56

 56 זֶה מֵאִיר עַל רֹאשׁוֹ, וּמַיִם הָיוּ יוֹצְאִים מִתּוֹךְ מִצְחוֹ, וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת לְמַעְלָה וּמְאִירָה מֵאוֹר זֶה, עַד שֶׁהָיָה יוֹרֵד אוֹרוֹ, מְנַצְנֵץ לְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם אוֹרוֹת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ. כֵּיוָן שֶׁאוֹתָם אוֹרוֹת נִרְשְׁמוּ בְּתוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ לְמַטָּה, הָיוּ הָרְשָׁעִים שֶׁל הָעוֹלָם יוֹדְעִים בָּהֶם וְהָיוּ עוֹבְדִים לַשֶּׁמֶשׁ. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָם הָרְשָׁעִים, סִלֵּק אֶת אוֹרוֹ וְגָנַז אוֹתוֹ. לָמָּה גָּנַז אוֹתוֹ? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ תַּנִּין הָיָה עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּמַכֶּה בְּאוֹתָם יְאוֹרִים, עַד שֶׁגָּנַז אוֹתוֹ וְלֹא הִתְגַּלָּה.

 56 דָּא נָהִיר עַל רֵישֵׁיהּ, וּמַיָּא הֲווֹ נַפְקֵי מִגּוֹ אֲפוּתֵיהּ, וְרוּחָא נָשִׁיב לְעֵילָּא. וְנָהִיר מִנְּהִירוּ דָּא, עַד דְּהֲוָה נָחִית נְהוֹרֵיהּ, מְנַצְנְצָא לְשִׁבְעִין וּתְרֵין נְהוֹרִין דְּשִׁמְשָׁא, כֵּיוָן דְּאִינּוּן נְהוֹרִין אִתְרְשִׁימוּ בְּגוֹ שִׁמְשָׁא לְתַתָּא, הֲווֹ (קפ''ח ע''א) חַיָּיבַיָּא דְּעָלְמָא יַדְעִין בְּהוּ, וַהֲווּ פַּלְחִין לְשִׁמְשָׁא. כֵּיוָן דְּאִסְתַּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאִינּוּן חַיָּיבַיָּא, סָלִיק נְהוֹרֵיהּ וְגָנִיז לֵיהּ אֲמַאי גָּנִיז לֵיהּ. בְּגִין דְּהַהוּא תַּנִּין, הֲוָה סָלִיק וְנָחִית, וּבָטַשׁ בְּאִינוּן יְאוֹרִין, עַד דְּגָנַז לֵיהּ וְלָא אִתְגַּלְיָא.

zeh me'ir al ro'sho, umayim ha'u yotze'im mittoch mitzcho, veruach noshevet lema'lah ume'irah me'or zeh, ad shehayah yored oro, menatznetz leshiv'im ushenayim orot shel hashemesh. keivan she'otam orot nirshemu betoch hashemesh lemattah, ha'u haresha'im shel ha'olam yode'im bahem veha'u ovedim lashemesh. keivan shehisttakel hakkadosh baruch hu be'otam haresha'im, sillek et oro veganaz oto. lammah ganaz oto? mishum she'oto tannin hayah oleh veyored umakeh be'otam ye'orim, ad sheganaz oto velo hitgallah

da nahir al reisheih, umaya havo nafkei migo afuteih, verucha nashiv le'eilla. venahir minnehiru da, ad dehavah nachit nehoreih, menatznetza leshiv'in uterein nehorin deshimsha, keivan de'innun nehorin itreshimu bego shimsha letatta, havo (kf''ch '') chayayvaya de'alema yad'in behu, vahavu palchin leshimsha. keivan de'isttakal kudesha berich hu be'innun chayayvaya, salik nehoreih veganiz leih ama'y ganiz leih. begin dehahu tannin, havah salik venachit, uvatash be'inun ye'orin, ad deganaz leih vela itgalya

Translations & Notes

אור זה האיר על ראשו של התנים הגדול, כי אחר שהבינה השיגה הג"ר שלו, חזר גם התנים והשיג הג"ר שלו. ומים היו יוצאים מתוך נחיריו, להשפיע לשאר המדרגות. והרוח נשב למעלה.
כי כדי להשפיע לשאר המדרגות, ירד האור לבחינת מים. מפני שנתמעטו הג"ר דג"ר שלו. ולא נשאר אלא בו"ק דג"ר, המכונה מים, שזה נעשה מכח הכרעת קו האמצעי. ממסך דבחי"ג, הנקרא חוטם, המשמש לקומת החכמה, קומת ע"ב. ונמצא שמבחינת ג"ר דג"ר אין בו אלא קומת רוח לבד. ונודע, שאע"פ שאינו מאיר אלא בו"ק דג"ר, מכל מקום מחויב מתחילה לקבל ג"ר שלמים, ואח"כ מסתלקות ממנו הג"ר דג"ר, ונשאר בו"ק דג"ר. שהם ו"ק דקומת ע"ב. ולפיכך אומר תחילה, שמאיר בבחינת אור, אלא אח"כ שנעלמו הג"ר דג"ר, והאור חזר לבחינת מים אומר, ומים היו יוצאים מתוך נחיריו.
מקודם לכן האיר מאור השלם הזה, עד שהיה יורד האור מן הבינה, ומְנוֹצץ לע"ב אורות של השמש, שהוא ז"א, שהשיג קומת ע"ב, המכונה ע"ב אורות, שהוא קומת חכמה. כיון שאלו האורות נרשמו בשמש למטה, היו יודעים בהם רשעי עולם, והיו עובדים אל השמש. שהיו עובדים להמשיך האור ממנו, מלמעלה למטה. כיון שהסתכל הקב"ה ברשעים האלו, שרוצים להמשיך האור ממעלה למטה, העלה האור וגנז אותו, מפני מעשה הרשעים. משום שתנים הזה היה עולה ויורד, והמשיך גם הוא האור ממעלה למטה, בסבת מעשה הרשעים. והכה באלו היאורים, שהיה מחריבם בכח הדינים, הנמשכים עם ההארה שממעלה למטה, עד שגנז האור ולא נגלה.

57

 57 וְזָרַע אוֹתוֹ הַזֶּרַע בְּצַדִּיק, שֶׁהוּא הַגַּנָּן שֶׁל הַגָּן, וְהַזֶּרַע שֶׁנִּזְרַע בַּגָּן הוּא גְּנִיזַת וּטְמִינַת (זֶה) שֶׁל הָאוֹר הַזֶּה הוּא.

 57 וְזָרַע לֵיהּ זְרוּעָא בְּחַד צַדִּיק, דְּאִיהוּ גָּנָּנָא דְּגִנְתָּא, וּזְרוּעָא דְּזָרַע בְּגִנְתָּא, בִּגְנִיזוּ בִּטְמִירוּ (ס''א האי) דְּהַאי אוֹר אִיהוּ.

vezara oto hazzera betzadik, shehu hagannan shel hagan, vehazzera shennizra bagan hu genizat uteminat (zeh) shel ha'or hazzeh hu

vezara leih zeru'a bechad tzadik, de'ihu gannana degintta, uzeru'a dezara begintta, bignizu bitmiru (s'' h'y) deha'y or ihu

Translations & Notes

וזָרע אותו זֶרע בצדיק אחד, שהוא יסוד דז"א, שהוא הגנן של הגן. והזרע שזרע בגן, שהוא המלכות, הוא הגניזה וההעלמה של אור הזה. כלומר שההעלמה אינה בחינת העדר, אלא להיפך, שהוא בחינת זרע לברכה, שההעלמה עצמה תשוב להיות אור, כמו צמח היוצא מן הזרע.

58

 58 כְּשֶׁהַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַזֶּה רוֹאֶה שֶׁצּוֹמֵחַ בַּגָּן זֶרַע שֶׁל אוֹר זֶה, אָז מִתְעוֹרֵר לַצַּד הָאַחֵר לְאוֹתוֹ נָהָר שֶׁנִּקְרָא גִיחוֹן. וְנֶחְלָקִים מֵימֵי הַגִּיחוֹן הַזֶּה, שְׁבִיל אֶחָד שֶׁלּוֹ, הוּא הוֹלֵךְ לְתוֹךְ אוֹתוֹ זֶרַע שֶׁצָּמַח בְּתוֹךְ הַגָּן, וּמֵאִיר בּוֹ בְּגֹדֶל הַזֶּרַע הַזֶּה, וְנִקְרָא גִיחוֹן.

 58 כַּד הַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, חָמֵי דְּצָמַח בְּגִנְתָּא זְרוּעָא דְּאוֹר דָּא, כְּדֵין אִתְּעַר לְסִטְרָא אָחֲרָא, לְהַהוּא נָהָר דְּאִקְרֵי גִּיחוֹן. וְאִתְפְּלָגוּ מֵימוֹי דְּהַאי גִּיחוֹן, חַד שְׁבִילָא דִּילֵיהּ, אִיהוּ אָזִיל גּוֹ הַהוּא זְרוּעָא דְּאַצְמְחָא גּוֹ גִּנְתָּא, וְאַנְהִיר בֵּיהּ בִּרְבוּ דִּזְרוּעָא דָּא, וְאִקְרֵי גִּיחוֹן.

keshehattannin hagadol hazzeh ro'eh shetzomeach bagan zera shel or zeh, az mit'orer latzad ha'acher le'oto nahar shennikra gichon. venechlakim meimei hagichon hazzeh, shevil echad shello, hu holech letoch oto zera shetzamach betoch hagan, ume'ir bo begodel hazzera hazzeh, venikra gichon

kad ha'y hattannin hagadol, chamei detzamach begintta zeru'a de'or da, kedein itte'ar lesitra achara, lehahu nahar de'ikrei gichon. ve'itpelagu meimoy deha'y gichon, chad shevila dileih, ihu azil go hahu zeru'a de'atzmecha go gintta, ve'anhir beih birvu dizru'a da, ve'ikrei gichon

Translations & Notes

כשהתנים הגדול הזה ראה שצָמַח בגן, שהוא המלכות, הזרע של אור הזה, שהתנים חוזר ומקבל את אור החכמה שצמח במלכות, אז מתעורר להשפיע לצד השני, להנהר השני של ד' הנהרות, שנקרא גיחון. ואז נתחלקו המים של הנהר גיחון, ע"י שביל אחד של התנים. התנים הולך אל הזרע, שנצמח ונעשה לאור בתוך הגן, המלכות, ומקבל אותו והאיר בהנהר, באור הגדלות של זרע הזה. והוא נקרא גיחון.