326 שֶׁכָּךָ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, מְקַבְּלִים עָלֶיהָ שָׂכָר. נָכְרִים שֶׁלֹּא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי, אֵין מְקַבְּלִים עָלֶיהָ שָׂכָר. וְאַתָּה אָמַרְתָּ, נָכְרִי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּמוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל?!
327 אָמַר לוֹ, כְּמוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ שָׁנִינוּ וַדַּאי. שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר יוּדָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַה שֶּׁכָּתוּב (משלי ג) יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךְ לֹא יִשְׁווּ בָהּ - אֲפִלּוּ מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם עָדִיף מִכֹּהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ הַמְשַׁמֵּשׁ לִפְנַי וְלִפְנִים. וְהוֹאִיל וְאֵינוֹ קוֹרֵא בַתּוֹרָה, אֵין עֲבוֹדָתוֹ עֲבוֹדָה, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל עָלֶיהָ שָׂכָר, וְעָלָיו כָּתוּב (שם יט) גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עִקָּר שֶׁל עֲבוֹדָה, אֵין עֲבוֹדָתוֹ עֲבוֹדָה.
328 וְאָמַר רַבִּי יוּדָא, מִנַּיִן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל צָרִיךְ לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם? שֶׁכָּתוּב (מלאכי ב) כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ. וְאִם הוּא עַם הָאָרֶץ, אֵין מְקַבֵּל עָלֶיהָ שָׂכָר. כָּךְ גּוֹי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה - הוֹאִיל וְהוּא גוֹי, אֵין עִסְקוֹ בַּתּוֹרָה עֵסֶק, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל שָׂכָר.