470 כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, בָּרָא אוֹתוֹ בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת, וְהִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת, וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם בַּחֲקִיקוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. הִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת וְסוֹבְבוּ אֶת הָעוֹלָם בַּחֲקִיקוֹת. וּכְשֶׁהִתְגַּלָּה וְהִתְפַּשֵּׁט הָעוֹלָם וְנִבְרָא, הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת סוֹבְבוֹת כְּדֵי לִבְרֹא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּסְתַּיֵּם בְּיוֹ''ד. נִשְׁאֲרָה הָאוֹת ט' (יִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת, וְסָבְבוּ אֶת הָעוֹלָם בַּחֲקִיקַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְכַאֲשֶׁר הִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת וְהָיוּ מְסוֹבְבוֹת לִבְרֹא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: דַּי יִסְתַּיֵּם בְּיוֹ''ד. נִשְׁאֲרָה אוֹת ט' לְבַדָּהּ) בְּאוֹתוֹ מָקוֹם תְּלוּיָה בָּאֲוִיר. כֵּיוָן שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּסְתַּיֵּם בָּאוֹת יוֹ''ד, נִשְׁאֲרָה אוֹת טֵי''ת בִּלְבַדָּהּ תְּלוּיָה בָּאֲוִיר עַל גַּבֵּי אוֹתוֹ מָקוֹם. טֵי''ת הִיא אוֹת שֶׁל אוֹר הַחַיִּים. וְלָכֵן מִי שֶׁרוֹאֶה טֵי''ת בַּחֲלוֹמוֹ, סִימָן טוֹב הוּא לוֹ וְחַיִּים נִתְקְנוּ לוֹ. וְלָכֵן, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה ט' תְּלוּיָה עַל אוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא שׁוֹלֵט בּוֹ הַמָּוֶת.

 470 כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, בָּרָא לֵיהּ בְּרָזָא (מקץ ר''ד ע''א) דְּאַתְוָון, וְאִתְגַּלְגְּלוּ אַתְוָון, וּבָרָא עָלְמָא, בְּגִלּוּפֵי דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. אִתְגַּלְגְּלוּ אַתְוָון, וְאַסְחֲרוּ עָלְמָא בְּגִלּוּפֵי וְכַד אִתְגְּלֵי וְאִתְפָּשַּׁט עָלְמָא וְאִתְבְּרֵי, וַהֲווּ אַתְוָון סָחֲרָן לְמִבְרֵי, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִסְתַּיֵּים בְּיוֹ''ד, אִשְׁתְּאָרַת אָת ט' (נ''א יתגלגלו אתוון, ואסחרו עלמא בגלופא דשמא קדישא וכד אתגלגלו אתוון והוו סחרן למברי, אמרז קודשא בריך הוא די יסתיים ביו''ד, אשתארת את ט' בלחודהא) בְּהַהוּא דּוּכְתָּא, (דף קנ''ב ע''א) תַּלְיָא בַּאֲוֵירָא, כֵּיוָן דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דַּי יִסְתַּיֵּים בְּיוֹ''ד, אִשְׁתְּאָרַת אָתְ טֵי''ת בִּלְחוֹדָהָא תַּלְיָא בַּאֲוֵירָא עַל גַּבֵּי הַהוּא דּוּכְתָּא טֵי''ת, אִיהוּ אָת, דִּנְהִירוּ חַיִּין, בְּגִין כַּךְ, מַאן דְּחָמֵי טֵי''ת בְּחֶלְמֵיהּ, סִימָנָא טָבָא הוּא לֵיהּ, וְחַיִּין אִתְתָּקָנוּ לֵיהּ. וְעַל דָּא בְּגִין דְּהֲוָה ט' תַּלְיָא עַל גַּבֵּי הַהוּא אֲתָר, לָא שַׁלְטָא בֵּיהּ מוֹתָא.

keshebara hakkadosh baruch hu et ha'olam, bara oto besod ha'otiot, vehitgalgelu ha'otiot, uvara et ha'olam bachakikot hashem hakkadosh. hitgalgelu ha'otiot vesovevu et ha'olam bachakikot. ucheshehitgallah vehitpashet ha'olam venivra, ha'u ha'otiot sovevot kedei livro. amar hakkadosh baruch hu sheiisttayem beo"d. nish'arah ha'ot t' (yitgalgelu ha'otiot, vesavevu et ha'olam bachakikat hashem hakkadosh. vecha'asher hitgalgelu ha'otiot veha'u mesovevot livro, amar hakkadosh baruch hu: day yisttayem beo"d. nish'arah ot t' levadah) be'oto makom teluyah ba'avir. keivan she'amar hakkadosh baruch hu sheiisttayem ba'ot o"d, nish'arah ot tei"t bilvadah teluyah ba'avir al gabei oto makom. tei"t hi ot shel or hachayim. velachen mi shero'eh tei"t bachalomo, siman tov hu lo vechayim nitkenu lo. velachen, mishum shehayetah t' teluyah al oto makom, lo sholet bo hammavet

kad bara kudesha berich hu alema, bara leih beraza (mktz r''d '') de'atvavn, ve'itgalgelu atvavn, uvara alema, begillufei dishma kadisha. itgalgelu atvavn, ve'ascharu alema begillufei vechad itgelei ve'itpashat alema ve'itberei, vahavu atvavn sacharan lemivrei, amar kudesha berich hu deyisttayeim beo''d, ishtte'arat at t' (n'' ytglglv tvvn, v'schrv lm vglvf dshm kdysh vchd tglglv tvvn vhvv schrn lmvry, mrz kvdsh vrych hv dy ystyym vv''d, sht'rt t t' vlchvdh) behahu duchetta, (df kn''v '') talya ba'aveira, keivan de'amar kudesha berich hu day yisttayeim beo''d, ishtte'arat at te yod't bilchodaha talya ba'aveira al gabei hahu duchetta te yod't, ihu at, dinhiru chayin, begin kach, ma'n dechamei te yod't bechelmeih, simana tava hu leih, vechayin itettakanu leih. ve'al da begin dehavah t' talya al gabei hahu atar, la shalta beih mota

Translations & Notes

כשברא הקב"ה את העולם, ברא אותו בסוד האותיות. והתגלגלו האותיות וברא העולם בחקיקות של השם הקדוש, והתגלגלו האותיות וסבבו העולם בחקיקות. וכשנגלה והתפשט העולם ונברא, והיו האותיות מסבבות לברוא, אמר הקב"ה שיסתיים העולם ביוד, נשארה אות ט' במקום ההוא תלויה באוויר. ט', היא אות המאירה חיים, משום זה מי שראה ט' בחלומו סימן טוב הוא לו, וחיים ניתקנו לו. ומשום שהט' תלויה על מקום ההוא, אין המוות שולט בו.
הכול נאצל ונברא בג' קווים ומלכות המקבלת אותם, שהם ד' אותיות הויה, שג' קווים יה"ו ומלכות ה"ת. שמתחילה יוצא קו ימין, מנקודת החולם, שאותיות אל"ה נופלות לחוץ מהמדרגה, והיא חסרה משום זה ג"ר. ואח"כ נמשך קו שמאל מנקודת השורוק, שחוזרים אל"ה למדרגה וחוזרים עימהם הג"ר דאורות, אלא שהם אחוריים, חכמה בלי חסדים. ומשום זה נמשכים דינים ממנה. ואז בא קו אמצעי וממעט קו השמאל במסך הנמשך מנקודת החיריק, ובכוח זה מתייחד השמאל עם הימין, והחכמה שבשמאל מתלבשת בחסדים שבימין והמדרגה נשלמת בג"ר מבחינת פנים. וזה המיעוט שקו האמצעי ממעט את קו השמאל בב' פעולות, מתחילה ממעט אותו מצד המסך דמנעולא, מלכות דמדה"ד שאינה נמתקת בבינה, ואח"כ ממעט אותו במפתחא, מלכות המחוברת בבינה.
האותיות, הן הכלים של הספירות, בינה ז"א ומלכות. מא' עד י' ט"ס דבינה. מיוד עד ק' ט"ס דז"א, מק' עד ת' הספירות דמלכות. נמצא שמיוד עד ת', ז"א ומלכות של האותיות, שבהם האורות נ"ר, שהם ו"ק, והג"ר של האותיות, הן מן א' עד ט', ששם מלובש אור הנשמה של האותיות.
הקב"ה ברא העולם בחקיקות של השם הקדוש, בג' קווים, יה"ו, והמלכות המקבלת אותם, ה"ת. שמתחילה התגלגלו האותיות וסבבו העולם בחקיקות, מורה הקטנות, קו ימין, הנמשך מנקודת החולם, שמתחילה אין בו אלא נ"ר, ו"ק. ואח"כ, כשנגלה והתפשט העולם ונברא, שהוא קו השמאל, שבו מתגלה הג"ר וההתפשטות, להאיר מלמעלה למטה לעוה"ז, אבל הם בדין להיותו חסר חסדים. והיו האותיות מסבבות לברוא, ולא יכלו, מטעם חוסר חסדים. ואז אמר הקב"ה, שהוא קו אמצעי, שיסתיים העולם ביוד. כלומר אחר שהתחילו להתפשט למפרע בסדר תשר"ק, אמר, שלא יתפשטו אלא האותיות מן ת' עד י', שהם הכלים דז"א ומלכות באורות רוח נפש, שהוא ו"ק בחוסר ג"ר. כי מיעט את קו השמאל עם המסך דחיריק מבחינת מנעולא, שהיא פעולה הא', ונעשה ו"ק חסר ג"ר, וע"כ הסתיים העולם בי', ונעלמו כל ט' אותיות דבינה מהעולם.
וגם בעולם, במלכות, יש אלו הכלים בינה, ז"א ומלכות, ואותו המקום, שלא מתים שם, הוא בינה שבעולם. וכיוון שהמיעוט של קו האמצעי היה רק במנעולא, המלכות שאינה מחוברת בבינה, לא פגם המיעוט אלא במלכות לבדה, וגם בז"א בשיעור שמחובר עם המלכות, אבל בבינה אין מיעוט הזה פוגם כלל וכלל. ונמצא שאות ט', יסוד הבינה, יכולה הייתה להישאר באותו המקום. ולקבל ממנה אור הבינה, שהוא ג"ר. ואות ט' נשארה במקום ההוא תלויה באוויר, כי המיעוט ממנעולא אינו נוגע לאותו המקום כלל וכלל. אמנם יותר מאות ט', יסוד הבינה, לא יכול המקום לקבל, מפני שהעוה"ז, מבחינת מנעולא אינו אלא מלכות לבדה, וע"כ אינה יכולה לקבל אלא רק מיסוד דבינה, הכלול ג"כ ממלכות, ולא מלמעלה מיסוד דבינה.

 471 כְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲמִיד עוֹלָם, זָרַק צְרוֹר אֶחָד לְתוֹךְ הַמַּיִם חָקוּק בְּסוֹד שֶׁל ע''ב (שֶׁל כ''ב) אוֹתִיּוֹת, וּמִשָּׁם הִתְחִיל לָלֶכֶת אוֹתוֹ צְרוֹר, וְלֹא מָצָא מָקוֹם לַעֲמֹד בּוֹ פְּרָט הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה (בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ), וְהַמַּיִם הָיוּ הוֹלְכִים אַחֲרָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ אוֹתוֹ צְרוֹר תַּחַת הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׁם נִשְׁקַע, וְהִתְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָם.

 471 כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְקַיְּימָא עָלְמָא, זָרִיק חַד צְרוֹרָא גּוֹ מַיָּא, גָּלִיף בְּרָזָא דְּע''ב (נ''א דכ''ב) אַתְוָון, וּמִתַּמָּן שָׁאֲרִי לְמֵיהַךְ הַהוּא צְרוֹרָא, וְלָא אַשְׁכַּח אֲתָר לְאִתְקַיְּימָא בֵּיהּ, בַּר אַרְעָא קַדִּישָׁא, (נ''א בבי מקדשא) וּמַיָּא הֲווֹ אַזְלִין אֲבַתְרֵיהּ, עַד דְּמָטָא הַהוּא צְרוֹרָא תְּחוֹת הַמִּזְבֵּחַ, וְתַמָּן אִשְׁתְּקַע, וְאִתְקָיָּים כָּל עָלְמָא.

kesheratzah hakkadosh baruch hu leha'amid olam, zarak tzeror echad letoch hammayim chakuk besod shel "v (shel ch"v) otiot, umisham hitchil lalechet oto tzeror, velo matza makom la'amod bo perat ha'aretz hakkedoshah (beveit hammikdash), vehammayim ha'u holechim acharav, ad shehigia oto tzeror tachat hammizbeach, vesham nishka, vehitkayem kal ha'olam

kad ba'a kudesha berich hu lekayeyma alema, zarik chad tzerora go maya, galif beraza de''v (n'' dch''v) atvavn, umittamman sha'ari lemeihach hahu tzerora, vela ashkach atar le'itkayeyma beih, bar ar'a kadisha, (n'' vvy mkdsh) umaya havo azlin avatreih, ad demata hahu tzerora techot hammizbeach, vetamman ishtteka, ve'itkayaym kal alema

Translations & Notes

כשרצה הקב"ה, קו האמצעי, לקיים את העולם, להמשיך ג"ר בעולם, הנקראות קיום, זרק אבן אחד תוך המים. שהשליך את המלכות, אבן, לתוך הבינה, מים, וחיבר המלכות עם הבינה, שזהו מיעוט שני של קו אמצעי, ממפתחא, שבדרך זה חקק ע"ב (72) אותיות, שהמשיך הו"ק מבינה למלכות, שעליהם ראוי להתגלות בגדלות השם ע"ב. ומבינה התחיל ללכת אבן הממותק בבינה, ולא מצא מקום להתקיים חוץ מא"י. ומים, ו"ק דבינה, היו הולכים אחרי האבן, עד שאבן הגיעה תחת המזבח, ושם שקע, שירדו הדינים של המסך דמלכות, שהיא האבן, ושקעו תחת המזבח, ואז נעשתה המלכות לבינה, ונגלה הג"ר מן הבינה בביהמ"ק. ומזה התקיים כל העולם. כי האירו משם בכל העולם.

 472 וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם שׁוֹרִים חַיִּים, לָמָּה לֹא נִבְנָה שָׁם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לָתֵת חַיִּים לְיוֹשְׁבֶיהָ? אֶלָּא כָּאן בַּמָּקוֹם הַזֶּה הִתְקַיֵּם מִשּׁוּם אוֹת אַחַת שֶׁשּׁוֹרָה עָלָיו. בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ כָּל הָאוֹתִיּוֹת כֻּלָּן שׁוֹרוֹת בּוֹ, וּבָהֶם נִבְרָא הוּא לְבַדּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּל הָעוֹלָם.

 472 וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי דִּבְהַהוּא אֲתָר שַׁרְיָין חַיִּים, אֲמַאי לָא אִתְבְּנֵי תַּמָּן בֵּי מַקְדְּשָׁא, לְמֵיהַב חַיִּין לְיַתְבָהָא. אֶלָּא הָכָא בְּהַאי אֲתָר אִתְקָיָּים בְּגִין אָת חַד דְּשַׁרְיָא עָלֵיהּ. בְּבֵי מַקְדְּשָׁא כָּל אַתְוָון כֻּלְּהוּ שָׁרָאן בֵּיהּ, וּבְהוּ אִתְבְּרֵי אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, כְּגַוְונָא דְּכָל עָלְמָא.

ve'im to'mar, im kach shebe'oto makom shorim chayim, lammah lo nivnah sham beit hammikdash latet chayim leyosheveiha? ella ka'n bammakom hazzeh hitkayem mishum ot achat sheshorah alav. beveit hammikdash kal ha'otiot kullan shorot bo, uvahem nivra hu levado kemo shekal ha'olam

ve'i teima, i hachi divhahu atar sharyayn chayim, ama'y la itbenei tamman bei makdesha, lemeihav chayin leyatvaha. ella hacha beha'y atar itkayaym begin at chad desharya aleih. bevei makdesha kal atvavn kullehu shara'n beih, uvehu itberei ihu bilchodoy, kegavevna dechal alema

Translations & Notes

א"כ, באותו המקום שורה חיים, למה לא נבנה שם ביהמ"ק לתת חיים ליושבים בה? אלא כאן במקום הזה הוא מתקיים בזכות אות אחד השורה עליו, ט', אבל בביהמ"ק, כל האותיות כולן שורות בו, ורק בהם נברא ביהמ"ק בלבד כמו כל העולם. כלומר, כמו שכל העולם נברא בכל האותיות שלכל אות מקום מיוחד, כן ביהמ"ק בפרט, נברא בכל האותיות בפני עצמו.