62

 62 בֹּא רְאֵה, כַּמָּה הִיא יָד הַגְּדוֹלָה שֶׁלֹּא מַגִּיעָה לַיָּד הַזּוֹ הָעֶלְיוֹנָה, לָאָבוֹת הַגְּדוֹלָה לֹא אֲגְנִים. וּבְזוֹ הַיָּד יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם מִשּׁוּם שֶׁמִּנְיָנָם שָׁוֶה, מוֹנֶה י' לְי', ד' לְד', שָׁוִים זֶה לָזֶה, שֵׁם שֶׁל הַיָּד הַגְּדוֹלָה שֶׁיָּצָא מֵהֶם שָׁוִים בְּאוֹתִיּוֹתֵיהֶם, שֶׁמִּנְיָנָם כְּמִנְיָנָם, שֶׁקִּבְּלָה שְׁתֵּי יָדַיִם, שְׁתַּיִם.

 62 תָּא חֲזֵי, כַּמָּה הִיא יְדָא רַבָּתָא דְּלָא מָטָא לְהַאי יָדָא עִלָּאָה, לַאֲבָהָן רַבְרְבָא לָא אֲגְנִים. וּבְדָא יָדָא נָפְקוּ מִמִּצְרַיִם, בְּגִין דְּמִשְׁוְיָין שָׁוִין, מַנִּי ד' לְד', שָׁוִין דָּא דְּרָע, שְׁמָא דְּיָדָא רַבָּתָא, דְיִפוּק מִן אִינוּן שָׁוִין בְּאַתְוַותְהוֹן דְּמִנְיָינֵיהוֹן כְּמִנְיָינֵיהוֹן, דְּקִבְּלָא תְּרֵין יַד, תְּרֵין.

bo re'eh, kammah hi yad hagedolah shello magi'ah layad hazzo ha'elyonah, la'avot hagedolah lo agnim. uvezo hayad yatze'u mimmitzrayim mishum shemminyanam shaveh, moneh yod l yod, d' led', shavim zeh lazeh, shem shel hayad hagedolah sheiatza mehem shavim be'otioteihem, shemminyanam keminyanam, shekkibelah shettei yadayim, shettayim

ta chazei, kammah hi yeda rabata dela mata leha'y yada illa'ah, la'avahan ravreva la agnim. uveda yada nafeku mimmitzrayim, begin demishveyayn shavin, manni d' led', shavin da dera, shema deyada rabata, deyifuk min inun shavin be'atvavthon deminyayneihon keminyayneihon, dekibela terein yad, terein

Translations & Notes

כמה כוחה של יד הגדולה, יד ימין, שהגיע ליד עליונה הזו, יד שמאל, יד חזקה, ונקראת גם עליונה, משום שמאירה רק ממטה למעלה. ביד הזו יצאו ממצרים, שנאמר, בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים. ומתחברים יחד, משום שמספרם שווים, נחשב י' לי', ד' לד', שווים: השם יד הגדולה והשם יד העליונה, שיוצאים יחד, הם שווים באותיותיהם ומספרם כמספרם, שהייחוד קיבל שתי י"ד, שתיים ביחד, שהימין והשמאל נתחברו יחד.

63

 63 כֵּיצַד לֹא נִמְנְעוּ זֶה מִזֶּה, וְלֹא שָׁוִים? נִתְבָּאֵר שְׁנֵי אֵלֶּה שֶׁבְּאוֹתִיּוֹתֵיהֶם יָד הֵם שָׁוִים בָּעִנְיָן, שְׁנַיִם לֹא בְעֵינֵיהֶם מִתְבָּאֵר. מֵאֵלּוּ נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְשֶׁעִמָּהֶם. וְאֵלּוּ סְפִירָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁהִיא כֶתֶר עֶלְיוֹן. (משלי טו) בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים. הֵן מְסַיְּעוֹת לַשֵּׁם אֶחָד אוֹת ו' שֶׁעָשָׂה כַּמָּה אוֹתוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.................................................חסר הרבה קטעים (ראה ציור למעלה(

 63 כֵּיצַד לָא אִתְמְנָעוּ דָּא מִן דָּא, וְלָא שָׁוִין. אִתְפְּרַשׁ תְּרֵין אִלֵּין בְּרִיךְ הוּא דִּבְאַתְוַותְהוֹן יד סַיְיעָאן בעניינא, תרין לא בעיניהון מתפרש. מאלין אתבריאו שמיא וארעא ודעמיה. (דף ריד ע''ב)

keitzad lo nimne'u zeh mizzeh, velo shavim? nitba'er shenei elleh shebe'otioteihem yad hem shavim ba'inyan, shenayim lo ve'eineihem mitba'er. me'ellu nivre'u shamayim va'aretz veshe'immahem. ve'ellu sefirah ri'shonah, shehi cheter elyon. (mshly tv) bechal makom einei 'he tzofot ra'im vetovim. hen mesaye'ot lashem echad ot v' she'asah kammah otot be'eretz mitzrayim.................................................chsr hrvh kt'ym (r'h tzyvr lm'lh

keitzad la itmena'u da min da, vela shavin. itperash terein illein berich hu div'atvavthon yd sayey'a'n v'nyyn, tryn lo v'ynyhvn mtfrsh. m'lyn tvry'v shmy v'r' vd'myh. (df ryd ''v

Translations & Notes

כיצד לא נמנע חיבורם זה מזה, והם אינם שווים, זו נקראת גדולה וזו נקראת חזקה? נתבאר החיבור של שניים אלו, מטעם שבאותיותיהם י"ד הם שווים בעניין, אע"פ, שהשניים אינם מתבארים לגמרי בעינם. כיוון שבשם יד הם שווים זה לזה, כבר יתכן שיתחברו יחדיו, אע"פ שזו נקראת גדולה וזו חזקה. מאלו ב' ידיים, נבראו שמים וארץ, וכל שעימהם.
י' לי', ד' לד': אחר שהזוהר באר גודל חשיבות הייחוד של ב' הידיים, יד הגדולה ויד החזקה, שמייחוד הזה נבראו שמים וארץ ומלואם, ואע"פ שהן רחוקות זו מזו, כי יד הגדולה ימין ויד החזקה שמאל, מ"מ כיוון ששתיהן נקראות י"ד, יש במילה י"ד עניין משותף, וע"כ הן מתייחדות. ועתה בא הזוהר לבאר איך הן מתחברות במשקל המילה י"ד ע"פ ע"ס שבכל אחת מהן.
ג"ר של כל מדרגה נבחנות: באותיות הפשוטות של שם המדרגה לספירת הכתר שבה. והמילואים של אותיות הפשוטות הן חכמה שבה. ומילוי המילואים הן בינה שבה. השם י"ד: האותיות י' ד' הפשוטות, ספירת הכתר שבה. אותיות המילוי של י' ד', יוד דלת, ספירת החכמה שבה. אותיות מילוי המילוי, המילואים של האותיות י' ו' ד', ד' ל' ת', יוד וו דלת, דלת למד תו, הן ספירת הבינה שבה.
ע"פ זה מצייר הזוהר ג' עיגולים זה תוך זה: לג"ר שבעליון מתייחדות אותיות הפשוטות י"ד מיד הגדולה, עם אותיות הפשוטות י"ד מיד החזקה. כמ"ש הזוהר, י' לי' ד' לד', כתר של יד הגדולה עם הכתר של יד החזקה. כי אותיות הפשוטות של השם מרמזות על כתר.
ובעיגול ב' שבתוך העליון מתייחדות אותיות המילוי של י"ד מי"ד הגדולה, שהן י' ו' ד' ד' ל' ת', עם אותיות המילוי של י"ד מי"ד החזקה, שהן י' ו' ד' ד' ל' ת', כמ"ש הזוהר י' לי'. שי' של היד הגדולה מתחברת עם י' של היד החזקה. וכן ו' לו'. וכן לד' של היד הגדולה עם ד' של היד החזקה. ואלו כתובים בימין העיגול. ובשמאל העיגול כתובים המילואים של הד', ד' ל' ת', כמ"ש הזוהר, לד' ד'. שהד' של היד הגדולה מתחברת עם הד' של היד החזקה. וכן לל' של היד הגדולה מתחברת הל' של היד החזקה. וכן לת' של היד הגדולה מתחברת עם הת' של היד החזקה. והטעם שמילויי הי' כתובות לימין העיגול ומילויי הד' כתובות בשמאל העיגול, הוא משום שעצם הי' רומזת על חכמה, שהיא ימין. ועצם הד' רומזת על הבינה שהיא לשמאל החכמה, אמנם בדרך כלל עיגול ב' היא חכמה, להיותו בחינת המילוי.
ובעיגול ג' שבתוך השני מתייחדות מילוי המילוי של השם י"ד מיד הגדולה עם אותיות מילוי המילוי משם י"ד מיד החזקה. שהיא ספירת הבינה שבה. שהן י'ו'ד' ו'ו' ד'ל'ת', ד'ל'ת ל'מ'ד' ת'ו' של היד הגדולה, עם י'ו'ד' ו'ו' ד'ל'ת, ד'ל'ת' ל'מ'ד' ת'ו', של יד החזקה. אמנם הזוהר אינו מחשב כאן את מילוי המילוי של הי' אלא של הד' בלבד, והטעם הוא מפני שעיגול זה הוא ספירת הבינה, והי' היא בעצמותה בחינת חכמה ע"כ אינו מחושב בעיגול זה, רק מילוי המילוי של הד' בלבד, שהיא בעצמותה ספירת הבינה. וכמ"ש הזוהר, ד' לד'. שהד' ממילוי המילוי של היד הגדולה מתחברת עם הד' דמילוי המילוי של היד החזקה. וכן ל' לל'. וכן ת' לת' והן בימין העיגול מטעם שהן אותיות העיקריות של מילוי המילוי. ובשמאל העיגול, ל' של מילוי המילוי מיד הגדולה מתחברת עם הל' של מילוי המילוי מיד החזקה, וכן למ' מ'. וכן לד' ד'. וכן לת' ת'. וכן לו' ו'. ובמרכזם כתוב ו' למעלה, והיא רומזת על חג"ת שלהם, ומתחתיו י"ה י"ה והם רומזים על נו"ה שלהם. ומתחתיהם שד"י הרומז על יסוד שלהם. ומתחתיו מרכבה שאביה ישראל, הרומז על ספירת המלכות שלהם.
ספירה הראשונה, העיגול העליון, כתר עליון. להיות בו אותיות הפשוטות, כתר.
עיגול הב' הוא, כמ"ש, בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים, ספירת החכמה, כי עיניים חכמה. ע"כ יש בו אותיות המילוי חכמה.
עיגול הג' ספירת הבינה, היות בו אותיות מילוי המילוי, העוזרים ומשפיעים אל הו' של שם הויה, ז"א, שעשה הרבה ניסים בארץ מצרים.
נראה אליי בלוז

64

 64 וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. רִבִּי אַבָּא אָמַר, לוּז זוֹ יְרוּשָׁלַיִם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁשּׁוֹרָה שְׁכִינָה בְתוֹכָהּ. אָמַר יַעֲקֹב הָעֶלְיוֹן לְמַטָּה, תֵּן לִי בְרָכָה שֶׁהוּא רוֹצֶה, לְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם אֲנִי, וְלָתֵת אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵיכֶם. לוּז זוֹ יְרוּשָׁלַיִם הָעֶלְיוֹנָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נָתַן הַשַּׂר שֶׁהָיוּ בְּרָכָה זוֹ עַל יָדוֹ בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל מִחוּץ לְאֶרֶץ אַחֶרֶת לֹא תִהְיֶה בְּרָכָה.

 64 וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. רִבִּי אַבָּא אָמַר, לוּז דָּא יְרוּשָׁלַ ם עִלָּאָה, דְּאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתָּא בֵּינָהָא. אָמַר יַעֲקֹב עִלָּאָה לְתַתָּא, הַב לִי בִּרְכָתָא דְּהוּא בָּעֵי, לְאַנְפִּישׁ יַתְכוֹן אֲנָא, וּלְמִיתַּן יַת אַרְעָא לִבְנֵיכוֹן. לוּז זוֹ יְרוּשָׁלַ ם עִלָּאָה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַב רַבְרְבָא דְּהַוְויָן בְּרָכָה דָּא עַל יְדֵיהּ, בְּאַרְעָא רָבְיָיא, אֲבָל בְּרָא, לְאַרְעָא אָחֳרָא, לָא יְהֵא בִּרְכָתָא.

vayo'mer ya'akov el yosef el shaday nir'ah elay veluz be'eretz kena'an. ribi aba amar, luz zo yerushalayim ha'elyonah, sheshorah shechinah vetochah. amar ya'akov ha'elyon lemattah, ten li verachah shehu rotzeh, leharbot etchem ani, velatet et ha'aretz livneichem. luz zo yerushalayim ha'elyonah, hakkadosh baruch hu, natan hasar sheha'u berachah zo al yado be'eretz hakkodesh, aval michutz le'eretz acheret lo tihyeh berachah

vayo'mer ya'akov el yosef el shaday nir'ah elay beluz be'eretz kena'an. ribi aba amar, luz da yerushala m illa'ah, de'ashra'ah shechintta beinaha. amar ya'akov illa'ah letatta, hav li birchata dehu ba'ei, le'anpish yatchon ana, ulemittan yat ar'a livneichon. luz zo yerushala m illa'ah, kudesha berich hu, hav ravreva dehavevyan berachah da al yedeih, be'ar'a raveyay, aval bera, le'ar'a achora, la yehe birchata

Translations & Notes

ויאמר יעקב אֶל יוסף, אל שדי נראה אליי בלוז בארץ כנען. לוז, זה ירושלים העליונה, בינה, המשרה השכינה בינינו. אמר יעקב העליון, ז"א, ליעקב שלמטה, הבינה נתנה לי ברכה, שרוצה להרבות אתכם ולתת את הארץ לבניכם. לוז, ירושלים העליונה, בינה, הקב"ה, נתן ברכה, שברכה זו תהיה על ידו בארץ הקדושה, אבל לארץ אחרת לא יהיה הברכה.