Vm
P

 29 רַבִּי חִיָּיא אָמַר, הַסּוֹד הַזֶּה הוּא בְּתִקּוּן הַקָּרְבָּן, שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר נִקְרָב הַקָּרְבָּן, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים הַסְפָּקָתָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, אָז הַכֹּל נִקְשָׁר יַחַד וְכָל הַפָּנִים מְאִירוֹת, וְנִמְצָא קֶשֶׁר אֶחָד, וְאָז הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ וּמִזְדַּמְּנִים יַחַד לְכַפֵּר עַל הַחֲטָאִים, לְהַעֲבִיר אוֹתָם. וְאָז הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ וְנִקְשָׁרִים יַחַד. עָבְרוּ יַחְדָּו, לְהָאִיר כָּל הַפָּנִים, וְשֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל רָצוֹן אֶחָד.

Translations & Notes

בתיקון הקרבנות, כשנקרב הקרבן, והכל מקבלים הספקתם, כל אחד ואחד כראוי לו, אז מתקשר הכל כאחד, ומאירים כל פנים, וקשר אחד נמצא, שהוא זיווג אחד. ואז, המלכים נועדו, שנועדו יחד לכפר על העוונות להעביר אותם. המלכים נועדו, הם זו"ן, שנתקשרו יחד. עברו יחדיו, לכפר העוונות, כדי להאיר כל פנים, ושיהיה הכל רצון אחד.

Vm
P

 30 הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, הֲתַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהֵם מְלָכִים? אֶלָּא אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַדִּינִים, שֶׁשִּׂמְחָתָם לַעֲשׂוֹת אֶת הַדִּין הַהוּא שֶׁהִצְטַוּוּ עָלָיו. וְאָז, כְּשֶׁהַמְּלָכִים מִזְדַּמְּנִים שְׁנֵיהֶם בְּרָצוֹן אֶחָד, אָז הֵמָּה רָאוּ אוֹתוֹ הָרָצוֹן שֶׁל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת. כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל בַּעֲלֵי הַדִּין נִכְנָעִים וְעוֹבְרִים מִן הָעוֹלָם וְלֹא יְכוֹלִים לִשְׁלֹט, וְאָז קִיּוּמָם עוֹבֵר, וּמַעֲבִירִים אֶת שִׁלְטוֹנָם.

Translations & Notes

היעלה על דעתך, שהמלכים ראו ותָמָהו? לא, אלא הם בעלי הדין, ששמחתם הוא לעשות הדין שנצטוו עליו. ואז, כשהמלכים נועדו שניהם ברצון אחד, אז, הֵמָה ראו. אותו הרצון של שני העולמות, זו"ן. כן תָמָהו נבהלו נחפָזו, כי כל בעלי הדין נשקטו ונעברו מהעולם, ואינם יכולים לשלוט. ואז נעבר קיומם ונעברה שליטתם.

Vm
P

 31 רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה. מָה הַטַּעַם יְהוּדָה? מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ צָרִיךְ, שֶׁהוּא עָרֵב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר. וְסוֹד הַדָּבָר - יְהוּדָה וְיוֹסֵף כָּךְ הִצְטָרְכוּ לְהִתְקָרֵב יַחַד, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹסֵף הוּא צַדִּיק, יְהוּדָה הוּא מֶלֶךְ, וְעַל כֵּן וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, מִשּׁוּם שֶׁהַקִּרְבָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִתְקָרְבוּ יַחַד, גָּרְמָה לְכַמָּה טוֹבוֹת בָּעוֹלָם, גָּרְמָה שָׁלוֹם לְכָל הַשְּׁבָטִים, גָּרְמָה לְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, גָּרְמָה לְיַעֲקֹב שֶׁהִתְקַיְּמָה רוּחוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מה) וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. וְעַל כֵּן הַהִתְקָרְבוּת שֶׁל זֶה עִם זֶה הֻצְרְכָה בְּכָל הַצְּדָדִים, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

Translations & Notes

ויגש אליו יהודה. מה הטעם, שניגש יהודה? כי הוא עָרֵב. כמ"ש, כי עבדך ערַב את הנער. יהודה ויוסף היו צריכים להתקרב יחד, משום שיוסף הוא צדיק, יסוד דז"א, יהודה הוא מלך, מלכות, נוקבא דז"א. וע"כ, ויגש אליו יהודה, משום שהקִרבה שלהם שנקרבו יחד, סָבַב הרבה טובות לעולם, סבב שלום לכל השבטים. סבב שלום ביניהם עצמם, בין יהודה ליוסף. סבב ליעקב, שהרוח שלו חזר לתחייה, כמ"ש, ותחי רוח יעקב אביהם. וע"כ קִרבת זה בזה היה נצרך בכל הצדדים, למעלה ולמטה.
יפה נוף