87

 87 רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, וְהַכֶּתֶר הַקָּדוֹשׁ מִתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ (מִתְעָרֵב בּוֹ) הַזָּכָר. וּמִי הַזָּכָר? חֶסֶד עֶלְיוֹן, שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁזֶּה בְּלִי זֶה לֹא עוֹלֶה, וּבִשְׁבִיל זֶה, זֶה מַכֶּה וְזֶה מְרַפֵּא, וְהַכֹּל בְּשָׁעָה אַחַת.

 87 רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְפְּלַג לֵילְיָא, וְכִתְרָא קַדִּישָׁא אִתְּעַר לְגַבָּהּ (נ''א אתערב ביה) דְּכוּרָא. וּמַאן דְּכוּרָא. חֶסֶד עִלָּאָה, דְּמַשְׁמַע, דְּדָא בְּלָא דָּא לָא סַלְּקָא, וּבְגִין דָּא, דָּא מָחֵי, וְדָא מַסֵּי, וְכֹלָּא בְּשַׁעֲתָא חֲדָא.

rabi shim'on amar, besha'ah shennechelak hallaylah, vehaketer hakkadosh mit'orer eleiha (mit'arev bo) hazzachar. umi hazzachar? chesed elyon, shemmashma shezzeh beli zeh lo oleh, uvishvil zeh, zeh makeh vezeh merape, vehakol besha'ah achat

ribi shim'on amar, besha'ata de'itpelag leilya, vechitra kadisha itte'ar legabah (n'' t'rv vyh) dechura. uma'n dechura. chesed illa'ah, demashma, deda bela da la salleka, uvegin da, da machei, veda massei, vecholla besha'ata chada

Translations & Notes

בשעה שנחצה הלילה, והכתר הקדוש, מלכות, התעורר אצלה חסד עליון, דז"א, שאינו עולה זה בלי זה, אע"פ שהלילה היא המלכות בלבדה, מ"מ לא יקרה לעולם שהמלכות תהיה בלי ז"א בעלה. ומשום זה, זה מכה וזה מרפא, המלכות מכה וז"א מרפא. והכל בשעה אחת.

88

 88 וְכָתוּב וּפָסַח עַל הַפֶּתַח, הַיָּדוּעַ. מַה זֶּה הַפֶּתַח? מִשּׁוּם שֶׁהוּא פֶּתַח וּמְשִׁיכַת הָרוּחַ וְהַגּוּף. וּבֹא רְאֵה, עַד שֶׁלֹּא נִמּוֹל אַבְרָהָם, הָיָה אָטוּם וְסָתוּם מִכָּל צְדָדָיו. מִשֶּׁנִּמּוֹל נִפְתַּח מֵהַכֹּל, וְלֹא הָיָה אָטוּם וְסָתוּם כְּמוֹ בַּתְּחִלָּה.

 88 וּכְתִיב, וּפָסַח יְיָ עַל הַפֶּתַח הַיָּדוּעַ. מַאי הַפֶּתַח, מִשּׁוּם דְּאִיהוּ פִּתְחָא וּמְשִׁיכָא דְּרוּחָא וְגוּפָא, וְתָא חֲזֵי, עַד לָא אִתְגְּזַר אַבְרָהָם, הֲוָה אָטִים וְסָתִים מִכָּל סִטְרוֹי. מִדְּאִתְגְּזַר אִתְפְּתַח מִכֹּלָּא, וְלָא הֲוֵי אָטִים וְסָתִים כְּקַדְמִיתָא.

vechatuv ufasach al hapetach, hayadua. mah zeh hapetach? mishum shehu petach umeshichat haruach vehaguf. uvo re'eh, ad shello nimmol avraham, hayah atum vesatum mikal tzedadav. mishennimmol nifttach mehakol, velo hayah atum vesatum kemo battechillah

uchetiv, ufasach adonay al hapetach hayadua. ma'y hapetach, mishum de'ihu pitcha umeshicha derucha vegufa, veta chazei, ad la itgezar avraham, havah atim vesatim mikal sitroy. mide'itgezar itpetach mikolla, vela havei atim vesatim kekadmita

Translations & Notes

ופסח ה' על הפתח. על הפֵתח הגוף, משום שהוא הפתח להמשכת הרוח, שמשם נולדו. עד שלא נמול אברהם, היה סתום מכל צדדיו, שלא היה יכול להוליד בקדושה. כיון שנמול, נפתח בו הכל, ולא היה סתום כבתחילה.

89

 89 וְהַיְנוּ הַסּוֹד שֶׁשָּׁנִינוּ (בראשית יח) וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל, מִשּׁוּם שֶׁהִתְגַּלְּתָה יוֹ''ד. מַה זֶּה אוֹמֵר? אֶלָּא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, שֶׁהוּא הִשְׁרָה בְּגִלּוּי זֶה חֶסֶד בְּצֶדֶק, וְזֶהוּ פֶּתַח שֶׁל מִשְׁכָּן הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב הָאֹהֶל, הָאֹהֶל הַיָּדוּעַ.

 89 וְהַיְינוּ רָזָא דְּתָנֵינָן, (בראשית י''ח) וְהוּא ישֶׁב פֶּתַח הָאֹהֶל. מִשּׁוּם דְּאִתְגַּלְיָיא יוֹ''ד. מַאי קָא מַיְירֵי. אֶלָּא אָמַר רִבִּי יִצְחָק דְּהוּא אַשְׁרֵי בְּגִלּוּיָא דָּא, חֶסֶד בְּצֶדֶק. וְדָא הוּא פִּתְחָא, דְּמַשְׁכְּנָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, מַשְׁמַע דִּכְתִּיב הָאֹהֶל, הָאֹהֶל הַיָּדוּעַ.

vehaynu hassod sheshaninu (vr'shyt ych) vehu yoshev petach ha'ohel, mishum shehitgalletah o"d. mah zeh omer? ella, amar rabi yitzchak, shehu hishrah begilluy zeh chesed betzedek, vezehu petach shel mishkan ha'elyon hakkadosh, mashma shekatuv ha'ohel, ha'ohel hayadua

vehayeynu raza detaneinan, (vr'shyt yod'ch) vehu yshev petach ha'ohel. mishum de'itgalyay o''d. ma'y ka mayeyrei. ella amar ribi yitzchak dehu ashrei begilluya da, chesed betzedek. veda hu pitcha, demashkena illa'ah kadisha, mashma dichttiv ha'ohel, ha'ohel hayadua

Translations & Notes

והוא יושב פתח האהל, משום שנגלה הי'. שהוא השרה בגילוי זה של הי', החסד בצדק. שע"י המילה, נגלה הי' דשם שדי, שיורה, שנמשך החסד במלכות, הנקראת צדק. וזהו הפתח של משכן העליון הקדוש, המלכות. שזה משמע, שכתוב האהל, שהיא המלכות.
מטרם שנמול היתה המלכות מקבלת מצד שמאל לבד, מבחינת חכמה בלי חסדים, שאז היא אטומה מכל צדדיה, שאין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. וכשנמול, נגלו בה החסדים. ואז החכמה שבה מתלבשת בחסדים, ומאירה הן בחכמה והן בחסדים. ונבחן, שע"י המילה נפתח פתח במלכות, שתוכל להאיר. וזהו, והוא יושב פתח האהל.