39

 39 מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר נֶחֱלָק הַלַּיְלָה וְהַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מִתְעוֹרֶרֶת, וְאָדָם שֶׁיָּשֵׁן בְּמִטָּתוֹ וְלֹא מִתְעוֹרֵר לְהַשְׁגִּיחַ בִּכְבוֹד רִבּוֹנוֹ, הִנֵּה הוּא נִקְשָׁר בְּסוֹד הַמָּוֶת, וְנִדְבָּק לְמָקוֹם אַחֵר, וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹמֵד לְהַשְׁגִּיחַ בִּכְבוֹד רִבּוֹנוֹ תָּמִיד, חַי אֵצֶל חַי, וְלֹא נִרְדַּם בַּשֵּׁנָה לִטְעֹם טַעַם הַמָּוֶת, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מִתְנַמְנֵם כְּמוֹ סוּס, שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת, וְלֹא בִּשְׁלֵמוּת.

 39 בְּגִין דְּכַד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא וּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה אִתְעַר, וּבַר נָשׁ דְּנָאִים בְּעַרְסֵיהּ וְלָא אִתְעַר לְאַשְׁגָּחָא בִּיקָרָא דְמָארֵיהּ. הָא אִיהוּ אִתְקַשַּׁר בְּרָזָא דְמוֹתָא וּמִתְדַּבַּק בְּאֲתַר אָחֳרָא, וְעַל דָּא דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה קָאִים לְאַשְׁגָּחָא בִּיקָרָא דְמָארֵיהּ תָּדִיר. חַי לְגַבֵּי חַי, וְלָא נָאִים בְּשֵׁינְתָא לְטָעֲמָא טַעְמָא דְמוֹתָא. וּבְגִין כָּךְ, הֲוָה מִתְנַמְנֵם כְּסוּס שִׁתִּין נִשְׁמֵי, וְלָא בִּשְׁלִימוּ.

mishum sheka'asher nechelak hallaylah vehakkedushah ha'elyonah mit'oreret, ve'adam sheiashen bemittato velo mit'orer lehashgiach bichvod ribono, hinneh hu nikshar besod hammavet, venidbak lemakom acher, ve'al ken david hammelech hayah omed lehashgiach bichvod ribono tamid, chay etzel chay, velo nirdam bashenah lit'om ta'am hammavet, umishum kach hayah mitnamnem kemo sus, shishim neshimot, velo bishlemut

begin dechad itpelig leilya ukedushah illa'ah it'ar, uvar nash dena'im be'arseih vela it'ar le'ashgacha bikara dema'reih. ha ihu itkashar beraza demota umitdabak be'atar achora, ve'al da david malka havah ka'im le'ashgacha bikara dema'reih tadir. chay legabei chay, vela na'im besheinta leta'ama ta'ma demota. uvegin kach, havah mitnamnem kesus shittin nishmei, vela bishlimu

Translations & Notes

משום כשנחצה הלילה וקדושה העליונה נתעורר, ואדם הישן במיטתו אינו מתעורר, שאינו מקיץ משנתו להשגיח בכבוד ריבונו, הרי הוא מתקשר במוות, ומתדבק במקום אחר, בס"א. וע"כ היה קם תמיד דוד המלך בחצות לילה, להשגיח בכבוד ריבונו חי אצל חי, ולא נם בשנתו עד לטעום טעם המוות, ומשום זה היה נם כסוס, שישים נשימות ולא בשלמות, שהיו חסרים אחת.
שינה, סתימת העיניים, המוחין, כמו הישן השוכב בעצימת העיניים בלי דעת. ושורשו נמשך משליטת הארת קו השמאל, חכמה, בעת שהיא במחלוקת עם קו הימין, חסדים, שמטעם שאין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים, המוחין נסתמים.
והיקיצה משינה נמשכת מקו אמצעי. כי מצב השינה נמשכת עד עליית קו האמצעי עם המסך דחיריק שבו, שהוא נקודת מנעולא, הממעט את קו השמאל ומכלילו בימין, שהחכמה שבשמאל נכללת בחסדים שבימין. ואז נפתחים המוחין, והחכמה יכולה להאיר.
ומכאן ההפרש הגדול בין חג"ת דז"א שמחזה שלו ולמעלה, לבין נה"י שמחזה שלו ולמטה. כי ג' קווים דז"א נקראים חג"ת. שבעת שהחסד הוא במחלוקת עם הגבורה, נמשך לו השינה. וכשהת"ת שלו, קו אמצעי, מכריע ועושה שלום ביניהם, עם כוח המסך דמנעולא שבו, הוא ממשיך היקיצה, כלומר המוחין נפתחים. כי אז החכמה שבשמאל נכללת עתה בחסדים שבימין, ויכולה להאיר. הרי שהמסך דמנעולא נמצא בת"ת, בקו אמצעי. והיא נקודת החזה שבת"ת, ששם משכן מסך דמנעולא, העושה שלום בין הקווים.
ונודע שהמוות נמשך ממנעולא, כמ"ש, לא זכה הרי רע, שהוא גילוי הצמצום שבמלכות, שאינה ראויה לקבל אור החכמה, אור החיים. וע"כ בגילויה מת האדם, שאור החיים פורח ממנו. אבל בתיקון היקיצה, ההיפך, היא נעשית לגורם כל החיים, כי לולא המנעולא שבקו אמצעי שבנקודת החזה, לא היה יכול ז"א להקיץ משנתו, והעיניים, החכמה, היו סתומים לעולם, מחמת שאינה מאירה בלי חסדים. הרי שכל גילוי המוחין במסך דמנעולא תלויים.
ההפרש בין חג"ת שמחזה ולמעלה לנה"י שמחזה ולמטה, כי אין המסך והדין שבו יכול לפעול משהו למעלה ממקום מציאותו. ולפיכך חג"ת שלמעלה מנקודת החזה, אין בו כלום מהדין של המנעולא, שהוא המוות. אבל נה"י דז"א שלמטה מנקודת החזה, כבר המוות שבמנעולא פועל עליהם. אלא יש כאן לנקודת המנעולא שבחזה פעולה הפוכה, שהיא תיקון היקיצה. כי נעשתה כאן לגורם החיים, מכוח ההכרעה, שהיא בלתי אפשרית זולתה. ולפיכך גם הנה"י בהחיים והקדושה. ואין כוח המוות שולט בהם אף משהו.
והנה הנוקבא, שנקראת לילה, מקבלת בניין ספירותיה מז"א. וע"כ נחלקת גם היא על נקודת החזה כמוהו. שמנקודת חצות לילה, מחזה ולמעלה, שש שעות הראשונות עד חצות לילה, אין שם כוח הדין והמוות מנקודת המנעולא כלל. אלא מנקודת החזה ולמטה, שש שעות השניות, אם יש בהם תיקון היקיצה, נעשו גם הם חיים וקדושה, כמו החג"ת שלמעלה.
אבל אם אין בהם תיקון היקיצה, ההכרעה שבקו אמצעי, אלא שנמשכת שליטת השמאל בלי ימין, השינה, הנה אז נתעורר כוח המוות שבמנעולא שבנקודת החזה, ונמצאים הנה"י שמחזה ולמטה, שש שעות השניות אחר חצות לילה, שהם בשליטת המוות והס"א.
אמנם מלכות דוד, היא מחזה ולמעלה של הנוקבא, שש שעות הראשונות לפני חצות לילה, רביעי לאבות, שהם חג"ת. כמ"ש, דוד המלך חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים. כי מקומו מחזה ולמעלה של הנוקבא, שש שעות הראשונות שלפני חצות, ששם כולו חיים, ואין כוח הדין והמוות שבנקודת המנעולא שבחזה יכול להגיע שם אפילו משהו. הרי שהוא חי וקיים.
ודוד המלך היה שומר עצמו שלא יטעם טעם מיתה, שלא ימשיך בשינה לאחר חצות לילה, ששם כבר שולט המוות. משום ששינה הוא אחד משישים במיתה, כי מכוח התכללות הספירות זה בזה, יש שישה ספירות חג"ת נה"י, שכל אחת כלולה מעשר, שישים נשימות מחזה ולמעלה. וכן שישה ספירות חג"ת נה"י, שישים נשימות מחזה ולמטה. וכיוון שנקודת המנעולא, שהיא גורם המוות, עומדת בנקודת החזה, במלכות דיסוד שמחזה ולמעלה, נמצא שהישֵן בשש שעות הראשונות שבלילה, יש לו שם גורם המוות בספירה אחת האחרונה משישים הספירות. הרי שהשינה אחד משישים ממיתה, כלומר, שבספירה אחת משישים שבה, יש מיתה, נקודת החזה, העשירית של ספירת היסוד.
עד שישים נשימות חסר אחת, הוא חי, שש שעות, שכל אחת כלולה מעשר, והם שישים נשימות, שמלפני נקודת חצות לילה, נקודת החזה שבנוקבא, ששם החיים בלי שום כוח דין כלל. אבל חסר אחת, העשירית שביסוד, נקודת חצות לילה עצמה, ששם שוכנת המנעולא, שהוא גורם המיתה. הרי שהחיים הם רק בשישים חסר אחת.
משם ולהלאה טועם האדם טעם המוות, משש שעות השניות, כי כוח המוות שבנקודת החצות, המנעולא, שולט על שש השעות שלאחריה, וע"כ הישן בהם, טועם בהכרח טעם המוות. החיים שלמעלה אינו נמשך יותר משישים נשימות, עד נקודת החזה, נקודת חצות לילה, שהם שישים נשימות העליונות, למעלה מחזה, שאין כוח הדין פועל כלום למעלה ממקום מציאותו.
וע"כ היה דוד המלך משער השיעור של הלילה עד חצות והיה ישן שישים נשימות חסר אחת, עד נקודת חצות לילה, שהקיץ בה ולא ישן, שהיה ממשיך אליה את תיקון היקיצה, המהפך את נקודת המנעולא שבחצות לילה. ומה שהייתה גורם המוות, נעשתה לגורם החיים, כי כשנתעורר חצות לילה, וכתר הקדוש, הנוקבא, נתעורר, שנעשה למעלה תיקון היקיצה, על ידי קו אמצעי, המהפך את נקודת החזה שבנוקבא ממוות לגורם החיים, מטומאה לקדושה. ואדם הישן במיטתו, שאינו מקיץ משנתו להשגיח בכבוד ריבונו, הרי הוא מתקשר במוות, כי אותו אדם הישן אז, נמצא ממשיך עי"ז את שליטת השמאל, שורש השינה. ונקודת המנעולא שבנקודת החצות, נשארת בעדו לגורם המיתה, כי לא נכלל בתיקון היקיצה המהפכה ממוות לחיים. הרי שנתקשר במוות, שליטת הס"א והטומאה.
וע"כ היה קם תמיד דוד המלך בחצות לילה, להשגיח בכבוד ריבונו חי אצל חי, כי מדרגתו הוא חי, שהיה מרכבה למחזה ולמעלה, רביעי לאבות, שאין כוח הדין והמוות שבנקודת החזה פועל כלום למעלה ממקום מציאותו. וכשקם ועשה תיקון היקיצה, נעשה מרכבה לתיקון זה שבנקודת החזה שבנוקבא, המתעורר באותו זמן, שהוא חי, שהנקודה מוחזרת ממוות לחיים. ומשום זה היה נם כסוס, שישים נשימות, שש שעות שמלפני נקודת החצות, ולא בשלמות. כי בנקודת החצות לא ישן, שהיא אחד משישים במיתה, אלא שהחזירה ממוות לחיים על ידי היקיצה.

40

 40 בָּאוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקוּהוּ. אָמְרוּ לוֹ, מַה שִּׁמְךָ? אָמַר לָהֶם, חִזְקִיָּה. אָמְרוּ לוֹ, יִישַׁר כֹּחֲךָ וְתִתְחַזֵּק תּוֹרָתְךָ. יָשְׁבוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הוֹאִיל וְהִתְחַלְתָּ, אֱמֹר לָנוּ מֵעַתָּה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁאָמַרְתָּ.

 40 אָתוּ רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקוּהָ, אָמְרוּ לֵיהּ, מַה שְּׁמָךְ. אָמַר לְהוֹן, חִזְקִיָּה. אָמְרוּ לֵיהּ, יִתְיַישֵּׁר חֵילָךְ וְיִתְתַּקַּף אוֹרַיְיתָךְ. יְתִיבוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הוֹאִיל וְשָׁרִית, אֵימָא לָן מֵהַנֵּי רָזִין עִלָּאִין דְּקָאֲמַרְתְּ.

ba'u rabi yehudah verabi yosei uneshakuhu. ameru lo, mah shimcha? amar lahem, chizkiah. ameru lo, yishar kochacha vetitchazzek toratecha. yashevu. amar rabi yehudah, ho'il vehitchalta, emor lanu me'attah sodot elyonim she'amarta

atu ribi yehudah veribi yosei uneshakuha, ameru leih, mah shemach. amar lehon, chizkiah. ameru leih, yityaysher cheilach veyitettakkaf orayeytach. yetivu. amar ribi yehudah, ho'il vesharit, eima lan mehannei razin illa'in deka'amart

41

 41 פָּתַח וְאָמַר, (משלי ג) ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה. בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, רָאָה שֶׁלֹּא יָכוֹל לַעֲמֹד, עַד שֶׁבָּרָא אֶת הַתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנָּה יוֹצְאִים כָּל הַנְהָגוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וּבָהּ עוֹמְדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה, שֶׁהֲרֵי בְּחָכְמָה עוֹמְדִים כָּל הַקִּיּוּמִים שֶׁל הָעוֹלָם, וְכֻלָּם יוֹצְאִים מִתּוֹכָהּ.

 41 פָּתַח וְאָמַר, (משלי ג) ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה. תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, חָמָא דְלָא יָכִיל לְאִתְקָיְימָא, עַד דְּבָרָא אוֹרַיְיתָא. בְּגִין דְּמִנָּהּ נָפְקִין כָּל נִמּוּסִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וּבָהּ קָיְימֵי עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנִן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה. דְּהָא בְּחָכְמָה קָיְימִין כָּל קִיּוּמִין דְּעַלְמָא, וְכֻלְּהוּ נָפְקֵי מִגַּוָּהּ.

patach ve'amar, (mshly g) 'he bechachemah yasad aretz konen shamayim bitvunah. bo re'eh, keshebara hakkadosh baruch hu et ha'olam, ra'ah shello yachol la'amod, ad shebara et hattorah, mishum shemmimmennah yotze'im kal hanhagot ha'elyonim vehattachttonim, uvah omedim elyonim vetachttonim. zehu shekatuv 'he bechachemah yasad aretz konen shamayim bitvunah, sheharei bechachemah omedim kal hakkiumim shel ha'olam, vechullam yotze'im mittochah

patach ve'amar, (mshly g) 'he bechachemah yasad eretz konen shamayim bitvunah. ta chazei, kad bara kudesha berich hu alma, chama dela yachil le'itkayeyma, ad devara orayeyta. begin deminnah nafekin kal nimmusin illa'in vetatta'in, uvah kayeymei illa'ei vetatta'ei. hada hu dichtiv, 'he bechachemah yasad aretz konin shamayim bitvunah. deha bechachemah kayeymin kal kiumin de'alma, vechullehu nafekei migavah

Translations & Notes

ה' בחכמה יָסַד אָרץ. כשברא הקב"ה את העולם, ראה שאינו יכול להתקיים. כי העולם נברא בשליטת קו שמאל, חכמה בלי חסדים, ואין החכמה מאירה בלי חסדים, וע"כ לא יכול להתקיים. עד שברא את התורה, קו האמצעי. ז"א נקרא תורה, שהכליל ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה. ונכללה החכמה בחסדים, ואז האירה החכמה. אשר ממנה, מקו אמצעי, יוצאים כל הנהגות העליונים והתחתונים, ובה מתקיימים העליונים והתחתונים. וזהו שכתוב, הויה, ז"א, קו אמצעי, בחכמה יָסד אָרץ. שיסד הארץ בחכמה, כי הלביש החכמה בחסדים, ונתקיימה הארת החכמה בעולם. ובחכמה מתקיימים כל קיומי העולם והכל יוצאים ממנה. כמ"ש, כולם בחכמה עשית.