12

 12 וְאִם הוּא מוֹנֶה אֶת שֶׁבַח חֲבֵרוֹ וְלֹא מוֹדֶה עָלָיו בְּרָכוֹת - הוּא נִתְפָּס בַּתְּחִלָּה מִלְמַעְלָה. וְאִם הוּא מְבָרֵךְ אוֹתוֹ - הוּא מִתְבָּרֵךְ מִלְמַעְלָה. וְהַבְּרָכָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ אוֹתָהּ בְּעַיִן טוֹבָה, וְלֹא בְּעַיִן רָעָה. וּבַכֹּל רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אַהֲבַת הַלֵּב. וּמַה מִּי שֶׁמְּבָרֵךְ אֶת חֲבֵרוֹ, רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּעַיִן טוֹבָה, בְּלֵב טוֹב - מִי שֶׁמְּבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ עַיִן טוֹבָה וְלֵב טוֹב וְאַהֲבַת הַלֵּב. בִּגְלַל זֶה, (שם ו) וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וְגוֹ'.

 12 וְאִי אִיהוּ מָנֵי שְׁבָחָא דְּחַבְרֵיהּ, וְלָא אוֹדֵי עָלֵיהּ בִּרְכָאן. הוּא נִתְפַּס בְּקַדְמִיתָא מִלְּעֵילָּא. וְאִי אִיהוּ מְבָרֵךְ לֵיהּ, הוּא מִתְבָּרֵךְ מִלְּעֵילָּא. וּבִרְכְתָא בָּעֵי לְבָרְכָא לָהּ בְּעֵינָא טָבָא, וְלָא בְּעֵינָא בִּישָׁא. וּבְכֹלָּא בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רְחִימוּתָא דְּלִבָּא. וּמַה מַאן דִּמְבָרֵךְ לְחַבְרֵיהּ, בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּיְּבָרֵךְ לֵיהּ בְּעֵינָא טָבָא, בְּלִבָּא טָבָא. מַאן דִּמְבָרֵךְ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, דְּבָעֵי עֵינָא טָבָא, וְלִבָּא טָבָא, וּרְחִימוּתָא דְּלִבָּא. בְּגִין כָּךְ (דברים ו) וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וְגוֹ'.

ve'im hu moneh et shevach chavero velo modeh alav berachot - hu nitpas battechillah milma'lah. ve'im hu mevarech oto - hu mitbarech milma'lah. vehaberachah tzarich levarech otah be'ayin tovah, velo be'ayin ra'ah. uvakol rotzeh hakkadosh-baruch-hu ahavat hallev. umah mi shemmevarech et chavero, rotzeh hakkadosh-baruch-hu sheievarech oto be'ayin tovah, belev tov - mi shemmevarech et hakkadosh-baruch-hu al achat kammah vechammah shetzarich ayin tovah velev tov ve'ahavat hallev. biglal zeh, (shm v) ve'ahavta et 'he eloheicha bechal levavecha vego

ve'i ihu manei shevacha dechavreih, vela odei aleih bircha'n. hu nitpas bekadmita mille'eilla. ve'i ihu mevarech leih, hu mitbarech mille'eilla. uvircheta ba'ei levarecha lah be'eina tava, vela be'eina bisha. uvecholla ba'ei kudesha berich hu rechimuta deliba. umah ma'n dimvarech lechavreih, ba'ei kudesha berich hu dievarech leih be'eina tava, beliba tava. ma'n dimvarech lekudesha berich hu, al achat kammah vechammah, deva'ei eina tava, veliba tava, urechimuta deliba. begin kach (dvrym v) ve'ahavta et adonay eloheicha bechal levavecha vego

Translations & Notes

אם מונה שבחו של חברו, ואינו מודה על הברכות, הוא נתפס תחילה מלמעלה, ניזוק מחמתו. ואם מברך אותו, מתברך עצמו מלמעלה. וצריך לברכו בעין טובה ולא בעין רעה. ובכל דבר רוצה הקב"ה אהבת הלב, בשעה שמברך. מי שמברך את חברו, רוצה הקב"ה, שיברכו בעין טובה ובלב טוב. ומי שמברך את הקב"ה, על אחת כמה וכמה שצריך עין טובה ולב טוב ואהבת הלב. משום זה כתוב, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך.

13

 13 בֹּא רְאֵה, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אֵין הַבְּרָכָה שֶׁלְּמַעְלָה שׁוֹרָה עַל דָּבָר שֶׁנִּמְנֶה. וְאִם תֹּאמַר, יִשְׂרָאֵל אֵיךְ נִמְנוּ? אֶלָּא כֹּפֶר לָקַח מֵהֶם, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְהַחֶשְׁבּוֹן לֹא הָיָה עַד שֶׁנֶּאֱסַף כָּל אוֹתוֹ הַכֹּפֶר וְעָלָה לַחֶשְׁבּוֹן. וּבַתְּחִלָּה מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל, אַחַר כָּךְ מוֹנִים אוֹתוֹ כֹּפֶר, אַחַר כָּךְ חוֹזְרִים וּמְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִים בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף, וְלֹא עוֹלָה בָהֶם מַגֵּפָה.

 13 תָּא חֲזֵי, הָא אוּקְמוּהָ לֵית בִּרְכָתָא דִּלְעֵילָּא שַׁרְיָא, עַל מִלָּה דְּאִתְמְנֵי. וְאִי תֵּימָא, יִשְׂרָאֵל אֵיךְ אִתְמְנוּן. אֶלָּא כּוּפְרָא נַטְלֵי מִנַּיְיהוּ, וְהָא אוּקְמוּהָ, וְחוּשְׁבָּנָא לָא הֲוִי עַד דְּיִתְכְּנִישׁ כָּל הַהוּא כּוּפְרָא, וְסָלִיק לְחוּשְׁבְּנָא, וּבְקַדְמֵיתָא מְבָרְכָן לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, וּלְבָתַר מְנָאָן הַהוּא כּוּפְרָא, וּלְבָתַר מְהַדְּרִין וּמְבָרְכִין לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. אִשְׁתְּכָחוּ דְּיִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִין בְּקַדְמִיתָא וּבְסוֹפָא, וְלָא סָלִיק בְּהוּ מוֹתָנָא.

bo re'eh, harei pereshuha, ein haberachah shellema'lah shorah al davar shennimneh. ve'im to'mar, yisra'el eich nimnu? ella kofer lakach mehem, vaharei pereshuha, vehacheshbon lo hayah ad shenne'esaf kal oto hakofer ve'alah lacheshbon. uvattechillah mevarechim et yisra'el, achar kach monim oto kofer, achar kach chozerim umevarechim et yisra'el. nimtza sheiisra'el mitbarechim battechillah uvassof, velo olah vahem magefah

ta chazei, ha ukemuha leit birchata dil'eilla sharya, al millah de'itmenei. ve'i teima, yisra'el eich itmenun. ella kufera natlei minnayeyhu, veha ukemuha, vechushebana la havi ad deyitkenish kal hahu kufera, vesalik lechushebena, uvekadmeita mevarechan lehu leyisra'el, ulevatar mena'an hahu kufera, ulevatar mehaderin umevarechin lon leyisra'el. ishttechachu deyisra'el mitbarechin bekadmita uvesofa, vela salik behu motana

Translations & Notes

אין הברכה שלמעלה שורה על דבר שנמנה. וישראל איך נמנו? אלא כופר לקחו מהם, והחשבון לא היה, עד שנאסף כל אותו הכופר, ועלה לחשבון. ובתחילה היו מברכים את ישראל, ואח"כ מנו אותו הכופר, ואח"כ חזרו וברכו את ישראל. נמצא שישראל נתברכו בתחילה ובסוף, ולא היה בהם מוות.

14

 14 לָמָּה הַמַּגֵּפָה עוֹלָה בְמִנְיָן? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁבְּרָכָה לֹא שׁוֹרָה בְמִנְיָן. כֵּיוָן שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הַבְּרָכָה, הַצַּד הָאַחֵר שׁוֹרֶה עָלָיו, וְיָכוֹל לְהִנָּזֵק. בִּגְלַל זֶה בְּמִנְיָן לוֹקְחִים כֹּפֶר וּפִדְיוֹן, לְסַלֵּק אוֹתוֹ מֵהֶם.

 14 מוֹתָנָא אֲמַאי סָלִיק בְּמִנְיָינָא. אֶלָּא בְּגִין דְּבִרְכְתָא לָא שַׁרְיָא בְּמִנְיָינָא, כֵּיוָן דְּאִסְתָּלַק בִּרְכָתָא, סִטְרָא אַחֲרָא שָׁארֵי עֲלוֹי, וְיָכִיל לְאַתְזְקָא. בְּגִין דָּא בְּמִנְיָינָא נַטְלִין כּוּפְרָא וּפִדְיוֹנָא, לְסַלְּקָא עָלֵיהּ מִנַּיְיהוּ.

lammah hammagefah olah veminyan? ella mishum sheberachah lo shorah veminyan. keivan shemmisttalleket haberachah, hatzad ha'acher shoreh alav, veyachol lehinnazek. biglal zeh beminyan lokechim kofer ufidyon, lesallek oto mehem

motana ama'y salik beminyayna. ella begin devircheta la sharya beminyayna, keivan de'isttalak birchata, sitra achara sha'rei aloy, veyachil le'atzeka. begin da beminyayna natlin kufera ufidyona, lesalleka aleih minnayeyhu

Translations & Notes

למה עולה המוות ע"י המִניַין. אלא משום שברכה אינה שורה במִניַין, כיון שמסתלקת הברכה, שורה עליו הס"א ויכול להינזק. משום זה במִניַין לוקחים כופר ופדיון להעביר מעליו המוות.
המִניַין נמשך משמאל בלי ימין, חכמה בלי חסדים, שמשם נמשכים המחלוקת, החושך והמוות. ואין לו תקנה אלא ע"י קו האמצעי, שע"י המסך ממעט הג"ר דשמאל ומייחדו עם הימין, שאז מתמעטים אורות השמאל לממטה למעלה לו"ק בלי ג"ר, למחצית המדרגה. וזה מחצית השקל. אבל הארתו בשלמות, להיותו כלול בחסדים מב' הקווים.
משום שאין ברכה, חסדים, להיות השמאל בפרוד מימין, מברכה וחסדים. והכופר, שהוא מחצית השקל, הנמשך ממחצית מדרגת השמאל, להיותו כבר מיוחד עם הימין וקו האמצעי. בדרך זה אין מוות בחשבון, אלא אדרבא, כל השלימות בו. שתחילה ממשיכים החסדים, קו ימין, וממשיכים מחצית השקל מקו השמאל, ו"ק דחכמה, וממשיכים חסדים מקו האמצעי. ונמצאים חסדים מקו ימין מצד זה, וחסדים מקו אמצעי מצד זה. ואז אין שום דינים עוד בקו שמאל.