Show Aramaic text  Show Transliteration

4

 4 בְּרֵאשִׁית. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (שיר ב) הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ. הַנִּצָּנִים - זֶה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מָתַי נִרְאוּ בָאָרֶץ? בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁכָּתוּב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ, אָז נִרְאוּ בָאָרֶץ. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ - זֶה הַיּוֹם הָרְבִיעִי שֶׁהָיָה בּוֹ זְמִיר עָרִיצִים, מְאֹרֹת חָסֵר. וְקוֹל הַתּוֹר - זֶה הַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, שֶׁכָּתוּב יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְגוֹ', לַעֲשׂוֹת תּוֹלָדוֹת. נִשְׁמַע - זֶה הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, שֶׁכָּתוּב נַעֲשֶׂה אָדָם, שֶׁהָיָה עָתִיד לְהַקְדִּים עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה, שֶׁכָּתוּב כָּאן נַעֲשֶׂה אָדָם, וְכָתוּב שָׁם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. בְּאַרְצֵנוּ - זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁהוּא דֻגְמַת אֶרֶץ הַחַיִּים (שֶׁהוּא עוֹלָם הַבָּא, עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, עוֹלַם הַנֶּחָמוֹת).

 4 בְּרֵאשִׁית, רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח (שיר השירים ב) (צז א, לט ע''ב, ויקרא ד ב, לקמן ה) הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ. הַנִּצָּנִים, דָּא עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, נִרְאוּ בָאָרֶץ אֵימָתַי, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, דִּכְתִיב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ כְּדֵין נִרְאוּ בָאָרֶץ. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, דָּא יוֹם רְבִיעִי דְּהֲוָה בֵּיהּ זְמִיר עָרִיצִים, מְאֹרֹת חָסֵר. וְקוֹל הַתּוֹר, דָּא יוֹם חֲמִישִׁי, דִּכְתִיב יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְגו' לְמֶעְבַּד תּוֹלָדוֹת. נִשְׁמַע, דָּא יוֹם שִׁשִּׁי דִּכְתִיב נַעֲשֶׂה אָדָם. דְּהֲוָה עָתִיד לְמִקְדַּם עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה, דִּכְתִיב (דף א ע''ב) הָכָא נַעֲשֶׂה אָדָם, וּכְתִיב הָתָם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע. בְּאַרְצֵנוּ, דָּא יוֹם שַׁבָּת דְּאִיהוּ דּוּגְמַת אֶרֶץ הַחַיִּים. (שהוא עולם הבא. עולם הנשמות עולם הנחמות).

bere'shit. rabi shim'on patach, (shyr v) hannitzanim nir'u va'aretz. hannitzanim - zeh ma'aseh vere'shit. matay nir'u va'aretz? bayom hashelishi, shekatuv vattotze ha'aretz, az nir'u va'aretz. et hazzamir higia - zeh hayom harevi'i shehayah bo zemir aritzim, me'orot chaser. vekol hattor - zeh hayom hachamishi, shekatuv yishretzu hammayim vego', la'asot toladot. nishma - zeh hayom hashishi, shekatuv na'aseh adam, shehayah atid lehakdim asiah lishmi'ah, shekatuv ka'n na'aseh adam, vechatuv sham na'aseh venishma. be'artzenu - zeh yom hashabat, shehu dugmat eretz hachayim (shehu olam haba, olam hanneshamot, olam hannechamot

bere'shit, ribi shim'on patach (shyr hshyrym v) (tzz , lt ''v, vykr d v, lkmn h) hannitzanim nir'u va'aretz. hannitzanim, da ovada divre'shit, nir'u va'aretz eimatay, bayom hashelishi, dichtiv vattotze ha'aretz kedein nir'u va'aretz. et hazzamir higia, da yom revi'i dehavah beih zemir aritzim, me'orot chaser. vekol hattor, da yom chamishi, dichtiv yishretzu hammayim vegv' leme'bad toladot. nishma, da yom shishi dichtiv na'aseh adam. dehavah atid lemikdam asiah lishmi'ah, dichtiv (df ''v) hacha na'aseh adam, uchetiv hatam na'aseh venishma. be'artzenu, da yom shabat de'ihu dugemat eretz hachayim. (shhv vlm hv. vlm hnshmvt vlm hnchmvt

Translations & Notes

 בראשית רבי שמעון פתח, הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו. הניצנים, זהו מעשה בראשית. נראו בארץ ביום השלישי, כמ"ש, ותוצֵא הארץ דשא. עת הזמיר הגיע, זהו יום רביעי, שהיה בו זְמיר עריצים, שע"כ כתוב בו, יהי מאֹרֹת, חסר ו', שהוא לשון קללה. וקול התור, זהו יום חמישי, שכתוב בו, ישרצו המים, לעשות תולדות. נשמע, זהו יום שישי, שכתוב בו, נעשה אדם, שעתיד להקדים עשיה לשמיעה. בארצנו, זהו יום שבת, שהוא כמו ארץ החיים, עוה"ב.
ביאור הדברים. הניצנים זה ששת ימים של מעשה בראשית, ו"ק, חג"ת נה"י דז"א, שמהם נבנים ע"ס של פרצוף הנוקבא דז"א. כי הנוקבא אין לה מעצמה ולא כלום, וכל בניינה הוא ממה שהז"א נותן לה. ומפרש, איך הנוקבא נבנית מו"ק דז"א. ואומר, נראו בארץ, ביום ג'. כי הנוקבא נקראת ארץ. והניצנים, ספירות דז"א, נתקבלו ונראו בנוקבא, הנקראת ארץ, ביום ג' של מעשה בראשית. וזה היה ביום ג', ת"ת. כי תחילה נאצלה בב' מאורות הגדולים, ואז הייתה שווה לת"ת דז"א. ונמצא שנאצלה ביום ג', בשווה עם ת"ת דז"א, הנקרא יום ג' דמעשה בראשית.
ואז, נראו בארץ. כלומר, כיוון שהמצב הזה לא היה מתקיים בנוקבא, לכן, נראו בארץ, נראו פעם כך.
ואח"כ עת הזמיר הגיע. זה יום ד', שהיה בו זְמיר עריצים. כי ביום ד' התמעטה הלבנה, הנוקבא דז"א, כמ"ש, שקטרגה הלבנה ואמרה, אי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר אחד. ואמר לה הקב"ה, לכי ומעטי את עצמך. ואז ירד לבחינת נקודה תחת היסוד דז"א, וט"ת שלה נפלו לבריאה. ולא נשאר לה באצילות, זולת נקודת הכתר שלה. ועמדה תחת היסוד. ומעתה הולכת ונבנית ע"י נו"ה ז"א.
ונקרא זה, זְמיר עריצים, מפני שהמיעוט נעשה הכנה ובית קיבול לקבלת מוחין דחיה, אשר מוחין אלו כורתים כל הקליפות, הנאחזות בנוקבא. וזְמיר לשון כריתה. ועריצים הם החיצוניים והקליפות, הסובבים את השושנה.
וקול התור, זה יום חמישי. התור, נצח דז"א. קול התור, הוד דז"א. שמקבלת מהוד הכלול בנצח דז"א, ע"כ נקרא קבלתה זו, קול התור.
נשמע, זה יום שישי. שקול התור אינו מקובל אל הנוקבא אלא רק באמצעות יום ו', יסוד דז"א, הכולל נו"ה, ומשפיע אותם לנוקבא. ונשמע אל הנוקבא רק ביום השישי. וזה הכלל, שאין הנוקבא מקבלת אלא רק מהקו האמצעי דז"א, שהוא דת"י, או מדעת, או מת"ת, או מיסוד. שנאמר, נעשה אדם, שעתיד להקדים עשיה לשמיעה. שמיעה בינה, כי ראייה ושמיעה הם חו"ב. עשיה המלכות. בצ"ב ה"ת עלתה לנ"ע, כדי לשתף אותה במדה"ר, בינה עילאה. והנה אבא הוציא אמא לחוץ, ואבא עצמו נתקן כזכר ונוקבא. כי עיניים אבא, וע"י עליית ה"ת אליו, נתקן הזיווג של ראש בה"ת, שנקראת נ"ע. ואמא בינה, יצאה משום זה מראש לגוף. ויש בראש דא"א כו"ח ובינה יצאה לגוף. ונמצא שעשיה, ה"ת, מלכות, קודמת לשמיעה, בינה. כי אבא נתקן בנוקבא, הנקרא אני, ונעשתה הנוקבא כמו אבא, לספירה שנייה לכתר.
מעליית המלכות לנ"ע, נמתקה שם ונעשתה ראויה לעלות ולהלביש או"א עילאין, ולקבל מוחין דחיה, כמו אמא עילאה. שזה להיות הלבנה במילואה. ולפיכך במתן תורה הקדימו ישראל נעשה לנשמע, והקדימו עשיה לשמיעה, שבזה זכו לקבלת התורה. כי העשיה, מלכות, עלתה והלבישה את או"א עילאין, ונגלה היובל, שער הנון.
לכן הייתה השמיעה ביום השישי, כי בו נעשה התיקון להקדים עשיה לשמיעה, כמו במתן תורה. וע"כ נעשתה המלכות בשבת בראשית בבחינת ארץ החיים, אמא עילאה.
בארצנו, זה יום שבת, שהוא דוגמת ארץ החיים. אמא עילאה נקראת ארץ החיים. וע"י השפעת יום השישי, עלתה הנוקבא ביום שבת של מעשה בראשית עד אמא עילאה, ונעשתה גם הנוקבא דוגמת ארץ החיים. כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו.
Just notes

5

 5 [נ''א דָּבָר אַחֵר] הַנִּצָּנִים - אֵלּוּ הֵם הָאָבוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ בַּמַּחֲשָׁבָה וְנִכְנְסוּ לָעוֹלָם הַבָּא וְנִגְנְזוּ שָׁם, וּמִשָּׁם יָצְאוּ בִּגְנִיזוּת וְנִסְתְּרוּ בְּתוֹךְ נְבִיאֵי הָאֱמֶת. נוֹלַד יוֹסֵף וְנִטְמְנוּ בוֹ. נִכְנַס יוֹסֵף לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְהִצִּיב אוֹתָם שָׁם, וְאָז נִרְאוּ בָאָרֶץ וְנִגְלוּ שָׁם. וּמָתַי הֵם נִרְאוּ? בְּשָׁעָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה הַקֶּשֶׁת בָּעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁנִּרְאֵית הַקֶּשֶׁת, אָז הֵם מִתְגַּלִּים, וּבַשָּׁעָה הַהִיא עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ לְקַצֵּץ אֶת הָרְשָׁעִים מִן הָעוֹלָם. לָמָּה נִצְּלוּ? מִשּׁוּם שֶׁהַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, וְאִלְמָלֵא שֶׁנִּרְאוּ, לֹא הָיוּ נִשְׁאָרִים בָּעוֹלָם, וְהָעוֹלָם לֹא הָיָה מִתְקַיֵּם.

 5 (נ''א דבר אחר) הַנִּצָּנִים אִלֵּין אִנּוּן אֲבָהָן דְּעָאלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה וְעָאלוּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְאִתְגְּנִיזוּ תַּמָּן. וּמִתַּמָּן נָפְקוּ בִּגְנִיזוּ וְאִטָּמִירוּ גוֹ (נ''א בהו) נְבִיאֵי קְשׁוֹט. אִתְיְלִיד יוֹסֵף וְאִטָּמִירוּ בֵּיהּ, עָאל יוֹסֵף בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא וּנְצִיב לוֹן תַּמָּן, וּכְדֵין נִרְאוּ בָאָרֶץ וְאִתְגָּלוּ תַּמָּן. וְאֵימָתַי אִתְחָזוּן, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְגְּלֵי קֶשֶׁת בְּעָלְמָא. דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דְּקֶשֶׁת אִתְחֲזֵי כְּדֵין אִתְגַּלְּיָן אִנּוּן, וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ עִדָּן לְקַצֵּץ חַיָּבִין מֵעָלְמָא. אַמַּאי אִשְׁתְּזִיבוּ, בְּגִין דְּהַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, וְאִלְמָלֵא דְנִרְאוּ לָא אִשְׁתָּאֲרוּן בְּעָלְמָא, וְעָלְמָא לָא אִתְקַיָּם.

[n" davar acher] hannitzanim - ellu hem ha'avot shennichnesu bammachashavah venichnesu la'olam haba venignezu sham, umisham yatze'u bignizut venistteru betoch nevi'ei ha'emet. nolad yosef venitmenu vo. nichnas yosef la'aretz hakkedoshah vehitziv otam sham, ve'az nir'u va'aretz veniglu sham. umatay hem nir'u? besha'ah shehitgalletah hakkeshet ba'olam. sheharei besha'ah shennir'eit hakkeshet, az hem mitgallim, uvasha'ah hahi et hazzamir higia lekatzetz et haresha'im min ha'olam. lammah nitzelu? mishum shehannitzanim nir'u va'aretz, ve'ilmale shennir'u, lo ha'u nish'arim ba'olam, veha'olam lo hayah mitkayem

(n'' dvr chr) hannitzanim illein innun avahan de'a'lu bammachashavah ve'a'lu be'alema de'atei ve'itgenizu tamman. umittamman nafeku bignizu ve'ittamiru go (n'' vhv) nevi'ei keshot. ityelid yosef ve'ittamiru beih, a'l yosef be'ar'a kadisha unetziv lon tamman, uchedein nir'u va'aretz ve'itgalu tamman. ve'eimatay itchazun, besha'ata de'itgelei keshet be'alema. deha besha'ata dekeshet itchazei kedein itgalleyan innun, uvehahi sha'ata et hazzamir higia idan lekatzetz chayavin me'alema. amma'y ishttezivu, begin dehannitzanim nir'u va'aretz, ve'ilmale denir'u la ishtta'arun be'alema, ve'alema la itkayam

Translations & Notes

 הניצנים הם האבות, שנכנסו במחשבה, ונכנסו בעוה"ב, בינה, ונגנזו שם. ומשם יצאו בהסתר, ונסתרו תוך נביאי האמת. נולד יוסף, ונסתרו בו. נכנס יוסף בארץ הקדושה, והקים אותם שם. ואז נראו בארץ ונגלו שם. ומתי הם נראים? בשעה שהקשת נראית בעולם, אז הם מתגלים. ובאותה שעה, עת הזמיר הגיע. עת לקצץ את הרשעים מן העולם. למה ניצולו? משום שהניצנים נראו בארץ. ואם לא היו נראים מכבר, לא היו נשארים בעולם, והעולם לא היה מתקיים.
ביאור הדברים. זוהר מבאר על השגת מוחין דחיה דז"א עצמו. הניצנים סובבים על חג"ת דז"א, שנקראים האבות. נה"י דז"א נקראים בניין, והם ב' פרצופים, הנחלקים על החזה דז"א, כי חג"ת נקראים זו"ן הגדולים, ונה"י נקראים זו"ן הקטנים. וע"כ הזוהר מדייק להשמיענו שהוא מז"א הגדול, וע"כ נאמר, אבות. ונקראים בשם ניצנים, שפירושו נטיעות, מפני שהולכים וגדלים כדרך נטיעות. שמתחילה הייתה מידתם כמו נה"י, ואח"כ ביניקה נעשו חג"ת, ואח"כ בגדלות א' נעשו חב"ד של נשמה, ואח"כ בגדלות ב' נעשו חב"ד דחיה.
ושנאמר, שנכנסו במחשבה, ונכנסו בעוה"ב, בינה. הכוונה היא על עיבורו של ז"א. כי בעת עיבורו הוא עולה לאו"א, הנקראים מחשבה ועוה"ב. אבא נקרא מחשבה, ואמא נקראת עוה"ב. ושם ראשית בניינו של הז"א בג' תוך ג', שפירושו, שחג"ת מלובשים תוך נה"י. וע"כ נאמר, הנטיעות כקרני חגבים היו, עקרו משם ושתלו במקום אחר והגדילו. הנטיעות האבות, חג"ת משורשם. ע"י עלייתם לעיבור לחו"ב, ששתלָם במקום אחר, והשיגו שם את המלכות הממותקת, הראויה למוחין לעת גדלות. ע"י זה גדלו לאט לאט בעיבור, אח"כ ע"י יניקה, אח"כ ע"י גדלות א', ולבסוף ע"י הגדלות הב'. ומשם יצאו בהסתר. שאחר שקיבלו חג"ת כל המוחין דעיבור, הם נולדים ויוצאים מאו"א למקומם למטה, ויצאו בהסתר, כי גם אחר יציאתם מאו"א למקומם, נשארו עוד בהסתר, באור מועט.
ונסתרו תוך נביאי האמת. שע"י השגת מוחין דיניקה, נמשך האור המיוחד לנה"י דז"א, נביאי האמת. ואז התפשטו להם חג"ת מתוך נה"י, והשיג ו"ק. ועכ"ז הם עוד נסתרים, כי נמצאים עוד בהעלם מוחין דראש, ואין להם אלא נ"ר. ע"כ נאמר, ונסתרו תוך נביאי אמת. הם נו"ה, שהשיגו ע"י היניקה. אבל נסתרו בהם, כי האור שלהם נעלם עוד ואינו נגלה. ודע שיש תמיד ערך הפוך מכלים לאורות, כי בהתחשב עם האורות, משיגים ע"י יניקה אור דחג"ת, רוח. ובהתחשב עם הכלים, משיגים ביניקה כלים דנו"ה, ואור הנפש, שהיה בחג"ת, יורד בהם. וכן במוחין דגדלות, מבחינת האורות נבחן שמשיגים אור דחב"ד, ומבחינת הכלים נבחן שהשיגו כלי היסוד דגדלות.
ונולד יוסף ונסתרו בו. כי אחר תשלום המוחין דיניקה, עולה ז"א לעיבור ב' למוחין דגדלות א', שע"י מוחין אלו נעשו חג"ת שלו לחב"ד וראש, ונה"י שקנה ע"י היניקה נעשו לו לחג"ת, ונולדים לו נה"י חדשים, המכונים נה"י של מוחין דגדלות. ואלו נה"י מכונים בשם יוסף, שהוא יסוד דגדלות, הכולל נו"ה דגדלות. ע"כ נאמר, ונולד יוסף, כלומר היסוד דגדלות.
ונסתרו בו. שעדיין אין לחג"ת אורות דגדלות בשלמות. ועדיין הם בהעלם. כי בגדלות א' משיג רק המוחין דנשמה, שנבחנים עוד לאחוריים אצל ז"א. וע"כ אומר, ונסתרו בו, שעוד הם בהעלם.
ונכנס יוסף בארץ הקדושה, והקים אותם שם. כי אחר מוחין דגדלות א', מתחיל ז"א לקבל מוחין דגדלות ב', מוחין דחיה. ואז ננסרת הנוקבא ממנו, ונבנית לפרצוף שלם במוחין דחיה. ואז נקראת הנוקבא הארץ הקדושה. כי המוחין דחיה נקרא קודש.
נכנס יוסף, יסוד דגדלות דז"א, בארץ הקדושה, הנוקבא, פב"פ עם הז"א בקומה שווה.
והקים אותם בארץ הקדושה. כי מוחין דחיה, אור החכמה, נמשכים רק בזיווג של זו"ן כאחד, והם נשארים רק ברשות הנוקבא, כי רק על ידה נמשכו בעת הזיווג.
והקים אותם בבית שלה. כי ערך ז"א כלפי הנוקבא, כערך או"א עילאין כלפי ישסו"ת. וע"כ אין מוחין דחיה, אור חכמה, נגלית, אלא בנוקבא, שהוא בחינת ישסו"ת.
ואז נראו בארץ ונגלו שם. עתה נתגלו במידת הגדלות כראוי, אבל עד עתה נחשבים לנסתרים ונעלמים.
ומתי הם נראים? הלוא כבר ביאר הזוהר, שהם מתגלים, כשנכנס יוסף בארץ הקדושה, כלומר, בעת הזיווג. ומקום התגלות הוא בנוקבא. א"כ מדוע שואל עוד הפעם, ומתי הם נראים? העניין הוא, כי גם בעת הזיווג יש ב' הבחנות:
התכללות שמאל בימין, ה"ח שבזכר.
התכללות ימין בשמאל, ה"ג שבנוקבא.
ע"כ שואל, ומתי הם נראים: בהתכללות ימין בשמאל או בהתכללות שמאל בימין?
ומשיב: בשעה שהקשת נראית בעולם. קשת, יסוד דז"א, בעולם, בנוקבא. שזה התכללות ימין בשמאל בעת הזיווג, כמ"ש, אֶת קשתי נתתי בענן. שרק מזה נמשכים המוחין העילאין. שאז הם מתגלים, רק מהתכללות ימין בשמאל.
ובאותה שעה עת הזמיר הגיע. עת לקצץ את הרשעים מן העולם. בעת שמתרבים הרשעים בעולם, שמחמתם נעשו אחיזה מרובה לקליפות והס"א, ע"ד שהיה בזמן דור המבול, שנמחה מחמת זה כל היקום, הנה אז אין לבני העולם תקנה, אלא ע"י הגילוי של מוחין עילאין, מוחין דחיה.
ולמה ניצולו? משום שהניצנים נראו. למה בני העולם ניצלים מכלָיה, כמו שהיה בימי המבול? משום שהניצנים נראו בארץ. כי גילוי המוחין דחיה, מעביר את הקליפות מהארץ, המלכות, ואינן יכולות להיאחז בה עוד. וכמ"ש, וראיתיה לזכור ברית עולם.
ונאמר, ואם לא היו נראים מכבר, לא היו נשארים בעולם. כי תחילה נבנית הנוקבא בב' המאורות הגדולים, שיש לה קומה שווה עם ז"א, אלא שעומדת באחוריו של ז"א, שבשביל זה קטרג הירח, שאין ב' מלכים משתמשים בכתר אחד. וע"כ נבחנים אלו המוחין מוחין דאחור. ונקראים מוחין דו"ק דנוקבא, שהם מוחין של קטנותה, מתחילת התהוותה. ואז נבחנים זו"ן לפנים קטנות. ונקראים ילדים, נערים, עלָמים. אלא אחר שהיא משתלמת עם המוחין הללו, חוזרת לעיבור ב' לאו"א עילאין, ואז נבנית בניין גדול במוחין דפב"פ עם הז"א. ואז הם נקראים פנים גדולות.
ונודע, שאין שינוי והעדר ברוחני. ואלו המוחין דאחור, פנים קטנות, נשארים בה גם בעת המוחין וגדלות. ולא עוד, אלא שסיבת המשכת המוחין דחיה, הם בעיקר בכלים דמוחין דאחור בפנים קטנות.
ושנאמר, ואם לא היו נראים מכבר, לא היו נשארים בעולם. כלומר, שאם לא נראו בנוקבא אותם הניצנים כבר מקטנותה, בבניין האחוריים שלה, הנה לא היו נשארים בה המוחין דחיה גם בגדלות, כי לא היו לה כלים במה לקבלם.

6

 6 וּמִי מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם וְגוֹרֵם לָאָבוֹת לְהִתְגַּלּוֹת? קוֹל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. וּבִגְלַל אוֹתָם הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, הָעוֹלָם נִצָּל. כְּנֶגְדָּם (שיר א) תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, אֵלּוּ הֵם תִּינוֹקוֹת יְלָדִים עֲלָמִים, שֶׁכָּתוּב (שמות כה) וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב.

 6 וּמָאן מְקַיֵּם עָלְמָא וְגָרִים לַאֲבָהָן דְּאִתְגַּלְּיָן, קַל יְנוֹקֵי דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְתָא, וּבְגִין אִנּוּן רַבְיָין דְּעָלְמָא, עָלְמָא אִשְׁתְּזִיב. לְקָבְלֵיהוֹן, (שיר השירים א) תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ, אִלֵּין אִנּוּן יְנוֹקֵי רַבְיָין עוּלְמִין דִּכְתִיב, (שמות כ''ה) וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרוּבִים זָהָב.

umi mekayem et ha'olam vegorem la'avot lehitgallot? kol hattinokot she'osekim battorah. uviglal otam hattinokot shel ha'olam, ha'olam nitzal. kenegdam (shyr ) torei zahav na'aseh lach, ellu hem tinokot yeladim alamim, shekatuv (shmvt chh) ve'asita shenayim keruvim zahav

uma'n mekayem alema vegarim la'avahan de'itgalleyan, kal yenokei dela'a'n be'orayta, uvegin innun ravyayn de'alema, alema ishtteziv. lekaveleihon, (shyr hshyrym ) torei zahav na'aseh lach, illein innun yenokei ravyayn ulemin dichtiv, (shmvt ch''h) ve'asita shenayim keruvim zahav

Translations & Notes

 ומי הוא, המקיים את העולם וגורם לאבות שיתגלו? - קול הילדים העוסקים בתורה. ובשביל ילדי עולם אלו, העולם ניצל. כנגדם כתוב, תורֵי זהב נעשה לך. אלו הם ילדים, נערים, עלָמים, כמ"ש, ועשית שניים כרובים זהב.
ביאור הדברים. ילדי העולם הם מוחין דאחור, הנקרא פנים קטנות. וכן ילדי העולם וכן ילדים, נערים, עלָמים. וזיווג שלהם במצב זה, נקרא קול הילדים העוסקים בתורה. והם תורי זהב. והם ב' הכרובים, פנים קטנות, אשר אלו המוחין דחיה, הנמשכים בהתכללות ימין בשמאל, לא היו מקובלים כלל בנוקבא זולתם.
ומי הוא, המקיים את העולם, בעת ריבוי הקליפות, שיש להן כוח להחריב עולם כבימי המבול? הנה אין תקנה זולת בהמשכת מוחין דחיה בקשת בענן, שע"י זה העולם ניצל. ומי הוא המקיים והמציל את העולם בעת ההיא, וגורם לאבות שיתגלו, שגורמים לגילוי חג"ת במוחין דראש, שחג"ת נעשו אז לחב"ד דחיה? הגורם לזה קול הילדים, העוסקים בתורה, המוחין דאחור, שהוא קול הילדים ותורי זהב.
מי ברא אלה
Prev Zohar
Next Zohar