Show Aramaic text  Show Transliteration

 230 פָּתַח וְאָמַר, (תהלים לט) שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ. מָה הַטַּעַם שִׁמְעָה וְלֹא שְׁמַע? בְּמָקוֹם אֶחָד כָּתוּב שְׁמַע ה' וְחָנֵּנִי וְגוֹ', וּבְמָקוֹם אַחֵר שִׁמְעָה. אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם לִפְעָמִים שְׁמַע לְזָכָר, וְלִפְעָמִים שִׁמְעָה לִנְקֵבָה. שִׁמְעָה - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם יז) שִׁמְעָה ה' צֶדֶק וגו'. שְׁמַע - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם ל) שְׁמַע ה' וְחָנֵּנִי, (משלי א) שְׁמַע בְּנִי, (דברים כז) הַסְכֵּת וּשְׁמַע.

 230 פָּתַח וְאָמַר, (תהלים לט) שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי יְיָ וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחרָשׁ. מַאי טַעְמָא שִׁמְעָה וְלָא שְׁמַע, בְּאֲתַר חַד כְּתִיב שְׁמַע יְיָ וְחָנִנִי וְגו', וּבְאֲתַר אָחֳרָא שִׁמְעָה. אֶלָּא בְּכָל אֲתַר לְזִמְנִין שְׁמַע לִדְכוּרָא וּלְזִמְנִין שִׁמְעָה לְנוּקְבָא. שִׁמְעָה כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים יז) שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק וְגו'. שְׁמַע כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים ל) שְׁמַע יְיָ וְחָנֵנִי. (משלי א) שְׁמַע בְּנִי. (דברים כז) הַסְכֵּת וּשְׁמַע.

patach ve'amar, (thlym lt) shim'ah tefillati 'he veshav'ati ha'azinah el dim'ati al techerash. mah hatta'am shim'ah velo shema? bemakom echad katuv shema 'he vechanneni vego', uvemakom acher shim'ah. ella bechal makom lif'amim shema lezachar, velif'amim shim'ah linkevah. shim'ah - kemo shenne'emar (shm yz) shim'ah 'he tzedek vgv'. shema - kemo shenne'emar (shm l) shema 'he vechanneni, (mshly ) shema beni, (dvrym chz) hasket ushema

patach ve'amar, (thlym lt) shim'ah tefillati adonay veshav'ati ha'azinah el dim'ati al techrash. ma'y ta'ma shim'ah vela shema, be'atar chad ketiv shema adonay vechanini vegv', uve'atar achora shim'ah. ella bechal atar lezimnin shema lidchura ulezimnin shim'ah lenukeva. shim'ah kemah de'at amer, (thlym yz) shim'ah adonay tzedek vegv'. shema kema de'at amer, (thlym l) shema adonay vechaneni. (mshly ) shema beni. (dvrym chz) hasket ushema

Translations & Notes

שִׁמְעָה ה' תפילתי. מה הטעם שכתוב שִׁמְעָה, ולא שמע? ולמה במקום אחד כתוב, שמע ה' וחָנֵני, ובמקום אחר, שִׁמְעָה? אלא בכל מקום, שכתוב פעם שמע, הוא לזכר, לז"א, וכשכתוב פעם שִׁמְעָה, הוא לנקבה דז"א. שִׁמְעָה, כמ"ש, שִׁמְעָה ה' צדק, וצדק הוא הנוקבא דז"א. שמע, הוא כמ"ש, שמע הויה וחָנֵני. שהוי"ה הוא ז"א. וכן, שמע בני. וכן, הסכת ושמע. שכל אלו הם לזכר.

 231 וְכָאן שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה', מִשּׁוּם שֶׁזֶּה [שֶׁהִיא] הַדַּרְגָּה שֶׁמְּקַבֶּלֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם. וַהֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁעוֹשֶׂה מֵהֶם עֲטָרָה וְשָׂם אוֹתָהּ בְּרֹאשׁ שֶׁל צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, שֶׁכָּתוּב (משלי י) בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק, וְעַל כֵּן שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה'.

 231 וְהָכָא שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי יְיָ, בְּגִין דְּהַאי (דאיהו) דַרְגָּא דִּמְקַבְּלָא כָּל צְלוֹתִין דְּעַלְמָא. וְהָא תָּנִינָן דְּעַבְדָא מִנַּיְיהוּ עֲטָרָה וְשַׁוֵּי לָהּ בְּרֵישָׁא דְּצַדִּיק חַי עוֹלָמִים דִּכְתִיב, (משלי י) בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק. וְעַל דָּא שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי יְיָ.

vecha'n shim'ah tefillati 'he, mishum shezzeh [shehi] hadargah shemmekabelet kal hattefillot shel ha'olam. vaharei shaninu she'oseh mehem atarah vesam otah bero'sh shel tzadik chay ha'olamim, shekatuv (mshly y) berachot lero'sh tzadik, ve'al ken shim'ah tefillati 'he

vehacha shim'ah tefillati adonay , begin deha'y (d'yhv) darga dimkabela kal tzelotin de'alma. veha taninan de'avda minnayeyhu atarah veshavei lah bereisha detzadik chay olamim dichtiv, (mshly y) berachot lero'sh tzadik. ve'al da shim'ah tefillati adonay

Translations & Notes

וכאן אומר, שִׁמְעָה תפילתי ה', שנאמר על הנוקבא. משום שהיא מדרגה, המקבלת כל התפילות שבעולם. שנוקבא עושה עטרה מן התפילות, ומשימה אותה בראש הצדיק חי העולמים, שהוא יסוד. כמ"ש, ברכות לראש צדיק. ועל זה כתוב, שִׁמְעָה תפילתי ה'.

 232 שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' - זוֹ תְפִלָּה שֶׁבְּלַחַשׁ. וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה - זוֹ תְפִלָּה שֶׁאָדָם מֵרִים קוֹלוֹ בְּצָרָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב) וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים. וּמַה זֶּה שַׁוְעָתָם? אֶלָּא שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ מֵרִים קוֹלוֹ וְזוֹקֵף עֵינָיו לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כב) וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר. וְהַתְּפִלָּה הַזּוֹ מְשַׁבֶּרֶת שְׁעָרִים וְדוֹפֶקֶת [ס''א וְדוֹחֶקֶת] אוֹתָם לְהַכְנִיס אֶת תְּפִלָּתוֹ. אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ - זֹאת נִכְנֶסֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֵין שַׁעַר שֶׁעוֹמֵד לְפָנֶיהָ, וּלְעוֹלָם לֹא חָזְרוּ דְמָעוֹת רֵיקָם.

 232 שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי יְיָ דָּא צְלוֹתָא דִי בְלַחַשׁ. וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה דָּא צְלוֹתָא דְּאָרִים בַּר נָשׁ קָלֵיהּ בְּעַקְתֵיהּ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שמות ב) וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים. וּמַהוּ שַׁוְעָתָם, אֶלָּא דְּבִצְלוֹתֵיהּ אָרִים קָלֵיהּ וְזָקִיף עֵינוֹי לְעֵילָא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה כב) וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר. וּצְלוֹתָא דָא (דף קלב ע''ב) מְתַבַּר תַּרְעִין וְדָפִיק (ס''אודחיק) לוֹן לְאֲעָלָא צְלוֹתֵיהּ. אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחרָשׁ דָּא, אָעִיל קַמֵּי מַלְכָּא וְלֵית תַּרְעָא דְּקָאִים קַמֵּיהּ, וּלְעוֹלָם לָא אַהֲדָרוּ דִּמְעִין בְּרֵיקַנְיָא.

shim'ah tefillati 'he - zo tefillah shebelachash. veshav'ati ha'azinah - zo tefillah she'adam merim kolo betzarato, kemo shenne'emar (shmvt v) vatta'al shav'atam el ha'elohim. umah zeh shav'atam? ella shebitfillato merim kolo vezokef einav lema'lah, kemo shenne'emar (ysh'yh chv) veshoa el hahar. vehattefillah hazzo meshaberet she'arim vedofeket [s" vedocheket] otam lehachnis et tefillato. el dim'ati al techerash - zo't nichneset lifnei hammelech ve'ein sha'ar she'omed lefaneiha, ule'olam lo chazeru dema'ot reikam

shim'ah tefillati adonay da tzelota di velachash. veshav'ati ha'azinah da tzelota de'arim bar nash kaleih be'akteih kema de'at amer, (shmvt v) vatta'al shav'atam el ha'elohim. umahu shav'atam, ella devitzloteih arim kaleih vezakif einoy le'eila kema de'at amer, (ysh'yh chv) veshoa el hahar. utzelota da (df klv ''v) metabar tar'in vedafik (s''vdchyk) lon le'a'ala tzeloteih. el dim'ati al techrash da, a'il kammei malka veleit tar'a deka'im kammeih, ule'olam la ahadaru dim'in bereikanya

Translations & Notes

שִׁמְעָה תפילתי ה', זה הוא תפילה בלחש. כלומר, תפילת שמונה עשרה, שאנו מתפללים בלחש. ושוועתי האזינה, זהו תפילה בהרמת קול, שאדם מרים קולו, וצועק אל ה', בצרתו. כמ"ש, ותעל שוועתם אל האלקים. ומהו שוועתם? שְמֵרים קולו בתפילתו ונושא עיניו למעלה, כמ"ש, וְשׁוֹעַ אל ההר. ותפילה זו שוברת שערים, שדופק עליהם להכניס תפילתו לפני ה'. כמ"ש, אֶל דמעתי אַל תחרש. זו היא הנכנסת לפני המלך. ואין שער עומד לפניה, שלא יפתח. ולעולם אין תפילה בדמעות חוזרות ריקם.
מג' שורשים נמשכים כל הדינים והייסורים שבעולם:
א. דינים, הבאים משליטת השמאל, בעת שאינו נכלל מימין, שהארתו הוא חכמה בלי חסדים. ונקראים דינים דדכורא.
ב. דינים, הבאים ממלכות דמידת הדין הבלתי נמתקת.
ג. דינים, הבאים ממלכות הנמתקת במידת הרחמים, שהיא בינה, בעלית המלכות בנקבי עיניים.
וב' מיני דינים אלו הם דינים דנוקבא. והתפילות שמתפללים על ג' מיני דינים הללו נקראים, תפילה, שוועה, דמעה.
תפילה, על הדינים דמין הא', ונקראת משום זה, תפילה בלחש. כי ז"א הוא קול, קומת החסדים היוצא על מסך דחיריק, המכריע בין ב' הקווים ימין ושמאל. והנוקבא מבחינת ג"ר שבה נקראת דיבור. ובעת שהחכמה שבה היא בלי חסדים, ניבחנת כדיבור בלי קול, כלומר, תפילה בלחש. וע"י התפילה אנו מייחדים אותה עם ז"א, שהוא חסדים, ונקרא קול. ואז נעשה הזיווג של קול ודיבור, והחכמה שבה מתלבשת בחסדים, שאז מאירה לתחתונים.
שוועה, על הדינים דמין הב'. וכמ"ש, ומהו שוועתם? כלומר, מאין באים דינים אלו, שהתפילה עליהם נקראת שוועה? משום שהרים קולו בתפילתו, מסיבה, שנשא עיניו למעלה. כי אמרו, המתפלל ישים עיניו למטה וליבו למעלה, כמ"ש, העין רואה והלב חומד, שהעיניים חכמה, והלב חסדים. והמתפלל צריך להיזהר, שלא ימשיך החכמה ממעלה למטה. שזה נבחן, שהוא משִׂים עיניו למעלה, וזה היה החטא דעצה"ד.
ומשום זה נקראת הנוקבא, עץ הדעת טו"ר. כי יש בבניינה ב' נקודות, ב' מלכויות:
א. נקודה דמידת הדין.
ב. נקודה הממותקת במידת הרחמים.
אם זכה הוא טוב. שנקודה דמידת הדין נגנזה בה, ורק הנקודה הממותקת במידת הרחמים שולטת בה. ואז מקבלת המוחין דבינה בשביל התחתונים, שהם טוב.
ואם לא זכה. כלומר שממשיך החכמה ממעלה למטה, הוא רע. כי תיכף נגלה עליו נקודה דמידת הדין שבה, שממנה נמשכים כל הדינים הקשים.
ולפיכך מחויב המתפלל לשים עיניו למטה, שלא ימשוך החכמה מלמעלה למטה, כדי שלא תתגלה עליו הנקודה דמידת הדין. וכתוב, שבתפילתו נשא עיניו למעלה, וע"כ נמשכו עליו הדינים דמין הב', ממלכות דמידת הדין, הנקראים שוועה. כי ע"י תפילתו זוכה להמשיך מסך על המלכות הזו. ואז הוא מעלה מ"ן לז"א, הנקרא קול, שנעשה מזה מסך דחיריק לז"א. ובכוחו מכריע בין ב' הקווים ימין ושמאל.
ואז נשברו השערים הסתומים, כי היו סתומים מכוח הארת השמאל, שלא רצה להיכלל בימין. ועתה בכוח עלית המסך דחיריק, נכלל השמאל בימין, ונפתחו השערים. כלומר, שהוסרו הסתימות. אבל עוד אינם ראויים לקבלת התפילה, כלומר להשפעת מוחין דג"ר, בקול ודיבור. כי המוחין מתגלים אלא רק על מסך דמלכות הממותקת במידת הרחמים.
דמעה, היא על הדינים דמין הג', הנמשכים ממסך שעל מלכות הנמתקת בבינה, בעלית ה"ת לנקבי עיניים, המולידה שם דמעות. והוא מלשון, המדמע והמנסך. כי הבינה ומלכות נתערבו ע"י עלייה הזו. כי ע"י הדמעות, היא מעלה מ"ן וממשיך מסך על מלכות הממותקת במידת הרחמים, שאז נעשית מוכשרת לקבל כל המוחין דבינה. והוא קבלת התפילה. כמ"ש, ולעולם אין דמעות חוזרות ריקם.
כי הנוקבא מקבלת כל התפילות שבעולם, הנכללות באלו הג' תפילה, שוועה, דמעה. והיא ניבנית על ידיהם, שתהיה ראויה להיזדווג עם ז"א, לקבל ממנו המוחין ולהשפיע אל התחתונים.
כי ע"י קבלת השוועה, ניבנה המסך דחיריק לייחוד ב' הקווים.
וע"י קבלת הדמעה נעשית ראויה לקבלת המוחין, שאח"כ יורדת ה"ת מעיניים לפה ומתגלית הג"ר, ומקבלת תחילה המוחין דחכמה בלי חסדים, שהיא תפילה בלחש, ובזה באה לזיווג עם ז"א, לקבלת חסדים, ונעשה הייחוד של קול ודיבור, ומשפעת כל טוב אל התחתונים, שגרמו לה כל זה. וכתוב, שמתפילות הללו היא מקבלת המוחין דחכמה, הנקראים עטרה, כמ"ש, צאינה וראינה בנות ציון, במלך שלמה בעטרה. והיא מעטרת את ראש הצדיק חי עולמים, יסוד דז"א, שמזדווגת עימו. כי בז"א חסדים מכוסים מחכמה. ורק בעת הזיווג עם הנוקבא הוא מקבל על ידיה הארת החכמה. ונמצא, שהנוקבא מעטרת את ז"א בעלה. כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה. וע"כ, בעלה מתעטר בה, והיא אינה מתעטרת בבעלה.
Prev Zohar
Next Zohar