18

 18 אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי יֵשׁ בָּכֶם מָוֶת? שֶׁכָּתוּב (במדבר יט) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל. (דברים כא) וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם חֵטְא? וְכִי אַתֶּם צְרִיכִים דִּינִים? יֵשׁ בֵּינֵיהֶם גָּזֵל אוֹ גְנֵבָה? שֶׁכָּתוּב (שמות כ) לֹא תִגְנֹב. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם נָשִׁים? שֶׁכָּתוּב לֹא תִנְאָף. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם שֶׁקֶר? שֶׁכָּתוּב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם חֶמְדָּה? שֶׁכָּתוּב לֹא תַחְמֹד. אָז לְשֵׁם מָה אַתֶּם רוֹצִים תּוֹרָה? מִיָּד פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, (תהלים ח) ה' אֲדֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְאִלּוּ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם לֹא כָתוּב. וְעַל כָּךְ וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ, אָז מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ.

 18 אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכִי אִית בְּכוֹן מוֹתָא, דִּכְתִּיב, (במדבר י''ט) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל. (דברים כ''א) וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת. חֵטְא אִית בֵּינַיְיכוּ, וְכִי אַתּוּן בָּעָאן לְדִינִין. אִית בֵּנַיְיכוּ גֶּזֶל. אוֹ גְּנֵבָה, דִּכְתִּיב, (שמות כ') לא תִּגְנוֹב. אִית בֵּינַיְיכוּ נָשִׁין דִּכְתִּיב, (שמות כ') לֹא תִּנְאָף. אִית בֵּינַיְיכוּ שִׁקְרָא, דִּכְתִּיב, (שמות כ') לא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. אִית בֵּינַיְיכוּ חֶמְדָּה, דִּכְתִּיב, (שמות כ') לֹא תַחְמוֹד. מַה אָתּוּן בָּעָאן אוֹרַיְיתָא. מִיָּד פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, ה' אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְאִלּוּ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם לָא כְּתִּיב. וְעַל דָּא וְאָתָא מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ, כְּדֵין מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ.

amar lahem hakkadosh baruch hu, vechi yesh bachem mavet? shekatuv (vmdvr yt) adam ki yamut be'ohel. (dvrym ch) vechi yihyeh ve'ish chete mishpat mavet vehumat. yesh beineichem chete? vechi attem tzerichim dinim? yesh beineihem gazel o genevah? shekatuv (shmvt ch) lo tignov. yesh beineichem nashim? shekatuv lo tin'af. yesh beineichem sheker? shekatuv lo ta'aneh vere'acha ed shaker. yesh beineichem chemdah? shekatuv lo tachmod. az leshem mah attem rotzim torah? miad patechu ve'ameru, (thlym ch) 'he adonenu mah adir shimcha bechal ha'aretz. ve'illu asher tenah hodecha al hashamayim lo chatuv. ve'al kach ve'atah merivavot kodesh, az mimino esh dat lamo

amar lon kudesha berich hu, vechi it bechon mota, dichttiv, (vmdvr yod't) adam ki yamut be'ohel. (dvrym ch'') vechi yihyeh ve'ish chete mishpat mavet vehumat. chete it beinayeychu, vechi attun ba'a'n ledinin. it benayeychu gezel. o genevah, dichttiv, (shmvt ch') lo tignov. it beinayeychu nashin dichttiv, (shmvt ch') lo tin'af. it beinayeychu shikra, dichttiv, (shmvt ch') lo ta'aneh vere'acha ed shaker. it beinayeychu chemdah, dichttiv, (shmvt ch') lo tachmod. mah attun ba'a'n orayeyta. miad patechu ve'ameru, 'he adoneinu mah adir shimcha bechal ha'aretz. ve'illu asher tenah hodecha al hashamayim la kettiv. ve'al da ve'ata merivevot kodesh, kedein mimino esh dat lamo

Translations & Notes

אמר להם הקב"ה, וכי יש בכם מוות, שכתוב בתורה, אדם כי ימות באוהל? וכי יהיה באיש חטא משפט מוות והומת. יש בכם חטא, שאתם צריכים לדינים? יש בכם גזל או גניבה, שכתוב לא תגנוב? יש בכם נשים, שכתוב, לא תנאף? יש בכם שקר, שכתוב, לא תענה ברעך עד שָקר? יש בכם חמדה, שכתוב, לא תחמוד? למה אתם מבקשים התורה?
מיד פתחו ואמרו, ה' אדוננו, מה אדיר שמך בכל הארץ. ואילו, אשר תְנָה הודְךָ על השמים, לא כתוב. וע"כ נאמר, ואתה מרבבות קודש. שבא ממשא ומתן עם המלאכים. אז נאמר, מימינו אֵש דת לָמו, זהו התורה. ונמשלה לאש, מפני הדין שבה. שמשום זה, שעיר וישמעאל לא רצו לקבלה עליהם. והמלאכים לא יכלו לקבלה, מפני שאין בהם דין .

19

 19 רַבִּי יוֹסֵי בֵּאֵר פָּסוּק זֶה כְּשֶׁיָּרְדָה שְׁכִינָה לְגָלוּת מִצְרַיִם, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, פָּסוּק זֶה עַל סוֹד יִחוּד הָאֱמוּנָה נֶאֱמַר. אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, הַקּוֹל אָמַר לַדִּבּוּר אִתִּי, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי קוֹל בָּא לַדִּבּוּר, וּמַנְהִיגוֹ עִמּוֹ לִהְיוֹת כְּאֶחָד בְּלִי פֵרוּד כְּלָל, מִשּׁוּם שֶׁקּוֹל הוּא כְּלָל, דִּבּוּר הוּא פְּרָט, וְלָכֵן כְּלָל הִצְטָרֵךְ לַפְּרָט, וּפְרָט הִצְטָרֵךְ לַכְּלָל, שֶׁהֲרֵי אֵין קוֹל בְּלִי דִבּוּר, וְאֵין דִּבּוּר בְּלִי קוֹל. וְעַל זֶה אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה וְגוֹ', שֶׁעִקַּר שְׁנֵיהֶם בָּאִים מִלְּבָנוֹן.

 19 ר' יוֹסֵי אוֹקִים לְהַאי קְרָא, (ה' ב') כַּד נַחְתָא שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הַאי קְרָא, עַל רָזָא דְּיִחוּדָא דִּמְהֵימָנוּתָא אִתְּמַר, אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, קוֹל אֲמַר לְדִבּוּר אִתִּי, בְּגִין דְּהָא (בראשית ל''ו א') קוֹל אָתֵי לְדִבּוּר, וּמְדַבָּר לָהּ בַהֲדֵיהּ, לְמֶהֱוֵי כַּחֲדָא בְּלָא פִּרוּדָא כְּלָל. בְּגִין דְּקוֹל אִיהוּ (בראשית רמ''ז ב' כ''ה א') כְּלָל, דִּבּוּר אִיהוּ פְּרַט. וְעַל דָּא כְּלָל אִצְטְרִיךְ לִפְרָט, וּפְרָט אִצְטְרִיךְ לִכְלָל. דְּהָא לֵית קוֹל בְּלֹא דִּבּוּר, וְלֵית דִּבּוּר בְּלא קוֹל. וְעַל דָּא אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה וְגוֹ', דְּעִקָרָא דְּתַרְוַיְיהוּ מִלְּבָנוֹן קָא אַתְיָין.

rabi yosei be'er pasuk zeh kesheiaredah shechinah legalut mitzrayim, verabi shim'on amar, pasuk zeh al sod yichud ha'emunah ne'emar. itti millevanon kallah, hakkol amar ladibur itti, mishum sheharei kol ba ladibur, umanhigo immo lihyot ke'echad beli ferud kelal, mishum shekkol hu kelal, dibur hu perat, velachen kelal hitztarech laperat, uferat hitztarech lakelal, sheharei ein kol beli dibur, ve'ein dibur beli kol. ve'al zeh itti millevanon kallah vego', she'ikkar sheneihem ba'im millevanon

r' yosei okim leha'y kera, ('he v') kad nachta shechintta begaluta demitzrayim. verabi shim'on amar, ha'y kera, al raza deyichuda dimheimanuta ittemar, itti millevanon kallah, kol amar ledibur itti, begin deha (vr'shyt l''v ') kol atei ledibur, umedabar lah vahadeih, lemehevei kachada bela piruda kelal. begin dekol ihu (vr'shyt rm''z v' ch''h ') kelal, dibur ihu perat. ve'al da kelal itzterich lifrat, uferat itzterich lichlal. deha leit kol belo dibur, veleit dibur belo kol. ve'al da itti millevanon kallah vego', de'ikara detarvayeyhu millevanon ka atyayn

Translations & Notes

בעת שירדה השכינה בגלות מצרים. בעת שירדה השכינה ממקום לבנון, מבינה שחזרה להיות חכמה, אל גלות מצרים. וע"כ כתוב, מלבנון תבואי. ולא ללבנון תעלי.
למה אינו אומר, ללבנון תעלה? מקרא זה על סוד ייחוד האמונה, המלכות. נאמר, איתי מלבנון כלה. קול, ז"א, אמר לדיבור, מלכות, איתי, משום שהקול בא לדיבור ומנהיגו עימו, להיות כאחד בלי פירוד כלל. משום שהקול הוא כְלל, כי הוא אור חסדים, שישנו בכל המדרגות. דיבור הוא פרט, אור החכמה שבקו שמאל דבינה, שאינו אלא במלכות לבדה. וע"כ כְלל צריך לפרָט, כי אין לז"א ג"ר, זולת אור חכמה שבמלכות. ופרָט צריך לכְלל, כי אור החכמה שבמלכות אינו מאיר זולת בהתלבשותו באור החסדים, שמקבל מז"א, הכְלל. כי אין הקול שלם בלי דיבור, ואין הדיבור שלם בלי קול. וע"כ, איתי מלבנון כלה, כי עיקרם של שניהם באים מלבנון, מבינה. ושיעור הכתוב, איתי מלבנון תבואי, שתבוא אליו לחיבור ולייחוד. לכן כתוב, מלבנון תבואי, ולא אמר, ללבנון תעלי.

20

 20 תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה - זֶהוּ גָרוֹן שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵאת רוּחַ לְהַשְׁלִים לַכֹּל, (כֻּלָּהּ) מִסּוֹד הַלְּבָנוֹן הַנִּסְתָּר וְהַגָּנוּז. מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן - זוֹהִי לָשׁוֹן רֹאשׁ וְאֶמְצַע, שֶׁחוֹתֶכֶת אֶת הַדִּבּוּר. מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת - אֵלֶּה הֵם שִׁנַּיִם. מֵהַרְרֵי נְמֵרִים - אֵלֶּה הֵם שְׂפָתַיִם, הַשְּׁלֵמוּת שֶׁבָּהֶם נִשְׁלָם הַדִּבּוּר.

 20 תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה: דָּא אִיהוּ גָּרוֹן, דְּמִתַּמָּן נַפְקָא רוּחָא לְאַשְׁלְמָא כֹּלָּא, (נ''א כלה) מֵרָזָא דִּלְבָנוֹן סָתִים וְגָנִיז. מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן: דָּא אִיהִי לִישָׁנָא רֵישָׁא וְאֶמְצָעִיתָא, דִּמְחַתְּכָא לְדִּבּוּר. מִמְּעוֹנוֹת אֲרָיוֹת: אִלֵּין אִינּוּן שִׁינַיִם. מֵהַרְרֵי נְמֵרִים: אִלֵּין אִינּוּן שִׂפְוָון, שְׁלִימוּ דְּאִשְׁתְּלִים בְּהוּ דִּבּוּר.

tashuri mero'sh amanah - zehu garon shemmisham yotze't ruach lehashlim lakol, (kullah) missod hallevanon hannisttar vehaganuz. mero'sh senir vechermon - zohi lashon ro'sh ve'emtza, shechotechet et hadibur. mimme'onot arayot - elleh hem shinnayim. meharerei nemerim - elleh hem sefatayim, hashelemut shebahem nishlam hadibur

tashuri mero'sh amanah: da ihu garon, demittamman nafka rucha le'ashlema kolla, (n'' chlh) meraza dilvanon satim veganiz. mero'sh senir vechermon: da ihi lishana reisha ve'emtza'ita, dimchattecha ledibur. mimme'onot arayot: illein innun shinayim. meharerei nemerim: illein innun sifvavn, shelimu de'ishttelim behu dibur

Translations & Notes

תָשׁוּרי, מראש אֲמָנָה. זהו גרון, הבינה, המקבלת מחֵיךְ, חכמה, שמשם יוצא הרוח, ז"א, להשלים הכל, מהלבנון הסתום והגנוז, שז"א פותח אותה בקו האמצעי. מראש שׂניר וחרמון, זהו ראשו ואמצעיתו של הלשון, ת"ת. וראשו, דעת, המְחַתכים את הדיבור. ממעונות אריות, אלו הם שיניים, נצח והוד. מהררי נמרים, אלו הם שפתיים, מלכות. וכל אלו הספירות של ז"א, הם השלמות שנִשלם בהן הדיבור, מלכות, הנוקבא דז"א.
אל תִלְחַם את לחם רע עין