233 עוֹד, הִנֵּה כָּתוּב כָּאן שָׁלֹשׁ דְּרָגוֹת: תְּפִלָּה, שַׁוְעָה, דִּמְעָה. כְּנֶגֶד אֵלּוּ שָׁלֹשׁ אֲחֵרִים: כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ, אַחַר כָּךְ תּוֹשָׁב, אַחַר כָּךְ כְּכָל אֲבוֹתָי, עִקַּר הָעוֹלָם.

 233 תוּ הָא כְּתִיב הָכָא תְּלַת דַּרְגִּין, תְפִלָּה. שַׁוְעָה. דִּמְעָה. לָקֳבֵיל אִלֵּין תְּלַת אָחֳרָנִין. כִּי גֵּר אָנֹכִי עִמָּךְ. לְבָתַר תּוֹשָׁב. לְבָתַר כְּכָל אֲבוֹתָי עִקְרָא דְעַלְמָא.

od, hinneh katuv ka'n shalosh deragot: tefillah, shav'ah, dim'ah. keneged ellu shalosh acherim: ki ger anochi immach, achar kach toshav, achar kach kechal avotay, ikkar ha'olam

tu ha ketiv hacha telat dargin, tefillah. shav'ah. dim'ah. lakoveil illein telat achoranin. ki ger anochi immach. levatar toshav. levatar kechal avotay ikra de'alma

Translations & Notes

כתוב כאן ג' מדרגות: תפילה, שוועה, דימעה. כמ"ש, שִׁמְעָה תפילתי ה', ושַׁוְעָתי האזינה אל דמעתי, אַל תחרש.
וכנגד אלו מסיים הכתוב ג' מדרגות אחרות: כי גֵר אנוכי עימך. ואח"כ אומר, תושב. ואח"כ אומר, ככל אבותיי, שהם עיקר העולם.
א. וגֵר, כנגד תפילה. ב. ותושב, כנגד שוועה. ג. וככל אבותיי, כנגד דמעה.
תפילה באה על דינים דמין הא', שהם חכמה בלי חסדים. וכיוון שהתחתונים עיקר בניינם הוא מחסדים. לפיכך בעת שמאירה החכמה בלי חסדים, הם נמצאים כמו גֵר בארץ נוכריה. כי להיות עיקר בניינם מחסדים, מרגישים את חסרון החסדים, כמו שהיו אז בארץ נוכריה. וע"כ נאמר, כי גֵר, אנכי עימך, כנגד מדרגת תפילה.
שוועה, באה על דינים דמין הב', שעל ידם מיתתקן המסך דחיריק, ונמשכת קומת חסדים. ואז נפסק הגֵירוּת, ומרגישים עצמם כמו תושב בארצו, מחמת שהשיגו החסדים. וע"כ תושב, הוא כנגד שוועה.
דמעה, באה על דינים דמין הג', שעל ידה מיתתקן על בחינת מלכות ממותקת ברחמים. ונעשית המלכות מוכשרת לקבל ולהשפיע המוחין דחב"ד אל התחתונים, מהחג"ת שנעשו לחב"ד, הנקראים אבות העולם. וע"כ, ככל אבותיי הוא כנגד דמעה.

 234 בֹּא רְאֵה, תְּפִלָּה שֶׁל אָדָם מֵעֹמֶד, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁתֵּי תְפִלּוֹת הֵן - אַחַת מִיֹּשֶׁב וְאַחַת מֵעֹמֶד, וְהֵן אַחַת כְּנֶגֶד שְׁתֵּי דְרָגוֹת - תְּפִלָּה שֶׁל יָד וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ. כְּלַפֵּי יוֹם וָלַיְלָה, וְהַכֹּל אֶחָד. אַף כָּאן תְּפִלָּה מִיֹּשֶׁב כְּלַפֵּי תְפִלָּה שֶׁל יָד, לְתַקֵּן אוֹתָהּ כְּמוֹ [כְּמִי] שֶׁמְּתַקֵּן אֶת הַכַּלָּה וּמְקַשֵּׁט אוֹתָהּ לְהַכְנִיסָהּ לַחֻפָּה, כָּךְ גַּם מְקַשְּׁטִים אוֹתָהּ בְּסוֹד הַמֶּרְכָּבָה וּמַחֲנוֹתֶיהָ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וְכוּ'.

 234 תָּא חֲזֵי, צְלוֹתָא דְבַר נָשׁ מְעוֹמֶד, בְּגִין דִּתְרֵי צְלוֹתָא נִינְהוּ חַד מִיוֹשֶּׁב וְחַד מְעוֹמֶד, וְאִינוּן חַד לָקֳבֵיל תְּרֵין דַּרְגִּין תְּפִלָּה שֶׁל יַד וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ. לְגַבֵּי יוֹם וָלַיְלָה וְכֹלָּא חַד. אוּף הָכָא תְּפִלָּה מִיוֹשֶּׁב לְגַבֵּי תְּפִלָּה שֶׁל יַד, לְאַתְקִין לָהּ כְּמָה (ד''א כמאן) דְאַתְקִין לְכַלָּה וְקָשִׁיט לָהּ לְאֲעָלָא לְחוּפָּה, הָכִי נָמֵי מְקַשְׁטִין לָהּ בְּרָזָא דִּרְתִיכָאָה וּמַשִּׁירְיָיהָא, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וְכוּ'.

bo re'eh, tefillah shel adam me'omed, mishum sheshettei tefillot hen - achat mioshev ve'achat me'omed, vehen achat keneged shettei deragot - tefillah shel yad utefillah shel ro'sh. kelapei yom valaylah, vehakol echad. af ka'n tefillah mioshev kelapei tefillah shel yad, letakken otah kemo [kemi] shemmetakken et hakallah umekashet otah lehachnisah lachupah, kach gam mekashetim otah besod hammerkavah umachanoteiha, yotzer mesharetim va'asher mesharetav veha'ofannim vechayot hakkodesh vechu

ta chazei, tzelota devar nash me'omed, begin ditrei tzelota ninhu chad mioshev vechad me'omed, ve'inun chad lakoveil terein dargin tefillah shel yad utefillah shel ro'sh. legabei yom valaylah vecholla chad. uf hacha tefillah mioshev legabei tefillah shel yad, le'atkin lah kemah (d'' chm'n) de'atkin lechallah vekashit lah le'a'ala lechupah, hachi namei mekashtin lah beraza dirticha'ah umashiryayha, yotzer mesharetim va'asher mesharetav veha'ofannim vechayot hakkodesh vechu

Translations & Notes

תפילתו של האדם היא, מעומֵד. כי שני מיני תפילות הן, אחת היא מיושֵב, ואחת היא מעומד. והם אחד, להיותם כנגד שתי מדרגות, שהן תפילה של יד ותפילה של ראש, או יום ולילה. והם אחד, כנגד מדרגת ז"א, המכונה תפילה של ראש או יום, וכנגד מדרגת הנוקבא, המכונה תפילה של יד או לילה. והם אחד בזיווג.
אף כאן, תפילה מיושב, כלומר, תפילת יוצר, שלפני השמונה עשרה, הוא אל התפילה של יד, אל הנוקבא, לתקן אותה, כמו שמתקנים את הכלה ומקשטים אותה להכניסה לחופה. כן מקשטים את הנוקבא, בסוד המרכבות והמחנות המרומזים בהמילות, יוצר משרתים ואשר משרתיו עומדים, והאופנים וחיות הקודש. ששבחים אלו הם לקשט את הנוקבא, להמשיך לה ג"ר משמאל ולהביאה לזיווג בשמונה עשרה.

 235 וְעַל זֶה תְּפִלָּה מִיֹּשֶׁב. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנֶסֶת לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן וְהוּא בָּא לְקַבֵּל אוֹתָהּ, אָז אָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֲרֵי אָז [הַדַּרְגָּה] הַזָּכָר מִתְחַבֵּר עִם הַנְּקֵבָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא יַפְסִיק בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה [וּגְאֻלָּה וּתְפִלָּה הֵן שְׁתֵּי דְרָגוֹת, הַסּוֹד שֶׁל צַדִּיק וְצֶדֶק, יוֹסֵף וְרָחֵל].

 235 וְעַל דָּא צְלוֹתָא מְיוּשָּׁב, כֵּיוָן דְעָאֳלַת לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה וְאִיהוּ אָתֵי לְקַבְּלָא לָהּ, כְּדֵין אֲנַן קָיְימִין קַמֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה, דְּהָא כְּדֵין (דרגא) דְּכוּרָא אִתְחַבַּר בְּנוּקְבָא, וּבְגִין כָּךְ לָא יַפְסִיק בֵּין גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה (וגאולה (שמות קנז א), ותפלה תרין דרגין אינון, רזא דצדיק וצדק יוס''ף ורח''ל).

ve'al zeh tefillah mioshev. keivan shennichneset lammelech ha'elyon vehu ba lekabel otah, az anu omedim lifnei hammelech ha'elyon, sheharei az [hadargah] hazzachar mitchaber im hannekevah, umishum kach lo yafsik bein ge'ullah litfillah [uge'ullah utefillah hen shettei deragot, hassod shel tzadik vetzedek, yosef verachel

ve'al da tzelota meyushav, keivan de'a'olat legabei malka illa'ah ve'ihu atei lekabela lah, kedein anan kayeymin kammei malka illa'ah, deha kedein (drg) dechura itchabar benukeva, uvegin kach la yafsik bein ge'ullah litfillah (vg'vlh (shmvt knz ), vtflh tryn drgyn ynvn, rz dtzdyk vtzdk yvs''f vrch''l

Translations & Notes

וע"כ תפילה מיושֵב, שהיא הנוקבא בקישוטיה, כיוון שניכנסה אל מלך העליון, ז"א, בתפילת שמונה עשרה, והוא בא לקבל אותה, אז אנחנו עומדים לפני מלך העליון. כי אז ז"א מתחבר בהנוקבא. ומשום זה לא יפסיק בין גאולה ותפילה. כי תפילה מיושב, ותפילה מעומד, צריכים להיות מחוברות. כי תפילה של מיושב היא השכינה, הנקראת קיר, בעת שמאירה בג"ר דשמאל, מטעם שמחסרון חסדים, היא נִקפאת אז ונעשית ככותל. וע"כ אסור להפסיק, אלא לחברה עם החסדים של ז"א.