468 מָה הַטַּעַם אֵין שׁוֹלֵט שָׁם אוֹתוֹ מַלְאַךְ הַמַּשְׁחִית? אִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּתוֹ, הֲרֵי אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלֹּא עוֹמֶדֶת בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת וּמֵתִים, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם לָמָּה לֹא מֵתִים? אִם תֹּאמַר מִשּׁוּם קְדֻשָּׁה - אֵין מָקוֹם בַּקְּדֻשָּׁה בְּכָל הַיִּשּׁוּב כְּמוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאִם תֹּאמַר מִשּׁוּם אוֹתוֹ אִישׁ שֶׁבָּנָה אוֹתוֹ - כַּמָּה בְּנֵי אָדָם הָיוּ שֶׁזְּכוּתָם יְתֵרָה מִשֶּׁלּוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא אֹמַר.

 468 מַאי טַעְמָא לָא שַׁלְטָא תַּמָּן הַהוּא מַלְאָךְ מְחַבְּלָא. אִי תֵּימָא דְּלָא קַיְּימָא בִּרְשׁוּתֵיהּ, הָא אַרְעָא קַדִּישָׁא דְּלָא קַיְּימָא בִּרְשׁוּ אַחֲרָא, וּמֵתִין, בְּהַהוּא אֲתָר אֲמַאי לָא מֵתִין. אִי תֵּימָא בְּגִין קְדוּשָּׁה, לֵית אֲתָר בִּקְדוּשָׁה בְּכָל יִשׁוּבָא כְּגַוְונָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאִי תֵּימָא, בְּגִין הַהוּא גַּבְרָא דְּבָנֵי לָהּ. כַּמָה בְּנֵי נָשָׁא הֲווֹ דִּזְכוּתֵיהוֹן יַתִּיר מִדִילֵיהּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אֲנָא לָא שְׁמַעְנָא וְלָא אֵימָא.

mah hatta'am ein sholet sham oto mal'ach hammashchit? im to'mar shello omedet birshuto, harei eretz hakkodesh shello omedet berashut acheret umetim, be'oto makom lammah lo metim? im to'mar mishum kedushah - ein makom bakkedushah bechal hayishuv kemo eretz yisra'el. ve'im to'mar mishum oto ish shebanah oto - kammah benei adam ha'u shezzechutam yeterah mishello. amar rabi yitzchak, ani lo shama'tti velo omar

ma'y ta'ma la shalta tamman hahu mal'ach mechabela. i teima dela kayeyma birshuteih, ha ar'a kadisha dela kayeyma birshu achara, umetin, behahu atar ama'y la metin. i teima begin kedushah, leit atar bikdushah bechal yishuva kegavevna de'eretz yisra'el. ve'i teima, begin hahu gavra devanei lah. kamah benei nasha havo dizchuteihon yattir midileih. amar rabi yitzchak, ana la shema'na vela eima

Translations & Notes

מהו הטעם שמלאך המחבל אינו שולט שם? האם כיוון שאינו עומד ברשותו? הרי ארץ הקדושה, שאינה עומדת ברשות אחרת, ומתים, ומהו הטעם במקום הזה שאינם מתים? האם בזכות קדושת המקום? הרי אין לך מקום שבקדושה בכל היישוב, כמו א"י. האם משום זכותו של אדם הזה שבנה העיר? הלוא כמה בני אדם היו שזכותם יותר משלו.

 469 בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לָהֶם, וַדַּאי שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם לֹא שׁוֹלֵט בּוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא רוֹצֶה שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם יָמוּת אָדָם לְעוֹלָמִים. וְאִם תֹּאמַר שֶׁקֹּדֶם לָכֵן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם טֶרֶם שֶׁנִּבְנָה מֵתוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם - לֹא כָּךְ! אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הִתְתַּקֵּן אוֹתוֹ מָקוֹם לְקִיּוּם, וְסוֹד הַסּוֹדוֹת כָּאן לְאוֹתָם הַמִּתְבּוֹנְנִים בְּסוֹד הַחָכְמָה.

 469 אָתוּ שָׁאִילּוּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לוֹן, וַדַּאי הַהוּא אֲתָר לָא שַׁלְטָא עָלֵיהּ מַלְאָךְ הַמָּוֶת, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּעֵי דִּבְהַהוּא אֲתָר יְמוּת בַּר נָשׁ לְעָלְמִין, וְאִי תֵּימָא, דְּקֹדֶם לָכֵן בְּהַהוּא דּוּכְתָּא, עַד לָא אִתְבְּנֵי, מִיתוּ בֵּיהּ בְּנֵי נָשָׁא, לָאו הָכִי. אֶלָּא מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, אִתְתָּקַּן הַהוּא אֲתָר, לְקִיּוּמָא, וְרָזָא דְּרָזִין הָכָא, לְאִינּוּן דְּמִסְתַּכְּלֵי בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא.

ba'u vesha'alu et rabi shim'on. amar lahem, vada'y she'oto makom lo sholet bo mal'ach hammavet, vehakkadosh baruch hu lo rotzeh shebe'oto makom yamut adam le'olamim. ve'im to'mar shekkodem lachen be'oto makom terem shennivnah metu bo benei adam - lo kach! ella miom shennivra ha'olam hitettakken oto makom lekium, vesod hassodot ka'n le'otam hammitbonenim besod hachachemah

atu sha'illu leih lerabi shim'on, amar lon, vada'y hahu atar la shalta aleih mal'ach hammavet, vekudesha berich hu la ba'ei divhahu atar yemut bar nash le'alemin, ve'i teima, dekodem lachen behahu duchetta, ad la itbenei, mitu beih benei nasha, la'v hachi. ella mioma de'itberei alema, itettakkan hahu atar, lekiuma, veraza derazin hacha, le'innun demisttakelei beraza dechachemeta

Translations & Notes

ודאי מקום ההוא אין מלאך המוות שולט עליו, והקב"ה אינו רוצה שימות אדם במקום ההוא לעולם. ולא שמקודם לכן, עד שלא נבנה, מתו במקום ההוא בני אדם. אלא מיום שנברא האדם ניתקן מקום ההוא לקיום. וסוד הסודות כאן לאלו המסתכלים בסוד החכמה.

 470 כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, בָּרָא אוֹתוֹ בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת, וְהִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת, וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם בַּחֲקִיקוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. הִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת וְסוֹבְבוּ אֶת הָעוֹלָם בַּחֲקִיקוֹת. וּכְשֶׁהִתְגַּלָּה וְהִתְפַּשֵּׁט הָעוֹלָם וְנִבְרָא, הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת סוֹבְבוֹת כְּדֵי לִבְרֹא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּסְתַּיֵּם בְּיוֹ''ד. נִשְׁאֲרָה הָאוֹת ט' (יִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת, וְסָבְבוּ אֶת הָעוֹלָם בַּחֲקִיקַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְכַאֲשֶׁר הִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת וְהָיוּ מְסוֹבְבוֹת לִבְרֹא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: דַּי יִסְתַּיֵּם בְּיוֹ''ד. נִשְׁאֲרָה אוֹת ט' לְבַדָּהּ) בְּאוֹתוֹ מָקוֹם תְּלוּיָה בָּאֲוִיר. כֵּיוָן שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּסְתַּיֵּם בָּאוֹת יוֹ''ד, נִשְׁאֲרָה אוֹת טֵי''ת בִּלְבַדָּהּ תְּלוּיָה בָּאֲוִיר עַל גַּבֵּי אוֹתוֹ מָקוֹם. טֵי''ת הִיא אוֹת שֶׁל אוֹר הַחַיִּים. וְלָכֵן מִי שֶׁרוֹאֶה טֵי''ת בַּחֲלוֹמוֹ, סִימָן טוֹב הוּא לוֹ וְחַיִּים נִתְקְנוּ לוֹ. וְלָכֵן, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה ט' תְּלוּיָה עַל אוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא שׁוֹלֵט בּוֹ הַמָּוֶת.

 470 כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, בָּרָא לֵיהּ בְּרָזָא (מקץ ר''ד ע''א) דְּאַתְוָון, וְאִתְגַּלְגְּלוּ אַתְוָון, וּבָרָא עָלְמָא, בְּגִלּוּפֵי דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. אִתְגַּלְגְּלוּ אַתְוָון, וְאַסְחֲרוּ עָלְמָא בְּגִלּוּפֵי וְכַד אִתְגְּלֵי וְאִתְפָּשַּׁט עָלְמָא וְאִתְבְּרֵי, וַהֲווּ אַתְוָון סָחֲרָן לְמִבְרֵי, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִסְתַּיֵּים בְּיוֹ''ד, אִשְׁתְּאָרַת אָת ט' (נ''א יתגלגלו אתוון, ואסחרו עלמא בגלופא דשמא קדישא וכד אתגלגלו אתוון והוו סחרן למברי, אמרז קודשא בריך הוא די יסתיים ביו''ד, אשתארת את ט' בלחודהא) בְּהַהוּא דּוּכְתָּא, (דף קנ''ב ע''א) תַּלְיָא בַּאֲוֵירָא, כֵּיוָן דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דַּי יִסְתַּיֵּים בְּיוֹ''ד, אִשְׁתְּאָרַת אָתְ טֵי''ת בִּלְחוֹדָהָא תַּלְיָא בַּאֲוֵירָא עַל גַּבֵּי הַהוּא דּוּכְתָּא טֵי''ת, אִיהוּ אָת, דִּנְהִירוּ חַיִּין, בְּגִין כַּךְ, מַאן דְּחָמֵי טֵי''ת בְּחֶלְמֵיהּ, סִימָנָא טָבָא הוּא לֵיהּ, וְחַיִּין אִתְתָּקָנוּ לֵיהּ. וְעַל דָּא בְּגִין דְּהֲוָה ט' תַּלְיָא עַל גַּבֵּי הַהוּא אֲתָר, לָא שַׁלְטָא בֵּיהּ מוֹתָא.

keshebara hakkadosh baruch hu et ha'olam, bara oto besod ha'otiot, vehitgalgelu ha'otiot, uvara et ha'olam bachakikot hashem hakkadosh. hitgalgelu ha'otiot vesovevu et ha'olam bachakikot. ucheshehitgallah vehitpashet ha'olam venivra, ha'u ha'otiot sovevot kedei livro. amar hakkadosh baruch hu sheiisttayem beo"d. nish'arah ha'ot t' (yitgalgelu ha'otiot, vesavevu et ha'olam bachakikat hashem hakkadosh. vecha'asher hitgalgelu ha'otiot veha'u mesovevot livro, amar hakkadosh baruch hu: day yisttayem beo"d. nish'arah ot t' levadah) be'oto makom teluyah ba'avir. keivan she'amar hakkadosh baruch hu sheiisttayem ba'ot o"d, nish'arah ot tei"t bilvadah teluyah ba'avir al gabei oto makom. tei"t hi ot shel or hachayim. velachen mi shero'eh tei"t bachalomo, siman tov hu lo vechayim nitkenu lo. velachen, mishum shehayetah t' teluyah al oto makom, lo sholet bo hammavet

kad bara kudesha berich hu alema, bara leih beraza (mktz r''d '') de'atvavn, ve'itgalgelu atvavn, uvara alema, begillufei dishma kadisha. itgalgelu atvavn, ve'ascharu alema begillufei vechad itgelei ve'itpashat alema ve'itberei, vahavu atvavn sacharan lemivrei, amar kudesha berich hu deyisttayeim beo''d, ishtte'arat at t' (n'' ytglglv tvvn, v'schrv lm vglvf dshm kdysh vchd tglglv tvvn vhvv schrn lmvry, mrz kvdsh vrych hv dy ystyym vv''d, sht'rt t t' vlchvdh) behahu duchetta, (df kn''v '') talya ba'aveira, keivan de'amar kudesha berich hu day yisttayeim beo''d, ishtte'arat at te yod't bilchodaha talya ba'aveira al gabei hahu duchetta te yod't, ihu at, dinhiru chayin, begin kach, ma'n dechamei te yod't bechelmeih, simana tava hu leih, vechayin itettakanu leih. ve'al da begin dehavah t' talya al gabei hahu atar, la shalta beih mota

Translations & Notes

כשברא הקב"ה את העולם, ברא אותו בסוד האותיות. והתגלגלו האותיות וברא העולם בחקיקות של השם הקדוש, והתגלגלו האותיות וסבבו העולם בחקיקות. וכשנגלה והתפשט העולם ונברא, והיו האותיות מסבבות לברוא, אמר הקב"ה שיסתיים העולם ביוד, נשארה אות ט' במקום ההוא תלויה באוויר. ט', היא אות המאירה חיים, משום זה מי שראה ט' בחלומו סימן טוב הוא לו, וחיים ניתקנו לו. ומשום שהט' תלויה על מקום ההוא, אין המוות שולט בו.
הכול נאצל ונברא בג' קווים ומלכות המקבלת אותם, שהם ד' אותיות הויה, שג' קווים יה"ו ומלכות ה"ת. שמתחילה יוצא קו ימין, מנקודת החולם, שאותיות אל"ה נופלות לחוץ מהמדרגה, והיא חסרה משום זה ג"ר. ואח"כ נמשך קו שמאל מנקודת השורוק, שחוזרים אל"ה למדרגה וחוזרים עימהם הג"ר דאורות, אלא שהם אחוריים, חכמה בלי חסדים. ומשום זה נמשכים דינים ממנה. ואז בא קו אמצעי וממעט קו השמאל במסך הנמשך מנקודת החיריק, ובכוח זה מתייחד השמאל עם הימין, והחכמה שבשמאל מתלבשת בחסדים שבימין והמדרגה נשלמת בג"ר מבחינת פנים. וזה המיעוט שקו האמצעי ממעט את קו השמאל בב' פעולות, מתחילה ממעט אותו מצד המסך דמנעולא, מלכות דמדה"ד שאינה נמתקת בבינה, ואח"כ ממעט אותו במפתחא, מלכות המחוברת בבינה.
האותיות, הן הכלים של הספירות, בינה ז"א ומלכות. מא' עד י' ט"ס דבינה. מיוד עד ק' ט"ס דז"א, מק' עד ת' הספירות דמלכות. נמצא שמיוד עד ת', ז"א ומלכות של האותיות, שבהם האורות נ"ר, שהם ו"ק, והג"ר של האותיות, הן מן א' עד ט', ששם מלובש אור הנשמה של האותיות.
הקב"ה ברא העולם בחקיקות של השם הקדוש, בג' קווים, יה"ו, והמלכות המקבלת אותם, ה"ת. שמתחילה התגלגלו האותיות וסבבו העולם בחקיקות, מורה הקטנות, קו ימין, הנמשך מנקודת החולם, שמתחילה אין בו אלא נ"ר, ו"ק. ואח"כ, כשנגלה והתפשט העולם ונברא, שהוא קו השמאל, שבו מתגלה הג"ר וההתפשטות, להאיר מלמעלה למטה לעוה"ז, אבל הם בדין להיותו חסר חסדים. והיו האותיות מסבבות לברוא, ולא יכלו, מטעם חוסר חסדים. ואז אמר הקב"ה, שהוא קו אמצעי, שיסתיים העולם ביוד. כלומר אחר שהתחילו להתפשט למפרע בסדר תשר"ק, אמר, שלא יתפשטו אלא האותיות מן ת' עד י', שהם הכלים דז"א ומלכות באורות רוח נפש, שהוא ו"ק בחוסר ג"ר. כי מיעט את קו השמאל עם המסך דחיריק מבחינת מנעולא, שהיא פעולה הא', ונעשה ו"ק חסר ג"ר, וע"כ הסתיים העולם בי', ונעלמו כל ט' אותיות דבינה מהעולם.
וגם בעולם, במלכות, יש אלו הכלים בינה, ז"א ומלכות, ואותו המקום, שלא מתים שם, הוא בינה שבעולם. וכיוון שהמיעוט של קו האמצעי היה רק במנעולא, המלכות שאינה מחוברת בבינה, לא פגם המיעוט אלא במלכות לבדה, וגם בז"א בשיעור שמחובר עם המלכות, אבל בבינה אין מיעוט הזה פוגם כלל וכלל. ונמצא שאות ט', יסוד הבינה, יכולה הייתה להישאר באותו המקום. ולקבל ממנה אור הבינה, שהוא ג"ר. ואות ט' נשארה במקום ההוא תלויה באוויר, כי המיעוט ממנעולא אינו נוגע לאותו המקום כלל וכלל. אמנם יותר מאות ט', יסוד הבינה, לא יכול המקום לקבל, מפני שהעוה"ז, מבחינת מנעולא אינו אלא מלכות לבדה, וע"כ אינה יכולה לקבל אלא רק מיסוד דבינה, הכלול ג"כ ממלכות, ולא מלמעלה מיסוד דבינה.