74

 74 וְכֵן הָיָה בַּמֵּעַיִם שֶׁל רִבְקָה, שֶׁשָּׁם כָּל אֶחָד הָלַךְ לְצִדּוֹ. שֶׁכַּאֲשֶׁר הִיא הִשְׁתַּדְּלָה בְּמַעֲשִׂים כְּשֵׁרִים, אוֹ שֶׁעָבְרָה סָמוּךְ לְמָקוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, הָיָה יַעֲקֹב שָׂמֵחַ וְדוֹחֵק לָצֵאת. וּכְשֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת סָמוּךְ לְמָקוֹם שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹתוֹ הָרָשָׁע הִכָּה לָצֵאת, וּבֵאֲרוּהוּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁנִּבְרְאוּ וְיָצְאוּ לָעוֹלָם, כָּל אֶחָד נִפְרַד וְהָלַךְ וְנִמְשַׁךְ לִמְקוֹמוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ. וְעַל כֵּן וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד וְגוֹ'.

 74 וְכֵן הֲוָה בְּמֵעוֹי דְרִבְקָה, דְּתַמָּן כָּל חַד אָזִיל לְסִטְרֵיהּ. דְּכַד אִיהִי אִשְׁתַּדְּלַת בְּעוֹבָדִין דְּכָשְׁרָן אוֹ עֲבָרַת סְמִיךְ לְאֲתַר טַב לְמֶעְבַּד פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, הֲוָה יַעֲקֹב חָדֵי וְדָחִיק לְנָפְקָא, וְכַד הֲוַות אָזְלָא סְמִיךְ לְאֲתַר עֲבוֹדָה זָרָה, הַהוּא רָשָׁע בָּטַשׁ לְנָפְקָא, וְאוּקְמוּהָ. וּבְגִין כָּךְ, כַּד אִתְבְּרִיאוּ וּנְפָקוּ לְעַלְמָא, כָּל חַד אִתְפְּרַשׁ וְאָזִיל וְאִתְמְשַׁךְ בְּדוּכְתֵּיהּ דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ, וְעַל דָּא, (בראשית כה) וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד וְגו'.

vechen hayah bamme'ayim shel rivkah, shesham kal echad halach letzido. sheka'asher hi hishttadelah bema'asim kesherim, o she'averah samuch lemakom tov la'asot et mitzvot hattorah, hayah ya'akov sameach vedochek latze't. ucheshehayetah holechet samuch lemakom shel avodah zarah, oto harasha hikah latze't, uve'aruhu. umishum kach, keshennivre'u veyatze'u la'olam, kal echad nifrad vehalach venimshach limkomo shera'uy lo. ve'al ken vayigdelu hanne'arim vayhi esav ish yodea tzayid vego

vechen havah beme'oy derivkah, detamman kal chad azil lesitreih. dechad ihi ishttadelat be'ovadin dechasheran o avarat semich le'atar tav leme'bad pikkudei de'orayeyta, havah ya'akov chadei vedachik lenafeka, vechad havavt azela semich le'atar avodah zarah, hahu rasha batash lenafeka, ve'ukemuha. uvegin kach, kad itberi'u unefaku le'alma, kal chad itperash ve'azil ve'itmeshach beduchetteih de'itchazei leih, ve'al da, (vr'shyt chh) vayigdelu hanne'arim vayhi esav ish yodea tzayid vegv

Translations & Notes

וכן היה עוד במעיה של רבקה, שכל אחד הלך לצד שלו. כי כשהיתה עוסקת במעשים טובים או היתה עוברת סמוך מקום שטוב לעשות שם מצוות התורה, היה יעקב שמח ומתרוצץ לצאת. וכשהיתה הולכת סמוך מקום עבודה זרה, אותו רשע היה מתרוצץ לצאת. ומשום זה, כשנבראו ויצאו לעולם, כל אחד נפרד והלך ונמשך למקומו שהיה ראוי לו. וע"כ כתוב, ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד. יודע ציד, שהיה מטעה אנשים למרוד בה'.
כי ציד בפיו

75

 75 וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו. הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ, [כְּמוֹ] שֶׁכָּתוּב אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה. וְכָתוּב שָׁם (בראשית י) הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד. [מַהוּ] אִישׁ שָׂדֶה, לְקַפֵּחַ אֶת בְּנֵי הָאָדָם וְלַהֲרֹג אוֹתָם. וְהוּא אָמַר שֶׁעָשָׂה תְפִלָּה, וְצָד אוֹתוֹ בְּפִיו. אִישׁ שָׂדֶה, מִשּׁוּם שֶׁחֵלֶק גּוֹרָלוֹ אֵינוֹ בְּיִשּׁוּב, אֶלָּא בְּמָקוֹם חָרֵב, בַּמִּדְבָּר, בַּשָּׂדֶה, וְעַל זֶה אִישׁ שָׂדֶה.

 75 (בראשית כה) וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו, הָא אוּקְמוּהָ, (כמה) דִּכְתִיב, אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה. וּכְתִיב הָתָם, (בראשית י) הוּא הָיָה גִבּוֹר צַיִד (ד''א ל''ג מאי) אִישׁ שָׂדֶה, לְקַפְּחָא לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא וּלְקָטְלָא לוֹן, וְאִיהוּ אָמַר דְּעֲבִיד צְלוֹתָא וְצַיִּיד לֵיהּ בְּפוּמֵיהּ. אִישׁ שָׂדֶה, בְּגִין דְּחוּלַק עַדְבֵיהּ לַאו אִיהִי בְּיִשּׁוּבָא, אֶלָּא בְּאֲתַר חָרוּב. בְּמַדְבְּרָא, בְּחַקְלָא, וְעַל דָּא אִישׁ שָׂדֶה.

vaye'ehav yitzchak et esav ki tzayid befiv. harei pereshuhu, [kemo] shekatuv ish yodea tzayid ish sadeh. vechatuv sham (vr'shyt y) hu hayah gibor tzayid. [mahu] ish sadeh, lekapeach et benei ha'adam velaharog otam. vehu amar she'asah tefillah, vetzad oto befiv. ish sadeh, mishum shechelek goralo eino beyishuv, ella bemakom charev, bammidbar, basadeh, ve'al zeh ish sadeh

(vr'shyt chh) vaye'ehav yitzchak et esav ki tzayid befiv, ha ukemuha, (chmh) dichtiv, ish yodea tzayid ish sadeh. uchetiv hatam, (vr'shyt y) hu hayah gibor tzayid (d'' l''g m'y) ish sadeh, lekapecha lon livnei nasha ulekatela lon, ve'ihu amar de'avid tzelota vetzayid leih befumeih. ish sadeh, begin dechulak adveih la'v ihi beyishuva, ella be'atar charuv. bemadbera, bechakla, ve'al da ish sadeh

Translations & Notes

איש יודע ציד איש שדה, הוא היה גיבור ציד, שהיה צד דעתן של בריות ומטעה אותם למרוד בה'. איש שדה, כדי לגזול בני אדם ולהרוג אותם. ועשו אמר, שהוא נמצא בשדה, כדי להתפלל. כמו יצחק, כמ''ש, ויצא יצחק לשוח בשדה. וציד, ורימה את יצחק בפיו. איש שדה, משום שחלק נחלתו אינו במקום ישוב, אלא במקום חרוב, במדבר, בשדה.

76

 76 וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ יִצְחָק לֹא יָדַע אֶת כָּל מַעֲשָׂיו הָרָעִים שֶׁל עֵשָׂו, וַהֲרֵי הַשְּׁכִינָה הָיְתָה עִמּוֹ? שֶׁאִם לֹא שָׁרְתָה עִמּוֹ שְׁכִינָה, אֵיךְ יָכֹל לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ אוֹתוֹ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁשְּׁכִינָה הָיְתָה דָרָה עִמּוֹ בַּבַּיִת וְדָרָה עִמּוֹ תָּמִיד, אֲבָל לוֹ הוֹדִיעָה לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵךְ יַעֲקֹב בְּלִי דַעְתּוֹ, אֶלָּא בְּדַעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכָךְ צָרִיךְ, שֶׁבַּשָּׁעָה הַהִיא שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב לִפְנֵי אָבִיו, נִכְנְסָה עִמּוֹ שְׁכִינָה, וְאָז רָאָה יִצְחָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁרָאוּי לִבְרָכָה וְיִתְבָּרֵךְ מִדַּעַת הַשְּׁכִינָה.

 76 וְאִי תֵימָא, הֵיךְ לָא יָדַע יִצְחָק כָּל עוֹבָדוֹי בִּישִׁין דְּעֵשָׂו, וְהָא שְׁכִינְתָּא הֲוַת עִמֵּיהּ, דְּאִי לָא שַׁרְיָא עִמֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, הֵיךְ יָכִיל לְבָרְכָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב בְּשַׁעְתָּא דְּבָרְכֵיהּ. אֶלָּא וַדַּאי שְׁכִינְתָּא הֲוַת דָּיְירָא עִמֵּיהּ בְּבֵיתָא וְדָיְירָא עִמֵּיהּ תָּדִיר, אֲבָל לָא אוֹדְעָא לֵיהּ, בְּגִין דְּיִתְבָּרֵךְ יַעֲקֹב בְּלָא דַעְתֵּיהּ אֶלָּא בְּדַעְתֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ, דִּבְהַהִיא שַׁעְתָּא דְּעָאל יַעֲקֹב קַמֵּי אֲבוּהִי עָאלַת עִמֵּיהּ שְׁכִינְתָּא. וּכְדֵין חָמָא בְּדַעְתּוֹי יִצְחָק דְּאִתְחֲזֵי לִבְרָכָא, וְיִתְבְּרִיךְ מִדַּעְתָּא דִשְׁכִינְתָּא.

ve'im to'mar, eich yitzchak lo yada et kal ma'asav hara'im shel esav, vaharei hashechinah hayetah immo? she'im lo sharetah immo shechinah, eich yachol levarech et ya'akov besha'ah sheberach oto? ella vada'y sheshechinah hayetah darah immo babayit vedarah immo tamid, aval lo hodi'ah lo, kedei sheiitbarech ya'akov beli da'tto, ella beda'tto shel hakkadosh baruch hu. vechach tzarich, shebasha'ah hahi shennichnas ya'akov lifnei aviv, nichnesah immo shechinah, ve'az ra'ah yitzchak beda'tto shera'uy livrachah veyitbarech mida'at hashechinah

ve'i teima, heich la yada yitzchak kal ovadoy bishin de'esav, veha shechintta havat immeih, de'i la sharya immeih shechintta, heich yachil levarecha leih leya'akov besha'tta devarecheih. ella vada'y shechintta havat dayeyra immeih beveita vedayeyra immeih tadir, aval la ode'a leih, begin deyitbarech ya'akov bela da'tteih ella beda'tteih dekudesha berich hu. vehachi itzterich, divhahi sha'tta de'a'l ya'akov kammei avuhi a'lat immeih shechintta. uchedein chama beda'ttoy yitzchak de'itchazei livracha, veyitberich mida'tta dishchintta

Translations & Notes

איך לא היה יודע יצחק כל מעשיו הרעים של עשו, הרי השכינה היתה עימו, והיה צריך לידע זאת ברוח הקודש, כי אם לא היתה עימו השכינה, איך היה יכול לברך את יעקב בשעה שברכו? אלא ודאי השכינה היתה שוכנת עימו תמיד, אבל השכינה לא הודיעה אותו, כדי שיתברך יעקב שלא מדעתו, אלא מדעת הקב"ה. כי באותה שעה שבא יעקב לפני אביו, באה עימו השכינה, ואז ראה יצחק, בשכלו, שהוא ראוי להתברך, ושהוא יתברך מדעת השכינה.
כי יעקב בחי' חסדים מכוסים, ונוטה תמיד אל קו הימין. ועשו נמשך כולו מקו שמאל. ראשו היה נמשך מקו שמאל דקדושה, אלא גופו היה נמשך ממדרגות הטומאה. ולפיכך, אם היה יצחק יודע מעשיו הרעים של עשו, היה מבטלו לגמרי, והיה מברך את יעקב במקומו. ונמצא בזה, שהיה מקיים את הארת קו הימין בלבד, והיה מבטל את הארת קו השמאל. ורצונו של הקב"ה, שימשיך אל יעקב כל הארת השמאל, שהיתה ראויה אל עשו, כי אז יהיה יעקב שלם מכל הצדדים.
על כן השכינה לא הודיעתו מעשיו הרעים של עשו, כדי שיתברך יעקב בלי כונתו, כמ"ש, ולא הכירו. כי חשב, שהוא מברך את עשו, ומתוך כך המשיך ליעקב ברכת עשו. כמ"ש, בא אחיך במירמה ויקח את ברכתך. אלא כמו שרצה הקב"ה, שיהיה שלם גם מהארת הקו שמאל. כי אז, מכוח שנתחברה עמו השכינה, הכיר יצחק, שהוא ראוי לברכת הארת השמאל, ויקבל הברכות מדעת השכינה. אשר הארת השכינה מקו השמאל הוא, שז"א קו ימין והנוקבא קו שמאל.
וַיָזֶד יעקב נזיד