169 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַצַּת כָּתוּב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מַרְאֹת אֱלֹהִים. וְלָמָּה נִקְרְאוּ מַצַּת? דִּין, דִּין קָדוֹשׁ, דִּין שֶׁנֶּאֱחָז בַּשֵּׁם הַקָדוֹשׁ, דִּין שֶׁלֹּא הָיָה קָשֶׁה כָּל אוֹתוֹ זְמַן בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי הַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת בִּפְגָם, וְעַל שֶׁעוֹמֶדֶת הַלְּבָנָה בִּפְגִימָתָהּ כָּתוּב לֶחֶם עֹנִי.

 169 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מַצַּת כְּתִיב, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (יחזקאל א) מַרְאֹת אֱלהִים. וְלָמָּה אִתְקְרֵי מַצַּת. דִּינָא. (רכ''ג ב') דִּינָא קַדִּישָׁא. דִּינָא דְּאִתְאַחֲדָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. דִּינָא דְּלָא הֲוָה תַּקִּיפָא כָּל הַהוּא זִמְנָא בְּגַוַויְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּהָא קַיְּימָא סִיהֲרָא בִּפְגִימוּתָא. וְעַל דְּקַיְּימָא סִיהֲרָא בִּפְגִימוּתָא, (דברים טז) לֶחֶם עֹנִי כְּתִיב.

amar rabi shim'on, matzat katuv, kemo shenne'emar mar'ot elohim. velammah nikre'u matzat? din, din kadosh, din shenne'echaz bashem hakadosh, din shello hayah kasheh kal oto zeman betoch yisra'el, sheharei hallevanah omedet bifgam, ve'al she'omedet hallevanah bifgimatah katuv lechem oni

amar ribi shim'on, matzat ketiv, kemah de'at amer, (ychzk'l ) mar'ot elhim. velammah itkerei matzat. dina. (rch''g v') dina kadisha. dina de'it'achada bishma kadisha. dina dela havah takkifa kal hahu zimna begavavyeyhu deyisra'el, deha kayeyma sihara bifgimuta. ve'al dekayeyma sihara bifgimuta, (dvrym tz) lechem oni ketiv

Translations & Notes

מַצּׂת כתוב בלי ו', כמ"ש, מראת אלקים שהוא חסר ו', שע"כ רומז על דין. ונקראו מַצּׂת, להיותם דין קדוש, דין הנאחז בשם הקדוש, דין שלא היה חזק כל אותו הזמן בתוך ישראל, משום שהלבנה עמדה בפגם. ומשום שהלבנה עמדה בפגם, ע"כ כתוב, להם עוני.
תחלה היתה הנוקבא בסוד ב' מאורות הגדולים. ששניהם, ז"א ומלכות, היו בקומה שוה. ז"א היה מלביש קו ימין דבינה, והמלכות לצד שמאל דבינה. ואז היו בבחי' פנים קטנות. כי הם מוחין דאחורים שאינם מאירים, והם בחינת דין.
ואח"כ ע"י מ"ן שמעלים התחתונים, המלכות מתמעטת וחוזרת לנקודה. ואח"כ נבנית בנין גדול ע"י או"א, וחוזרים למוחין דגדלות. ואע"פ שכבר עומדים ז"א ומלכות במוחין דגדלות, אין המוחין דאחורים בטלים, אלא חוזרים להאיר בבחינת הרחמים. וכל הארת החכמה שבמדרגה באים מאלו המוחין. ומצה היא אלו המוחין דאחורים, בעת שכבר נתקנו במוחין דגדלות.
ולמה נקרא מַצּׂת דין, כמ"ש מצת בלי ו' להיותם דין, כי הם מוחין דאחורים, בעת שזו"ן היו במוחין דקטנות. אלא, דין קדוש, כי כבר חזרו ובאו במוחין דגדלות, שהם קדש ומאוחדים בסוד ג' קוים, שהם יה"ו של השם הקדוש.
ולבא למוחין דגדלות צריכה המלכות ב' תקונים:
א. להתמעט לנקודה.
ב. לבנין הגדלות.
וע"ז יש ב' מעשים בהתעוררות מלמטה:
א. מילה.
ב. פריעה.
וכיון שישראל מלו את עצמם בעת ההיא, ע"כ כבר באה המלכות בתקון א', שהיא נתמעטה לנקודה, בסוד מיעוט הלבנה. ואז כבר נמתקו בזה הדין דמוחין דקטנות שבמצה. וע"י פריעה, שהיא אותיות פרע י"ה, מעוררים למעלה בנין המלכות ע"י או"א, ומתגלים המוחין דגדלות.
וכיון שכבר מלו את עצמם, והלבנה, שהיא המלכות, נתמעטה, אז נחלש כח הדין שבמוחין דקטנות. ואח"כ שיעשו הפריעה, יצאו המוחין דגדלות. ואין קושיה, הרי בפסח כבר מאירים המוחין דגדלות, אע"פ שישראל עוד לא פרעו? כי המדובר הוא ע"י התעוררות מלמטה, ובליל פסח היה הארת המוחין מהתעוררות מלמעלה בלבד. וע"כ לא האירו רק אותו הלילה בלבד. וע"כ, לחם עוני כתוב. כי מבחי' התעוררות מלמטה עוד לא המשיכו המוחין דגדלות.

 170 מָה הַטַּעַם עוֹמֶדֶת בִּפְגָם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִפְרְעוּ וְלֹא הִתְגַּלָּה אוֹת הַבְּרִית הַקָּדוֹשׁ. מְהוּלִים הָיוּ וְלֹא נִפְרְעוּ. מָתַי נִפְרְעוּ? בְּשָׁעָה שֶׁכָּתוּב (שמות טו) שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. וְאַף עַל גַּב שֶׁבֵּאַרְנוּ פָּסוּק זֶה בְּדָבָר אַחֵר - הַכֹּל הָיָה וְרָאוּי.

 170 מַאי טַעְמָא קַיְּימָא בִּפְגִימוּתָא. בְּגִין דְּלָא אִתְפְּרָעוּ, וְלָא אִתְגַּלְיָא הַאי אָת קַדִּישָׁא. גְּזִירִין הֲווֹ וְלָא אִתְפְּרָעוּ, אֵימָתַי אִתְפְּרָעוּ, בְּשַׁעֲתָא דִּכְתִּיב, (שמות טו) שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ, וְאַף עַל גַּב דְּאוֹקִימְנָא הַאי קְרָא בְּמִלָּה אַחֲרָא, כֹּלָּא הֲוָה וְיֵאוֹת.

mah hatta'am omedet bifgam? mishum shello nifre'u velo hitgallah ot haberit hakkadosh. mehulim ha'u velo nifre'u. matay nifre'u? besha'ah shekatuv (shmvt tv) sham sam lo chok umishpat vesham nissahu. ve'af al gav shebe'arnu pasuk zeh bedavar acher - hakol hayah vera'uy

ma'y ta'ma kayeyma bifgimuta. begin dela itpera'u, vela itgalya ha'y at kadisha. gezirin havo vela itpera'u, eimatay itpera'u, besha'ata dichttiv, (shmvt tv) sham sam lo chok umishpat vesham nissahu, ve'af al gav de'okimna ha'y kera bemillah achara, kolla havah veye'ot

Translations & Notes

מה הטעם שהלבנה, המלכות, עמדה במיעוט? משום שלא נפרעו, ולא נגלה בהם אות הקדוש. כי ע"י הפריעה ממשיכים המוחין דגדלות. ואז הלבנה במילואה. נמולים היו ישראל, ולא עשו פריעה. ומתי נפרעו? בשעה שכתוב, שָׁם שָׂם לו חק ומשפט ושָׁם נִסָּהוּ.

 171 וְאִם תֹּאמַר שֶׁנִּפְרְעוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ - לֹא כָּךְ, אֶלָּא אוֹתָם שֶׁכָּתוּב (יהושע ה) וְכָל הָעָם הַיִּלּוֹדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ וְגוֹ'. אַחַר שֶׁנִּפְרְעוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּהַתְחָלָה אֲכַלְתֶּם מַצּוֹת, כְּשֶׁעָמְדָה הַלְּבָנָה בִּפְגִימָתָהּ, וְנִקְרָא לֶחֶם עֹנִי. מִכָּאן וָהָלְאָה לֶחֶם זֶה יִהְיֶה מִמָּקוֹם אַחֵר. מַה הוּא? שֶׁכָּתוּב (שמות טז) הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. לֹא מֵהַלְּבָנָה כְּמוֹ אוֹתוֹ זְמַן, אֶלָּא מִן הַשָּׁמַיִם מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְיִתֵּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַים.

 171 וְאִי תֵּימָא דְּבִימֵי יְהוֹשֻׁעַ אִתְפְּרָעוּ. לָאו הָכִי, אֶלָּא אִינּוּן דִּכְתִּיב, (יהושע ה) וְכָל הָעָם הַיִּלּוֹדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ וְגוֹ'. בָּתַר דְּאִתְפְּרָעוּ, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּקַדְמִיתָא אֲכַלְתּוּן מַצּוֹת, דְּקַיְּימָא סִיהֲרָא בִּפְגִימוּתָא, וְאִקְרֵי לֶחֶם עֹנִי, מִכָּאן וּלְהָלְאָה הַאי לֶחֶם מֵאֲתָר אַחֲרָא לֶהֱוֵי. מַאי הוּא. דִּכְתִּיב, (שמות טז) הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. לָא מִן סִיהֲרָא כְּהַהוּא זִמְנָא, אֶלָּא מִן הַשָּׁמָיִם מַמָּשׁ, כְּמָה דִּכְתִּיב, (בראשית כז) וְיִתֵּן לְךָ הָאֱלהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם.

ve'im to'mar shennifre'u bimei yehoshua - lo kach, ella otam shekatuv (yhvsh h) vechal ha'am hayillodim bammidbar baderech vego'. achar shennifre'u, amar hakkadosh baruch hu, bahatchalah achalttem matzot, keshe'amedah hallevanah bifgimatah, venikra lechem oni. mika'n vahale'ah lechem zeh yihyeh mimmakom acher. mah hu? shekatuv (shmvt tz) hineni mamtir lachem lechem min hashamayim. lo mehallevanah kemo oto zeman, ella min hashamayim mammash, kemo shekatuv veyitten lecha ha'elohim mittal hashamaym

ve'i teima devimei yehoshua itpera'u. la'v hachi, ella innun dichttiv, (yhvsh h) vechal ha'am hayillodim bammidbar baderech vego'. batar de'itpera'u, amar kudesha berich hu, bekadmita achalttun matzot, dekayeyma sihara bifgimuta, ve'ikrei lechem oni, mika'n ulehale'ah ha'y lechem me'atar achara lehevei. ma'y hu. dichttiv, (shmvt tz) hineni mamtir lachem lechem min hashamayim. la min sihara kehahu zimna, ella min hashamayim mammash, kemah dichttiv, (vr'shyt chz) veyitten lecha ha'elhim mittal hashamayim

Translations & Notes

ואם תאמר שבימי יהושע נפרעו, אינו כן. אלא הם, כמ"ש, וכל העם הילודים במדבר בדרך. אחר שנפרעו, אמר הקב"ה, בתחילה אכלתם מצות, משום שעמדה הלבנה במיעוט, ונקרא לחם עוני. מכאן ולהלאה, לחם זה יהיה ממקום אחר, כמ"ש, הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. לא מן הלבנה, המלכות, כבזמן ההוא, מטרם שנפרעו, אלא מן השמים ממש, מז"א, כמ"ש, ויתן לך האלקים מטל השמים.