42

 42 עַד שֶׁהִגִּיעָה לָהֶם הַמִּדָּה הַחֲמִישִׁית, וְהָיָה בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד מִן הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְאָמְרָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב, וְלֹא הָיוּ פוֹחֲדוֹת שְׁתֵּי מִדּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לְדַבֵּר לְפָנָיו, בִּזְכוּת הַמִּדָּה הַחֲמִישִׁית שֶׁנִּמְשְׁלָה לְלַיְלָה, וְיָצְאָה לְהָאִיר לָהֶם. וְלָכֵן פָּתַח, וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר.

 42 (דף ריג ע''ב) עַד דְּמָטָא לְוַותְהוֹן מְכִילָתָא חֲמִישָׁאָה, וְהֲוָה בְּכָרְסֵי יְקָרָא מִן שְׁמָא קַדִּישָׁא, וְאָמַר עַל בְּנוֹהִי דְיִשְׂרָאֵל טַב, וְלָא הֲווּ רַתְיָין תְּרֵין מְכִילָתָן קַמַּיְיתָא לְמַלָּלָא קַמֵּיהּ, בְּדִין מְכִילָתָא חֲמִישָׁאָה דְּאִתְמְתַל לְלֵילְיָא, וְנָפַק לִנְהוֹרָא דִלְהוֹן. וְעַל דָּא פָּתַח, וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר.

ad shehigi'ah lahem hammidah hachamishit, vehayah bechisse hakavod min hashem hakkadosh, ve'amerah al benei yisra'el tov, velo ha'u fochadot shettei midot hari'shonot ledaber lefanav, bizchut hammidah hachamishit shennimshelah lelaylah, veyatze'ah leha'ir lahem. velachen patach, vehayah yom echad hu yivada la'he lo yom velo laylah vehayah le'et erev yihyeh or

(df ryg ''v) ad demata levavthon mechilata chamisha'ah, vehavah becharesei yekara min shema kadisha, ve'amar al benohi deyisra'el tav, vela havu ratyayn terein mechilatan kammayeyta lemallala kammeih, bedin mechilata chamisha'ah de'itmetal leleilya, venafak linhora dilhon. ve'al da patach, vehayah yom echad hu yivada la'he lo yom velo laylah vehayah le'et erev yihyeh or

Translations & Notes

עד שהגיעה להם מידה החמישית, שתתגלה בגמה"ת, שהמלכות בפני עצמה בלי שיתוף הבינה, תתתקן לכיסא הכבוד כמו הבינה, ותאמר על ישראל טוב, כי יתבטלו ממנה כל הדינים, ולא היו מפחדים עוד ב' מידות הראשונות, שהן בינה דבינה ובינה דמלכות, לדבר לפניו זכות על ישראל, כמו שהיו מפחדים מקודם לכן, שב' המידות האחרות, מלכות דבינה ומלכות דמלכות, תהפוכנה אותן לחובה, משום שמידה החמישית, שעד כאן הייתה נמשלת ללילה, מחמת הדינים שבה, יצאה עתה להאיר להם, שנהפכה לאור ורחמים, ונתבטלו כל הדינים שבב' מידות, שהיו מלמדים חובה על ישראל.
כמ"ש, והיה יום אחד, הוא ייוודע לה', לא יום ולא לילה, והיה לעת ערב, יהיה אור. כי כל עוד שהמלכות אינה מתוקנת בפני עצמה, אלא ע"י שיתוף עם הבינה, נקראת בחינת הבינה יום ובחינת המלכות לילה, שלילה מאירה ע"י הלבנה והכוכבים, המקבלים מהשמש, אור יום. אבל בגמה"ת, והיה יום אחד לא יום ולא לילה, שלא תצטרך המלכות החשוכה לתיקון יום ולילה, אלא והיה לעת ערב, בזמן שתגלה עצמות המלכות, הנקראת ערב, יהיה אור, כי החושך עצמה של המלכות ייהפך לאור, ולא תצרך עוד ללבנה וכוכבים, המקבלים מאור יום, שהיא המידה החמישית. וע"כ כתוב, וייקח עימו את מנשה ואת אפרים, ב' מידות, בינה ומלכות, שזהו רומז על זמן הגאולה שתתגלה המידה החמישית, שאז, יהיה ב' מידות הללו כולן רחמים ולא יתהפכו לחובה עוד.

43

 43 שָׁנִינוּ, (בראשית א) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וְשָׁם אָמַר וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם. וְקָשֶׁה שֶׁלּוֹ עַל שֶׁלּוֹ. בָּא רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו וְאָמַר לוֹ, אָבִי מוֹרִי, מַה זֶּה? אָמַר לוֹ, מִבְּרֵאשִׁית עַד ו' דּוֹרוֹת בָּרָא ידו''ד אֶחָד, רוֹצֶה לוֹמַר, ו' שֶׁל שְׁמוֹ נָתַן בּוֹ רוּחַ חָכְמָה. עַד כָּאן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַהוּ חֹשֶׁךְ. קָם רַבִּי אֶלְעָזָר וְנָשַׁק יָדוֹ שֶׁל אָבִיו.

 43 תָּנִינָא (בראשית א) וַיִּקְרָא אֱלהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, וְהָתָם אָמַר וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְקַשְׁיָא דִידֵיהּ אֲדִידֵיהּ. אֲתָא רִבִּי אֶלְעָזָר לְרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוֹי, וְאָמַר לֵיהּ אַבָּא מָארִי, מַאי דָא. אָמַר לֵיהּ, מִבְּרֵאשִׁית עַד ו' דוֹרוֹת בָּרָא ידו''ד אֶחָד, צָבֵי לְמֵימַר, ו' דִּשְׁמֵיהּ, יָהַב בֵּיהּ רוּחַ חָכְמָה, עַד הָכָא לָא הֲוָה מִנְדַּע מַהוּ חשֶׁךְ. קָם רִבִּי אֶלְעָזָר וְנָשַׁק יְדוֹי דְּאֲבוֹי.

shaninu, (vr'shyt ) vayikra elohim la'or yom velachoshech kara layelah. vesham amar vechoshech al penei tehom. vekasheh shello al shello. ba rabi el'azar lerabi shim'on aviv ve'amar lo, avi mori, mah zeh? amar lo, mibere'shit ad v' dorot bara ydv"d echad, rotzeh lomar, v' shel shemo natan bo ruach chachemah. ad ka'n lo hayah yodea mahu choshech. kam rabi el'azar venashak yado shel aviv

tanina (vr'shyt ) vayikra elhim la'or yom velachshech kara layelah, vehatam amar vechshech al penei tehom, vekashya dideih adideih. ata ribi el'azar leribi shim'on avoy, ve'amar leih aba ma'ri, ma'y da. amar leih, mibere'shit ad v' dorot bara ydv''d echad, tzavei lemeimar, v' dishmeih, yahav beih ruach chachemah, ad hacha la havah minda mahu chshech. kam ribi el'azar venashak yedoy de'avoy

Translations & Notes

ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה. נוקבא דז"א, חושך ולילה, מקבלת מהיום, ז"א. והרי כתוב, וחושך על פני תהום, משמע, שחושך קליפה ולא קדושה.
אלא, מבראשית עד שישה דורות, חג"ת נה"י דז"א, ברא הויה אחד, בינה. ו' דהויה, ז"א, שהבינה נתנה בו רוח חכמה, ע"כ עד כאן לא היה נודע מהו חושך. כי המוחין דחכמה מבטלים כל הקליפות. ואחר שז"א קיבל חכמה מבינה, והשפיע חג"ת נה"י אל הנוקבא, נתבטל מהם החושך. ע"כ עד כאן לא היה נודע מהו חושך. כמ"ש, ולחושך קרא לילה.
אבל מתחת ו' דורות חג"ת נה"י דז"א, למטה מעולם אצילות, שם יש חושך, קליפה, ועל זה נאמר, וחושך על פני תהום.

44

 44 קָם רַבִּי אַבָּא וְשָׁאַל, מַה זֶּה חֹשֶׁךְ? סָבְבוּ הַחֲבֵרִים וְלֹא הִגִּיעוּ לְמַה שֶּׁשָּׁאַל. עָשׂוּ מַעֲשֶׂה, וְהִגִּיעַ קוֹל מִלִּפְנֵי רִבּוֹן הָעוֹלָם בְּפָסוּק זֶה, (איוב י) אֶרֶץ עֵפָתָה וְגוֹ', צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל. גֵּיהִנֹּם מִלִּפְנֵי שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הָיָה גָנוּז לָרְשָׁעִים. אוֹי לָרְשָׁעִים שֶׁיִּהְיוּ כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה הָאֱלוֹהַּ אֶת אֵלֶּה, (ישעיה ס) כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בָרָא לָהֶם זֶה. (תהלים קמד) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו.

 44 קָם רִבִּי אַבָּא וְשָׁאַל, מַאי חשֶׁךְ. אִסְתַּחֲרוּ חַבְרַיָא וְלָא מָטוּ מַאי דְּשָׁאֲלוּ, עֲבָדוּ עוֹבָדָא, וּמָטָא קָלָא מִן קֳדָם רִבּוֹן עַלְמָא, בְּהָאי קְרָא, (איוב י) אֶרֶץ עֵיפָתָה וְגו' צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים, וַתּוֹפַע כְּמוֹ אוֹפֶל, גֵּיהִנֹּם מִקַּמֵּי דְּאִתְבְּרֵי עַלְמָא, הֲוָה גָּנִיז לְרַשִּׁיעַיָּא, וַוי לְהוֹן לְחַיָּיבַיָא, דִּיהוֹן כַּד יַעֲבִיד אֱלָהָא יַת אִלֵּין, (ישעיה ס) כִּי הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאוּמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּרָא לְהוֹן דָּא, (תהלים קמד) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלהָיו:

kam rabi aba vesha'al, mah zeh choshech? savevu hachaverim velo higi'u lemah shesha'al. asu ma'aseh, vehigia kol millifnei ribon ha'olam befasuk zeh, (yvv y) eretz efatah vego', tzalmavet velo sedarim vattofa kemo ofel. geihinnom millifnei shennivra ha'olam hayah ganuz laresha'im. oy laresha'im sheiihu kesheia'aseh ha'eloha et elleh, (ysh'yh s) ki hinneh hachoshech yechasseh eretz va'arafel le'ummim ve'alayich yizrach 'he uchevodo alayich yera'eh. ashrei chelkam shel yisra'el shehakkadosh baruch hu lo vara lahem zeh. (thlym kmd) ashrei ha'am shekachah lo ashrei ha'am she'he elohav

kam ribi aba vesha'al, ma'y chshech. isttacharu chavraya vela matu ma'y desha'alu, avadu ovada, umata kala min kodam ribon alma, beha'y kera, (yvv y) eretz eifatah vegv' tzalmavet velo sedarim, vattofa kemo ofel, geihinnom mikkammei de'itberei alma, havah ganiz lerashi'aya, vavy lehon lechayayvaya, dihon kad ya'avid elaha yat illein, (ysh'yh s) ki hinneh hachshech yechasseh eretz va'arafel le'ummim ve'alayich yizrach adonay uchevodo alayich yera'eh. zaka'ah chulekehon deyisra'el, dekudesha berich hu la bara lehon da, (thlym kmd) ashrei ha'am shekachah lo ashrei ha'am she'adonay elhav

Translations & Notes

קם רבי אבא ושאל, מהו חושך? עמלו ולא השיגו החברים להשיבו על מה ששאל. עשו מעשה, כלומר איזה ייחוד, והגיע קול מלפני ריבון העולם במקרא הזה, אֶרץ עֵפָתָה כמו אופל צלמוות ולא סדרים ותופע כמו אופל, שעוד מקודם שנברא העולם נגנז לרשעים. ומכאן, שחושך הוא גיהינום.
אוֹי להם לרשעים, שיהיו בחושך הזה. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה לא ברא בעדם זה החושך, אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלקיו.
ויגד ליעקב