128

 128 בֹּא רְאֵה, קֵץ כָּל בָּשָׂר הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁהַקֶּשֶׁר נִמְצָא לְמַעְלָה בְּשִׂמְחָה, גַּם כָּאן לְמַטָּה בְּחֶדְוָה, וְרָצוֹן לְהִסְתַּפֵּק הַכֹּל לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וְהָאֵם עוֹמֶדֶת עַל יִשְׂרָאֵל כָּרָאוּי.

 128 תָּא חֲזֵי, הַאי קֵץ כָּל בָּשָׂר, כְּמָה דְּקִשּׁוּרָא אִשְׁתְּכַח לְעֵילָא בְּחֵדוּ, אוּף הָכִי נָמֵי לְתַתָּא בְּחֶדְוְותָא. וּרְעוּתָא לְאִסְתַּפְּקָא כֹּלָּא לְעֵילָא וְתַתָּא. וְאִימָּא קָיְימָא עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל כְּדְקָא יְאוּת.

bo re'eh, ketz kal basar hazzeh, kemo shehakkesher nimtza lema'lah besimchah, gam ka'n lemattah bechedvah, veratzon lehisttapek hakol lema'lah ulemattah. veha'em omedet al yisra'el kara'uy

ta chazei, ha'y ketz kal basar, kemah dekishura ishttechach le'eila bechedu, uf hachi namei letatta bechedvevta. ure'uta le'isttapeka kolla le'eila vetatta. ve'imma kayeyma alayeyhu deyisra'el kedeka ye'ut

Translations & Notes

קץ כל בשר הזה. הנה כמו שהקישור נמצא למעלה, בבינה וא"א, בשמחה, בהתקשרות כל תחתון בעליון. ע"י חזרת בינה ותו"מ למדרגתם, הגורם להם שמחה, אחר שנתלבשה החכמה בחסדים. כמו כן למטה, בזו"ן ועולמות התחתונים, נעשה התקשרות כל תחתון בעליון, בשמחה ורצון ליתן סיפוק לכל, למעלה ולמטה, דהיינו גם לקץ כל בשר. ואמא, השכינה, שורה על ישראל כראוי.

129

 129 בֹּא רְאֵה, בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ כְּשֶׁמִּתְחַדֶּשֶׁת הַלְּבָנָה, נוֹתְנִים לְקֵץ כָּל בָּשָׂר הַזֶּה חֵלֶק אֶחָד יוֹתֵר עַל הַקָּרְבָּנוֹת לְהִתְעַסֵּק בּוֹ וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ, וְיִהְיֶה צַד שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם כְּדֵי שֶׁיִּתְאַחֲדוּ עִם מַלְכָּם, וְזֶהוּ הַשָּׂעִיר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בְּחֵלֶק עֵשָׂו, שֶׁכָּתוּב בּוֹ שָׂעִיר, (בראשית כז) הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר. וְעַל זֶה הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ, וְיִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּחֶלְקָם, וְלָכֵן כָּתוּב (תהלים קלה) כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ.

 129 תָּא חֲזֵי, בְּכָל רֵישֵׁי יַרְחָא וְיַרְחָא כַּד סִיהֲרָא מִתְחַדְּשָׁא יָהֲבִין לֵיהּ לְהַאי קֵץ כָּל בָּשָׂר חוּלְקָא חָדָא יַתִּיר עַל קָרְבָּנִין לְאִתְעַסְקָא בֵּיהּ וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּלָקֵיהּ. וִיהֵא סִטְרָא דְיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ. בְּגִין דְּיִתְאַחֲדוּן בְּמַלְכֵיהוֹן, וְדָא אִיהוּ שָׂעִיר. בְּגִין דְּאִיהוּ בְּחוּלָקָא דְּעֵשָׂו דִּכְתִיב בֵּיהּ שָׂעִיר (בראשית כז) הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר. וְעַל דָּא אִיהוּ אִשְׁתַּמַּשׁ בְּחוּלָקֵיהּ. וְיִשְׂרָאֵל אִנּוּן מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּחוּלָקֵיהוֹן. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (תהלים קלה) כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגוּלָתוֹ.

bo re'eh, bechal ro'sh chodesh vechodesh keshemmitchadeshet hallevanah, notenim leketz kal basar hazzeh chelek echad yoter al hakkarebanot lehit'assek bo veyishttammesh bechelko, veyihyeh tzad shel yisra'el levadam kedei sheiit'achadu im malkam, vezehu hasa'ir, mishum shehu bechelek esav, shekatuv bo sa'ir, (vr'shyt chz) hen esav achi ish sa'ir. ve'al zeh hu hishttammesh bechelko, veyisra'el mishttammeshim bechelkam, velachen katuv (thlym klh) ki ya'akov bachar lo yah yisra'el lisgullato

ta chazei, bechal reishei yarcha veyarcha kad sihara mitchadesha yahavin leih leha'y ketz kal basar chuleka chada yattir al karebanin le'it'aska beih veyishttammesh bechulakeih. vihe sitra deyisra'el bilchodayeyhu. begin deyit'achadun bemalcheihon, veda ihu sa'ir. begin de'ihu bechulaka de'esav dichtiv beih sa'ir (vr'shyt chz) hen esav achi ish sa'ir. ve'al da ihu ishttammash bechulakeih. veyisra'el innun mishttammeshin bechulakeihon. uvegin kach ketiv, (thlym klh) ki ya'akov bachar lo yah yisra'el lisgulato

Translations & Notes

בכל ר"ח ור"ח, בעת שהלבנה מתחדשת, שהנוקבא מתחדשת בזווגה עם ז"א, נותנים אז לקץ כל בשר, חלק נוסף על קרבנות הרגילים, שהוא שעיר ר"ח. שיתעסק בו וישתמש בחלקו, שע"י שעיר ר"ח נתחדש הארת צד השמאל, שהקץ כל בשר נהנה ממנו, והוא חלקו. וישאר הצד של ישראל, הימין, להם לבדם, כדי שיתיחדו במלכם. וזה הוא שמקריבים דוקא שעיר, משום שהוא בחלקו של עשו, שכתוב בו שעיר, שכתוב, הן עשו אחי איש שעיר. ועל כן הקץ כל בשר משתמש בחלקו של עשו, צד שמאל. וישראל משתמשים בחלקם, צד ימין. כמ"ש, כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו.

130

 130 בֹּא רְאֵה, קֵץ כָּל בָּשָׂר הַזֶּה, כָּל רְצוֹנוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבָשָׂר תָּמִיד, וְלָכֵן תִּקּוּן הַבָּשָׂר תָּמִיד אֵלָיו, וְלָכֵן נִקְרָא קֵץ כָּל בָּשָׂר. וּכְשֶׁהוּא שׁוֹלֵט, שׁוֹלֵט עַל הַגּוּף וְלֹא עַל הַנְּשָׁמָה. הַנְּשָׁמָה עוֹלָה לִמְקוֹמָהּ, וְהַבָּשָׂר נִתָּן לַמָּקוֹם הַזֶּה. כְּמוֹ זֶה בְּקָרְבָּן, שֶׁהָרָצוֹן עוֹלֶה לְמָקוֹם אֶחָד, וְהַבָּשָׂר לְמָקוֹם אֶחָד.

 130 תָּא חֲזֵי, הַאי קֵץ כָּל בָּשָׂר, כָּל רְעוּתֵיהּ לָאו אִיהוּ אֶלָּא בְּבִשְׂרָא תָּדִיר וּבְגִין כָּךְ תִּקּוּנָא דְבִשְׂרָא תָּדִיר לְגַבֵּיהּ וְעַל דָּא אִקְרֵי קֵץ כָּל בָּשָׂר. וְכַד אִיהוּ שַׁלִּיט, שַׁלִּיט עַל גּוּפָא וְלָא עַל נִשְׁמְתָא. נִשְׁמְתָא סָלְקָא לְאַתְרָא וּבִשְׂרָא אִתְיְהִיב לְאֲתַר דָּא. כְּגַוְונָא דָא בְּקָרְבָּנָא דִּרְעוּתָא סָלְקָא לְאֲתַר חָד, וּבִשְׂרָא לְאֲתַר חָד.

bo re'eh, ketz kal basar hazzeh, kal retzono eino ella bevasar tamid, velachen tikkun habasar tamid elav, velachen nikra ketz kal basar. ucheshehu sholet, sholet al haguf velo al hanneshamah. hanneshamah olah limkomah, vehabasar nittan lammakom hazzeh. kemo zeh bekareban, sheharatzon oleh lemakom echad, vehabasar lemakom echad

ta chazei, ha'y ketz kal basar, kal re'uteih la'v ihu ella bevisra tadir uvegin kach tikkuna devisra tadir legabeih ve'al da ikrei ketz kal basar. vechad ihu shallit, shallit al gufa vela al nishmeta. nishmeta saleka le'atra uvisra ityehiv le'atar da. kegavevna da bekarebana dir'uta saleka le'atar chad, uvisra le'atar chad

Translations & Notes

קץ כל בשר זה, כל רצונו תמיד אינו אלא בבשר. ומשום זה תקון הבשר בכל מקום שהוא, רק בשבילו. ועל כן נקרא, קץ כל בשר. וכשהוא שולט, שולט על הגוף, שהוא בשר. ולא על הנשמה. הנשמה מסתלקת למקומה, והבשר, הגוף, ניתן למקום הזה, לקץ כל בשר. כמו זה הוא בקרבן, שהרצון של המקריבו, עולה למקום אחד, להקדושה, והבשר של הקרבן עולה למקום אחד, לקץ כל בשר.
כי מהותם של הקליפות הם מהכלים הנשברים שנשתיירו מזמן שביה"כ. שגם בעת שהמאציל בירר ותקן העולמות אבי"ע וכל אשר בהם, לא תקן אותם, ואינם ראוים לתקונם במשך שתא אלפי שני מטרם גמר התקון. אבל בגמר התקון יתוקנו גם הם, ואז יתבטלו כל הקליפות, כמ"ש בלע המות לנצח. ועתיד הס"מ להיות מלאך קדוש. ומכאן תבין שכל כחם להחטיא את האדם, הוא כי להיותם ריקנים מכל אור מטרם גמה"ת, ע"כ רודפים אחר האדם, שימשיך להם מעט מאורות השלמים שיאירו בגמה"ת, כדי לחיות את נפשם. בדומה לרעב וצמא, הרודף אחר מי שיש לו לחם ומים ולוחם עמו.
וזה שאמרו על עצה"ד, שהחטא היה מפני שאכלו פגה. שהפירוש הוא, מֵחוּסָר זמן. כי עצה"ד הוא מהאורות השלמים, שלא יתוקנו אלא בגמר התקון. שהאורות הללו ישלימו הקליפות ויתקנו אותם. וע"כ רדף הס"מ והנחש לפתות לאדם וחוה, שימשיכו לו מאור הזה תכף. ואע"פ שידעו שעוד אינם ראוי לזה, כי מחוסרי זמן המה, מ"מ נופל להם איזה חלק מכח החטא.
ונודע שה' הכלים כח"ב תו"מ מכונים מוחא, עצמות, גידין, בשר, ועור. ונמצא שכלי דת"ת נקרא בשר, וכלי דמלכות נקרא עור. גם נודע, שמטעם גניזו דאו"א הפנימים אחר שביה"כ, אסור להמשיך מטרם גה"ת ג"ר דמוחין דחיה, שהוא אור החכמה, אלא רק ו"ק בלבד. ונודע שיש ערך הפכי בין כלים לאורות. ובזמן שאין לז"א רק מוחא, יש לו רק אור הנפש. וכשמשיג פרצוף עצמות, קונה אור הרוח. ובפרצוף גידין אור הנשמה. ובפרצוף בשר, אור החיה. ובפרצוף עור, אור היחידה. ולפי שאסור להמשיך ג"ר דאור החיה מטרם גמה"ת, נמצא שבפרצוף הד', בשר, חסרים הכלים התחתונים ממנו, שהם בשר ועור, ואין בו אלא ג' כלים מוחא עצמות גידין, המסתיימים על החזה דפרצוף. ומחזה ולמטה, שהם בשר ועור דפרצוף בשר זה, חסרים לו עד גמה"ת.
וכל חשקם של הס"א הוא, שהאדם ימשיך להם אלו האורות דג"ר דחיה, הבאים בהכלים דבשר ועור של פרצוף הד' דז"א. כי פחות מזה, שהם האורות שאינם מאירים אלא בכלים המתוקנים, לא יוכלו הקליפות להנות מהם מאומה, כי אין להם כלום מכלים האלו. וזה שאמרו, שהחטא דעצה"ד היה כי מחבר למטה ונפרד למעלה, שהמשיך האורות מחזה ולמטה דפרצוף הד', שהוא אור החכמה, לתוך הכלי דבשר. והחטא דעצה"ד הוא המקור שכל החטאים מסתעפים ממנו.
וזה אמרו, הרצון קץ כל בשר להמשיך לו הג"ר דחיה, המאירים אחר גמר התקון, כי מהאורות הנוהגים לפני גמה"ת אין לקליפות שום הנאה. כי ע"כ המה בחינות קליפות, משום שאין להם כלים המתוקנים לקבלת אורות הללו. ע"כ אין רצונם של הקליפות, אלא בבשר. שימשיכו להם האור בבחינת הכלי דבשר דפרצוף הד'.
וזהו שעיר ראש חודש, וכן כל הקרבנות, שאז נמשך מבחינת ג"ר הללו, ע"י שליטת קו השמאל. שברגע תחילת הזווג, אשר הקליפות מקבלים אז האור מבחינת הבשר שלהם, ואין בזה הפסד לקדושה, כי חלק קטן הוא מאד, ועוד כי ע"י חלק זה שמקבלים, הם נפרדים מהקדושה, ואינם מקטרגים עוד על ישראל להחטיאם. ועיקר תיקון זה נעשה בשעיר ר"ח.
כי הס"א נוטלת אותה הארת השמאל, המאירה בתחילת הזווג, שזה חלקם. וישראל נוטלים המוחין השלמים, המתוקנים בג' קוים, שהם ו"ק דחיה, שזהו חלקם. ואחר שנעשה עיקר התקון בשעיר ר"ח, נוהג ענין זה בכל הקרבנות. שע"י עלית מ"ן, שנקרא רעותא, זוכים הכהנים, לוים, וישראלים, לקבל מוחין השלמים בהכלים המתוקנים בג' קוים. ולסטרא אחרא, שבשר הוא חלקם, ולא דבר פחות ממנו, אלא שאין להם אלא רק נהירו דקיק מרגע תחילת הזווג.