadim ha'u shel adam hari'shon, dichttiv, (vr'shyt g) vaya'ash adonay ' elohim le'adam ule'ishtto katenot or vayalbishem, vehotzi'am migan eden

Translations & Notes

וַיָּרַח את ריח בגדיו... ריח בני כריח שדה. משמע שהלבושים היו מעלים ריח טוב שלא נעדר מהם לעולם ריח ההוא. כתוב ריח בגדיו. וכתוב, ריח בני. ולא אמר ריח הבגדים, אלא ריח בני. כיון שנכנס יעקב, נכנס עמו גן עדן. ואותם הבגדים היו של אדם הראשון. שכתוב, ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם והוציאם מגן עדן.