51

 51 הֶעָנִי מְזַכֶּה אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּכַמָּה טוֹבוֹת, בְּכַמָּה גְנָזִים עֶלְיוֹנִים, וְלֹא כְּמִי שֶׁמְּזַכֶּה אֶת הָרְשָׁעִים. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל אַחַר הֶעָנִי, הוּא מַשְׁלִים חַיִּים לְנַפְשׁוֹ וְגוֹרֵם לוֹ לְהִתְקַיֵּם, וְזוֹכֶה בִּגְלָלוֹ לְכַמָּה טוֹבוֹת לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם. וּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל אַחַר הָרָשָׁע, הוּא מַשְׁלִים יוֹתֵר. עוֹשֶׂה לַצַּד הָאַחֵר שֶׁל אֱלֹהִים אֲחֵרִים שֶׁיִּתְכּוֹפֵף וְלֹא יִשְׁלֹט, וּמַעֲבִיר אוֹתוֹ מִשִּׁלְטוֹנוֹ. עוֹשֶׂה שֶׁמִּתְעַלֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ. עוֹשֶׂה לְאוֹתוֹ הָרָשָׁע נֶפֶשׁ אַחֶרֶת. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.

 51 מִסְכְּנָא זָכֵי לִבְנֵי נָשָׁא בְּכַמָּה טָבָאן, בְּכַמָּה גְּנִיזִין עִלָּאִין, וְלָאו אִיהוּ כְּמַאן דְּזַכֵּי בְּחַיָּיבַיָּא. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא מַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בָּתַר מִסְכְּנָא, אִיהוּ אַשְׁלִים חַיִּין לְנַפְשֵׁיהּ, וְגָרִים לֵיהּ לְאִתְקַיְּימָא, וְזָכֵי בְּגִינֵיהּ, לְכַמָּה טָבָאן לְהַהוּא עָלְמָא. וּמַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בָּתַר חַיָּיבַיָּא, אִיהוּ אַשְׁלִים יַתִּיר. עָבִיד לְסִטְרָא אַחֲרָא דֶּאֱלהִים אֲחֵרִים דְּאִתְכַּפְיָא, וְלָא שָׁלְטָא, וְאַעְבַּר לֵיהּ מִשֻּׁלְטָנוּתֵיהּ. עָבִיד דְּאִסְתַּלָּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ. עָבִיד לְהַהוּא חַיָּיבָא, נַפְשָׁא אַחֲרָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.

he'ani mezakeh et benei ha'adam bechammah tovot, bechammah genazim elyonim, velo kemi shemmezakeh et haresha'im. mah bein zeh lazeh? ella mi shemmishttadel achar he'ani, hu mashlim chayim lenafsho vegorem lo lehitkayem, vezocheh biglalo lechammah tovot le'oto ha'olam. umi shemmishttadel achar harasha, hu mashlim yoter. oseh latzad ha'acher shel elohim acherim sheiitkofef velo yishlot, uma'avir oto mishiltono. oseh shemmit'alleh hakkadosh baruch hu al kisse chevodo. oseh le'oto harasha nefesh acheret. ashrei chelko

miskena zachei livnei nasha bechammah tava'n, bechammah genizin illa'in, vela'v ihu kema'n dezakei bechayayvaya. mah bein ha'y leha'y. ella ma'n de'ishttadal batar miskena, ihu ashlim chayin lenafsheih, vegarim leih le'itkayeyma, vezachei begineih, lechammah tava'n lehahu alema. uma'n de'ishttadal batar chayayvaya, ihu ashlim yattir. avid lesitra achara de'elhim acherim de'itkafya, vela shaleta, ve'a'bar leih mishultanuteih. avid de'isttallak kudesha berich hu al kuresei yekareih. avid lehahu chayayva, nafsha achara. zaka'ah chulakeih

Translations & Notes

עני מזכה בני אדם בכמה טובות, בכמה אוצרות עליונים, והוא אינו כמי שזיכה את הרשעים. מה בין זה לזה? אלא מי שמשתדל ועושה צדקה עם העני, הוא משלים חיים לנפשו, וגורם לו להתקיים וזוכה בזכותו בכמה טובות בעולם ההוא. ומי שמשתדל אחר הרשעים להחזירם בתשובה, הוא משלים יותר, כי עושה לצד האחר של אלוהים אחרים שייכנע ולא ישלוט, ומעביר אותו מממשלתו, עושה שהקב"ה מתעלה על כיסא כבודו, עושה לאותו רשע נפש אחר, אשרי חלקו.

52

 52 גָּוֶן אַחֵר שֶׁנִּרְאֶה וְלֹא נִרְאֶה, בְּשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעִים יִשְׂרָאֵל לְסֵדֶר הַקְּדֻשָּׁה, אָז הַגָּוֶן הַגָּנוּז הַזֶּה, וְיוֹצֵא, מִשּׁוּם שֶׁהִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמְּקַדְּשִׁים יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר עַל מַלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם חֲבֵרִים עִמָּם. וְהַגָּוֶן הַזֶּה מֵאִיר וְנִרְאֶה בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, (שֶׁהֲרֵי מְסַיְּמִים יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחוּ וְכוּ') עַד שֶׁמְּסַיְּמִים יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחוּ הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים וְיַעֲנִישׁוּ אוֹתָם לְמַעְלָה, וְלֹא יְקַטְרְגוּ עֲלֵיהֶם.

 52 גַּוְונָא אַחֲרָא, דְּאִתְחָזֵי וְלָא אִתְחָזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּמָטָאן יִשְׂרָאֵל לִקְדוּשָׁה דְּסִידְרָא, כְּדֵין הַאי גַּוְונָא דְּגָנִיז, וְנָפִיק, בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ קְדוּשָׁתָא דְּקָא מְקַדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל יַתִּיר עַל מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, דְּאִינּוּן חֲבֵרִים בַּהֲדַיְיהוּ. וְהַאי גַּוְונָא נָהִיר וְאִתְחָזֵי בְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי קְדוּשָׁתָא דָּא, (נ''א דהא מסיימי ישראל עד לא ישגחון וכו') עַד דִּמְסַיְּימֵי יִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּלָא יִשְׁגְּחוּן מַלְאָכִים עִלָּאִין, וְיָעְנִישׁוּ לוֹן לְעֵילָּא, וְלָא יְקַטְרְגוּן עָלַיְיהוּ.

gaven acher shennir'eh velo nir'eh, besha'ah shemmagi'im yisra'el leseder hakkedushah, az hagaven haganuz hazzeh, veyotze, mishum shehi hakkedushah shemmekadeshim yisra'el yoter al mal'achim ha'elyonim, shehem chaverim immam. vehagaven hazzeh me'ir venir'eh besha'ah sheiisra'el mekadeshim hakkedushah hazzo, (sheharei mesayemim yisra'el ad shello yashgichu vechu') ad shemmesayemim yisra'el, kedei shello yashgichu hammal'achim ha'elyonim veya'anishu otam lema'lah, velo yekatregu aleihem

gavevna achara, de'itchazei vela itchazei, besha'ata demata'n yisra'el likdushah desidra, kedein ha'y gavevna deganiz, venafik, begin deha'y ihu kedushata deka mekadeshei yisra'el yattir al mal'achei illa'ei, de'innun chaverim bahadayeyhu. veha'y gavevna nahir ve'itchazei besha'ata deyisra'el mekadeshei kedushata da, (n'' dh msyymy yshr'l d lo yshgchvn vchv') ad dimsayeymei yisra'el, begin dela yishgechun mal'achim illa'in, veya'nishu lon le'eilla, vela yekatregun alayeyhu

Translations & Notes

גוון האחר, הג', שנראה ואינו נראה בשעה שהשמש מאיר, בשעה שישראל מגיעים ל"קדושה דסידרא", לקדושת "ובא לציון גואל", אז גוון הג' שגנוז, יוצא, משום שקדושה זו היא קדושה שמקדשים ישראל יותר ממלאכים העליונים, שהם חברים עימהם. וגוון ההוא מאיר ונראה, בשעה שישראל מקדשים קדושה זו עד שמסיימים אותה, כדי שלא ישגיחו מלאכים העליונים ויענישו אותם למעלה, ולא יקטרגו עליהם.
ג' קדושות: א. קדושת יוצר. ב. קדושה של שמונה עשרה בחזרת שליח הציבור. ג. קדושה של ובא לציון. וב' קדושות הראשונות אנו מקבלים ע"י שמשבחים למלאכים, ואנו נעשים חברים עימהם, ומקבלים הקדושה במקום המלאכים למעלה. ואנו מקבלים הארת החכמה שבהן, מלמטה למעלה, כראוי להיות. אבל קדושה הג' של ובא לציון, לאחר התפילה, אנו ממשיכים הקדושה למקומנו, מלמעלה למטה, לא ע"י התדבקות במלאכים, והיא יתרה עליהם, כי עתה אנו ממשיכים מלמעלה למטה.
וכיוון שיש הארת החכמה בהארת הקדושה, שאסור להמשיכה מלמעלה למטה, כי אז יענישו אותנו המלאכים ויקטרגו עלינו, ע"כ מאיר עלינו גוון הג', הארת היסוד, המאיר בחסדים שבתוכם גנוזה הארת החכמה ואינה נראית, שאין בזה איסור להמשיך למטה. וכיוון שאנו משמשים רק בגוון הג', שהוא הארת החסדים שביסוד, אין פחד מעונש ומקטרוג המלאכים, שאינם מקפידים אלא רק על הארת החכמה הגלויה.

53

 53 אָז הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר: עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים הַקְשִׁיבוּ, מִיהוּ גַּס רוּחַ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, מִיהוּ שֶׁכָּל דְּבָרָיו לְהִתְגַּבֵּהַּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁנִינוּ, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁפָל בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֲרֵי אֵין גַּבְהוּת בַּתּוֹרָה אֶלָּא בָּעוֹלָם הַבָּא.

 53 כְּדֵין כָּרוֹזָא נָפִיק וְאָמַר, עִלָּאִין וְתַתָּאִין אָצִיתוּ, מַאן אִיהוּ גַּס רוּחָא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, מַאן אִיהוּ דְּכָל מִלּוֹי בְּגִין לְמִגְבַּהּ בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא בְּגִין דְּתָנֵינָן, דְּבַר נָשׁ בָּעֵי לְמֶהֱוֵי שָׁפִיל בְּהַאי עָלְמָא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא לֵית גְּבָהוּ בְּאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.

az hakaroz yotze ve'omer: elyonim vetachttonim hakshivu, mihu gas ruach bedivrei torah, mihu shekal devarav lehitgabeha bedivrei torah, mishum sheshaninu, sheha'adam tzarich lihyot shafal ba'olam hazzeh bedivrei torah, sheharei ein gavhut battorah ella ba'olam haba

kedein karoza nafik ve'amar, illa'in vetatta'in atzitu, ma'n ihu gas rucha bemillei de'orayeyta, ma'n ihu dechal milloy begin lemigbah bemillei de'orayeyta begin detaneinan, devar nash ba'ei lemehevei shafil beha'y alema bemillei de'orayeyta, deha leit gevahu be'orayeyta, ella be'alema de'atei

Translations & Notes

אז יוצא הכרוז ואומר, עליונים ותחתונים הקשיבו, מי הוא גס רוח בדברי תורה, מי הוא שכל דבריו אינם אלא רק להתגאות בדברי תורה. משום שהאדם צריך להיות שפל בעוה"ז בדברי תורה, כי אין גאות בתורה אלא לעוה"ב. כי גניזת החכמה בתוך החסדים הנעשה בהארת היסוד, נבחן לענווה ולשפלות, כי אור החכמה גבוה וחשוב הרבה מאור החסדים. וגילוי החכמה נבחן לגאות ולגדלות. וכיוון שאנו מחויבים להמשיך הארת הקדושה רק בגוון הג', שהיא גניזת החכמה בתוך החסדים, ע"כ יוצא הכרוז, שאסור להתגאות בדברי תורה. אבל לעוה"ב, ששם מתקבל החכמה מלמטה למעלה, מותר להתגאות, להמשיך גילוי החכמה. ששם מתקבלת החכמה מלמטה למעלה.