172 וְיִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים שׁוֹמְרִים אוֹתָם יָמִים שֶׁנִּכְנְסוּ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְשׁוֹמְרִים אוֹתוֹ לֶחֶם שֶׁבָּא מִצִּדָּהּ, וְעַל זֶה כָּתוּב אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר וְגוֹ', וְכָתוּב וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת. מַה זֶּה וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם יט) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וְהַכֹּל בְּדַרְגָּה אַחַת עוֹלֶה וְנֶאֱחָז.

 172 וְיִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין, נַטְרִין אִינּוּן יוֹמִין דְּעָאלוּ תְּחוֹת גַּדְפוֹי דִּשְׁכִינְתָּא, וְנַטְרִין הַהוּא נַהֲמָא דְּאַתְיָא מִסִּטְרָהָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, (שמות כג) אֶת חַג הַמַּצוֹת תִּשְׁמֹר וְגוֹ', וּכְתִיב וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת. מַהוּ וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמות יט) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי. וְכֹלָּא בְּחַד דַּרְגָּא סַלְּקָא וְאִתְאֲחָד.

veyisra'el hakkedoshim shomerim otam yamim shennichnesu tachat kanfei hashechinah, veshomerim oto lechem sheba mitzidah, ve'al zeh katuv et chag hammatzot tishmor vego', vechatuv ushemarttem et hammatzot. mah zeh ushemarttem et hammatzot? kemo shenne'emar (shm yt) ushemarttem et beriti, vehakol bedargah achat oleh vene'echaz

veyisra'el kadishin, natrin innun yomin de'a'lu techot gadfoy dishchintta, venatrin hahu nahama de'atya missitraha, ve'al da ketiv, (shmvt chg) et chag hammatzot tishmor vego', uchetiv ushemarttem et hammatzot. mahu ushemarttem et hammatzot. kemah de'at amer, (shmvt yt) ushemarttem et beriti. vecholla bechad darga salleka ve'it'achad

Translations & Notes

וישראל הקדושים, שומרים אלו הימים שנכנסו תחת כנפי השכינה. ושומרים הלחם הבא מִצִדה, המצות, כמ"ש, ושמרתם את המצות. הוא כמ"ש, ושמרתם את בריתי, שהוא ברית מילה. והכל עולה ונאחז במדרגה אחת.

 173 וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ מֹשֶׁה לֹא פָרַע אוֹתָם? אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכְּבוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּתְרַפְּאוּ, וְעַל זֶה כָּתוּב שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי. מָה הַטַּעַם לֶחֶם עֹנִי? מִשּׁוּם כִּי בְּחִפָּזוֹן יָצָאתָ וְגוֹ', וְכָתוּב וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ.

 173 וְאִי תֵּימָא מֹשֶׁה הֵיךְ לָא פָּרַע לְהוּ. אֶלָּא, בְּגִין דְּלָא יִתְעַכְּבוּן יִשְׂרָאֵל תַּמָן עַד דְּיִתְסִיאוּ, וְעַל דָּא כְּתִיב, (דברים טז) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי. מַאי טַעְמָא לֶחֶם (דף מ' ע''ב) עֹנִי, מִשּׁוּם כִּי בְּחִפָּזוֹן יָצָאתָ וְגוֹ' וּכְתִיב וְלא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ.

ve'im to'mar, eich mosheh lo fara otam? ella kedei shello yit'akevu sham yisra'el ad sheiitrape'u, ve'al zeh katuv shiv'at yamim to'chal alav matzot lechem oni. mah hatta'am lechem oni? mishum ki bechipazon yatza'ta vego', vechatuv velo yachelu lehitmahmeha

ve'i teima mosheh heich la para lehu. ella, begin dela yit'akevun yisra'el taman ad deyitsi'u, ve'al da ketiv, (dvrym tz) shiv'at yamim to'chal alav matzot lechem oni. ma'y ta'ma lechem (df m' ''v) oni, mishum ki bechipazon yatza'ta vego' uchetiv velo yachelu lehitmahmeha

Translations & Notes

ואיך משה לא פרע אותם, אלא הניחם במילה בלי פריעה? משום שלא יתעכבו ישראל שם עד שיתרפאו. לכן לא פרע אותם. ועל זה כתוב, שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני. משום כי בחפזון יָצָאתָ. וכן כתוב, כי לא יכלו להתמהמה. וע"כ לא נפרעו. ומילה בלי פריעה ממשיך לחם עוני.

 174 בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, נִכְנְסוּ מְהוּלִים וְנִפְרְעוּ, וּמַה כָּתוּב? (דברים ח) אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם. מַה זֶּה בְּמִסְכֵּנֻת? לֶחֶם עֹנִי. לָמָּה נִקְרָא לֶחֶם עֹנִי? מִשּׁוּם שֶׁהַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת בִּפְגִימָתָהּ וְלֹא מִתְבָּרֶכֶת מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא מוּאֶרֶת מִן הַשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְלֹא מוּאֶרֶת [מִכָּל] מִיּוֹבֵל. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִפְרְעוּ. אֲבָל כָּאן שֶׁנִּמּוֹלוּ יִשְׂרָאֵל וְנִפְרְעוּ, לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ כָּתוּב, וְעַל זֶה לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא תֶחְסַר כֹּ''ל בָּהּ. כְּמוֹ שֶׁחָסְרוּ לָהּ בְּמִצְרַיִם.

 174 תָּא חֲזֵי, כַּד עָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, עָאלוּ גְּזִירִין וְאִתְפְּרָעוּ. וּמַה כְּתִיב, (דברים ח) אֶרֶץ אֲשֶׁר לא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם. מַאי בְמִסְכֵּנוּת. לֶחֶם עֹנִי. אֲמַאי אִקְרֵי לֶחֶם עֹנִי. מִשּׁוּם דְּקַיְּימָא סִיהֲרָא בִּפְגִימוּתָא, וְלָא מִתְבָּרְכָא מִשִּׁמְשָׁא, וְלָא מִתְנַהֲרָא מִן שִׁמְשָׁא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (דברי הימים א כט) כִּי כֹל בַּשָׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְלָא אִתְנַהֲרָא (מכל) מִיּוֹבְלָא. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּלָא אִתְפְּרָעוּ. אֲבָל הָכָא, דְּאִתְגְּזָרוּ יִשְׂרָאֵל וְאִתְפְּרָעוּ, לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ כְּתִיב, וְעַל דָּא לא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּלָא תֶחְסַר כֹּ''ל בָּהּ, כְּמָה דְּחָסְרוּ לֵיהּ בְּמִצְרַיִם.

bo re'eh, keshennichnesu yisra'el la'aretz, nichnesu mehulim venifre'u, umah katuv? (dvrym ch) eretz asher lo vemiskenut to'chal bah lechem. mah zeh bemiskenut? lechem oni. lammah nikra lechem oni? mishum shehallevanah omedet bifgimatah velo mitbarechet min hashemesh, velo mu'eret min hashemesh, kemo shenne'emar ki chol bashamayim uva'aretz, velo mu'eret [mikal] miovel. mah hatta'am? mishum shello nifre'u. aval ka'n shennimmolu yisra'el venifre'u, lo techsar kol bah katuv, ve'al zeh lo vemiskenut to'chal bah lechem. mah hatta'am? mishum shello techsar ko"l bah. kemo shechaseru lah bemitzrayim

ta chazei, kad a'lu yisra'el le'ar'a, a'lu gezirin ve'itpera'u. umah ketiv, (dvrym ch) eretz asher lo vemiskenut to'chal bah lechem. ma'y vemiskenut. lechem oni. ama'y ikrei lechem oni. mishum dekayeyma sihara bifgimuta, vela mitbarecha mishimsha, vela mitnahara min shimsha, kemah de'at amer, (dvry hymym cht) ki chol bashamayim uva'aretz, vela itnahara (mchl) miovela. ma'y ta'ama. mishum dela itpera'u. aval hacha, de'itgezaru yisra'el ve'itpera'u, lo techsar kol bah ketiv, ve'al da lo vemiskenut to'chal bah lechem. ma'y ta'ama. mishum dela techsar ko''l bah, kemah dechaseru leih bemitzrayim

Translations & Notes

כשבאו ישראל לארץ, באו כשהם נמולים ונפרעים, כתוב, ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם. מסכנות הוא לחם עוני. ונקרא לחם עוני, משום שהלבנה, המלכות, עומדת במיעוט, ואינה מתברכת מן השמש, ז"א, ואינה מאירה מן השמש, כמ"ש, כי כׂל בַּשָּׁמַיִם וארץ. שפירושו, אשר כל, יסוד ז"א, נאחז בשמים, ז"א, ובארץ, המלכות, ומקבל מן השמים ונותן לארץ. ולא האירה מן היובֵל, בינה, משום שלא פרעו את עצמם. אבל כאן בביאת הארץ, שנמולו ישראל ונפרעו, כתוב, לא תחסר כּׂל בה, היסוד דז"א המאיר אל המלכות. ועל כן לא במסכנות תאכל בה לחם, משום שלא תחסר כּׂל בה, כמו שנחסרו ממנו במצרים.