Unity Zohar
220 אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ, הַקְּפִיצָה שֶׁקָּפַצְתִּי לִפְנֵיכֶם, דָּבָר רָאִיתִי מִצַּד זֶה. מִשּׁוּם שֶׁיּוֹם אֶחָד הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר, וְרָאִיתִי עֵץ אֶחָד נֶחְמָד לְמַרְאֶה וּמְעָרָה אַחַת תַּחְתָּיו. קָרַבְתִּי אֵלָיו, וְרָאִיתִי אוֹתָהּ מְעָרָה שֶׁמַּעֲלָה רֵיחוֹת מִכָּל מִינֵי רֵיחוֹת שֶׁל הָעוֹלָם. הִתְחַזַּקְתִּי בְעַצְמִי וְנִכְנַסְתִּי לְאוֹתָהּ מְעָרָה, וְיָרַדְתִּי בְמַדְרֵגוֹת יְדוּעוֹת לְתוֹךְ מָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיוּ בוֹ עֵצִים גְּדוֹלִים וְרֵיחוֹת וּבְשָׂמִים שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִסְבֹּל.
221 וְשָׁם רָאִיתִי אִישׁ אֶחָד, וְשַׁרְבִיט אֶחָד בְּיָדוֹ, וְהָיָה עוֹמֵד בְּפֶתַח אֶחָד. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתִי, תָּמַהּ וְעָמַד אֵלַי. אָמַר לִי, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן וּמֵאֵיפֹה אַתָּה, אֲנִי פָּחַדְתִּי הַרְבֵּה. אָמַרְתִּי לוֹ, מוֹרִי, אֲנִי מִן הַחֲבֵרִים, וְכָךְ וְכָךְ רָאִיתִי בַּמִּדְבָּר, וְנִכְנַסְתִּי לַמְּעָרָה הַזּוֹ, וְיָרַדְתִּי לְכָאן.
222 אָמַר לִי, הוֹאִיל וְאַתָּה מִן הַחֲבֵרִים, קַח אֶת הַכְּתָבִים הַקְּשׁוּרִים הַלָּלוּ וְתֵן אוֹתָם לַחֲבֵרִים, אוֹתָם שֶׁיּוֹדְעִים הַסּוֹדוֹת שֶׁל רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים. הִכָּה בִּי בְּאוֹתוֹ שַׁרְבִיט, וְנִרְדַּמְתִּי. בֵּין כָּךְ רָאִיתִי כַּמָּה חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת בְּתוֹךְ הַשֵּׁנָה שֶׁהָיוּ בָאִים בַּדֶּרֶךְ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְאוֹתוֹ אִישׁ הִכָּה בְּאוֹתוֹ שַׁרְבִיט וְאָמַר, לְכוּ בַּדֶּרֶךְ שֶׁל הָאִילָנוֹת. בֵּין כָּךְ שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּרְחוּ בָאֲוִיר וְעָלוּ, וְלֹא יָדַעְתִּי לְאֵיפֹה. וְשָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת שֶׁל מַחֲנוֹת גְּדוֹלִים, וְלֹא יָדַעְתִּי מֵהֵיכָן (לְאֵיזֶה מָקוֹם) הוּא. הִתְעוֹרַרְתִּי וְלֹא רָאִיתִי דָבָר, וּפָחַדְתִּי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
