176 רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר, בּא וּרְאֵה, מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, זֶרַע דָּוִד כְּמוֹ זֶה, עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. טוֹב - מִצַּד הָאָבוֹת, וָרָע - מִצַּד הָאִמָּהוֹת, שֶׁהָיוּ מִן הָאֻמּוֹת. וְעִם כָּל זֶה, לֹא מֵהַחֲצִיפוּת שֶׁלָּהֶם זֶה הָיָה. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אֶת זֶה, בָּא וּנְשָׁקוֹ בְּרֹאשׁוֹ.

 177 אָמַר רַבִּי חִסְדַּאי, רוּת מִצְּנִיעוּת שֶׁבָּהֶם הָיְתָה, וְנִכְנְסָה תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְיָצָא מִמֶּנָּה דָּוִד. וְהַמְּלָכִים הִתְחַיְּבוּ לִהְיוֹת מִזֶּרַע דָּוִד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רַחֲמָנִים וְאַכְזָרִים. רַחֲמָנִים מִצַּד הָאָב, וְאַכְזָרִים מִצַּד הָאֵם. וְזֶה וָזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת כְּאֶחָד. וּלְפִיכָךְ זֶרַע דָּוִד נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ לָאֻמּוֹת, וְרַחֲמָן לַיִּשְׂרְאֵלִים.

 178 אָמַר רַבִּי חֲלַפְתָּא, כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים נוֹתֶנֶת רֵיחַ טוֹב - כָּךְ רוּת מִזֶּרַע הָאֻמּוֹת נָתְנָה רֵיחַ טוֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּשׁוֹשַׁנָּה שֶׁהֶעֶלְתָה רֵיחַ טוֹב - כָּךְ רוּת מִמַּעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים נִכְנְסָה תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.