77

 77 בֹּא רְאֵה, [פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב רַבִּי שִׁמְעוֹן וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים. נִכְנַס לְפָנָיו רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ. אָמְרוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דָּבָר גָּדוֹל רָצִינוּ לְבַקֵּשׁ לְפָנֶיךָ בְּעִנְיָנָם שֶׁל יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, אֵיךְ לֹא רָצָה יַעֲקֹב לָתֵת לְעֵשָׂו תַּבְשִׁיל עֲדָשִׁים עַד שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת בְּכוֹרָתוֹ? וְעוֹד, שֶׁאָמַר עֵשָׂו לְיִצְחָק אָבִיו, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם.

 77 תָּא חֲזֵי, (ס''א זמנא חדא, הוה יתיב רבי שמעון ושאר חברייא, עאל קמיה רבי אלעזר בריה. אמהו ליה לרבי שמעון, מלתא רבתא בעינן למבעי קמך בעניינא דיעקב ועשו. איך לא בעא יעקב למיהב לעשו תבשיל דטלופחין עד דזבין ליה בכירותא דיליה, ועוד דאמר עשו ליצחק אבוהי, ויעקבני זה פעמים.

bo re'eh, [pa'am achat hayah yoshev rabi shim'on ushe'ar hachaverim. nichnas lefanav rabi el'azar beno. ameru lerabi shim'on, davar gadol ratzinu levakkesh lefaneicha be'inyanam shel ya'akov ve'esav, eich lo ratzah ya'akov latet le'esav tavshil adashim ad shemmachar lo et bechorato? ve'od, she'amar esav leyitzchak aviv, vaya'keveni zeh fa'amayim

ta chazei, (s'' zmn chd, hvh ytyv rvy shm'vn vsh'r chvryy, 'l kmyh rvy l'zr vryh. mhv lyh lrvy shm'vn, mlt rvt v'ynn lmv'y kmch v'nyyn dy'kv v'shv. ych lo v' y'kv lmyhv l'shv tvshyl dtlvfchyn d dzvyn lyh vchyrvt dylyh, v'vd d'mr shv lytzchk vvhy, vy'kvny zh f'mym

Translations & Notes

איך לא רצה יעקב לתת לעשו נזיד עדשים, עד שמכר לו הבכורה שלו? איך זה אפשרי שיעקב ירמה את עשו?

78

 78 אָמַר לָהֶם, בַּשָּׁעָה הַזֹּאת אַתֶּם חַיָּבִים לְקַבֵּל מַלְקוֹת, שֶׁהֶאֱמַנְתֶּם לְדִבְרֵי עֵשָׂו וְשִׁקַּרְתֶּם לְדִבְרֵי יַעֲקֹב, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב מֵעִיד עָלָיו וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, וְעוֹד כָּתוּב תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. אֶלָּא כָּךְ הוּא עִנְיָנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב עִם עֵשָׂו, מִשּׁוּם שֶׁעֵשָׂו הָיָה שׂוֹנֵא אֶת הַבְּכוֹרָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְהָיָה רוֹצֶה מִיַּעֲקֹב שֶׁיִּקַּח אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ בְּלִי כֶסֶף. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה].

 78 אמר לון, בהדין שעתא, אתון חייבים לקבלא מלקות. דהאמנתון לפתגמי דעשו ושקרתון לפתגמי דיעקב, דהא קרא אסהיד עליה, (בראשית כה) ויעקב איש תם. ותו כתיב, (מיכה ז) תתן אמת ליעקב. אלא, כך הוא ענייניה דיעקב עם עשו, בגין דעשו הוה סני לבכירותא בקדמיתא, והוה בעי מניה דיעקב דלסבה ליה אפילו בלא כסף. הדא הוא דכתיב, (בראשית כה) ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה).

amar lahem, basha'ah hazzo't attem chayavim lekabel malkot, shehe'emanttem ledivrei esav veshikkarttem ledivrei ya'akov, sheharei hakatuv me'id alav veya'akov ish tam, ve'od katuv titten emet leya'akov. ella kach hu inyano shel ya'akov im esav, mishum she'esav hayah sone et habechorah bari'shonah, vehayah rotzeh mia'akov sheiikkach otah mimmennu afillu beli chesef. zehu shekatuv vayo'chal vayeshet vayakam vayelach vayivez esav et habechorah

mr lvn, vhdyn sh't, tvn chyyvym lkvlo mlkvt. dh'mntvn lftgmy d'shv vshkrtvn lftgmy dy'kv, dh kr shyd lyh, (vr'shyt chh) vy'kv ysh tm. vtv chtyv, (mychh z) ttn mt ly'kv. lo, chch hv nyynyh dy'kv m shv, vgyn d'shv hvh sny lvchyrvt vkdmyt, vhvh v'y mnyh dy'kv dlsvh lyh fylv vlo chsf. hd hv dchtyv, (vr'shyt chh) vy'chl vysht vykm vylch vyvz shv t hvchvrh

Translations & Notes

הכתוב מעיד, ויעקב איש תם, שאינו יודע לרמות. כמ"ש, תיתן אמת ליעקב. אלא עוד מקודם לכן היה עשו שונא את הבכורה, והיה מבקש מיעקב, שיקח אותה אפילו בלי כסף. כמ"ש, ויאכל וישת ויקם וילך וַיִבֶז עשו את הבכורה.
הבכורה, המוחין דאור החכמה, הנמשכים מהארת השמאל. ובהיות אור החכמה בלי לבוש החסדים, אין התחתונים יכולים לקבלו, וגורם להם דינים קשים.
ויבוא עשו מן השדה והוא עיף. הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה. כי השדה הוא מקום הארת השמאל, שהמשיך שם את המוחין של הבכורה, ונעשה מחמתם עיף עד למיתה, מטעם היותם בלי חסדים.
נזיד עדשים הוא המוחין, הנמשכים מקו אמצעי, שנקרא יעקב, אור החכמה המלובש בחסדים, ומאירים בכל השלמות. אלא שהם חסרים הג"ר דג"ר, שהם הבכורה. כי מחמת המשכת קו אמצעי על מסך דחיריק, בכדי להלביש החכמה בחסדים, מתמעטות הג"ר דג"ר מהמוחין.
ויבוא עשו מן השדה והוא עייף, מחמת שהמשיך שם המוחין דבכורה, החסרים לבוש החסדים. ונעשה עייף עד למיתה, שזה היה עוד מקודם שבא אל יעקב, לבקש ממנו את נזיד העדשים, מפני הדינים קשים, שנמשכו אליו על ידיהם. ונמצא, שלא בשביל נזיד העדשים מסר לו את הבכורה, אלא בשביל פחד המיתה. ואחר שכבר ביזה את הבכורה, ורצה שיקח אותה אפילו בלי כסף, אז הֶחֱיָה אותו יעקב בנזיד עדשים, ורצה ממנו שישבע לו על מכירת הבכורה, כדי להכניע את השמאל פעם ולתמיד תחת הימין.

79

 79 וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַיָּזֶד יַעֲקֹב - הִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִיל הָאֵבֶל שֶׁל אַבְרָהָם זֶה הָיָה, אֲבָל וַיָּזֶד יִצְחָק נָזִיד הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד, שֶׁהוּא הָיָה יוֹדֵעַ אֶת הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלּוֹ בְּאוֹתוֹ צַד שֶׁנִּדְבַּק בּוֹ, מִשּׁוּם כָּךְ עָשָׂה תַבְשִׁילִים אֲדֻמִּים, עֲדָשִׁים תַּבְשִׁיל אָדֹם, שֶׁהַתַּבְשִׁיל הַזֶּה מְשַׁבֵּר אֶת הַכֹּחַ וְהַחֹזֶק שֶׁל הַדָּם הָאָדֹם כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת חָזְקוֹ וְכֹחוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ עָשָׂה לוֹ בְּחָכְמָה כְּמוֹ אוֹתוֹ הַצֶּבַע הָאָדֹם.

 79 (בראשית כה) וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַיָּזֶד יַעֲקֹב, הָא אוּקְמוּהָ דְּהָא בְּגִין אֲבֵלוּתָא דְאַבְרָהָם הֲוָה, אֲבָל וַיָּזֶד יִצְחָק נָזִיד מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָא וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד, דְּאִיהוּ הֲוָה יָדַע עִקָּרָא (דף קלטע''ב) דִילֵיהּ, בְּהַהוּא סִטְרָא דְּאִתְדָּבַּק בֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ עֲבַד תַּבְשִׁילִין סוּמְקִין. עֲדָשִׁים, תַּבְשִׁיל סוּמְקָא, דְּתַבְשִׁילָא דָא מִתְבַּר חֵילָא וְתוּקְפָא דְּדָמָא סוּמְקָא בָּגִין לְתַבָּרָא תּוּקְפֵיהּ וְחֵילֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ, עֲבַד לֵיהּ בְּחָכְמְתָא, כְּהַהוּא גַּוְונָא סוּמְקָא.

vayazed ya'akov nazid vayavo esav min hasadeh vehu ayef. amar rabi el'azar, vayazed ya'akov - hinneh pereshuha sheharei bishvil ha'evel shel avraham zeh hayah, aval vayazed yitzchak nazid hayah tzarich lihyot! ella vayazed ya'akov nazid, shehu hayah yodea et hashoresh shello be'oto tzad shennidbak bo, mishum kach asah tavshilim adummim, adashim tavshil adom, shehattavshil hazzeh meshaber et hakoach vehachozek shel hadam ha'adom kedei lishbor et chazeko vechocho, umishum kach asah lo bechachemah kemo oto hatzeva ha'adom

(vr'shyt chh) vayazed ya'akov nazid vayavo esav min hasadeh vehu ayef. amar ribi el'azar, vayazed ya'akov, ha ukemuha deha begin aveluta de'avraham havah, aval vayazed yitzchak nazid miba'ei leih, ela vayazed ya'akov nazid, de'ihu havah yada ikkara (df klt''v) dileih, behahu sitra de'itdabak beih, uvegin kach avad tavshilin sumekin. adashim, tavshil sumeka, detavshila da mitbar cheila vetukefa dedama sumeka bagin letabara tukefeih vecheileih. uvegin kach, avad leih bechachemeta, kehahu gavevna sumeka

Translations & Notes

וַיָּזֶד יעקב נָזִיד. בשביל אבלוּת של אברהם. שאותו יום מת אברהם. ובישל יעקב עדשים, שהם עגולים ואין להם פֶּה. הרומז על האבֵלים, שאין להם פה. אבל, ויזד יצחק נזיד, כי הוא היה האָבֵל ולא יעקב? משום שיעקב היה יודע השורש של עשו באותו הצד שנתדבק בו, ועל כן עשה תבשילים אדומים, משום שתבשיל זה משבר כוחו של דם האדום, ויוכל לשבר בהם תוקפו וכוחו של עשו, שהוא דם האדום, כמ"ש, ויצא הראשון אדמוני.
פֶּה הוא ג"ר, כמ"ש, כי ציד בפיו. אבל נזיד העדשים אין להם פֶּה, כי חסרים בחינת הג"ר. ועם כל זה היו אדומים, כי גוון אדום רומז לבינה, קו שמאל, הנמשך ממנה. שמשם ינק עשו סוד המוחין של הבכורה.
אם לא היו אדומים, לא היה מקבלם עשו, כי אינו יכול לקבל, אלא מהארת השמאל, שהוא גוון אדום. ואז לא היה יכול להכניעו. אבל משום שהיו אדומים, מבחינת חכמה מהארת השמאל, אע"פ שהיו רק בחינת ו"ק דג"ר, קיבלם עשו. ועל ידי קבלתו, ביזה את הבכורה, ונכנע תחת יעקב.