38

 38 כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמֹּשֶׁה פּוֹחֵד וּשְׁלוּחִים מְמֻנִּים אֲחֵרִים לְמַעְלָה לֹא יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (יחזקאל כט) הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצְטָרֵךְ לַעֲרֹךְ בּוֹ קְרָב וְלֹא אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֲנִי ה', וּפֵרְשׁוּהָ סוֹד הַחָכְמָה, שֶׁהַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו לְאוֹתָם בַּעֲלֵי הַדִּין שֶׁיּוֹדְעִים בְּסוֹדוֹת אֲדוֹנָם.

 38 כֵּיוָן דְּחָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּדָחִיל מֹשֶׁה, וּשְׁלִיחָן מְמָנָן אַחֲרָנִין לְעֵילָּא, לָא יַכְלִין לְקָרְבָא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (יחזקאל כ''ט) הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרוֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאוֹרָיו. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִצְטְרִיךְ לְאַגָּחָא בֵּיהּ קְרָבָא, וְלֹא אַחֲרָא. כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר, אֲנִי ה', וְאוּקְמוּהָ רָזָא דְּחָכְמְתָא דְּהַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרוֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאוֹרָיו לְאִינוּן מָארֵי מִדִּין, דְּיַדְעִין בְּרָזִין דְּמָארֵיהוֹן.

keivan shera'ah hakkadosh baruch hu shemmosheh poched usheluchim memunnim acherim lema'lah lo yecholim lehitkarev elav, amar hakkadosh baruch hu, (ychzk'l cht) hineni aleicha par'oh melech mitzrayim hattannim hagadol harovetz betoch ye'orav. vehakkadosh baruch hu hitztarech la'aroch bo kerav velo acher, kemo shenne'emar ani 'he, ufereshuha sod hachachemah, shehattannim hagadol harovetz betoch ye'orav le'otam ba'alei hadin sheiode'im besodot adonam

keivan dechama kudesha berich hu dedachil mosheh, ushelichan memanan acharanin le'eilla, la yachlin lekareva legabeih. amar kudesha berich hu, (ychzk'l ch''t) hineni aleicha par'oh melech mitzrayim hattannim hagadol harovetz betoch ye'orav. vekudesha berich hu itzterich le'agacha beih kerava, velo achara. kemah de'at amar, ani 'he, ve'ukemuha raza dechachemeta dehattannim hagadol harovetz betoch ye'orav le'inun ma'rei midin, deyad'in berazin dema'reihon

Translations & Notes

כיון שראה הקב"ה שמשה ירא, ושליחים ממונים אחרים למעלה לא יכלו לקרב אליו, אמר הקב"ה, הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו. שהקב"ה היה צריך לערוך עמו מלחמה. ולא אחר, כמ"ש, אני ה', שדרשו, אני ולא שליח. ובארו סוד החכמה של התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו, לאלו יושבי על מדין, היודעים בסוד אדונם.

39

 39 פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (בראשית א) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵיהֶם. פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ. אֲבָל וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם - הוּא סוֹד זֶה לִוְיָתָן וּבַת זוּגוֹ. תַּנִּינִם חָסֵר כָּתוּב, מִשּׁוּם שֶׁהָרַג אֶת הַנְּקֵבָה, וְהֶעֱלָה אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַצַּדִּיקִים, וּפֵרְשׁוּהָ.

 39 פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (בראשית א') וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדוֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרוֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵיהֶם. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ לֵיהּ. אֲבָל וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִים הוּא רָזָא דָּא (דף ל''ד ע''ב) לִוְיָתָן וּבַת זוּגוֹ. (קע''ו ע''ב) תַּנִּינִם חָסֵר כְּתִיב, בְּגִין דְּקָטַל לְנוּקְבָּא, וְסַלְּקָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְצַדִּיקַיָּא. וְאוּקְמוּהָ.

patach rabi shim'on ve'amar, (vr'shyt ) vayivra elohim et hattanninim hagedolim ve'et kal nefesh hachayah haromeset asher sharetzu hammayim lemineihem. pasuk zeh pereshuhu. aval vayivra elohim et hattanninim - hu sod zeh livyatan uvat zugo. tanninim chaser katuv, mishum sheharag et hannekevah, vehe'elah otah hakkadosh baruch hu latzadikim, ufereshuha

patach rabi shim'on ve'amar, (vr'shyt ') vayivra elhim et hattanninim hagedolim ve'et kal nefesh hachayah haromeset asher sharetzu hammayim lemineihem. ha'y kera ukemuha leih. aval vayivra elohim et hattanninim hu raza da (df l''d ''v) livyatan uvat zugo. (k''v ''v) tanninim chaser ketiv, begin dekatal lenukeba, vesalleka kudesha berich hu letzadikaya. ve'ukemuha

Translations & Notes

ויברא אלקים את התנינים הגדולים. זהו לויתן ובת זוגו. תנִינִם, חסר י' כתוב, משום שהרג את הנקבה. והקב"ה העלה אותה לצדיקים. וע"כ לא נשאר אלא תנים הגדול אחד. ודע שלויתן דג טהור.
לויתן ובת זוגו שורשם גבוה מאד. כי הים הוא המלכות מבחינת החכמה, והחשוב מכל בריות שבַיָם הוא הלויתן. הרי שהוא כללות החכמה שבַיָם. אמנם אינו נמשך מחכמה עצמה, אלא מן הבינה שחזרה לחכמה, הקו שמאל שבה, המכונה נקודת השורק. ועל כן כתוב עליהם, ויברא אלקים את התנינים הגדולים, כי הבינה נקראת בריאה.
אמנם לא נקבע מקומו בים עצמו, שהוא מלכות דאצילות, אלא מקום הוכן בעולם הבריאה שמחוץ לאצילות, למטה מן מלכות דאצילות, שהם עשרה יאורים. ואם הם ממדרגות הקדושה למה נהרגו? כי הנקבה נהרגה מיד. וכן נהרג אח"כ גם הזכר, כמ"ש, והרג את התנין אשר בים. כי הריגה פירושו ביטול מדרגתו ושיבה לאצילות. ובגמר התקון יתבטלו כל ג' עולמות בי"ע וישובו לאצילות.
ואם היה הכרח להרוג את הנקבה, כדי שלא תחרב העולם, א"כ למה ברא אותה מלכתחילה? כי הריגה זו נאמר רק ממה ששמשה ללויתן, אבל לא נתבטלה לגמרי, כי ממנה ניזונות נשמות הצדיקים.

40

 40 הַתַּנִּים הַגָּדוֹל - תִּשְׁעָה יְאוֹרִים הֵם, שֶׁהוּא רוֹבֵץ בֵּינֵיהֶם, וִיאוֹר אֶחָד הוּא שֶׁמֵּימָיו שׁוֹכְכִים, וּבְרֵכוֹת מֵימֵי הַגָּן נוֹפְלִים בּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. וְכַאֲשֶׁר זֶה שְׁתֵּי פְעָמִים, מִתְבָּרֵךְ אוֹתוֹ יְאוֹר וְלֹא כָּל כָּךְ, וּכְשֶׁאֶחָד בִּכְלָל לֹא.

 40 הַתַּנִּים הַגָּדוֹל, תֵּשַׁע יְאוֹרִין אִינּוּן, דְּאִיהוּ רָבִיץ בֵּינַיְיהוּ, וְחַד יְאוֹרָא אִיהוּ, דְּמֵימָיו שְׁכִיכִין, וּבְרֵכָאן דְּמֵימִין דְּגִנְתָּא, נַפְלִין בֵּיהּ תְּלַת זִמְנִין בְּשַׁתָּא. וְכַד תְּרֵין זִמְנִין, מִתְבָּרֵךְ הַהוּא יְאוֹרָא וְלא כָּל כַּךְ, וְכַד חַד לָאו הָכִי.

hattannim hagadol - tish'ah ye'orim hem, shehu rovetz beineihem, vi'or echad hu shemmeimav shochechim, uverechot meimei hagan nofelim bo shalosh pe'amim bashanah. vecha'asher zeh shettei fe'amim, mitbarech oto ye'or velo kal kach, ucheshe'echad bichlal lo

hattannim hagadol, tesha ye'orin innun, de'ihu ravitz beinayeyhu, vechad ye'ora ihu, demeimav shechichin, uverecha'n demeimin degintta, naflin beih telat zimnin beshatta. vechad terein zimnin, mitbarech hahu ye'ora velo kal kach, vechad chad la'v hachi

Translations & Notes

התנים הגדול, שהוא לויתן הזכר הנשאר בחיים, הרובץ בתוך תשעה יאורים, שהם כנגד ט"ס חב"ד חג"ת ונה"י. ויאור אחד שמימיו שקטים, שהוא הכתר. ברכות של מימי הגן, שהוא המלכות דאצילות, נופלות בו שלש פעמים בשנה, שהם ג' הקוים, שעליהם נאמר, שלש פעמים בשנה יראה כל זְכוּרְךָ. ואם נופלות בו שתי פעמים, רק ב' קוים ימין ושמאל, מתברך היאור ולא כל כך, כי חסר קו האמצעי. ואם רק אחת נופלת בו, ימין לבדו או שמאל לבדו, אינו מתברך על ידו. ומיאור שהוא כתר, מקבלים ט' היאורים, שהם ט"ס תחתוניות.