101

 101 עוֹד, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הִתְפַּלֵּל כָּל יוֹם וָיוֹם, וְהָיָה יוֹצֵא עַד אוֹתָהּ הַשָּׂדֶה שֶׁהָיְתָה מַעֲלָה רֵיחוֹת עֶלְיוֹנִים, וְרָאָה הָאוֹר שֶׁיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה וְהִתְפַּלֵּל שָׁם, וְשָׁם דִּבֵּר עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ רָצָה אוֹתָהּ, שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ הָיְתָה תָמִיד בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם.

 101 תוּ בְּגִין דְּאִיהוּ צַלֵּי כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא וְהֲוָה נָפִיק עַד הַהוּא חֲקַל דְּהֲוָה סָלִיק רֵיחִין עִלָּאִין, וְחָמָא נְהוֹרָא דְּנָפִיק מִגּוֹ מְעַרְתָּא וְצַלֵּי תַּמָּן, וְתַמָּן מַלִּיל עִמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְגִין כָּךְ בָּעָא לֵיהּ, דְּתִאוּבְתֵּיהּ הֲוָה בְּהַהוּא אֲתַר תָּדִיר.

od, mishum shehu hitpallel kal yom vayom, vehayah yotze ad otah hasadeh shehayetah ma'alah reichot elyonim, vera'ah ha'or sheiotze mittoch hamme'arah vehitpallel sham, vesham diber immo hakkadosh baruch hu. umishum kach ratzah otah, shetteshukato hayetah tamid be'oto hammakom

tu begin de'ihu tzallei kal yoma veyoma vehavah nafik ad hahu chakal dehavah salik reichin illa'in, vechama nehora denafik migo me'artta vetzallei tamman, vetamman mallil immeih kudesha berich hu, uvegin kach ba'a leih, deti'uvetteih havah behahu atar tadir

Translations & Notes

עוד סיבה היתה, כי הוא היה מתפלל בכל יום, והיה יוצא עד אותו השדה שהיה מעלה ריחות עליונים, וראה אור יוצא מתוך המערה, והתפלל שם, ושם דיבר עמו הקב"ה. וע"כ חפץ בהמערה, ותשוקתו היתה באותו מקום תמיד.

102

 102 וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, לָמָּה לֹא רָצָה אוֹתָהּ עַד עַכְשָׁו? כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבְחִינוּ בוֹ, הוֹאִיל וְלֹא צָרִיךְ אוֹתָהּ. כָּעֵת שֶׁהִצְטָרֵךְ אוֹתָהּ, אָמַר, הִנֵּה הַשָּׁעָה לְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ.

 102 וְאִי תֵימָא אִי הָכִי אַמַּאי לָא בָעָא לָהּ עַד הַשְׁתָּא, בְּגִין דְּלָא יִשְׁגְּחוּן עֲלֵיהּ הוֹאִיל וְלָא אִצְטְרִיךְ לֵיהּ. הַשְׁתָּא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ, אָמַר, הָא שַׁעְתָּא לְמִתְבַּע לֵיהּ.

ve'im to'mar, im kach, lammah lo ratzah otah ad achshav? kedei shello yavchinu vo, ho'il velo tzarich otah. ka'et shehitztarech otah, amar, hinneh hasha'ah levakkesh otah

ve'i teima i hachi amma'y la va'a lah ad hashtta, begin dela yishgechun aleih ho'il vela itzterich leih. hashtta de'itzterich leih, amar, ha sha'tta lemitba leih

Translations & Notes

למה לא ביקש לקנותה עד עתה? כיוון שלא היה צריך אותה, היה מפחד שלא יסתכלו אחריו, ויבינו את השתוקקותו וחשיבותה של המערה. ואז היו מרבים את המחיר, או שהיו ממאנים למוֹכרה לו לגמרי. עתה, שהיה נצרך אליה, אמר, כבר הגיעה השעה לבקש אותה.

103

 103 בֹּא רְאֵה, אִם עֶפְרוֹן הָיָה רוֹאֶה בַּמְּעָרָה מַה שֶּׁרָאָה בָּהּ אַבְרָהָם, לֹא הָיָה מוֹכֵר אוֹתָהּ לְעוֹלָמִים, אֶלָּא וַדַּאי לֹא רָאָה בָּהּ וְלֹא כְלוּם, שֶׁהֲרֵי אֵין הַדָּבָר נִגְלֶה אֶלָּא לִבְעָלָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ לְאַבְרָהָם הִתְגַּלְּתָה וְלֹא לְעֶפְרוֹן. לְאַבְרָהָם הִתְגַּלְּתָה - שֶׁלּוֹ הָיְתָה. לְעֶפְרוֹן לֹא הָיְתָה מִתְגַּלָּה - שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בָּהּ חֵלֶק. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הִתְגַּלָּה לְעֶפְרוֹן כְּלוּם, וְלֹא הָיָה רוֹאֶה אֶלָּא חֲשֵׁכָה, וְעַל כֵּן מָכַר אוֹתָהּ.

 103 תָּא חֲזֵי, אִי עֶפְרוֹן הֲוָה חָמֵי בִּמְעַרְתָּא מַה דְּהֲוָה חָמֵי אַבְרָהָם בָּהּ, לָא יַזְבִּין לָהּ לְעָלְמִין. אֶלָּא וַדַּאי לָא חָמָא בָהּ וְלא כְלוּם, דְּהָא לֵית מִלָּה אִתְגַּלְּיָא אֶלָּא לְמָארִיהּ, וּבְגִין כָּךְ לְאַבְרָהָם אִתְגַּלְּיָיא וְלָא לְעֶפְרוֹן. לְאַבְרָהָם אִתְגַלְּיָיא דִּילֵיהּ הֲוָה, (דף קכח ע''א) לְעֶפְרוֹן לָא הֲוַת אִתְגַּלְּיָא לֵיהּ דְּלָא הֲוָה לֵיהּ חוּלָקָא בֵּיהּ. וּבְגִין כָּךְ לָא אִתְגְּלִי לְעֶפְרוֹן כְּלוּם, וְלָא הֲוָה חָמֵי אֶלָּא חֲשׁוֹכָא, וְעַל דָּא זַבִּין לָהּ.

bo re'eh, im efron hayah ro'eh bamme'arah mah shera'ah bah avraham, lo hayah mocher otah le'olamim, ella vada'y lo ra'ah bah velo chelum, sheharei ein hadavar nigleh ella liv'alav, umishum kach le'avraham hitgalletah velo le'efron. le'avraham hitgalletah - shello hayetah. le'efron lo hayetah mitgallah - shello hayah lo bah chelek. umishum kach lo hitgallah le'efron kelum, velo hayah ro'eh ella chashechah, ve'al ken machar otah

ta chazei, i efron havah chamei bim'artta mah dehavah chamei avraham bah, la yazbin lah le'alemin. ella vada'y la chama vah velo chelum, deha leit millah itgalleya ella lema'rih, uvegin kach le'avraham itgalleyay vela le'efron. le'avraham itgalleyay dileih havah, (df kchch '') le'efron la havat itgalleya leih dela havah leih chulaka beih. uvegin kach la itgeli le'efron kelum, vela havah chamei ella chashocha, ve'al da zabin lah

Translations & Notes

אם עפרון היה רואה בהמערה, מה שהיה רואה בה אברהם, לא היה מוכר אותה לעולם. אלא ודאי שעפרון לא ראה בה מאומה, כי אין דבר מתגלה זולת לבעליו. ומשום זה רק לאברהם נתגלה ולא לעפרון. לאברהם נתגלה כי שלו היתה. ולעפרון לא נתגלה, משום שלא היה לו חלק בה. וע"כ לא נגלה לעפרון מאומה בהמערה, ולא היה רואה בה אלא חושך. וע"כ מכר אותה.