167 אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִם כָּךְ אָז גַּם כָּל יְמֵי הַשָּׁנָה, לָמָּה שִׁבְעַת יָמִים, שֶׁכָּתוּב שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם, שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא יוֹתֵר? אָמַר לוֹ, כָּל זְמַן שֶׁהִתְחַיֵּב אָדָם לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בֶּן חוֹרִין - כָּךְ צָרִיךְ. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִתְחַיֵּב - לֹא צָרִיךְ.

 167 אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי הָכִי כָּל יְמֵי שַׁתָּא נָמֵי, אֲמַאי שִׁבְעַת יוֹמִין, דִּכְתִּיב שִׁבְעַת יָמִים שְּׂאוֹר לא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם, שִׁבְעַת יָמִים, וְלָא יַתִּיר. אֲמַר לֵיהּ, כָּל זִמְנָא דְּאִתְחַיָּיב בַּר נָשׁ לְאִתְחֲזָאָה גַּרְמֵיהּ בֶּן חוֹרִין, הָכִי אִצְטְרִיךְ, כָּל זִמְנָא דְּלָא אִתְחַיָּיב לָא אִצְטְרִיךְ.

amar rabi yehudah, im kach az gam kal yemei hashanah, lammah shiv'at yamim, shekatuv shiv'at yamim se'or lo yimmatze bevatteichem, shiv'at yamim velo yoter? amar lo, kal zeman shehitchayev adam lehar'ot et atzmo ben chorin - kach tzarich. kal zeman shello hitchayev - lo tzarich

amar ribi yehudah, i hachi kal yemei shatta namei, ama'y shiv'at yomin, dichttiv shiv'at yamim se'or lo yimmatze bevatteichem, shiv'at yamim, vela yattir. amar leih, kal zimna de'itchayayv bar nash le'itchaza'ah garmeih ben chorin, hachi itzterich, kal zimna dela itchayayv la itzterich

Translations & Notes

אם כן גם כל ימות השנה לא נאכל חמץ, למה רק שבעת ימים, שכתוב, שבעת ימים שאור לא ימצֵא בבתיכם? כל זמן שהאדם מחויב להראות עצמו בן חורין, צריכים שלא לאכול חמץ, ובכל זמן שאינו מחויב אינו צריך לאיסור חמץ.

 168 לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה אָדָם אֶחָד קָצִין. כָּל אוֹתָם יָמִים שֶׁעָלָה לְדַרְגָּה זוֹ שָׂמַח, וְלָבַשׁ בִּגְדֵי כָבוֹד. אַחַר כָּךְ לֹא צָרִיךְ. לְשָׁנָה אַחֶרֶת שׁוֹמֵר אוֹתָם יָמִים שֶׁעָלָה לְכָבוֹד זֶה, וְלוֹבֵשׁ אוֹתָם בְּגָדִים, וְכָךְ כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כָּתוּב שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא, שֶׁהֵם יְמֵי שִׂמִחָה, יָמִים שֶׁעָלוּ לְכָבוֹד זֶה וְיָצְאוּ מִשִּׁעְבּוּד אַחֵר, וְלָכֵן שׁוֹמְרִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה אֶת הַיָּמִים שֶׁעָלוּ לַכָּבוֹד הַזֶּה, וְיָצְאוּ מֵרָשׁוּת אַחֶרֶת וְנִכְנְסוּ בָּרָשׁוּת הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל זֶה כָּתוּב שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ.

 168 לְמַלְכָּא דְּעָבַד לְחַד בַּר נָשׁ רוּפִינוּס, כָּל אִינּוּן יוֹמִין דְּסָלִיק לְהַאי דַּרְגָּא, חַדֵּי, וְלָבִישׁ לְבוּשֵׁי יְקַר, לְבָתַר לָא אִצְטְרִיךְ. לְשַׁתָּא אַחֲרָא נָטִיר אִינּוּן יוֹמִין דְּסָלִיק לְיָקִירוּ דָּא, וְלָבַשׁ אִינּוּן לְבוּשִׁין, וְכֵן כָּל שַׁתָּא וְשַׁתָּא כְּהַאי גַּוְונָא יִשְׂרָאֵל, כְּתִיב, שִׁבְעַת יָמִים שְּׂאוֹר לא יִמָּצֵא, דְּאִינּוּן יוֹמֵי חֶדְוָותָא, יוֹמִין דְּסָלִיקוּ לִיקָרָא דָּא, וְנַפְקוּ מִשִּׁעְבּוּדָא אַחֲרָא. וּבְגִין כַּךְ, נַטְרִין בְּכָל שַׁתָּא וְשַׁתָּא, יוֹמִין דְּסָלִיקוּ לְהַאי יְקַר, וְנַפְקוּ מֵרְשׁוּתָא אַחֲרָא, וְעָאלוּ בִּרְשׁוּתָא קַדִּישָׁא, וְעַל דָּא כְּתִיב, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹאכֵלוּ.

lemelech she'asah adam echad katzin. kal otam yamim she'alah ledargah zo samach, velavash bigdei chavod. achar kach lo tzarich. leshanah acheret shomer otam yamim she'alah lechavod zeh, velovesh otam begadim, vechach kal shanah veshanah. kach yisra'el, katuv shiv'at yamim se'or lo yimmatze, shehem yemei simichah, yamim she'alu lechavod zeh veyatze'u mishi'bud acher, velachen shomerim bechal shanah veshanah et hayamim she'alu lakavod hazzeh, veyatze'u merashut acheret venichnesu barashut hakkedoshah. ve'al zeh katuv shiv'at yamim matzot to'chelu

lemalka de'avad lechad bar nash rufinus, kal innun yomin desalik leha'y darga, chadei, velavish levushei yekar, levatar la itzterich. leshatta achara natir innun yomin desalik leyakiru da, velavash innun levushin, vechen kal shatta veshatta keha'y gavevna yisra'el, ketiv, shiv'at yamim se'or lo yimmatze, de'innun yomei chedvavta, yomin desaliku likara da, venafku mishi'buda achara. uvegin kach, natrin bechal shatta veshatta, yomin desaliku leha'y yekar, venafku mereshuta achara, ve'a'lu birshuta kadisha, ve'al da ketiv, shiv'at yamim matzot to'chelu

Translations & Notes

זה דומה למלך, שעשה אדם אחד לשר. כל אלו הימים שעלה למדרגה הזו, היה שמח ולובש לבושי כבוד. לאחר כך, לא היה צריך לזה. לשנה האחרת, שמר אלו הימים שעלה לכבוד הזה, ולבש אלו לבושים. וכן כל שנה ושנה. כעין זה ישראל, כתוב, שִבעת ימים שְׂאׂר לא ימצא, שהם ימי שמחה, הימים שעלו לכבוד הזה, ויצאו משעבוד אחר. ומשום זה בכל שנה ושנה שומרים אותם הימים, שעלו לכבוד הזה, ויצאו מרשות אחר, ובאו לרשות הקדושה. וע"כ כתוב, שבעת ימים מצות תאכלו.
מַצּׂת דין [דינא]

 169 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַצַּת כָּתוּב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מַרְאֹת אֱלֹהִים. וְלָמָּה נִקְרְאוּ מַצַּת? דִּין, דִּין קָדוֹשׁ, דִּין שֶׁנֶּאֱחָז בַּשֵּׁם הַקָדוֹשׁ, דִּין שֶׁלֹּא הָיָה קָשֶׁה כָּל אוֹתוֹ זְמַן בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי הַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת בִּפְגָם, וְעַל שֶׁעוֹמֶדֶת הַלְּבָנָה בִּפְגִימָתָהּ כָּתוּב לֶחֶם עֹנִי.

 169 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מַצַּת כְּתִיב, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (יחזקאל א) מַרְאֹת אֱלהִים. וְלָמָּה אִתְקְרֵי מַצַּת. דִּינָא. (רכ''ג ב') דִּינָא קַדִּישָׁא. דִּינָא דְּאִתְאַחֲדָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. דִּינָא דְּלָא הֲוָה תַּקִּיפָא כָּל הַהוּא זִמְנָא בְּגַוַויְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּהָא קַיְּימָא סִיהֲרָא בִּפְגִימוּתָא. וְעַל דְּקַיְּימָא סִיהֲרָא בִּפְגִימוּתָא, (דברים טז) לֶחֶם עֹנִי כְּתִיב.

amar rabi shim'on, matzat katuv, kemo shenne'emar mar'ot elohim. velammah nikre'u matzat? din, din kadosh, din shenne'echaz bashem hakadosh, din shello hayah kasheh kal oto zeman betoch yisra'el, sheharei hallevanah omedet bifgam, ve'al she'omedet hallevanah bifgimatah katuv lechem oni

amar ribi shim'on, matzat ketiv, kemah de'at amer, (ychzk'l ) mar'ot elhim. velammah itkerei matzat. dina. (rch''g v') dina kadisha. dina de'it'achada bishma kadisha. dina dela havah takkifa kal hahu zimna begavavyeyhu deyisra'el, deha kayeyma sihara bifgimuta. ve'al dekayeyma sihara bifgimuta, (dvrym tz) lechem oni ketiv

Translations & Notes

מַצּׂת כתוב בלי ו', כמ"ש, מראת אלקים שהוא חסר ו', שע"כ רומז על דין. ונקראו מַצּׂת, להיותם דין קדוש, דין הנאחז בשם הקדוש, דין שלא היה חזק כל אותו הזמן בתוך ישראל, משום שהלבנה עמדה בפגם. ומשום שהלבנה עמדה בפגם, ע"כ כתוב, להם עוני.
תחלה היתה הנוקבא בסוד ב' מאורות הגדולים. ששניהם, ז"א ומלכות, היו בקומה שוה. ז"א היה מלביש קו ימין דבינה, והמלכות לצד שמאל דבינה. ואז היו בבחי' פנים קטנות. כי הם מוחין דאחורים שאינם מאירים, והם בחינת דין.
ואח"כ ע"י מ"ן שמעלים התחתונים, המלכות מתמעטת וחוזרת לנקודה. ואח"כ נבנית בנין גדול ע"י או"א, וחוזרים למוחין דגדלות. ואע"פ שכבר עומדים ז"א ומלכות במוחין דגדלות, אין המוחין דאחורים בטלים, אלא חוזרים להאיר בבחינת הרחמים. וכל הארת החכמה שבמדרגה באים מאלו המוחין. ומצה היא אלו המוחין דאחורים, בעת שכבר נתקנו במוחין דגדלות.
ולמה נקרא מַצּׂת דין, כמ"ש מצת בלי ו' להיותם דין, כי הם מוחין דאחורים, בעת שזו"ן היו במוחין דקטנות. אלא, דין קדוש, כי כבר חזרו ובאו במוחין דגדלות, שהם קדש ומאוחדים בסוד ג' קוים, שהם יה"ו של השם הקדוש.
ולבא למוחין דגדלות צריכה המלכות ב' תקונים:
א. להתמעט לנקודה.
ב. לבנין הגדלות.
וע"ז יש ב' מעשים בהתעוררות מלמטה:
א. מילה.
ב. פריעה.
וכיון שישראל מלו את עצמם בעת ההיא, ע"כ כבר באה המלכות בתקון א', שהיא נתמעטה לנקודה, בסוד מיעוט הלבנה. ואז כבר נמתקו בזה הדין דמוחין דקטנות שבמצה. וע"י פריעה, שהיא אותיות פרע י"ה, מעוררים למעלה בנין המלכות ע"י או"א, ומתגלים המוחין דגדלות.
וכיון שכבר מלו את עצמם, והלבנה, שהיא המלכות, נתמעטה, אז נחלש כח הדין שבמוחין דקטנות. ואח"כ שיעשו הפריעה, יצאו המוחין דגדלות. ואין קושיה, הרי בפסח כבר מאירים המוחין דגדלות, אע"פ שישראל עוד לא פרעו? כי המדובר הוא ע"י התעוררות מלמטה, ובליל פסח היה הארת המוחין מהתעוררות מלמעלה בלבד. וע"כ לא האירו רק אותו הלילה בלבד. וע"כ, לחם עוני כתוב. כי מבחי' התעוררות מלמטה עוד לא המשיכו המוחין דגדלות.