302 בָּאוּ בְּנֵי אָדָם לְהָרַע - תַּחְבּוּלָתוֹ שֶׁסּוֹבֶבֶת תָּמִיד וְהָיְתָה עוֹמֶדֶת בַּסִּבּוּב שֶׁל הַיָּמִין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסוֹבֵב אוֹתָהּ לְצַד שְׂמֹאל וּמְהַפֵּךְ מְסִבּוֹת וְכֵלִים שֶׁהָיוּ בַּהַתְחָלָה לְאוֹתוֹ צַד שְׂמֹאל.

 302 אָתוּ בְּנֵי נָשָׁא לְאַבְאָשָׁא, (דף קי ע''א) תַּחְבּוּלָתוֹ דְּאַסְחַר תָּדִיר וְהֲוָה קָיְימָא בְּאַסְחָרוּתָא דְּיָמִינָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְחַר לֵיהּ בְּסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא וּמְהַפֵּךְ מְסִבּוֹת וּמָאנִין דְּהֲווּ בְּקַדְמִיתָא לְהַהוּא סְטַר שְׂמָאלָא.

ba'u benei adam lehara - tachbulato shessovevet tamid vehayetah omedet bassibuv shel hayamin, hakkadosh baruch hu mesovev otah letzad semo'l umehapech mesibot vechelim sheha'u bahatchalah le'oto tzad semo'l

atu benei nasha le'av'asha, (df ky '') tachbulato de'aschar tadir vehavah kayeyma be'ascharuta deyamina, kudesha berich hu aschar leih besitra disma'la umehapech mesibot uma'nin dehavu bekadmita lehahu setar sema'la

Translations & Notes

ואם בני אדם באים לחטוא, אז תחבולתו, שנוקבא המסתובבת תמיד והייתה עומדת לצד ימין, עתה הקב"ה מסבב אותה לצד שמאל, והסיבות והכלים שהיו מתחילה בצד ימין מהפך אותם לצד שמאל.
כאשר האדם אוכל בשר, מתענג בשר האדם מאותו בשר, ומתערבים זה בזה, בשר אדם ובשר בהמה. והגוף מתגדל ממנו. ומאותו העונג, שנתענג באכילת הבשר, חוטא הגוף בכמה חטאים. אמר הקב"ה, בשר הקרבן יהיה כפרה על הגוף. כי בשר אכל, ובשר נתגדל ממנו בגוף, ובו חטא. לפיכך, יהיה הבשר של הקרבן לכפרה על גופו. ובשר, הגוף, האוכל בשר, עושה דם בגוף, ומשום זה, דם הנשאר מבחוץ, שנשאר מהבשר של הקרבן, מזומן לכפר על הדם של האדם, שנעשה מאותו הבשר של הבהמה. שכתוב, כי הדם הוא בנפש יכַפר.
הכלי של הבשר שבכל פרצוף הוא מחוסר שלמות, משום שהמאציל לא תיקן אלא רק ו"ק של הכלי של הבשר, להמשכת ו"ק דאור החיה, להארה ממטה למעלה, והג"ר של כלי של הבשר, שהוא המשכת האור ממעלה למטה, נמצאים עוד בשבירה, שהם הקליפות וס"א, שלא יתוקנו מטרם גמה"ת. וזה האיסור של עצה"ד, שהמשיך האורות ממעלה למטה, להשלים הג"ר של הכלי של הבשר. ועניין הקרבנות לכפרת עוונות הוא, שע"י המ"ן, העולה מהקרבן, נעשה זיווג עליון, שבתחילת הזיווג נמשך מג"ר הללו דחיה, ותכף הם מתבטלים. אשר מרגע זו, מטרם שנתבטלו, מקבלים הקליפות, וע"י זה נפרדים מהקדושה.
וע"כ כתוב, הקב"ה עשה את רוח האדם ורוח הבהמה, והפרידם זה מזה. ולפיכך, רוח בני האדם העולה היא למעלה, ורוח הבהמה היורדת היא למטה, ונפרדים הם זה מזה. כי רק בחינת האדם נעשה מתוקן לקדושה, וניתן לו הרוח חיה, שיאיר ממטה למעלה. אבל רוח הבהמה יורדת למטה, שהיא נוטה לקבל רק ממעלה למטה, מבחינת ג"ר של הבשר. ומטרם שחטא אדם, כתוב, ויאמר אלקים הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע. וכתוב, לכם יהיה לאוכְלָה, ולא יותר. שהותר לו רק עשב ולא בשר, מטעם, שרוח הבהמה יורדת למטה, ויכול בשר בהמה להזיק לו ולהחטיאו, שימשיך גם הוא ממעלה למטה, כמעשה עצה"ד.
כיוון שחטא ויצה"ר נבלע בגוף שלו, ובכל תולדותיו, עשה בהם דין, שהביא עליהם המבול. ואח"כ בא נוח, וראה שהגוף נבנה מיצה"ר, הקריב קרבן, כמו שהקריב אדם. כי מאחר שהקליפות נאחזו בגוף ע"י אכילת עצה"ד, שיש להם כוח להחטיאו תמיד, עתה אין תיקון אחר אלא להקריב קרבן. כי ע"י הקרבן נמשך לס"א השפע שממעלה למטה המיוחס להם, ואז תכף נפרדים מגוף האדם. ואחר שהקריב קרבן, יכול להעלות מ"ן ולתקן אותו התיקון של הקרבן, גם באכילתו עצמו את בשר בהמה. וע"י הזיווג שגורם למעלה באכילתו, מפריד הקליפות כמו הקרבן, כמ"ש, זה השולחן אשר לפני ה'.
ושכתוב, אמר הקב"ה, מכאן ואילך, הואיל והגוף כבר נבלע מאותו יצה"ר, יתענג הגוף כמה שירצה, ויאכל בשר. כיוון שיצה"ר להמשיך ממעלה למטה כבר נבלע בגוף, ע"כ אכילת בשר בהמה לא יקלקלו יותר, אלא אדרבה, אם יתענג הגוף כמו שראוי, שיעלה מ"ן באכילתו כמו בקרבן, הרי יפריד את יצה"ר הזה מהגוף. וע"כ הקב"ה אמר, יתענג הגוף כמה שירצה.
ושכתוב, כאשר האדם אוכל בשר, מתענג בשר האדם מאותו בשר, ומתערבים זה בזה, בשר אדם ובשר בהמה. והגוף מתגדל ממנו. כי ע"י התערבות בשר בהמה בבשר האדם, הוא מעלה מ"ן לזיווג עליון, אשר בתחילתו יורד ג"ר החסרות לגוף, ומטרם שנפסק מקבל אותו גם גוף האדם, והוא נגדל ממנו, שמקבל תיקון לג"ר החסדים לבשר הגוף, כמו אצל קרבן, והגוף מתגדל ממנו, שקונה בחינת גדלות. אמנם, אם אינו אוכל בקדושה וטהרה, ואכילתו אינו כמו קרבן, נמצא בשר הבהמה שאוכל, שמקלקלו עוד יותר. ע"כ כתוב, ומאותו העונג, שנתענג באכילת הבשר, חוטא הגוף בכמה חטאים.
ומ"מ הותר לו לאכול, כי אמר הקב"ה, בשר הקרבן יהיה כפרה על הגוף, שאין כפרה אחרת על עוון של עצה"ד, אלא בשר שאוכל בטהרה. לפיכך כתוב, בשר אכל, ובשר נתגדל ממנו בגוף, שאם אוכל בטהרה, הרי בשר הגוף מתגדל משפע הזיווג בתחילתו. וכתוב, ובו חטא, שאם אינו אוכל בטהרה, נמצא שמתקלקל עוד יותר וחוטא בו. לפיכך, יהיה הבשר של הקרבן לכפרה על גופו, כלומר, גם אחר שחטא מכוח אכילת הבשר, אין תקנה אחרת לכפר על הגוף, רק ע"י שיחזור ויאכל בשר בטהרה.
אמנם בשר בהמה עצמו אינו מתערב בגוף האדם להגדילו, מטעם רוח הבהמה היורדת למטה, שהיה מתערב ע"י זה ברוח האדם. וע"כ נעשה תיקון, שבשר הבהמה מתהפך ונעשה דם בגוף האדם. ומדם הזה מתגדל גוף האדם, ולא מבשר. ויש עוד תיקון נוסף, שהוא התיקון, שלא לאכול דם. וכן תיקון הזריקה על גבי מזבח, שזה מכפר על הדם, שנעשה מבשר בהמה, שבא בפנימיות הגוף. ומשום זה, דם הנשאר מבחוץ, דם הבהמה שאסור לאוכלו. ונאמר עליו, על הארץ תִשְפְכֶנו כמים. הוא נשאר מחוץ לגוף האדם, ומזומן לכפר על הדם של האדם, שנעשה מאותו הבשר של הבהמה. הוא מכפר על הדם, שנעשה מבשר הבהמה, שנשאר בגוף האדם.

 303 וְאָז הַגַּלְגַּל סוֹבֵב וְנַעֲשִׂים מַעֲשִׂים בָּעוֹלָם לְהָרַע לִבְנֵי אָדָם. וְהַגַּלְגַּל סוֹבֵב לְאוֹתוֹ צַד עַד שֶׁבְּנֵי אָדָם שָׁבִים לְהֵיטִיב מַעֲשֵׂיהֶם, וְהַגַּלְגַּל עוֹמֵד בְּמַעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם. וְעַל כָּךְ בְּתַחְבּוּלֹתָו לְפָעֳלָם, וְלֹא עוֹמֵד תָּמִיד.

 303 וּכְדֵין טִקְלָא אַסְחָרָא וְאִתְעֲבִידוּ עוֹבָדִין בְּעָלְמָא לְאַבְאָשָׁא לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא. וְטִקְלָא אַסְחַר לְהַהוּא סִטְרָא עַד דִּבְנֵי נָשָׁא תָּיְיבִין לְאוֹטָבָא עוֹבָדֵיהוֹן. וְטִקְלָא קָיְימָא בְּעוֹבָדִין דִּבְנֵי נָשָׁא. וְעַל דָּא בְּתַחְבּוּלָתוֹ לְפָעֳלָם, וְלָא קָיְימָא תָּדִיר.

ve'az hagalgal sovev vena'asim ma'asim ba'olam lehara livnei adam. vehagalgal sovev le'oto tzad ad shebenei adam shavim leheitiv ma'aseihem, vehagalgal omed bema'asei benei ha'adam. ve'al kach betachbulotav lefa'olam, velo omed tamid

uchedein tikla aschara ve'it'avidu ovadin be'alema le'av'asha lon livnei nasha. vetikla aschar lehahu sitra ad divnei nasha tayeyvin le'otava ovadeihon. vetikla kayeyma be'ovadin divnei nasha. ve'al da betachbulato lefa'olam, vela kayeyma tadir

Translations & Notes

ואז האבנים מסתובבים ונעשו מעשים בעולם להרע לבני אדם, והאבנים מסתובבים לצד לשמאל עד שבני אדם חוזרים להיטיב מעשיהם, והאבנים תלויים לפי מעשה בני אדם. ועל כן כתוב, בתחבולתו לפָעֳלָם. כי התחבולה שהם האבנים, תלויה בפעולת בני אדם, ותמיד אינה עומדת, אלא שמסתובבת או לימין או לשמאל.
כתוב, את קרבני לחמי לאישַׁיי, ריח ניחוחי. וכתוב, תקריבו את קרבנכם. מה בין זה לזה? קרבני, שְׁלָמים, הבאים על שלום. קרבנכם, חטאות ואשמות, הבאים על חטא ואשם. קרבני, בשר. לחמי, לחם ויין. ריח, קטורת. ניחוחי, נחת רוח שעושה הכהן בכוונת השם הקדוש, שמזכיר בעת הקרבה. ולויים בכוונה שבשיר ושבחה, שמשוררים בעת הקרבה.

 304 בֹּא רְאֵה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹרֵם סִבּוּבִים וּמַעֲשִׂים בָּעוֹלָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כָּרָאוּי, וְהַכֹּל יוֹצֵא מֵהָעִקָּר וְהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלְּמַעְלָה. קֵרַב אֶת אַבְרָהָם אֵלָיו - יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, כְּשֶׁלֹּא הָיָה אַבְרָהָם מָהוּל כְּשֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא לְמַטָּה וְלֹא נִשְׁלַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ.

 304 תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּרַם סִבּוּבִין וְעוֹבָדִין בְּעָלְמָא בְּגִין לְמֶעְבַּד כֹּלָּא כְּדְקָא יְאוּת. וְכֹלָּא נָפְקָא מֵעִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דִּלְעֵילָא. אַקְרִיב אַבְרָהָם לְגַבֵּיהּ, נָפַק מִנֵּיהּ יִשְׁמָעֵאל דְּלָא הֲוָה אַבְרָהָם גָּזִיר כַּד נָפַק מִנֵּיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ לְתַתָּא וְלָא אִשְׁתְּלִים בְּאָת קְיָימָא קַדִּישָׁא.

bo re'eh, hakkadosh baruch hu gorem sibuvim uma'asim ba'olam kedei la'asot hakol kara'uy, vehakol yotze meha'ikkar vehashoresh shellema'lah. kerav et avraham elav - yatza mimmennu yishma'e'l, keshello hayah avraham mahul kesheiatza mimmennu, mishum shehu lemattah velo nishlam be'ot berit kodesh

ta chazei, kudesha berich hu garam sibuvin ve'ovadin be'alema begin leme'bad kolla kedeka ye'ut. vecholla nafeka me'ikkara vesharesha dil'eila. akriv avraham legabeih, nafak minneih yishma'e'l dela havah avraham gazir kad nafak minneih, begin de'ihu letatta vela ishttelim be'at keyayma kadisha

Translations & Notes

הקב"ה גרם סיבות ומעשים בעולם כדי לעשות הכל כראוי, והכל יוצא ונמשך למטה בעולם מן העיקר והשורש שלמעלה. הקב"ה הקריב את אברהם אליו, יצא ממנו ישמעאל שעוד לא היה נימול בעת שיצא ממנו, ועל כן הוא יצא למטה, ולא נשלם באות ברית קודש.
תשמרו להקריב לי במועדו. במועדו, פירושו, הרצון, השולט באותה שעה, בשעת הקרבה, הרצון, הנמצא אז למעלה בנוקבא.