451 וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר, (שם ה) עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. מִי זֶה בְּעָלָיו? זֶה הָאַחֵר שֶׁיּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ. וְלָמָּה זֶה זָכָה לִהְיוֹת בְּעָלָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָעֹשֶׁר? מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הֶאֱמִין לְאוֹתָהּ רָעָה וְהִתְרַצָּה בָּהּ [זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לְרָעָתוֹ, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ רָעָה] וְדָבַק בָּהּ, וְלָכֵן הָאַחֵר הַזֶּה שֶׁלֹּא נִדְבַּק בְּאוֹתָהּ רָעָה, זָכָה [זֶה] לִהְיוֹת הַבְּעָלִים שֶׁל אוֹתוֹ הָעֹשֶׁר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לְרָעָתוֹ, כְּלוֹמַר, מִשּׁוּם רָעָתוֹ שֶׁהָיָה נִדְבָּק בָּהּ, הִרְוִיחַ לוֹ זֶה.

 451 וּשְׁלמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר, (קהלת ה) עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. מַאן בְּעָלָיו. דָּא אַחֲרָא דְּיָרִית לֵיהּ. וְלָמָּה זָכָה הַאי אַחֲרָא לְמֶהֱוֵי בְּעָלָיו דְּהַהוּא עֻתְרָא. בְּגִין דְּהַאי הֵימִין לְהַהִיא רָעָה, וְאִתְּרָעֵי בָּה (הדא הוא דכתיב לרעתו בשביל ההוא רע) וְאִתְדָבַּק בָּה. בְּגִין כָּךְ, הַאי אַחֲרָא דְּלָא אִתְדַּבָּק בְּהַהִיא רָעָה, זָכָה (האי) לְמֶהֱוֵי בְּעָלָיו דְּהַהוּא עֻתְרָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב לְרָעָתוֹ, כְּלוֹמַר בְּגִין רָעָתוֹ דְּהֲוָה מִתְדָּבַק בָּהּ, רָוַוח לֵיהּ הַאי.

ushelomoh hammelech tzoveach ve'omer, (shm h) osher shamur liv'alav lera'ato. mi zeh be'alav? zeh ha'acher sheioresh oto. velammah zeh zachah lihyot be'alav shel oto ha'osher? mishum shezzeh he'emin le'otah ra'ah vehitratzah bah [zehu shekatuv lera'ato, bishvil otah ra'ah] vedavak bah, velachen ha'acher hazzeh shello nidbak be'otah ra'ah, zachah [zeh] lihyot habe'alim shel oto ha'osher. zehu shekatuv lera'ato, kelomar, mishum ra'ato shehayah nidbak bah, hirviach lo zeh

ushelmoh malka tzavavch ve'amar, (khlt h) osher shamur liv'alav lera'ato. ma'n be'alav. da achara deyarit leih. velammah zachah ha'y achara lemehevei be'alav dehahu utra. begin deha'y heimin lehahi ra'ah, ve'ittera'ei bah (hd hv dchtyv lr'tv vshvyl hhv r) ve'itdabak bah. begin kach, ha'y achara dela itdabak behahi ra'ah, zachah (h'y) lemehevei be'alav dehahu utra hada hu dichtiv lera'ato, kelomar begin ra'ato dehavah mitdavak bah, ravavch leih ha'y

Translations & Notes

ושלמה המלך צעק ואמר, עושר שמור לבעליו לרעתו. מי הוא בעליו? הוא האחר שירש אותו. ולמה זכה האחר להיות בעליו של אותו עושר. הוא משום שזה האמין לרעה הזו ורצה בה, והתדבק בה. משום זה האחר שלא התדבק ברעה הזו, זכה להיות בעליו של אותו עושר. כמ"ש, לרעתו, כלומר, משום רעתו שהתדבק בה, הרוויח אותו האחר.

 452 דָּבָר אַחֵר יֵשׁ רָעָה חוֹלָה - זֶה מִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּחֵלֶק טוֹב, בְּבֵית אָבִיו, וְהוּא הוֹלֵךְ כְּנֶגֶד אָבִיו בַּעֲלִילוֹת דְּבָרִים, זֶה נִדְבָּק בְּאוֹתָהּ רָעָה חוֹלָה, כְּאָדָם גּוֹסֵס, שֶׁכָּל דְּרָכָיו בַּעֲלִילוֹת: זֶה אֲנִי רוֹצֶה, וְאֶת זֶה אֵינִי רוֹצֶה. וּמִשּׁוּם הָעֹשֶׁר הַזֶּה נִדְבָּק הָאָדָם בְּרָעָה חוֹלָה, וְנֶעֱנָשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְזֶהוּ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ.

 452 דָּבָר אַחֵר יֵשׁ רָעָה חוֹלָה, הַאי מַאן דְּיָתִיב בְּחוּלָקָא טָבָא, בְּבֵית אֲבוֹי, וְהוּא אָזִיל לָקֳבֵל אֲבוֹי, (דף ס''ה ע''ב) בְּתַסְקוּפֵי מִלִּין, הָא אִתְדְּבַק בְּהַהוּא רָעָה חוֹלָה, כְּבַר נָשׁ שָׁכִיב מֵרַע דְּכָל אָרְחוֹי בְּתַסְקוּפָא, דָּא בְּעֵינָא, וְדָא לָא בְּעֵינָא, וּבְגִין הַאי עוּתְרָא אִתְדָּבַּק בַּר נָשׁ בְּרָעָה חוֹלָה, וְאִתְעֲנָשׁ בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְדָא הוּא עוֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ.

davar acher yesh ra'ah cholah - zeh mi sheioshev bechelek tov, beveit aviv, vehu holech keneged aviv ba'alilot devarim, zeh nidbak be'otah ra'ah cholah, ke'adam goses, shekal derachav ba'alilot: zeh ani rotzeh, ve'et zeh eini rotzeh. umishum ha'osher hazzeh nidbak ha'adam bera'ah cholah, vene'enash ba'olam hazzeh uva'olam haba. vezehu osher shamur liv'alav lera'ato

davar acher yesh ra'ah cholah, ha'y ma'n deyativ bechulaka tava, beveit avoy, vehu azil lakovel avoy, (df s''h ''v) betaskufei millin, ha itdevak behahu ra'ah cholah, kevar nash shachiv mera dechal arechoy betaskufa, da be'eina, veda la be'eina, uvegin ha'y utera itdabak bar nash bera'ah cholah, ve'it'anash beha'y alema, uve'alema de'atei, veda hu osher shamur liv'alav lera'ato

Translations & Notes

מי שיושב בחלק טוב בבית אביו, והוא הולך כנגד אביו בעלילות דברים, הוא מתדבק ברעה חולה הזו, כאדם השוכב מחמת חוליו, שכל דרכיו בעלילה, שאומר, זה אני רוצה וזה איני רוצה. ומשום עושר הזה, התדבק האדם ברעה חולה, ונענש בעוה"ז ובעוה"ב. וזהו, עושר שמור לבעליו לרעתו.

 453 כָּךְ יִשְׂרָאֵל. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל אוֹתָם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, הִקִּיפָם בְּעַנְנֵי כָבוֹד, נָסְעָה שְׁכִינָתוֹ לִפְנֵיהֶם, הוֹרִיד לָהֶם מָן לֶאֱכֹל, הוֹצִיא לָהֶם מַיִם מְתוּקִים, וְהֵם הָיוּ הוֹלְכִים עִמּוֹ בַּעֲלִילוֹת. מִיָּד - וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

 453 כַּךָ יִשְׂרָאֵל, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל לוֹן עַל גַּדְפֵּי נִשְׁרִין, אַסְחַר לוֹן בַּעֲנָנִי יְקָרָא, שְׁכִינְתֵּיהּ נָטִיל קָמַיְיהוּ, נָחַת לוֹן מָנָא לְמֵיכַל, אַפִּיק לוֹן מַיָּיא מְתוּקִין, וְאִינּוּן הֲווֹ אַזְלִין עִמֵּיהּ בְּתַסְקוּפִין. מִיַּד וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

kach yisra'el. hakkadosh baruch hu natal otam al kanfei nesharim, hikkifam be'anenei chavod, nase'ah shechinato lifneihem, horid lahem man le'echol, hotzi lahem mayim metukim, vehem ha'u holechim immo ba'alilot. miad - vayavo amalek

kacha yisra'el, kudesha berich hu natil lon al gadpei nishrin, aschar lon ba'anani yekara, shechintteih natil kamayeyhu, nachat lon mana lemeichal, apik lon mayay metukin, ve'innun havo azlin immeih betaskufin. miad vayavo amalek

Translations & Notes

כך ישראל. הקב"ה לקחם על כנפי נשרים, והקיף אותם בענני כבוד, השכינה נסעה לפניהם, הוריד להם את המן לאכול, הוציא להם מים מתוקים, והם הלכו עימו בעלילה. מיד, ויבוא עמלק.