196 בֹּא רְאֵה, כָּתוּב תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. לֹא הַדּוּדָאִים הֵם שֶׁיִּלְּדוּ אֶת רָחֵל, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגַלְגֵּל אֶת הַדָּבָר עַל יְדֵי אוֹתָם דּוּדָאִים כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא יִשָּׂשכָר, שֶׁאוֹחֵז בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁבָטִים, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי רָחֵל הָאֲחוּזָה בְּיַעֲקֹב לֹא הִשְׁאִירָה אוֹתוֹ לְלֵאָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי, וְכָתוּב לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ.

 196 תָּא חֲזֵי כְּתִיב, (בראשית ל) תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. לָאו דּוּדָאִים אוֹלִידוּ לָהּ לְרָחֵל, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָא גִּלְגֵּל מִלָּה עַל יְדֵי דְּאִינוּן דּוּדָאִים. בְּגִין דְּיִפּוּק יִשָּׂשכָר, דְּאָחִיד בְּאוֹרַיְיתָא יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ שִׁבְטִין. בְּגִין דְּהָא רָחֵל אֲחִידָא בֵּיהּ בְּיַעֲקֹב, לָא שַׁבְקַת לֵיהּ לְגַבֵּי לֵאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ל) הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי, וּכְתִיב לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְּנִךְ.

bo re'eh, katuv teni na li miduda'ei benech. lo haduda'im hem sheiilledu et rachel, ella hakkadosh baruch hu megalgel et hadavar al yedei otam duda'im kedei sheietze yisashchar, she'ochez battorah yoter mikal hashevatim, mishum sheharei rachel ha'achuzah beya'akov lo hish'irah oto lele'ah. zehu shekatuv ham'at kachttech et ishi, vechatuv lachen yishkav immach hallaylah tachat duda'ei venech

ta chazei ketiv, (vr'shyt l) teni na li miduda'ei benech. la'v duda'im olidu lah lerachel, ella kudesha berich hu ka gilgel millah al yedei de'inun duda'im. begin deyipuk yisashchar, de'achid be'orayeyta yattir mikullehu shivtin. begin deha rachel achida beih beya'akov, la shavkat leih legabei le'ah. hada hu dichtiv (vr'shyt l) ham'at kachttech et ishi, uchetiv lachen yishkav immach hallaylah tachat duda'ei benich

Translations & Notes

ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאֵי בנך. אין הפירוש, שהדודאים הולידו את רחל, אלא שהקב"ה סיבב הדבר, ע"י הדודאים, שיוולד יששכר. שהחזיק בתורה יותר מכל השבטים. כי רחל הייתה מחזיקה ביעקב, ולא נתנה לו ללכת ללאה, כמ"ש, הַמְעַט קַחְתֵּךְ את אישי. וכתוב, לכן ישכב עימך הלילה תחת דודאי בנך.
האור שאינו מאיר, הארת חכמה שבקו שמאל, יוכל להאיר רק בב' עולמות, בינה ונוקבא, כי שורשו מבינה, אבל צריך למסך דחיריק, שהוא בזו"ן, כדי להוציא עליו קו אמצעי, המכריע. ע"כ כתוב, וילך ראובן וימצא דודאים בשדה, ויָבֵא אותם אל לאה אימו. כי דודאים הם הארת השמאל, אור שאינו מאיר, ונקרא דודאים להיותו השורש לאהבת דודים. ומשמיענו הכתוב, שבן לאה מצא אותם והביאם לאימו, ללמדנו ששורש אור הזה הוא בלאה, בינה, ולא ברחל. אבל רחל מקבלת אותו מלאה. וזהו שאמרה ללאה, תני נא לי מדודאי בנך, שרצתה לזכות באור הזה.
ותאמר לה לאה, הַמְעַט קַחְתֵּךְ את אישי. כי ז"א, בעל המסך דחיריק, המשלים להארת הדודאים בהכרעתו, נמצא קבוע עם המסך ברחל, כי היא נושאת המסך דחיריק בעת שז"א אצלה. וזהו שטענה לאה לרחל: את רוצה בשניהם, להחזיק את המסך דחיריק, שאני צריכה לו, כדי להוציא קו אמצעי. וגם את רוצה בדודאים שלי, אשר בלי יעקב, קו אמצעי, הם אינם מאירים אפילו אצלי. ולפיכך רחל השיבה לה, לכן ישכב עימך הלילה. ואז, וישכב עימה בלילה הוא. הוא, סובב על המסך דחיריק שבו, כדי שמזיווגו תימשך קומת קו אמצעי המיחדת ב' הקווים בלאה. ואז הדודאים נשלמים בה. ואח"כ נתנה אותם גם לרחל, ע"פ הכלל שלושה יוצאים מאחד ואחד עומד בשלושה.

 197 הֵם גָּרְמוּ שֶׁיֵּצֵא יִשָּׂשכָר לָעוֹלָם מִשּׁוּם שֶׁמַּעֲלֶה הָרֵיחַ שֶׁל הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְכוּ', וְכָתוּב וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא, הוּא וַדַּאי, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא שֶׁנִּסְתָּר וְלֹא נִגְלֶה, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה יוֹצֵאת מֵהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן.

 197 אִינוּן גָּרְמוּ דְּיִפּוּק יִשָּׂשכָר לְעַלְמָא, בְּגִין דְּסָלִיק רֵיחָא דְאוֹרַיְיתָא, קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ז) הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְגו'. וּכְתִיב, (בראשית ל) וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. הוּא (קכ''ד ע''ב) וַדַּאי, וְהָא אוּקְמוּהָ, דְּעַלְמָא עִלָּאָה. הוּא, דְּסָתִים וְלָא גַלְיָא, בְּגִין דְּהָא אוֹרַיְיתָא מֵעַלְמָא (פ''ו ע''ב) עִלָּאָה נָפְקַת.

hem garemu sheietze yisashchar la'olam mishum shemma'aleh hareiach shel hattorah lifnei hakkadosh baruch hu, zehu shekatuv haduda'im natenu reiach vechu', vechatuv vayishkav immah ballaylah hu, hu vada'y, vaharei pereshuha sheha'olam ha'elyon hu shennisttar velo nigleh, mishum sheharei hattorah yotze't meha'olam ha'elyon

inun garemu deyipuk yisashchar le'alma, begin desalik reicha de'orayeyta, kammei kudesha berich hu, hada hu dichtiv (shyr hshyrym z) haduda'im natenu reiach vegv'. uchetiv, (vr'shyt l) vayishkav immah ballaylah hu. hu (kch''d ''v) vada'y, veha ukemuha, de'alma illa'ah. hu, desatim vela galya, begin deha orayeyta me'alma (f''v ''v) illa'ah nafekat

Translations & Notes

הם גרמו שיצא יששכר לעולם, כדי שיעלה ריח תורה לפני הקב"ה. כמ"ש, הדודאים נתנו ריח. כי יששכר הוא נאחז בתורה יותר מכל השבטים.
כתוב, וישכב עימה בלילה הוא. עולם העליון נקרא הוא, משום שסתום ואינו מגולה. ומשום שהתורה יצאה מעולם העליון, ע"כ נרמז זה בזיווג שבשביל יששכר. וישכב עימה בלילה הוא, מטעם שיששכר הוא מרכבה לתורה.

 198 וּבְכָל מָקוֹם הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא שֶׁלֹּא הִתְגַּלָּה, וַהֲרֵי נֶאֱמַר וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ בְּרָכוֹת לַכֹּל, וְיִשָּׂשכָר נֶאֱחָז בּוֹ, וְעַל כָּךְ קוֹרְאִים עֵץ הַחַיִּים, הָעֵץ שֶׁלְּאוֹתָם הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁנִּקְרָא הוּא וְלֹא אַתָּה.

 198 וּבְכָל אֲתַר, עַלְמָא עִלָּאָה. הוּא, דְּלָא אִתְגַּלְּיָא, וְהָא אִתְּמָר, (במדבר יח) וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא, בְּגִין לְאַמְשָׁכָא מִנֵּיהּ בִּרְכָאן לְכֹלָּא, וְיִשָּׂשכָר בֵּיהּ אִתְאֲחִיד, וְעַל דָּא קָרִינָן עֵץ הַחַיִּים, אִילָנָא דְאִינוּן חַיִּין עִלָּאִין, דְּאִקְרֵי הוּא וְלא אַתָּה.

uvechal makom ha'olam ha'elyon hu shello hitgallah, vaharei ne'emar ve'avad hallevi hu, kedei lehamshich mimmennu berachot lakol, veyisashchar ne'echaz bo, ve'al kach kore'im etz hachayim, ha'etz shelle'otam hachayim ha'elyonim shennikra hu velo attah

uvechal atar, alma illa'ah. hu, dela itgalleya, veha ittemar, (vmdvr ych) ve'avad hallevi hu, begin le'amshacha minneih bircha'n lecholla, veyisashchar beih it'achid, ve'al da karinan etz hachayim, ilana de'inun chayin illa'in, de'ikrei hu velo attah

Translations & Notes

ובכל מקום עולם העליון נקרא הוא, כי אינו מגולה. וכן נאמר, וְעָבַד הלוי הוא, שעובד לעולם העליון, הנקרא הוא, כדי להמשיך משם ברכות לכל העולמות. ויששכר נאחז בעולם העליון. וע"כ אנו קוראים לז"א, עה"ח, להיותו אילן הנמשך מהחיים העליונים, שבעולם העליון הנסתר, הנקרא הוא, ולא אתה. כי המילה, אתה, מורה על נגלה, והמילה, הוא, מורה על נסתר.