2

 2 וְכָךְ גַּם דָּוִד קָרָא לוֹ חַטָּאת, (תהלים נא) וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כָּל יוֹם לָאָדָם לַחֲטֹא לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, וְיֵצֶר הָרָע הַזֶּה לֹא זָז מִבֶּן הָאָדָם מִיּוֹם שֶׁנּוֹלָד הָאָדָם לְעוֹלָמִים, וְיֵצֶר הַטּוֹב בָּא לָאָדָם מִיּוֹם שֶׁבָּא לְהִטָּהֵר.

 2 וְדָוִד הָכִי נָמֵי קָרְיֵיהּ חַטָּאת דִּכְתִיב, (תהלים נא) וְחַטָּאתִי נֶגְדִי תָמִיד, בְּגִין דְּאִיהוּ עָבִיד לֵיהּ לְבַר נָשׁ כָּל יוֹמָא לְמֶחטֵי קַמֵּי מָארֵיהּ, וְיֵצֶר הָרָע דָּא לָא אִתְעֲדֵי מִבַּר נָשׁ מִיּוֹמָא דְאִתְיְלִיד בַּר נָשׁ לְעָלְמִין. וְיֵצֶר הַטּוֹב אָתֵי לְבַר נָשׁ מִיּוֹמָא דְאָתֵי לְאִתְדַּכָּאָה.

vechach gam david kara lo chatta't, (thlym n) vechatta'ti negdi tamid, mishum shehu oseh kal yom la'adam lachato lifnei ribono, veyetzer hara hazzeh lo zaz miben ha'adam miom shennolad ha'adam le'olamim, veyetzer hattov ba la'adam miom sheba lehittaher

vedavid hachi namei kareyeih chatta't dichtiv, (thlym n) vechatta'ti negdi tamid, begin de'ihu avid leih levar nash kal yoma lemechtei kammei ma'reih, veyetzer hara da la it'adei mibar nash mioma de'ityelid bar nash le'alemin. veyetzer hattov atei levar nash mioma de'atei le'itdaka'ah

Translations & Notes

דוד קרא את היצר הרע בשם חטאת. כמ"ש, וחטאתי נגדי תמיד. משום שבכל יום עושה את האדם להחטיא לפני רבונו. ויצה"ר זה אינו סר מן האדם מיום הולדו עד עולם. והיצר הטוב בא אל האדם מיום שבא להטהר.
שהגיע אז זמנם לומר שירה, ואחר כך חזרו אליו.
וז"ש, קָטֹנְתִּי מכל החסדים... ועתה הייתי לשני מחנות. מחנה שכינה וכל ביתו היו מחנה אחד. כמ"ש, מחנה אלקים זה. ולמה כתוב, לשני מחנות? להורות שהיה שלם מכל הבחינות, מב' החלקים, לבן ואָדום, חסדים וחכמה, ימין ושמאל.
אחר התכללותו בקו אמצעי, נקרא אורחות גדולים, כי אז מאיר בהרחבה רבה.
אורחות דקים מקו שמאל עצמו. גדולים, היינו מקו אמצעי. ואחר שהחשך, השמאל, נכלל בג' הקוים הללו, נבנית ממנו הנוקבא, הנקראת בית של העולם.
שז"א גונז בתוך הבית הרבה אוצרות עליונים שלא נודעו. הארת חסדים מאו"א, המכונים גניזין, ולא נודעו. ובזה נבנה הבית ונשתכלל.
האילן ההוא, ז"א, מתגלה ביום ומתכסה בלילה. ובית ההוא, הנוקבא, שולט בלילה ומתכסה ביום.
גם בלילה, הארת השמאל, החשך, מחמת שהחכמה היא בלי חסדים, ואינה יכולה להאיר, נוהג ענין יציאת קו אמצעי, וענין התכללות שמאל בימין, וכן זווג זו"ן. הכל כמו ביום. וכל ההפרש הוא רק בשליטה. כי גם בלילה מאירים כל ג' הקוים, וכן ז"א הוא בזווג עם הנוקבא כמו ביום. אלא שהשליטה היא לנוקבא, וז"א וכן קו ימין טפלים אליה, והם כמו מתכסים, כדי לתת מקום לשליטתה. כמ"ש, שהקב"ה נכנס אז לג"ע, שהוא הנוקבא, כדי להשתעשע עם הארת החכמה שבה. ולפיכך אין הארת החסדים ניכרת, והיא חשך ולא אור. 
והיפוכו ביום, שאז הנוקבא טפלה לז"א, והארת הנוקבא מתכסה וז"א שולט, ואינו ניכר אלא הארת החסדים, שהיא מדת ז"א. אמנם בסדר הבנין וסדר הזווג, אין הפרש בין יום ללילה.
נמשכת מקומת החסדים, היוצאת על המסך הזה, שפותח פתחים, כי החכמה מתלבשת עתה בחסדים האלו, ומאירה בכל השלמות. ונבחן שכל הפתחים שהיו סתומים, נפתחו עתה להאיר בהרחבה.
וב' הפעולות הללו נעשות באמצע המשמרת השניה, שהיא נקודת החצות.
השלהבת הזאת, שהיא המסך דחירק, עולה ויורדת. עולה לאמא ע"י ז"א, ואח"כ יורדת משם לז"א עצמו.
והוא מכה ומשפיע בעולם. שמוציא על ידה, ע"י זווג דהכאה, קומת חסדים גם בנוקבא, הנקראת עולם, ונתעוררו קולות, למעלה ולמטה. קולות פירושו קומות החסדים, היוצאות על מסך דחירק, למעלה בבינה ולמטה בנוקבא.
הנמשכים מישסו"ת, חסרי ג"ר, וע"כ מכונים אויר סתם, שאינם טהורים, כי מורגש בהם חסרון החכמה.
ולפיכך, כל עוד שאין בזו"ן הארת החכמה, נבחנים החסדים שממשיכים מבחינת ישסו"ת, חסרי ג"ר. אבל אחר שיש בזו"ן הארת החכמה, נבחנים החסדים שממשיכים מאו"א עלאין, ג"ר ואויר טהור.
האויר הזה אור החסדים שהתלבש בו הכרוז. אמא עלאה מכונה מזבח הפנימי. אור החסדים מכונה עמוד הענן. חסדים שהכרוז, הארת חכמה, נתלבש בהם, נמשכים מאבא ואמא עלאין, המכונה המזבח הפנימי, שהם אויר טהור. שכבר יש כאן הארת החכמה בסוד הכרוז עצמו, שאז נמשכים החסדים בבחינת אויר טהור מאו"א. שמתפשט בחו"ב תו"מ שבנוקבא, המכונות ארבע רוחות העולם.
ועשר הספירות דישסו"ת, שמשם יוצא הקו השמאלי בהארת החכמה, אחר שהי' יוצאת מאויר שלהם ונשאר אור, נבחנות לאלפים. ועשר הספירות דאו"א עלאין, שמשם נמשכים החסדים, נבחנות לריבוא. ומבחינה זו היא נמשכת מישסו"ת, שע"ס שלה הן אלף. ומבחינת החסדים שבימין נמשכת מאו"א עלאין, שע"ס שלהם הם רבוא. ואז, אחר שנכלל הכרוז בחסדים, המכונה קול, הוא יכול לקרוא בכח ולהכריז.
שממעט את ג"ר דקו שמאל, שאין השמאל נכנע עד שיבא ויתחבר עם הימין, זולת על ידי ב' הפעולות הללו.
אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו. זו היא פעולה א'. כי הוי"ה ז"א. ואם לא היה ממשיך ריבוי החסדים ע"י הקו האמצעי לבנות הנוקבא, המכונה בית, לא היה נכנע קו השמאל להתיחד עם הימין, ושוא עמלו בוניו בו. 
אם ה' לא ישמור עיר. סובב על פעולה ב', שהיא התמעטות ג"ר דקו שמאל, שבזה שממעט ג"ר דקו שמאל מעבירים אחיזת הסטרא אחרא מן הקו השמאל שבנוקבא. ונמצא, שהעיר, הנוקבא, נשמר מן הערל וטמא, עי"ז שז"א מעלה את המסך דחירק, וממעט הג"ר דקו שמאל, שאז אין להם מה לינוק עוד מן השמאל שלה, ונעברים ונפרדים ממנה. כמ"ש, אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר.
מיעוט הג"ר מקו שמאל לשמרו מערל וטמא. כמ"ש, ולמקנהו עשה סוכות. כי סוכה היא מלשון מסך, שהמשיך המסך דחירק למעט הג"ר דקו שמאל. כמ"ש, אם ה' לא ישמור עיר, כלומר, סוכות אחרות, לשמרם מערל וטמא.
משום הקללה שהוציא מפיו.
ויהי בצאת נפשה
בזוי אתה מאד, להיותו נמשך מקו שמאל, שקו השמאל נמשך מבינה, שנבחנת לגוון אדום. ולהיותו בריקנות נבחן לבזוי. והוא ג"כ בחינת הנחש הקדמוני, שנאמר עליו, על גחונך תלך ועפר תאכל. כי להיותו מאחר הרֵחַיים, נקצצו לו הרגלים, מכח הדין הקשה אשר שם, ונתקלל על גחונך תלך. ולהיותו משמאל הוא בריקנות, ונתקלל ועפר תאכל כל ימי חייך. ונאמר אצל עשו, בזוי אתה מאד, בדומה לנחש שנתקלל, ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה.
המאמר מבאר, למה מלכו מלכי אדום לפני שמלך מלך לבני ישראל. ונודע, שהקטן נתתקן תחילה ואחר כך הגדול. ולפי"ז היה צריך שיעקב יתתקן תחילה ואחר כך עשו. כי כתוב, ויקרא את עשו בנו הגדול. ויעקב הוא הקטן. והזהר מבאר, שמבחינת השורשים נבחן עשו לקטן ויעקב גדול ממנו. וע"כ כתוב, הנה קטן נתתיך בגוים.
מבחינת חכמה, המקובלות מו"ק של המדרגה.
והרי יש ב' מיני עיטור. וכל מדרגה מתעטרת לפי בחינתה הראויה לה.
להשלמת המוחין שלה, והוא זווגו של יום.
וענינם רחוק זה מזה מקצה עד לקצה. עד כי מעשה היחוד בזווג של הלילה, גורם פירוד, אם ממשיכו בזווג של יום. וכן להיפך, שמעשה היחוד בזווג של יום, גורם פירוד, אם ממשיכו בזווג של לילה.
יש ב' מצבים בנוקבא:
מבחינת מציאותה עתה אחר מיעוטה, שנתמעטה עד לנקודה, ואין בה אלא מה שנותן לה ז"א.
ויש מעלה במצב הא', להיותה נשלמת בחכמה, וקומתה שוה עם ז"א. אבל כנגד זה יש בה גרעון. שמפאת חסרון אור החסדים, גם החכמה שבה אינה מאירה, והיא חשך. ואת המצב הזה ממשיכים לה ע"י תפלת ערבית ועסק התורה בחצות לילה ואילך. והוא זווג הלילה, כמ"ש, ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה.
ויש מעלה במצב הב', שאז מקבלת חסדים מז"א, והחכמה שבה מתלבשת בחסדים, והמוחין מאירים בה בכל השלמות. אבל כנגד זה יש בה גרעון אז, כי נתמעטה קומתה ונעשתה טפלה לז"א, ואין לה משהו מעצמה, אלא מה שנותן לה ז"א. ואת המצב הזה ממשיכים לה ע"י קריאת שמע ותפלה של שחרית, בזווג היום.
אשתדל בתורה מחצות לילה. זווג של לילה להשלמת הכלים, שאז ממשיכים לה המצב הא', ששניהם בקומה שוה, שצריכה ללכת להשתלם בהארת הכלים, הוא המשכן וכליו, ולהשפיע מאור זה אל העלמות היושבות עמה, כמ”ש, ותקם בעוד לילה... וחק לנערותיה. לכן אסור להפסיק הדברים הגורמים להם להתחבר כאחד בקומה שוה, לבטל הארת החכמה, מצב הא', ולהכניס דבר אחר ביניהם. שאסור אז לקרוא שמע ולהתפלל תפלת שחרית, שבזה ממעט קומתה מקומת ז"א, כדי להמשיך לה אור החסדים, הוא המצב הב', ההפוך מהמצב הא', והמבטל אותו.
כשהאיר השמש, כשהגיע הזמן לזווג של יום, ולהמשיך המצב הב' להשלמת המוחין, אז הוא זמן תפלה, כלומר שעל ידי התפלה ממשיכין לה את זה. להמשיך אור ז"א, שנקרא שמש, שהיא אור החסדים, להאיר אל הנוקבא, כדי שתתלבש החכמה שבה, באור החסדים דז"א, שהנוקבא צריכה אז להיות עם השמש, ז"א, שאז אין לה מעצמה שום אור, אלא צריכה לקבל מן השמש, שאם מפריד אותה מז"א, היא מתבטלת לגמרי. בלילה, אין היראה, שהיא הנוקבא, עם השמש, שאינה מקבלת ממנו אור החסדים, אלא היא מקבלת אור החכמה מבינה. וכשהגיע זמן זווג של יום, צריכים לחבר אותם יחד, כי אז נעשית טפלה לו וצריכה לקבל ממנו הכל. וע"כ נעשית אז מחוברת וטפלה לשמש.
מגן, כי על ידיו נכללו השמאל והימין זה בזה, והעביר הקטרוג והשנאה מן האדם.
ההתמעטות שהביא לקו השמאלי בכח המסך דחירק, נבחנת לצל והמסך לכנפים. הקטרוג והשנאה נמשכים לאדם מלמעלה בעת הארת השמאל ממעלה למטה. היצה"ר המסיתו לחטוא ולהמשיך הארת השמאל ממעלה למטה, כמ"ש יורד ומסית ועולה ומשטין. ואם לא היה היצה"ר עלול להסיתו לחטוא למטה, בעת הארת השמאל ממעלה למטה, אז לא היתה נמשכת שנאה על האדם מלמעלה.
החכמה המלובשת בחסדים, אחר שנתמעטה לו"ק דג"ר ע"י קו אמצעי, נמשכת ומתגלית ע"י שירים. וע"כ מכונה שירים. וכיון שמקודם שנתמעטה החכמה ע"י הקו האמצעי, היה להיפך, שהביאה עליו דינים, ע"כ אמר להקב"ה, שהוא קו אמצעי, שירים שנפלטו ונשארו אחר התמעטותם ע"י הקו האמצעי. תסובבני סלה להצילני בהם מכל המזיקים שהם בדרך. תסובבני, אלו הם השירים, שיש בהם מדרגות, המספיקות להצלה, אחר שנתמעטו ע"י קו אמצעי לו"ק דג"ר, נעשו מוכשרים להצלה. כי פעולה זו היא ע"י קו אמצעי, הקב"ה. וע"כ אמר לו, תסובבני, לשון נוכח, ולא יסובבני.
הקריאה כסדרו, תורֵה על קו ימין, הארת החסדים, המאירה ממעלה למטה. והקריאה למפרע, תורֵה על קו שמאל, הארת החכמה, המאירה ממטה למעלה. וכיון שמקרא זה מדבר על ב' מיני הארות הללו, ע"כ אפשר לקראו כסדרו ואפשר לקראו כמפרע. כי יש בו מצד ימין ומצד שמאל.

3

 3 וּמָתַי בָּא אָדָם לְהִטָּהֵר? כְּשֶׁהוּא בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים, אָז מִזְדַּוֵּג הָאָדָם בִּשְׁנֵיהֶם, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל. יֵצֶר טוֹב לְיָמִין, וְיֵצֶר הָרָע לִשְׂמֹאל. וְאֵלֶּה הֵם שְׁנֵי מַלְאָכִים מַמָּשׁ מְמֻנִּים, וְהֵם נִמְצָאִים תָּמִיד עִם הָאָדָם.

 3 וְאֵימָתַי אָתֵי בַּר נָשׁ לְאִתְדַּכָּאָה כַּד אִיהוּ בַּר תְּלֵיסַר שְׁנִין, כְּדֵין אִזְדַּוַּוג בַּר נָשׁ בְּתַרְוַויְיהוּ חַד מִימִינָא וְחַד מִשְּׂמָאלָא, יֵצֶר טוֹב לִימִינָא וְיֵצֶר רַע לִשְׂמָאלָא. וְאִלֵּין אִינוּן תְּרֵין מַלְאָכִין מַמָּשׁ מְמַנָּן, וְאִינוּן מִשְׁתַּכְּחִין תָּדִיר בַּהֲדֵיהּ דְּבַר נָשׁ.

umatay ba adam lehittaher? keshehu ben shelosh esreh shanim, az mizdaveg ha'adam bishneihem, echad miamin ve'echad misemo'l. yetzer tov leyamin, veyetzer hara lismo'l. ve'elleh hem shenei mal'achim mammash memunnim, vehem nimtza'im tamid im ha'adam

ve'eimatay atei bar nash le'itdaka'ah kad ihu bar teleisar shenin, kedein izdavavg bar nash betarvavyeyhu chad mimina vechad misema'la, yetzer tov limina veyetzer ra lisma'la. ve'illein inun terein mal'achin mammash memannan, ve'inun mishttakechin tadir bahadeih devar nash

Translations & Notes

ומתי האדם בא להטהר? כשהוא בן י"ג שנה. אז מתחבר האדם בשניהם, היצר הטוב בימין והיצר הרע בשמאל. ואלו הם שני מלאכים ממונים ממש, והם נמצאים עם האדם תמיד.

4

 4 בָּא בֶּן אָדָם לְהִטַּהֵר - אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע נִכְפֶּה לְפָנָיו, וְשׁוֹלֵט הַיָּמִין עַל הַשְּׂמֹאל. וּשְׁנֵיהֶם מִזְדַּוְּגִים לִשְׁמֹר אֶת הָאָדָם בְּכָל דְּרָכָיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ.

 4 אָתֵי בַר נָשׁ לְאִתְדַּכָּאָה, הַהוּא יֵצֶר הָרָע אִתְכַּפְיָא קַמֵּיהּ וְשַׁלִּיט יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא. וְתַרְוַויְיהוּ מִזְדַּוְּוגִין לְנַטְרָא לֵיהּ לְבַר נָשׁ בְּכָל אָרְחוֹי דְּהוּא עָבִיד. הֲדָא הוּא דִכְתִיב כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ.

ba ben adam lehittaher - oto yetzer hara nichpeh lefanav, vesholet hayamin al hasemo'l. usheneihem mizdavegim lishmor et ha'adam bechal derachav shehu oseh. zehu shekatuv ki mal'achav yetzaveh lach lishmarecha bechal deracheicha

atei var nash le'itdaka'ah, hahu yetzer hara itkafya kammeih veshallit yemina al sema'la. vetarvavyeyhu mizdavevgin lenatra leih levar nash bechal arechoy dehu avid. hada hu dichtiv ki mal'achav yetzaveh lach lishmarecha bechal deracheicha

Translations & Notes

בא האדם להטהר, נכנע היצר הרע לפניו, והימין שולט על השמאל, ושניהם, היצר הטוב והיצר הרע, מתחברים לשמור את האדם בכל דרכיו שהוא הולך. כמ"ש, כי מלאכיו יצוה לך לִשְׁמָרְךָ בכל דרכיך.