408 וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים - אֵלּוּ לִוְיָתָן וּבַת זוּגוֹ. וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת - זוֹ נֶפֶשׁ אוֹתָהּ הַחַיָּה שֶׁהִיא רוֹמֶשֶׂת לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם. וּמִי הִיא הַחַיָּה שֶׁהִיא רוֹמֶשֶׂת? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ לִילִית.
409 אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם - שֶׁהַמַּיִם מְגַדְּלִים אוֹתָם. שֶׁכְּשֶׁבָּא צַד הַדָּרוֹם, מַפְשִׁירִים הַמַּיִם וְשׁוֹפְעִים לְכָל הַצְּדָדִים, וָאֳנִיּוֹת הַיָּם הוֹלְכִים וְעוֹבְרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד) שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ.
410 וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת י) כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כֻּלָּם מִשֵּׁשׁ כְּנָפַיִם וְלֹא מִשְׁתַּנִּים לְעוֹלָמִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב לְמִינֵהוּ. מַה זֶּה לְמִינֵהוּ? לַמִּין שֶׁלְּמַעְלָה, וְאֵלֶּה טָסִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם בְּשֵׁשׁ, וְרוֹאִים מַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם וּמַעֲלִים אוֹתָם לְמַעְלָה, וְעַל זֶה כָּתוּב (שם) גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל וְגוֹ'.