223 בֹּא רְאֵה כַּמָּה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים יֵשׁ בַּתּוֹרָה, מִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב (משלי ג) יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים. כַּמָּה גְנָזִים טְמוּנִים יֵשׁ בָּהּ. וְעַל כֵּן, כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל דָּוִד בָּרוּחַ שֶׁל הַחָכְמָה וְיָדַע כַּמָּה נִפְלָאוֹת יוֹצְאִים מִן הַתּוֹרָה.

 223 תָּא חֲזֵי, בְּאוֹרַיְתָא כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין סְתִימִין אִית בָּהּ, בְּגִין כָּךְ כְּתִיב, (משלי ג) יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים. כַּמָּה גְנִיזִין טְמִירִין אִית בָּהּ, וְעַל דָּא כַּד אִסְתַּכַּל דָּוִד בְּרוּחָא דְחָכְמְתָא וְיָדַע כַּמָּה פְּלִיאָן נָפְקִין מֵאוֹרַיְיתָא. פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קיט) גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ.

bo re'eh kammah sodot elyonim yesh battorah, mishum kach katuv (mshly g) yekarah hi mipeninim. kammah genazim temunim yesh bah. ve'al ken, keshehisttakel david baruach shel hachachemah veyada kammah nifla'ot yotze'im min hattorah

ta chazei, be'orayta kammah razin illa'in setimin it bah, begin kach ketiv, (mshly g) yekarah hi mipeninim. kammah genizin temirin it bah, ve'al da kad isttakal david berucha dechachemeta veyada kammah peli'an nafekin me'orayeyta. patach ve'amar, (thlym kyt) gal einay ve'abitah nifla'ot mittoratecha

Translations & Notes

כמה סודות עליונים סתומים יש בהתורה. כמה אוצרות נסתרים יש בה. וע"כ, כשנסתכל דוד בהתורה ברוח החכמה, וידע כמה פליאות יוצאות מהתורה, פתח ואמר, גל עינַי ואביטה נפלאות מתורתך.
והנה רבקה יוצאת

 224 פָּתַח וְאָמַר (תהלים קיט) גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ. בֹּא רְאֵה, וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת. יֹצֵאת? בָּאָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה יֹצֵאת? שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹצִיא אוֹתָהּ מִכָּל אוֹתָם בְּנֵי הָעִיר, שֶׁכֻּלָּם רְשָׁעִים, וְהִיא יוֹצֵאת מֵהַכְּלָל שֶׁלָּהֶם. וַתֵּרֶד הָעַיְנָה כָּתוּב בְּהֵ''א, סוֹד הוּא שֶׁפָּגְשָׁה שָׁם אֶת בְּאֵר מִרְיָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב הָעַיְנָה בְּהֵ''א, וְעָלוּ לָהּ הַמַּיִם.

 224 תָּא חֲזֵי, וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת. יוֹצֵאת, בָּאָה מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי יוֹצֵאת. דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפִּיק לָהּ מִכָּל אִינוּן בְּנֵי מָתָא דְּכֻלְּהוּ חַיָּיבִין, וְהִיא יוֹצֵאת מִכְּלָלָא דִּלְהוֹן. וַתֵּרֶד הָעַיְנָה כְּתִיב בְּה''א, רָזָא אִיהוּ דְּאִעָרְעַת תַּמָּן בֵּירָא דְּמִרְיָם, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב הָעַיְנָה בְּה''א וּסְלִיקוּ לָהּ מַיָא.

patach ve'amar (thlym kyt) gal einay ve'abitah nifla'ot mittoratecha. bo re'eh, vayhi hu terem killah ledaber vehinneh rivkah yotze't. yotze't? ba'ah hayah tzarich lihyot! mah zeh yotze't? shehakkadosh baruch hu hotzi otah mikal otam benei ha'ir, shekullam resha'im, vehi yotze't mehakelal shellahem. vattered ha'aynah katuv behe", sod hu shepageshah sham et be'er miryam, umishum kach katuv ha'aynah behe", ve'alu lah hammayim

ta chazei, vayhi hu terem killah ledaber vehinneh rivkah yotze't. yotze't, ba'ah miba'ei leih, ma'y yotze't. dekudesha berich hu apik lah mikal inun benei mata dechullehu chayayvin, vehi yotze't mikelala dilhon. vattered ha'aynah ketiv b'he', raza ihu de'i'are'at tamman beira demiryam, uvegin kach ketiv ha'aynah b'he' useliku lah maya

Translations & Notes

ויהי הוא, טרם כילה לדבר, והנה רבקה יוצאת. כתוב, יוצאת. היה צריך לומר, באה, כמ"ש, והנה רחל בתו באה. שיורה, שהקב"ה הוציאה מכל אנשי העיר, שכולם היו רשעים. ורבקה יוצאת, ונפרדת מכלל בני העיר, שהיתה צדקת. ותרד העַינָה, כתוב עם ה'. והוא, כי נִקְרֶה לה שָׁמה, בארה של מרים, הנוקבא דז"א בעת שמאירה בהארת חכמה. ומשום זה כתוב העַינָה עם ה', הרומזת על הנוקבא, ה' תתאה של הוי"ה. גם העַינָה, הוא מלשון עיניים, שהוא שֵם החכמה. והמים היו עולים לקראת רבקה.

 225 דָּבָר אַחֵר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת, כַּכָּתוּב יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם. לָמָּה יוֹצְאוֹת וְלֹא הוֹלְכוֹת וְלֹא בָאוֹת? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁטְּמוּנוֹת הָיוּ כָּל הַיּוֹם, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה יוֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מַיִם. וְסִימָן לָקַח בְּיָדוֹ.

 225 דָּבָר אַחֵר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת כְּמָה דִכְתִיב יוֹצְאוֹת לִשְׁאוֹב מַיִם, אַמַּאי יוֹצְאוֹת וְלא הוֹלְכוֹת וְלֹא בָאוֹת. אֶלָּא בְּגִין דִּטְמִירִין הֲווּ כָּל יוֹמָא וּבְהַהִיא שַׁעְתָּא נָפְקִין לְשָׁאֲבָא מַיָא, וְסִימָנָא נָקִיט בִּידֵיהּ.

davar acher vehinneh rivkah yotze't, kakatuv yotze'ot lish'ov mayim. lammah yotze'ot velo holechot velo va'ot? ella mishum shettemunot ha'u kal hayom, uve'otah sha'ah yotze'ot lish'ov mayim. vesiman lakach beyado

davar acher vehinneh rivkah yotze't kemah dichtiv yotze'ot lish'ov mayim, amma'y yotze'ot velo holechot velo va'ot. ella begin ditmirin havu kal yoma uvehahi sha'tta nafekin lesha'ava maya, vesimana nakit bideih

Translations & Notes

והנה רבקה יוצאת. כמ"ש, והנה בנות העיר יוצאות לשאוב מים. ולמה כתוב יוצאות, ולא כתוב הולכות, ולא באות? משום שהיו נסתרות כל היום, ובשעה ההיא לעת ערב, יצאו לשאוב מים. והעבד עשה לו זה לסימן.
כי אין הארת החכמה של הנוקבא מתגלית אלא בלילה, כמ"ש, ותקם בעוד לילה. וע"כ היא נבחנת מבחינת הארה הזאת, שהיא מסתתרת ביום ונגלית בלילה. כי יום הוא ז"א, המאיר בחסדים מכוסים מחכמה, כמו או"א עלאין, והארת החכמה מתגלית רק בהנוקבא לבדה בלי ז"א. וכשהנוקבא היא לבדה בלי ז"א, הוא חושך ולא אור, כלומר לילה. וע"כ הנוקבא מגלית הארתה רק בלילה ולא ביום.
כמ"ש, לעת ערב לעת צאת השואבות. כי העַינָה, כתוב עם ה', שהוא שם הנוקבא בעת שמאירה בהארת חכמה. ע"כ אין השואבות יוצאות לשאוב ממנה מימי החכמה, אלא לעת ערב, בשעה שפנה היום. כי מקודם לכן היא מסתתרת ואינה מאירה כמבואר. וכתוב, כי להיות השואבות דבוקות במדרגת הנוקבא, הן מסתתרות ג"כ ביום כמוה, ואינן נגלות לשאוב ממנה מימי החכמה אלא בלילה. וכתוב, שהעבד עשה לו זה לסימן, שאמר, ובנות העיר יוצאות לשאוב מים. כלומר, שאינן יוצאות ומתגלות, אלא רק לעת ערב, כמו הנוקבא העליונה, שאז ידע שכשרות הן, וימצא ביניהן בת זוגו של יצחק.