1

 1 וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, (קהלת א) וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם. הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ, אֲבָל וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ - זֶה יַעֲקֹב כְּשֶׁהָיָה בִּבְאֵר שֶׁבַע. וּבָא הַשָּׁמֶשׁ - כְּשֶׁהָלַךְ לְחָרָן, שֶׁכָּתוּב וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ. וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ, שֶׁכָּתוּב וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.

 1 (בראשית כח) וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, (קהלת א) וזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ ואֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם, הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ דָּא יַעֲקֹב, כַּד הֲוָה בִּבְאֵר שָׁבַע. וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ, כַּד אֲזַל לְחָרָן, דִּכְתִיב, (בראשית כח) וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ. וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף (דף קמז ע''א) זוִֹרִחַ, דִּכְתִיב וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.

vayetze ya'akov mibe'er shava vayelech charanah. rabi chiay patach ve'amar, (khlt ) vezarach hashemesh uva hashamesh ve'el mekomo sho'ef zoreach hu sham. hapasuk hazzeh be'aruhu, aval vezarach hashemesh - zeh ya'akov keshehayah biv'er sheva. uva hashamesh - keshehalach lecharan, shekatuv vayalen sham ki va hashemesh. ve'el mekomo sho'ef zoreach, shekatuv vayishkav bammakom hahu

(vr'shyt chch) vayetze ya'akov mibe'er shava vayelech charanah. rabi chiay patach ve'amar, (khlt ) vzarach hashemesh uva hashemesh v'el mekomo sho'ef zoreach hu sham, ha'y kera ukemuha. aval vezarach hashemesh da ya'akov, kad havah biv'er shava. uva hashemesh, kad azal lecharan, dichtiv, (vr'shyt chch) vayalen sham ki va hashemesh. ve'el mekomo sho'ef (df kmz '') zoriach, dichtiv vayishkav bammakom hahu

Translations & Notes

וַיֵצֵא יעקב מבאר שבע וילך חָרָנָה. רבי חייא אמר, ויצא יעקב, לשון זריחה, כמו השמש יצא. באר שבע, בינה, שמשם מקבל ז"א אורו. חרן, נוקבא המקבלת אור השמש, ז"א. ואומר, וזרח השמש ובא השָמֶש, ואל מקומו שואף זורח הוא שם. וזרח השֶמֶש, זה יעקב, ז"א, כשהיה בבאר שבע, בינה. ובא השָמֶש, כאשר הלך לחָרָן, נוקבא דז"א. שכתוב, ויפגע במקום ויָלֶן שם כי בא השמש. ואל מקומו שואף זורח, שכתוב, וישכב במקום ההוא. הנוקבא נקראת מקום, ושם הוא שואף ומאיר.