148 פָּתַח וְאָמַר, (בראשית כז) וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי וְגוֹ'. וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו, מַשְׁמָע שֶׁאוֹתָם לְבוּשִׁים הָיוּ מַעֲלִים רֵיחַ טוֹב, (שֶׁלֹּא זָזוּ) וְאַחַר כָּךְ זָז מֵהֶם אוֹתוֹ רֵיחַ. עַכְשָׁו יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, כָּתוּב רֵיחַ בְּגָדָיו, וְכָתוּב רֵיחַ בְּנִי, וְלֹא אָמַר רֵיחַ הַבְּגָדִים, אֶלָּא רֵיחַ בְּנִי. אֶלָּא שָׁנִינוּ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב, נִכְנַס עִמּוֹ גַּן עֵדֶן. וְשָׁנִינוּ, אוֹתָם בְּגָדִים הָיוּ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּתוּב (שם ג) וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, וְהוֹצִיאָם מִגַּן עֵדֶן.

 148 פָּתַח וְאָמַר, (בראשית כז) וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרַכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי וְגוֹ', וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו, מַשְׁמַע דְּאִינּוּן לְבוּשִׁין הֲווֹ סַלְּקִין רֵיחָא טָבָא, (ס''א דלא אתעדי) וּלְבַתָר אִתְעָדֵי מִנְּהוֹן הַהוּא רֵיחָא. הַשְׁתָּא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, כְּתִיב, רֵיחַ בְּגָדָיו, וּכְתִיב רֵיחַ בְּנִי, וְלָא אָמַר רֵיחַ הַבְּגָדִים, אֶלָּא רֵיחַ בְּנִי. אֶלָּא תָּאנָא, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס יַעֲקֹב, נִכְנַס עִמּוֹ גַּן עֵדֶן. וְתָאנָא, אוֹתָן הַבְּגָדִים הָיוּ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, דִּכְתִּיב, (בראשית ג) וַיַּעַש יְיָ' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם, וְהוֹצִיאָם מִגַּן עֵדֶן.

patach ve'amar, (vr'shyt chz) vayarach et reiach begadav vayvarachehu vayo'mer re'eh reiach beni vego'. vayarach et reiach begadav, mashma she'otam levushim ha'u ma'alim reiach tov, (shello zazu) ve'achar kach zaz mehem oto reiach. achshav yesh lehisttakel, katuv reiach begadav, vechatuv reiach beni, velo amar reiach habegadim, ella reiach beni. ella shaninu, keivan shennichnas ya'akov, nichnas immo gan eden. veshaninu, otam begadim ha'u shel adam hari'shon, shekatuv (shm g) vaya'as 'he elohim le'adam ule'ishtto katenot or vayalbishem, vehotzi'am migan eden

patach ve'amar, (vr'shyt chz) vayarach et reiach begadav vayvarachehu vayo'mer re'eh reiach beni vego', vayarach et reiach begadav, mashma de'innun levushin havo sallekin reicha tava, (s'' dlo t'dy) ulevatar it'adei minnehon hahu reicha. hashtta it le'isttakela, ketiv, reiach begadav, uchetiv reiach beni, vela amar reiach habegadim, ella reiach beni. ella ta'na, keivan shennichnas ya'akov, nichnas immo gan eden. veta'na, otan habegadim ha'u shel adam hari'shon, dichttiv, (vr'shyt g) vaya'ash adonay ' elohim le'adam ule'ishtto katenot or vayalbishem, vehotzi'am migan eden

Translations & Notes

וַיָּרַח את ריח בגדיו... ריח בני כריח שדה. משמע שהלבושים היו מעלים ריח טוב שלא נעדר מהם לעולם ריח ההוא. כתוב ריח בגדיו. וכתוב, ריח בני. ולא אמר ריח הבגדים, אלא ריח בני. כיון שנכנס יעקב, נכנס עמו גן עדן. ואותם הבגדים היו של אדם הראשון. שכתוב, ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם והוציאם מגן עדן.

 149 וְאִם תֹּאמַר שֶׁכָּתוּב וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, שֶׁאֵלֶּה הָיוּ, אִם כָּךְ לָמָּה כָּתוּב וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים, וְכָתוּב כָּתְנוֹת עוֹר, הֲרֵי לֹא הָיוּ אֶלָּא עֲלֵה תְאֵנָה? אֶלָּא כְּתַרְגּוּמוֹ: לְבוּשֵׁי כָבוֹד, וְהָיוּ מַעֲלִים רֵיחוֹת מִבֹּשֶׂם שֶׁל גַּן עֵדֶן.

 149 וְאִי תֵּימָא, דִּכְתִּיב וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה דְּאִינּוּן הֲווֹ, אִי הָכִי, אֲמַאי כְּתִיב וַיַּעַש ה' אֱלֹהִים. וּכְתִיב כָּתְנוֹת עוֹר, הָא לָא הֲווֹ אֶלָּא עֲלֵה תְאֵנָה אֶלָּא כְּתַרְגּוּמוֹ, לְבוּשִׁין דִּיקָר וַהֲווּ סַלְּקִין רֵיחִין מִבּוּסְמָא דְּעֵדֶן.

ve'im to'mar shekatuv vayitperu aleh te'enah, she'elleh ha'u, im kach lammah katuv vaya'as 'he elohim, vechatuv katenot or, harei lo ha'u ella aleh te'enah? ella ketargumo: levushei chavod, veha'u ma'alim reichot mibosem shel gan eden

ve'i teima, dichttiv vayitperu aleh te'enah de'innun havo, i hachi, ama'y ketiv vaya'ash 'he elohim. uchetiv katenot or, ha la havo ella aleh te'enah ella ketargumo, levushin dikar vahavu sallekin reichin mibusema de'eden

Translations & Notes

ואם תאמר, שכתוב, ויתפרו עלה תאנה, ומהם היו הכתנות עור, שעשה להם ה'. אם כן למה כתוב, ויעש ה' אלקים, הלא תפרו מעצמם? וכתוב, כתנות עור, הרי לא היו אלא עלה תאנה? אלא כתרגומו של כתנות עור, יקר הלבושים. והיו מעלים ריח מן הבשמים שבעדן.

150

 150 וְשָׁנִינוּ, בְּשֵׁם מָלֵא נַעֲשׂוּ, שֶׁכָּתוּב וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים, מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשׂוּ בוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְלֹא? וַהֲרֵי כָּתוּב (שם ב) בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם? לֹא קָשֶׁה. זֶה כְּשֶׁנַּעֲשׂוּ, לֹא נַעֲשׂוּ בְּשֵׁם מָלֵא, פְּרָט לִכְשֶׁהִתְקַיְּמוּ, בְּשֵׁם מָלֵא הִתְקַיְּמוּ.

 150 וְתַנְיָא, בְּשֵׁם מָלֵא אִתְעָבִידוּ, דִּכְתִּיב וַיַּעַש ה' אֱלֹהִים. מַה דְּלָא אִתְעָבִידוּ בֵּיהּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. וְלָא. וְהָא כְּתִיב, (בראשית ב) בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. לָא קַשְׁיָא הַאי כַּד אִתְעָבִידוּ, לָא אִתְעָבִידוּ בְּשֵׁם מָלֵא, בַּר כַּד אִתְקַיְימוּ, בְּשֵׁם מָלֵא אִתְקַיְימוּ.

veshaninu, beshem male na'asu, shekatuv vaya'as 'he elohim, mah shello na'asu vo shamayim va'aretz. velo? vaharei katuv (shm v) beyom asot 'he elohim eretz veshamayim? lo kasheh. zeh keshenna'asu, lo na'asu beshem male, perat lichshehitkayemu, beshem male hitkayemu

vetanya, beshem male it'avidu, dichttiv vaya'ash 'he elohim. mah dela it'avidu beih shemaya ve'ar'a. vela. veha ketiv, (vr'shyt v) beyom asot adonay ' elohim eretz veshamayim. la kashya ha'y kad it'avidu, la it'avidu beshem male, bar kad itkayeymu, beshem male itkayeymu

Translations & Notes

בשם מלא נעשו. שכתוב, ויעש הויה אלקים, שהוא שם מלא. מה שלא נעשו בו שמים וארץ, שבהם כתוב אלקים בלבד. אבל כתוב, ביום עשות הויה אלקים ארץ ושמים? לא קשה זה, כי כשנעשו, לא נעשו בשם מלא. וכשהתקיימו, בשם מלא התקיימו. והכתוב, ביום עשות ה' אלקים, נאמר לקיום.