7

 7 בֹּא וּרְאֵה, (שמות ג) וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ וְגוֹ'. וְכִי לָמָּה הַנַּעַל כָּאן? אֶלָּא נִתְבָּאֵר שֶׁצִּוָּה לוֹ עַל הָאִשָּׁה לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה, וּלְהִזְדַּוֵּג (בְּמָקוֹם) בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁל אוֹר קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן, וְהִיא הַשְּׁכִינָה.

 7 תָּא חֲזֵי, (שמות ג) וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלוֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ וְגוֹ'. וְכִי אֲמַאי נַעַל הָכָא. אֶלָּא אִתְּמַר, דְּפָקִיד לֵיהּ עַל אִתְּתָא, לְאִתְפָּרְשָׁא מִנָּהּ, וּלְאִזְדַּוְּוגָא (ס''א באתר) בְּאִתְּתָא אַחֲרָא, דִּנְהִירוּ קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וְאִיהִי שְׁכִינְתָּא.

bo ure'eh, (shmvt g) vayo'mer al tikrav halom shal ne'aleicha me'al ragleicha vego'. vechi lammah hanna'al ka'n? ella nitba'er shetzivah lo al ha'ishah lehipared mimmennah, ulehizdaveg (bemakom) be'ishah acheret shel or kadosh elyon, vehi hashechinah

ta chazei, (shmvt g) vayo'mer al tikrav halom shal ne'aleicha me'al ragleicha vego'. vechi ama'y na'al hacha. ella ittemar, defakid leih al itteta, le'itparesha minnah, ule'izdavevga (s'' v'tr) be'itteta achara, dinhiru kadisha illa'ah, ve'ihi shechintta

Translations & Notes

ויאמר, אל תקרב הלום, שַׁל נעליך מעל רגליך. ולמה כאן נעל? שציווהו לפרוש מאשתו ולהתחבר באישה אחרת של אור הקדוש העליון, שהיא השכינה.

8

 8 וְאוֹתָהּ נַעַל בֵּאֲרוּהָ בְּמָקוֹם אַחֵר, (וְהִיא הַשְּׁכִינָה) הֶעֱבִירוּהָ מֵעוֹלָם הַזֶּה, וּבֵאֲרוּהָ בְּעוֹלָם אַחֵר. וְעַל כָּךְ, כָּל מַה שֶּׁנּוֹתֵן הַמֵּת לָאָדָם בַּחֲלוֹם - זֶה טוֹב. לָקַח כֵּלָיו מֵהַבַּיִת - זֶה רָע, כְּמוֹ סַנְדָּלוֹ. מַדּוּעַ? כִּי הֶעֱבִיר רַגְלָיו, שֶׁהֵם עֲמִידַת הָאָדָם, מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, וְכָנַס אוֹתָם לְעוֹלָם אַחֵר, מָקוֹם שֶׁהַמָּוֶת שׁוֹרֶה בּוֹ, שֶׁכָּתוּב (שיר ז) מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב. (מַהִי בַּת נָדִיב? זוֹ בַּת אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב (תהלים מז) נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, וְלֹא אֱלֹהֵי יִצְחָק) וְסוֹד הַדָּבָר הוּא בֵּין הַחֲבֵרִים.

 8 וְהַהוּא נַעַל אוֹקִים לֵיהּ בַּאֲתָר אַחֲרָא, (ס''א ואיהי שכינתא) אַעְבָּר לֵיהּ מֵהַאי עָלְמָא, וְאוֹקִים לֵיהּ בְּעָלְמָא אַחֲרָא. וְעַל דָּא, כָּל מַה דְּיָהִיב מִיתָא לְבַר נָשׁ בְּחֶלְמָא טַב. נָטִיל מָאנֵיהּ מִן בֵּיתָא בִּישׁ, כְּגוֹן סַנְדָלֵיהּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאַעְבָּר רַגְלֵיהּ, דְּאִינּוּן קִיוּמָא דְּבַר נָשׁ, מֵהַאי עָלְמָא, וְכָנִישׁ לוֹן לְעָלְמָא אַחֲרָא, אֲתָר דְּמוֹתָא שָׁארֵי בֵּיהּ, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ז) מַה יָפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְעָלִים בַּת נָדִיב. (מאי היא בת נדיב דא בת אברהם דכתיב, (תהלים מ''ז) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם ולא אלהי יצחק) וְרָזָא דְּמִלָּה בֵּין חַבְרַיָּיא אִיהוּ.

ve'otah na'al be'aruha bemakom acher, (vehi hashechinah) he'eviruha me'olam hazzeh, uve'aruha be'olam acher. ve'al kach, kal mah shennoten hammet la'adam bachalom - zeh tov. lakach kelav mehabayit - zeh ra, kemo sandalo. madua? ki he'evir raglav, shehem amidat ha'adam, meha'olam hazzeh, vechanas otam le'olam acher, makom shehammavet shoreh bo, shekatuv (shyr z) mah yafu fe'amayich banne'alim bat nadiv. (mahi bat nadiv? zo bat avraham, shekatuv (thlym mz) nedivei ammim ne'esafu am elohei avraham, velo elohei yitzchak) vesod hadavar hu bein hachaverim

vehahu na'al okim leih ba'atar achara, (s'' v'yhy shchynt) a'bar leih meha'y alema, ve'okim leih be'alema achara. ve'al da, kal mah deyahiv mita levar nash bechelma tav. natil ma'neih min beita bish, kegon sandaleih. ma'y ta'ma. begin de'a'bar ragleih, de'innun kiuma devar nash, meha'y alema, vechanish lon le'alema achara, atar demota sha'rei beih, dichttiv, (shyr hshyrym z) mah yafu fe'amayich ban'alim bat nadiv. (m'y hy vt ndyv d vt vrhm dchtyv, (thlym m''z) ndyvy mym n'sfv m lhy vrhm vlo lhy ytzchk) veraza demillah bein chavrayay ihu

Translations & Notes

ונעל, מעמיד אותו במקום אחר, שמי שלוקח אותו, מעביר את הנותן אותו, מעולם זה, ומעמידו בעולם אחר. וע"כ כל מה שנותן המת בחלום לאדם, הוא טוב. אבל אם לקח כלי מהבית, הוא רע, כגון שלקח הנעל שלו, משום, שזה מורה, שהעביר רגלו, שהוא קיום האדם, מעוה"ז, ואסף אותו לעולם אחר, אל המקום שהמת שורה בו. כי הנעל רומז על רגלו, שהוא קיומו, שכתוב, מה יפוּ פעמייך בנְעָלים בת נדיב.

9

 9 וְזֶה כְּשֶׁהַמֵּת לוֹקֵחַ אוֹתָם. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַחַי שׁוֹלֵף נַעֲלוֹ וְנוֹתֵן לְאִישׁ אַחֵר כְּדֵי לְקַיֵּם בְּרִית, עוֹשֶׂה בִּגְזֵרָה עֶלְיוֹנָה. נַעַל שֶׁל חֲלִיצָה, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה נַעַל אַחֶרֶת, וְהַכֹּל מָקוֹם אֶחָד (הַכֹּל מִתְיַחֵד) (סוֹד אֶחָד).

 9 וְדָא כַּד מִיתָא נָטִיל לוֹן, אֲבָל בְּזִמְנָא דְּחַיָּיא שָׁלִיף מָסָאנֵיהּ, וְיָהִיב לְבַר נָשׁ אַחֲרָא, בְּגִין לְקַיְּימָא קְיָּים, קָא עָבִיד בִּגְזֵרָה דִּלְעֵילָּא. נַעַל דַּחֲלִיצָה, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא נַעַל אַחֲרָא, וְכֹלָּא אֲתָר חַד (ס''א כלא אתיחד) (נ''א רזא חדא).

vezeh keshehammet lokeach otam. aval bizman shehachay sholef na'alo venoten le'ish acher kedei lekayem berit, oseh bigzerah elyonah. na'al shel chalitzah, kemo shellema'lah na'al acheret, vehakol makom echad (hakol mityached) (sod echad

veda kad mita natil lon, aval bezimna dechayay shalif masa'neih, veyahiv levar nash achara, begin lekayeyma keyaym, ka avid bigzerah dil'eilla. na'al dachalitzah, kegavevna dil'eilla na'al achara, vecholla atar chad (s'' chlo tychd) (n'' rz chd

Translations & Notes

כשהמת לוקח אותו, מורה שמעבירו למקום המוות. אבל בזמן שהחי שולף נעלו ונותן לאדם אחר, כדי לקיים קניין, הוא עושה בגזרה של מעלה, שנגזר שהקניין יעבור מרשותו של זה לרשותו של זה. נעל של חליצה, היא נעל אחֵר כעין של מעלה.