347 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּמִּדְבָּר, הִתְגַּלָּה עֲלֵיהֶם רָשׁוּת אַחֶרֶת שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים, אוֹתוֹ שֶׁשּׁוֹלֵט בַּמִּדְבָּר, וּפָגַשׁ בָּהֶם שָׁם. רָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה לֹא הָיָה אוֹתוֹ זִיו כְּבוֹד מַלְכָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה. מָה הַטַּעַם? כִּי מָרִים הֵם. לֹא הִתְבַּשְּׂמָה נַפְשָׁם כְּבַתְּחִלָּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבָּא לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם.

 347 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי בְּמַדְבְּרָא, אִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ רְשׁוּתָא אַחֲרָא, דִּשְׁאַר עַמִּין, הַהוּא דְּשָׁלִיט בְּמַדְבְּרָא, וְאִעֲרָעוּ בְּהוּ תַּמָּן. חָמוּ יִשְׂרָאֵל, דְּלָא הֲוָה הַהוּא זִיוָא יְקָרָא דְּמַלְכֵּיהוֹן, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה. מַאי טַעְמָא. כִּי מָרִים הֵם, לָא אִתְבְּסָם נַפְשַׁיְיהוּ כְּקַדְמִיתָא. וְלא עוֹד אֶלָּא דְּאָתֵי לְקַטְרְגָא עָלַיְיהוּ.

amar rabi shim'on, ad sheha'u holechim bammidbar, hitgallah aleihem rashut acheret shel she'ar ha'ammim, oto shesholet bammidbar, ufagash bahem sham. ra'u yisra'el shezzeh lo hayah oto ziv kevod malkam. zehu shekatuv vayavo'u maratah velo yachelu lishttot mayim mimmarah. mah hatta'am? ki marim hem. lo hitbasemah nafsham kevattechillah. velo od, ella sheba lekatreg aleihem

amar ribi shim'on, ad dahavo azlei bemadbera, itgelei alayeyhu reshuta achara, dish'ar ammin, hahu deshalit bemadbera, ve'i'ara'u behu tamman. chamu yisra'el, dela havah hahu ziva yekara demalkeihon, hada hu dichttiv, vayavo'u maratah velo yachelu lishttot mayim mimmarah. ma'y ta'ma. ki marim hem, la itbesam nafshayeyhu kekadmita. velo od ella de'atei lekatrega alayeyhu

Translations & Notes

בעוד שהיו הולכים במדבר, נגלה עליהם רשות אחר של שאר העמים. אותו שהוא שולט במדבר ופגע בהם שם. ראו ישראל שלא היה ההוא זיו כבוד מלכם. כמ"ש, ויבואו מָרָתָה ולא יכלו לשתות מים ממָרָה, כי מרים הם, לא התבשם נפשם כבתחילה. ולא עוד אלא שבא לקטרג עליהם.

 348 מַה כָּתוּב? וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ, וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב (משלי ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. וְאֵין תּוֹרָה אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבִּי אַבָּא אָמַר, אֵין עֵץ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב (דברים כ) כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, עֵץ הַשָּׂדֶה וַדַּאי, זֶה עֵץ שָׂדֶה שֶׁל תַּפּוּחִים קְדוֹשִׁים (מַלְכוּת). וּכְשֶׁהִתְגַּלָּה זִיו כְּבוֹד מַלְכָּם עֲלֵיהֶם, אָז וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. מַה זֶּה וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם? שֶׁקָּטֵגוֹר נַעֲשָׂה סָנֵגוֹר.

 348 מַה כְּתִיב, וְיִצְעַק אֶל יְיָ' וַיּוֹרֵהוּ יְיָ' עֵץ, (דף ס' ע''ב) וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, דִּכְתִּיב, (משלי ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. וְאֵין תּוֹרָה, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. רִבִּי אַבָּא אָמַר, אֵין עֵץ אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, (דברים כ) כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, עֵץ הַשָּׂדֶה וַדַּאי, דָּא עֵץ שָׂדֶה דְּתַפּוּחִין קַדִּישִׁין. וְכַד אִתְגְּלֵי זִיו יְקָרָא דְּמַלְכֵּהוֹן עָלַיְיהוּ, כְּדֵין וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. מַאי וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. דְּקַטֵּיגוֹרָא אִתְעָבִיד סַנֵּיגוֹרָא.

mah katuv? vayitz'ak el 'he vayorehu 'he etz, ve'ein etz ella torah, shekatuv (mshly g) etz chayim hi lammachazikim bah. ve'ein torah ella hakkadosh baruch hu. rabi aba amar, ein etz ella hakkadosh baruch hu, shekatuv (dvrym ch) ki ha'adam etz hasadeh, etz hasadeh vada'y, zeh etz sadeh shel tapuchim kedoshim (malchut). ucheshehitgallah ziv kevod malkam aleihem, az vayashlech el hammayim vayimtteku hammayim. mah zeh vayimtteku hammayim? shekkategor na'asah sanegor

mah ketiv, veyitz'ak el adonay ' vayorehu adonay ' etz, (df s' ''v) ve'ein etz ella torah, dichttiv, (mshly g) etz chayim hi lammachazikim bah. ve'ein torah, ella kudesha berich hu. ribi aba amar, ein etz ella kudesha berich hu, dichttiv, (dvrym ch) ki ha'adam etz hasadeh, etz hasadeh vada'y, da etz sadeh detapuchin kadishin. vechad itgelei ziv yekara demalkehon alayeyhu, kedein vayashlech el hammayim vayimtteku hammayim. ma'y vayimtteku hammayim. dekatteigora it'avid sanneigora

Translations & Notes

כתוב, ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ. ואין עץ אלא תורה, כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה. ואין תורה אלא הקב"ה. אין עץ אלא הקב"ה, כמ"ש, כי האדם עץ השדה. עץ השדה ודאי, זהו עץ שדה תפוחים קדושים. שדה זו היא מלכות. עץ השדה זה ז"א בעלה. וכשנגלה זיו כבוד המלך עליהם, אז, וישלך אל המים וימתקו המים. וימתקו המים, כלומר שהקטגור נעשה סנגור.
כיוון שויורהו ה' עץ, היינו הקב"ה, וחזר עליהם זיו כבודו, א"כ למה לו עוד להשליך אותו אל המים? הרי מים ג"כ הקב"ה. וזה, שקטגור נעשה סנגור. כיוון שהס"א שהייתה במים קטרג עליהם. ועתה נעשה סנגור.

 349 אָמַר רַבִּי אַבָּא, בֹּא רְאֵה, בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לַבְּרִית שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא נִכְנְסוּ כָּרָאוּי, מָה הַטַּעַם? כִּי נִמּוֹלוּ וְלֹא נִפְרְעוּ, וְלֹא הִתְגַּלָּה הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְכָאן מַה כָּתוּב? שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט. שָׁם נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁנֵי חֲלָקִים קְדוֹשִׁים בְּאוֹתוֹ גִּלּוּי שֶׁהִתְגַּלָּה הָרֹשֶׁם שֶׁלָּהֶם, וְנִקְרְאוּ חֹק וּמִשְׁפָּט. חֹק - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי לא) וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ. וּמִשְׁפָּט - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. וְשָׁם נִסָּהוּ - בְּאוֹתוֹ אוֹת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא. בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַבִּי יֵיבָא סָבָא אָמַר הַדָּבָר עַל אוֹתוֹ מַטֶּה קָדוֹשׁ.

 349 אָמַר רִבִּי אַבָּא, תָּא חֲזֵי בְּקַדְמִיתָא כַּד עָאלוּ יִשְׂרָאֵל בְּקַיָימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא עָאלוּ כְּדְקָא יֵאוֹת. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּאִתְגְּזָרוּ וְלָא אִתְפְּרָעוּ, וְלָא אִתְגַּלְּיָיא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא. כֵּיוָן דְּמָטוּ הָכָא, מַה כְּתִיב, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט. תַּמָּן עָאלוּ יִשְׂרָאֵל בִּתְרֵין חוּלָקִין קַדִּישִׁין, בְּהַהוּא גִּלּוּיָא דְּאִתְגַּלְיָא רְשִׁימָא דִּלְהוֹן, וְאִקְרוּן חֹק וּמִשְׁפָּט. חֹק: כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (משלי כא) וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ. וּמִשְׁפָּט: כְּמָה דְּאִתְּמַר (תהלים פא) מִשְׁפַּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. וְשָׁם נִסָּהוּ, בְּהַהוּא אָת קַדִּישָׁא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא. בְּסִפְרָא דְּרַב יִיִבָא סָבָא, אָמַר מִלָּה עַל הַהוּא חוּטְרָא קַדִּישָׁא.

amar rabi aba, bo re'eh, battechillah keshennichnesu yisra'el laberit shel hakkadosh baruch hu, lo nichnesu kara'uy, mah hatta'am? ki nimmolu velo nifre'u, velo hitgallah haroshem hakkadosh. keivan shehigi'u lecha'n mah katuv? sham sam lo chok umishpat. sham nichnesu yisra'el lishnei chalakim kedoshim be'oto gilluy shehitgallah haroshem shellahem, venikre'u chok umishpat. chok - kemo shenne'emar (mshly lo) vattitten teref leveitah vechok lena'aroteiha. umishpat - kemo shenne'emar mishpat le'lohei ya'akov. vesham nissahu - be'oto ot kodesh, kemo shenne'emar ki chok leyisra'el hu. besifro shel rabi yeiva sava amar hadavar al oto matteh kadosh

amar ribi aba, ta chazei bekadmita kad a'lu yisra'el bekayayma dekudesha berich hu, la a'lu kedeka ye'ot. ma'y ta'ama. begin de'itgezaru vela itpera'u, vela itgalleyay reshima kadisha. keivan dematu hacha, mah ketiv, sham sam lo chok umishpat. tamman a'lu yisra'el bitrein chulakin kadishin, behahu gilluya de'itgalya reshima dilhon, ve'ikrun chok umishpat. chok: kemah de'at amar (mshly ch) vattitten teref leveitah vechok lena'aroteiha. umishpat: kemah de'ittemar (thlym f) mishpat le'lohei ya'akov. vesham nissahu, behahu at kadisha. kemah de'at amer, ki chok leyisra'el hu. besifra derav yiiva sava, amar millah al hahu chutera kadisha

Translations & Notes

בתחילה, כשנכנסו ישראל בברית הקב"ה, לא נכנסו כראוי. משום שמָלו ולא פרעו. ולא נגלה הרושם הקדוש. כיוון שהגיעו כאן למרה, כתוב, שָׁם שָׂם לו חוק ומשפט ושם ניסהוּ. שפירושו, שם נכנסו ישראל בשני חלקים הקדושים, מלכות ויסוד, שזכו בהם ע"י מילה ופריעה. בגילוי, שנגלה הרושם שלהם, ונקראו חוק ומשפט. חוק זה מלכות ורומז על מילה. משפט זה יסוד, רומז למוחין המתגלים ע"י הפריעה, הנקרא משפט. שמפני היותו חוק, שייך ניסיון. כמ"ש, כי חוק לישראל הוא.
ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה'