51

 51 אוֹתָם תַּנִּינִים אֲחֵרִים שֶׁאָמַרְנוּ הָיוּ וְלֹא הָיוּ, לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁנֶּחֱלַשׁ כֹּחָם שֶׁלֹּא יַחֲרִיבוּ הָעוֹלָם, פְּרָט לְשִׁבְעִים שָׁנָה פַּעַם אַחַת, וְהֵם מִתְחַזְּקִים בְּכֹחַ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַהוּא, וְהוּא לְבַדּוֹ מִתְחַזֵּק, וְאִלְמָלֵא נְקֵבָתוֹ הָיְתָה קַיֶּמֶת אֶצְלוֹ, לֹא יָכוֹל הָיָה הָעוֹלָם לִסְבֹּל אוֹתָם. [וּמִשּׁוּם כָּךְ]

 51 אִינּוּן תַּנִּינִין אַחֲרָנִין דְּקַאמְרָן, הֲווֹ וְלָא הֲווֹ, אֲמַאי. בְּגִין דְּאִתְחֲלָשׁ חֵילַיְיהוּ דְּלָא יְטַשְׁטְשׁוּן עָלְמָא, בַּר לְשִׁבְעִין שְׁנִין, חַד זִמְנָא, וְאִינּוּן אִתְתְּקָפוּ בְּחֵילָא דְּהַהוּא תַּנִּין הַגָּדוֹל, וְהַאי אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי לְאִתַּתְקְפָא. וְאִלְמָלֵא נוּקְבֵיהּ קַיֶּימֶת לְגַבֵּיהּ, לָא יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל לוֹן. (ובגין כך)

otam tanninim acherim she'amarnu ha'u velo ha'u, lammah? mishum shennechelash kocham shello yacharivu ha'olam, perat leshiv'im shanah pa'am achat, vehem mitchazzekim bechoach hattannin hagadol hahu, vehu levado mitchazzek, ve'ilmale nekevato hayetah kayemet etzlo, lo yachol hayah ha'olam lisbol otam. [umishum kach

innun tanninin acharanin deka'mran, havo vela havo, ama'y. begin de'itchalash cheilayeyhu dela yetashteshun alema, bar leshiv'in shenin, chad zimna, ve'innun itettekafu becheila dehahu tannin hagadol, veha'y ihu bilchodoy le'ittatkefa. ve'ilmale nukeveih kayeimet legabeih, la yachil alema lemisbal lon. (vvgyn chch

Translations & Notes

אלו תנינים האחרים היו ולא היו. כי אין הארתם נגלה בהם, ודומים כמו שלא היו. מפני שנחלש כחם, כדי שלא יחריבו את העולם. חוץ פעם אחת לע' שנה, שהם מתחזקים בכח התנים הגדול ההוא, והוא בלבדו מתחזק. ואם הנוקבא שלו היתה חיה אצלו, לא היה יכול העולם לסבול אותם.
החכמה מתגלה רק בספירת המלכות. כי אחר שיצאו ב' הקוים, ימין ושמאל, נעשה מחלוקת בינהם, שממחלוקת הזו יצא הגיהנם, והיה העולם נחרב. עד שיצא קו האמצעי, ומיעט את קו השמאל, שלא יאיר אלא ממטה למעלה. והארה שממטה למעלה נבחנת לאור המלכות, אור נקבה. ולפיכך אין החכמה הבאה משמאל, יכלה להאיר בט"ס ראשונות, באור הזכר, המשפיע ממעלה למטה, אלא במלכות לבדה, המשפעת ממטה למעלה, שהוא בחינת ו"ק דג"ר. ומלכות מרומזת באחת לע' שנה.
כי אע"פ שנבראו, הם כלא היו, כי אין הארתם, חכמה, מתגלה בהם, משום שאין החכמה מתגלה בט"ר, שנחלש כחם ע"י קו האמצעי, שמיעט את אור הזכר מן הארת החכמה, כדי שיפסק המחלוקת והשמאל יכנע לימין, ולא יחרב העולם מחמת המחלוקת. פעם לשבעים שנה, רק במלכות שלהם, הם מתחזקים, כי נגלה האור בהמלכות שלהם, המאירה ממטה למעלה, המקבלת מתנין הגדול. כי התנין הגדול, כללות אור החכמה, אמנם אינו מאיר רק בבחינת מלכות שלו, רק ממטה למעלה, שהוא בחינת ו"ק דג"ר.
כי הזכר יכול להשפיע ממעלה למטה רק אם הוא ביחוד דכר ונוקבא. אבל בלי נוקבא הוא בבחינת ו"ק חסר ג"ר. וע"כ כיון שקו האמצעי מיעט את הג"ר דג"ר דקו שמאל, ע"י מסך דחירק, נהרגה בזה הנוקבא של הלויתן, שהוא התנים הגדול, ונשאר הלויתן זכר בלי נקבה, שהוא ו"ק דג"ר, המאיר רק ממטה למעלה.
ומיעוט זה הוא הכרח, שעי"ז עשה קו אמצעי שלום בין ימין ושמאל. שהיה הכרח להרגה. ונמצא, שט' התנינים מקבלים מן התנים הגדול, שהוא אור נקבה. והנה נתבאר שהנוקבא של הלויתן נהרגה ע"י מסך דחירק דקו אמצעי, שנקרא הקב"ה.

52

 52 עַד שֶׁלֹּא הָרַג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַנְּקֵבָה, הָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ [וָבֹהוּ]. תֹּהוּ הָיְתָה. וְאַחַר שֶׁהָרַג אוֹתָהּ הָיְתָה בֹּהוּ, הִתְחִילָה לְהִתְקַיֵּם. וְחֹשֶׁךְ עַל. עֲדַיִן לֹא הָיָה מֵאִיר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה.

 52 עַד לָא קָטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנוּקְבָּא, הָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ. (ובהו) תֹהוּ הָיְתָה. וּלְבָתַר דְּקָטַל לָהּ, הֲוָה (בראשית ע' ע''א) בֹּהוּ, שָׁרָאת לְאִתְקַיְּימָא. וְחֹשֶׁךְ עַל. עַד לָא הֲוַת נְהִירָא עוֹבָדָא דְּעָבַד.

ad shello harag hakkadosh baruch hu et hannekevah, ha'aretz hayetah tohu [vavohu]. tohu hayetah. ve'achar sheharag otah hayetah bohu, hitchilah lehitkayem. vechoshech al. adayin lo hayah me'ir hamma'aseh she'asah

ad la katal kudesha berich hu lenukeba, ha'aretz hayetah tohu. (vvhv) tohu hayetah. ulevatar dekatal lah, havah (vr'shyt ' '') bohu, shara't le'itkayeyma. vechoshech al. ad la havat nehira ovada de'avad

Translations & Notes

עד שלא הרג הקב"ה את הנוקבא של הלויתן, הארץ היתה תהו. תהו היתה, ולאחר שהרגה, היתה הארץ, ובהו, שהתחילה הארץ להתקיים. וחשך על פני תהום, משום שהפעולה שעשה, עוד לא האירה.
ד' פעולות נוהגות בקו אמצעי, בבואו לעשות שלום בין ב' הקוים, ולחברם זה בזה:
א. צ"א,
ב. המסך דצ"א,
ג. צ"ב,
ד. מסך דצ"ב,
שבו יוצא קומת החסדים, ליחד ב' הקוים זה בזה.
ב' הענינים נאמרים כאן בתנין הגדול:
א. שהרג נוקבתו.
ב. שגם מחץ ראשו של הזכר עצמו, וניקב נקב בראשו, כמ"ש, שִׁברת ראשי תנינים. כי הם ב' מיני מסכים דצ"א ודצ"ב, הבאים עם המסך דחירק שבקו אמצעי. שבמסך דצ"א הרג את הנוקבא של התנים הגדול, ובמסך דצ"ב מחץ ראשו של הזכר.
וכמ"ש, עד שלא ביטל הקב"ה את הנוקבא, הארץ היתה תהו. שנמשכה עליה כח הצ"א, שהוא הכנה אל ביאת המסך דצ"א ע"י קו האמצעי. ואחר שקו האמצעי גילה המסך דצ"א, ההורג את הנוקבא של התנים, ויצא עליו קומת הזווג דקומת רוח, נמתקה הארץ ע"י המסך הזה, ונקראת בשם בהו. להתקיים ע"י קומת רוח הזאת, שיצאה על מסך דצ"א. כי האור חזר ונעלם ולא האיר. ונעשה חושך. וחושך זה עבר לבחי' צ"ב, שהגיע עד הבינה. ובזה נעשה הכנה למסך דצ"ב.

53

 53 מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? מָחַץ אֶת רֹאשׁ הַזָּכָר לְמַעְלָה וְנִכְפָּה, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הַתְּהוֹם לְמַטָּה לֹא הָיָה מֵאִיר. מָה הַטַּעַם לֹא הָיָה מֵאִיר? מִשּׁוּם שֶׁהַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַזֶּה הָיָה מְנַשֵּׁב רוּחַ עַל הַתְּהוֹם וּמַחֲשִׁיךְ אוֹתוֹ, וְלֹא הָיָה מְרַחֵף לְמַטָּה.

 53 מֶה עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מָחַץ רֵישֵׁיהּ דִּדְכוּרָא לְעֵילָּא, וְאִתְכַּפְיָא, בְּגִין דְּהָא תְּהוֹמָא לְתַתָּא, לָא הֲוָה נָהִיר. מַאי טַעְמָא לָא הֲוָה נָהִיר, בְּגִין דְּהַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, הֲוָה נָשִׁיב רוּחָא עַל תְּהוֹמָא, וְאַחְשִׁיךְ לֵיהּ, וְלָא מְרַפְרְפָא לְתַתָּא.

meh asah hakkadosh baruch hu? machatz et ro'sh hazzachar lema'lah venichpah, mishum sheharei hattehom lemattah lo hayah me'ir. mah hatta'am lo hayah me'ir? mishum shehattannin hagadol hazzeh hayah menashev ruach al hattehom umachashich oto, velo hayah merachef lemattah

meh avid kudesha berich hu, machatz reisheih didchura le'eilla, ve'itkafya, begin deha tehoma letatta, la havah nahir. ma'y ta'ma la havah nahir, begin deha'y hattannin hagadol, havah nashiv rucha al tehoma, ve'achshich leih, vela merafrefa letatta

Translations & Notes

מה עשה הקב"ה? מחץ ראשו של הזכר דתנינים הגדולים. ע"י המסך דצ"ב שהוא עלית המסך דמלכות במקום בינה, ונעלמה ג"ר דבינה וכל המדרגות שמתחת הבינה, שגם התנים הגדול בתוכן, והעלמת הג"ר של התנין ע"י הדינים של הבינה, עשתה נקב בראשו, שהוא הג"ר שלו. והתנין נכנע. משום, שהתהום למטה, מלכות במקומה, לא היה מאיר. ועתה ע"י עלית המלכות למעלה לבינה, יצא עליו קומת רוח המאיר, כמ"ש, ורוח אלקים מרחפת. ע"כ נכנע הנחש וקיבל המסך דצ"ב, שהוא הנקב שנעשה בראשו.
מהו הטעם, שהמסך דצ"א לא היה מאיר? משום שהתנין הזה הגדול היה משיב רוח על התהום והחשיך אותו, ולא היה מרחף למטה. כי קומת רוח, היוצאת על מסך דצ"א, אינה ראויה לקבל ג"ר לעולם. וכמ"ש, שהתנין הגדול היה משיב קומת רוח דצ"א על התהום והחשיך אותו, שלא יהיה ראוי לקבל אור לעולם. שהרוח, בעת שהוא למטה, במלכות הבלתי ממותקת בבינה, אינו מרחף. כי מרחף פירושו, שהרוח מתנענע לכאן ולכאן, כלומר שאין בו קביעת הקומה, ועודנו ראוי לקומה גבוה יותר. ורוח הזה דצ"א לא היה מרחף, אלא נקבע בקומת רוח הזו בקביעות, כי הרוח דצ"א אינו ראוי עוד להתעלות יותר.