4

 4 רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יִצְחָק הָיוּ מְצוּיִים בְּבֵית רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַתָּה שֶׁעוֹמְדִים עָלֶיךָ לְמַעְלָה וּדְבָרֶיךָ בְּגָלוּי, מַה שֶּׁלֹּא נִתְּנָה רְשׁוּת לְאָדָם אַחֵר, בְּפָרָשָׁה זוֹ אֱמֹר דָּבָר חָדָשׁ. אָמַר לוֹ, וּמַהוּ? אָמַר לוֹ, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. אָמַר לוֹ, הִנֵּה שְׁאָר הַחֲבֵרִים יֹאמְרוּ. אָמַר לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, אֶלְעָזָר עֲמֹד בְּעָמְדְּךָ, וֶאֱמֹר דָּבָר אֶחָד בְּפָרָשָׁה זוֹ, וְהַחֲבֵרִים יֹאמְרוּ אַחֲרֶיךָ.

 4 רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי אַבָּא וְרִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יִצְחָק, הֲווֹ שְׁכִיחֵי בְּבֵי רִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, אָמַר רִבִּי פִּנְחָס לְרִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּמָטוֹתָא מִנָּךְ אַנְתְּ דְּאוּקְמֵי עֲלָךְ לְעֵילָּא, וּמִילָּךְ בְּאִתְגַּלְיָיא, מַה דְּלָא אִתְיְהִיב רְשׁוּתָא לְבַּר נָשׁ אַחֲרָא. בְּפַרְשְׁתָּא דָּא אֵימָא מִלָּה חַדְתָּא, אָמַר לֵיהּ וּמַאי הִיא. אָמַר לֵיהּ זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. אָמַר לֵיהּ הָא שְׁאַר חַבְרַיָיא יֹאמְרוּ. (דף ק''פ ע''א) אָמַר לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, אֶלְעָזָר קוּם בְּקִיּוּמָךְ, וְאֵימָא מִלָּה חַד בְּפַרְשְׁתָּא דָּא, וְחַבְרַיָּיא יֵימְרוּן אֲבַתְרָךְ.

rabi shim'on verabi aba verabi el'azar verabi yitzchak ha'u metzuyim beveit rabi pinchas ben ya'ir. amar rabi pinchas lerabi shim'on, bevakkashah mimmecha, attah she'omedim aleicha lema'lah udevareicha begaluy, mah shello nittenah reshut le'adam acher, befarashah zo emor davar chadash. amar lo, umahu? amar lo, zo't chukkat hattorah. amar lo, hinneh she'ar hachaverim yo'mru. amar lerabi el'azar beno, el'azar amod be'amedecha, ve'emor davar echad befarashah zo, vehachaverim yo'mru achareicha

ribi shim'on veribi aba veribi el'azar veribi yitzchak, havo shechichei bevei ribi pinchas ben ya'ir, amar ribi pinchas leribi shim'on, bematota minnach ant de'ukemei alach le'eilla, umillach be'itgalyay, mah dela ityehiv reshuta lebar nash achara. befarshetta da eima millah chadtta, amar leih uma'y hi. amar leih zo't chukkat hattorah. amar leih ha she'ar chavrayay yo'mru. (df k''f '') amar leribi el'azar bereih, el'azar kum bekiumach, ve'eima millah chad befarshetta da, vechavrayay yeimrun avatrach

5

 5 קָם רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (רות ד) וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאוּלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם וְגוֹ'. בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, וְאִם רִאשׁוֹנִים אֵלּוּ עָשׂוּ הַסְכָּמָה זוֹ בְּדִין תּוֹרָה וּבָאוּ אַחֲרוֹנִים וּבִטְּלוּהָ, לָמָּה בִּטְּלוּהָ? וַהֲרֵי מִי שֶׁמְּבַטֵּל דְּבַר תּוֹרָה כְּאִלּוּ הֶחֱרִיב עוֹלָם שָׁלֵם? וְאִם זֶה אֵינוֹ בְּדִין תּוֹרָה, אֶלָּא הַסְכָּמָה בְּעָלְמָא, לָמָּה הַנַּעַל כָּאן?

 5 קָם רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (רות ד) וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאוּלָה וְעַל הַתְּמוּרָה לְקַיֵּים וְגוֹ'. הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, וְאִי אִינּוּן קַדְמָאֵי עַבְדֵּי הַסְכָּמָה דָּא בְּדִינָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְאָתוּ בַּתְרָאֵי וּבִטְלוּהָ, אֲמַאי בִּטְלוּהָ. וְהָא מַאן דְּבָטִיל מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא. כְּאִילּוּ חָרִיב עָלְמָא שְׁלִים. וְאִי לָאו אִיהוּ בְּדִינָא דְּאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא הַסְכָּמָה בְּעָלְמָא, אֲמַאי נַעַל הָכָא.

kam rabi el'azar ve'amar, (rvt d) vezo't lefanim beyisra'el al hage'ullah ve'al hattemurah lekayem vego'. befasuk zeh yesh lehisttakel, ve'im ri'shonim ellu asu haskamah zo bedin torah uva'u acharonim uvitteluha, lammah bitteluha? vaharei mi shemmevattel devar torah ke'illu hecheriv olam shalem? ve'im zeh eino bedin torah, ella haskamah be'alema, lammah hanna'al ka'n

kam ribi el'azar ve'amar, (rvt d) vezo't lefanim beyisra'el al hage'ulah ve'al hattemurah lekayeim vego'. ha'y kera it le'isttakela beih, ve'i innun kadma'ei avdei haskamah da bedina de'orayeyta, ve'atu batra'ei uvitluha, ama'y bitluha. veha ma'n devatil millah de'orayeyta. ke'illu chariv alema shelim. ve'i la'v ihu bedina de'orayeyta, ella haskamah be'alema, ama'y na'al hacha

Translations & Notes

וזאת לפָנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר, שלף איש נעלו ונתן לרעהו. אם הראשונים עשו הסכמה, לקנות כל דבר ע"י נעל, בדין התורה, ובאו האחרונים וביטלו אותו, יש לשאול, למה ביטלו אותו? והרי מי שמבטל דבר של התורה, כאילו מחריב עולם שלם. ואם זה לא היה בדין של תורה, אלא הסכמה בלבד, יש לשאול, למה דווקא נעל כאן, ולא דבר אחר?

6

 6 אֶלָּא וַדַּאי בְּדִין הַתּוֹרָה הָיָה, וּבְסוֹד עֶלְיוֹן נַעֲשָׂה הַדָּבָר. וּמִשּׁוּם שֶׁהָיוּ הָרִאשׁוֹנִים חֲסִידִים צַדִּיקִים, הַדָּבָר הַזֶּה הִתְגַּלָּה בֵינֵיהֶם, וּמִשֶּׁהִתְרַבּוּ רְשָׁעִים בָּעוֹלָם, נַעֲשָׂה (הֶעֱבִירוּ) דָבָר זֶה בְּצוּרָה אַחֶרֶת כְּדֵי לְכַסּוֹת דְּבָרִים שֶׁהֵם בְּסוֹד עֶלְיוֹן. (וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ)

 6 אֶלָּא וַדַּאי בְּדִינָא דְּאוֹרַיְיתָא הֲוָה, וּבְרָזָא עִלָּאָה אִתְעָבִידַת מִלָּה, וּבְגִין דַּהֲווֹ קַדְמָאֵי חֲסִידֵי זַכָּאֵי, מִלָּה דָּא אִתְגַּלְיָיא בֵּינַיְיהוּ, וּמִדְּאַסְגִּיאוּ חַיָּיבֵי בְּעָלְמָא, אִתְעָבִידַת (אעברו) הַאי מִלָּה בְּגַוְונָא אַחֲרָא, בְּגִין לְאִתְכַּסָּאָה מִלִּין דְּאִינּוּן בְּרָזָא עִלָּאָה. (והא אוקמוה)

ella vada'y bedin hattorah hayah, uvesod elyon na'asah hadavar. umishum sheha'u hari'shonim chasidim tzadikim, hadavar hazzeh hitgallah veineihem, umishehitrabu resha'im ba'olam, na'asah (he'eviru) davar zeh betzurah acheret kedei lechassot devarim shehem besod elyon. (vaharei pereshuha

ella vada'y bedina de'orayeyta havah, uveraza illa'ah it'avidat millah, uvegin dahavo kadma'ei chasidei zaka'ei, millah da itgalyay beinayeyhu, umide'asgi'u chayayvei be'alema, it'avidat ('vrv) ha'y millah begavevna achara, begin le'itkassa'ah millin de'innun beraza illa'ah. (vh vkmvh

Translations & Notes

אלא ודאי בדין התורה היה, ובסוד עליון נעשה הדבר, ומשום שהראשונים היו חסידים צדיקים, היה דבר זה מגולה ביניהם, וכשהתרבו הרשעים בעולם, נעשה דבר זה באופן אחר, כדי לכסות הדברים, שהם בסוד עליון.