74

 74 וּבְכָל יוֹם צָרִיךְ לְהַרְאוֹת מַעֲשֶׂה וּלְעוֹרֵר הִתְעוֹרְרוּת מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ, וּבְשַׁבָּת בְּדִבְרֵי שָׁמַיִם וּבִקְדֻשַּׁת הַיּוֹם צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר, וְלֹא בְּדָבָר אַחֵר.

 74 וּבְכָל יוֹמָא בָּעֵי לְאַחֲזָאָה עוֹבָדָא, וּלְאִתְעֲרָא אַתְעָרוּתָא מִמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. וּבְשַׁבָּת, בְּמִלֵּי דִּשְׁמַיָּא, וּבִקְדוּשָּׁה דְּיוֹמָא בָּעֵי לְאִתְּעָרָא, וְלָא בְּמִלָּה אַחֲרָא.

uvechal yom tzarich lehar'ot ma'aseh ule'orer hit'orerut mimmah shetzarich, uveshabat bedivrei shamayim uvikdushat hayom tzarich lehit'orer, velo bedavar acher

uvechal yoma ba'ei le'achaza'ah ovada, ule'it'ara at'aruta mimmah de'itzterich. uveshabat, bemillei dishmaya, uvikdushah deyoma ba'ei le'itte'ara, vela bemillah achara

Translations & Notes

ובכל יום צריכים להַראות מעשה ולעורר התעוררות של מטה, ממה שצריך לעורר. אבל בשבת רק בדברי השם ובקדושת היום צריכים להתעורר ולא בדבר אחר. כי בשבת אין צריכים אל התעוררות מלמטה.

75

 75 בֹּא רְאֵה, כָּאן כְּשֶׁקָּרַב פַּרְעֹה לַעֲרֹךְ קְרָב עִם יִשְׂרָאֵל, בְּאוֹתוֹ זְמַן לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּעוֹרְרוּ יִשְׂרָאֵל הִתְעוֹרְרוּת לְמַטָּה כְּלָל, שֶׁהֲרֵי הַהִתְעוֹרְרוּת הִיא לְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי הָאָבוֹת הִקְדִּימוּ הִתְעוֹרְרוּת זֹאת לְמַעְלָה, וּזְכוּתָם עוֹמֶדֶת לְפָנָיו, [וְעוֹרְרוּ הִתְעוֹרְרוּת זוֹ] וְלֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִתְעוֹרְרוּ לְמַטָּה כְּלָל. [שֶׁהֲרֵי בְּמָקוֹם שֶׁל מַעְלָה הָיָה] זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן. וַדַּאי תַּחֲרִישׁוּן וְלֹא תְעוֹרְרוּ דָבָר, שֶׁלֹּא צָרִיךְ לָכֶם. וְכָאן נִכְלָל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּאוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת, וַהֲרֵי הִתְעוֹרְרוּ בוֹ הַחֲבֵרִים.

 75 תָּא חֲזֵי, הָכָא כַּד אִתְקְרִיב פַּרְעֹה לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהַהִיא זִמְנָא, לָא בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּיִתְּעֲרוּן יִשְׂרָאֵל אִתְעָרוּתָא לְתַתָּא כְּלָל, דְּהָא אִתְעָרוּתָא לְעֵילָּא הוּא, דְּהָא אֲבָהָן אַקְדִּימוּ וְאַתְּעֲרוּ אִתְעָרוּתָא דָּא לְעֵילָּא, וּזְכוּתָא דִּלְהוֹן קָאִים קָמֵיהּ, (ואתערו אתערותא דא) וְלָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִשְׂרָאֵל יִתְּעָרוּן לְתַתָּא כְּלָל. (דהא באתרה לעילא הוה) הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב יְיָ' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן. תַּחֲרִישׁוּן וַדַּאי, וְלָא תִּתְעֲרוּן מִלָּה, דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְכוּ, וְהָכָא אִתְכְּלִיל שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּאַתְוָון רְשִׁימָן, וְהָא אִתְעֲרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָּיא.

bo re'eh, ka'n keshekkarav par'oh la'aroch kerav im yisra'el, be'oto zeman lo ratzah hakkadosh baruch hu sheie'oreru yisra'el hit'orerut lemattah kelal, sheharei hahit'orerut hi lema'lah, sheharei ha'avot hikdimu hit'orerut zo't lema'lah, uzechutam omedet lefanav, [ve'oreru hit'orerut zo] velo ratzah hakkadosh baruch hu sheiisra'el yit'oreru lemattah kelal. [sheharei bemakom shel ma'lah hayah] zehu shekatuv 'he yillachem lachem ve'attem tacharishun. vada'y tacharishun velo te'oreru davar, shello tzarich lachem. vecha'n nichlal hashem hakkadosh be'otiot reshumot, vaharei hit'oreru vo hachaverim

ta chazei, hacha kad itkeriv par'oh le'agacha kerava behu beyisra'el, behahi zimna, la ba'ei kudesha berich hu, deyitte'arun yisra'el it'aruta letatta kelal, deha it'aruta le'eilla hu, deha avahan akdimu ve'atte'aru it'aruta da le'eilla, uzechuta dilhon ka'im kameih, (v't'rv t'rvt d) vela ba'a kudesha berich hu deyisra'el yitte'arun letatta kelal. (dh v'trh l'ylo hvh) hada hu dichttiv adonay ' yillachem lachem ve'attem tacharishun. tacharishun vada'y, vela tit'arun millah, dela itzterich lechu, vehacha itkelil shema kadisha be'atvavn reshiman, veha it'aru beih chavrayay

Translations & Notes

כשקרב פרעה לעשות מלחמה עם ישראל, בעת ההוא לא רצה הקב"ה שיעוררו ישראל התעוררות מלמטה כלל, כי התעוררות מלמעלה היה, כי האבות הקדימו ועוררו התעוררות זה מלמעלה, וזכותם עמד לפניו, ולא רצה הקב"ה שישראל יתעוררו למטה כלל. כמ"ש, הויה ילחם לכם ואתם תחרישון. תחרישון ודאי, ולא תעוררו דבר שלא צריך לכם. וכאן נכלל השם הקדוש באותיות רשומות הויה, שהוא רחמים, שנאמר, הויה ילחם לכם. ואע"פ שהויה הוא רחמים והמלחמה הוא דין.

76

 76 רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶרֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי יְהוּדָה, וַדַּאי שָׁנִינוּ, ה' בְּכָל מָקוֹם זֶה רַחֲמִים, וְאַף עַל גַּב שֶׁעוֹרֵךְ קְרָב וְעוֹשֶׂה דִין, אוֹתוֹ דִין הוּא בְּאַהֲבָה. וְכָךְ רָאִינוּ, שֶׁכָּתוּב ה' יִלָּחֵם לָכֶם, וְלֹא נִרְאָה בְּאוֹתוֹ דִין רַחֲמִים כְּלָל, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.

 76 רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יְהוּדָה הֲווֹ אַזְלֵי בְּאָרְחָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי יְהוּדָה, וַדַּאי תָּנִּינָא, יְיָ', בְּכָל אֲתָר רַחֲמֵי, וְאַף עַל גַּב דְּאַגָּח קְרָבָא, וְעָבִיד דִּינָא, הַהוּא דִּינָא בִּרְחִימוּתָא הוּא. וְהָכָא חֲמֵינָא, דִּכְתִּיב יְיָ' יִלָּחֵם לָכֶם, וְלָא אִתְחָזֵי בְּהַהוּא דִּינָא רַחֲמֵי כְּלָל, דְּהָא כְּתִיב לא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.

rabi yosei verabi yehudah ha'u holechim baderech. amar rabi yosei lerabi yehudah, vada'y shaninu, 'he bechal makom zeh rachamim, ve'af al gav she'orech kerav ve'oseh din, oto din hu be'ahavah. vechach ra'inu, shekatuv 'he yillachem lachem, velo nir'ah be'oto din rachamim kelal, sheharei katuv lo nish'ar bahem ad echad

ribi yosei veribi yehudah havo azlei be'arecha. amar ribi yosei leribi yehudah, vada'y tannina, adonay ', bechal atar rachamei, ve'af al gav de'agach kerava, ve'avid dina, hahu dina birchimuta hu. vehacha chameina, dichttiv adonay ' yillachem lachem, vela itchazei behahu dina rachamei kelal, deha ketiv lo nish'ar bahem ad echad

Translations & Notes

הויה בכל מקום רחמים. ואע"פ שעושה מלחמות ועושה דין, דין ההוא הוא ברחמים. וכאן כתוב, הויה ילחם לכם, ולא נראה בדין ההוא רחמים כלל, שהרי כתוב, לא נשאר מהם עַד אחד.