232 שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' - זוֹ תְפִלָּה שֶׁבְּלַחַשׁ. וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה - זוֹ תְפִלָּה שֶׁאָדָם מֵרִים קוֹלוֹ בְּצָרָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב) וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים. וּמַה זֶּה שַׁוְעָתָם? אֶלָּא שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ מֵרִים קוֹלוֹ וְזוֹקֵף עֵינָיו לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כב) וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר. וְהַתְּפִלָּה הַזּוֹ מְשַׁבֶּרֶת שְׁעָרִים וְדוֹפֶקֶת [ס''א וְדוֹחֶקֶת] אוֹתָם לְהַכְנִיס אֶת תְּפִלָּתוֹ. אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ - זֹאת נִכְנֶסֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֵין שַׁעַר שֶׁעוֹמֵד לְפָנֶיהָ, וּלְעוֹלָם לֹא חָזְרוּ דְמָעוֹת רֵיקָם.

 232 שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי יְיָ דָּא צְלוֹתָא דִי בְלַחַשׁ. וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה דָּא צְלוֹתָא דְּאָרִים בַּר נָשׁ קָלֵיהּ בְּעַקְתֵיהּ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שמות ב) וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים. וּמַהוּ שַׁוְעָתָם, אֶלָּא דְּבִצְלוֹתֵיהּ אָרִים קָלֵיהּ וְזָקִיף עֵינוֹי לְעֵילָא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה כב) וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר. וּצְלוֹתָא דָא (דף קלב ע''ב) מְתַבַּר תַּרְעִין וְדָפִיק (ס''אודחיק) לוֹן לְאֲעָלָא צְלוֹתֵיהּ. אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחרָשׁ דָּא, אָעִיל קַמֵּי מַלְכָּא וְלֵית תַּרְעָא דְּקָאִים קַמֵּיהּ, וּלְעוֹלָם לָא אַהֲדָרוּ דִּמְעִין בְּרֵיקַנְיָא.

shim'ah tefillati 'he - zo tefillah shebelachash. veshav'ati ha'azinah - zo tefillah she'adam merim kolo betzarato, kemo shenne'emar (shmvt v) vatta'al shav'atam el ha'elohim. umah zeh shav'atam? ella shebitfillato merim kolo vezokef einav lema'lah, kemo shenne'emar (ysh'yh chv) veshoa el hahar. vehattefillah hazzo meshaberet she'arim vedofeket [s" vedocheket] otam lehachnis et tefillato. el dim'ati al techerash - zo't nichneset lifnei hammelech ve'ein sha'ar she'omed lefaneiha, ule'olam lo chazeru dema'ot reikam

shim'ah tefillati adonay da tzelota di velachash. veshav'ati ha'azinah da tzelota de'arim bar nash kaleih be'akteih kema de'at amer, (shmvt v) vatta'al shav'atam el ha'elohim. umahu shav'atam, ella devitzloteih arim kaleih vezakif einoy le'eila kema de'at amer, (ysh'yh chv) veshoa el hahar. utzelota da (df klv ''v) metabar tar'in vedafik (s''vdchyk) lon le'a'ala tzeloteih. el dim'ati al techrash da, a'il kammei malka veleit tar'a deka'im kammeih, ule'olam la ahadaru dim'in bereikanya

Translations & Notes

שִׁמְעָה תפילתי ה', זה הוא תפילה בלחש. כלומר, תפילת שמונה עשרה, שאנו מתפללים בלחש. ושוועתי האזינה, זהו תפילה בהרמת קול, שאדם מרים קולו, וצועק אל ה', בצרתו. כמ"ש, ותעל שוועתם אל האלקים. ומהו שוועתם? שְמֵרים קולו בתפילתו ונושא עיניו למעלה, כמ"ש, וְשׁוֹעַ אל ההר. ותפילה זו שוברת שערים, שדופק עליהם להכניס תפילתו לפני ה'. כמ"ש, אֶל דמעתי אַל תחרש. זו היא הנכנסת לפני המלך. ואין שער עומד לפניה, שלא יפתח. ולעולם אין תפילה בדמעות חוזרות ריקם.
מג' שורשים נמשכים כל הדינים והייסורים שבעולם:
א. דינים, הבאים משליטת השמאל, בעת שאינו נכלל מימין, שהארתו הוא חכמה בלי חסדים. ונקראים דינים דדכורא.
ב. דינים, הבאים ממלכות דמידת הדין הבלתי נמתקת.
ג. דינים, הבאים ממלכות הנמתקת במידת הרחמים, שהיא בינה, בעלית המלכות בנקבי עיניים.
וב' מיני דינים אלו הם דינים דנוקבא. והתפילות שמתפללים על ג' מיני דינים הללו נקראים, תפילה, שוועה, דמעה.
תפילה, על הדינים דמין הא', ונקראת משום זה, תפילה בלחש. כי ז"א הוא קול, קומת החסדים היוצא על מסך דחיריק, המכריע בין ב' הקווים ימין ושמאל. והנוקבא מבחינת ג"ר שבה נקראת דיבור. ובעת שהחכמה שבה היא בלי חסדים, ניבחנת כדיבור בלי קול, כלומר, תפילה בלחש. וע"י התפילה אנו מייחדים אותה עם ז"א, שהוא חסדים, ונקרא קול. ואז נעשה הזיווג של קול ודיבור, והחכמה שבה מתלבשת בחסדים, שאז מאירה לתחתונים.
שוועה, על הדינים דמין הב'. וכמ"ש, ומהו שוועתם? כלומר, מאין באים דינים אלו, שהתפילה עליהם נקראת שוועה? משום שהרים קולו בתפילתו, מסיבה, שנשא עיניו למעלה. כי אמרו, המתפלל ישים עיניו למטה וליבו למעלה, כמ"ש, העין רואה והלב חומד, שהעיניים חכמה, והלב חסדים. והמתפלל צריך להיזהר, שלא ימשיך החכמה ממעלה למטה. שזה נבחן, שהוא משִׂים עיניו למעלה, וזה היה החטא דעצה"ד.
ומשום זה נקראת הנוקבא, עץ הדעת טו"ר. כי יש בבניינה ב' נקודות, ב' מלכויות:
א. נקודה דמידת הדין.
ב. נקודה הממותקת במידת הרחמים.
אם זכה הוא טוב. שנקודה דמידת הדין נגנזה בה, ורק הנקודה הממותקת במידת הרחמים שולטת בה. ואז מקבלת המוחין דבינה בשביל התחתונים, שהם טוב.
ואם לא זכה. כלומר שממשיך החכמה ממעלה למטה, הוא רע. כי תיכף נגלה עליו נקודה דמידת הדין שבה, שממנה נמשכים כל הדינים הקשים.
ולפיכך מחויב המתפלל לשים עיניו למטה, שלא ימשוך החכמה מלמעלה למטה, כדי שלא תתגלה עליו הנקודה דמידת הדין. וכתוב, שבתפילתו נשא עיניו למעלה, וע"כ נמשכו עליו הדינים דמין הב', ממלכות דמידת הדין, הנקראים שוועה. כי ע"י תפילתו זוכה להמשיך מסך על המלכות הזו. ואז הוא מעלה מ"ן לז"א, הנקרא קול, שנעשה מזה מסך דחיריק לז"א. ובכוחו מכריע בין ב' הקווים ימין ושמאל.
ואז נשברו השערים הסתומים, כי היו סתומים מכוח הארת השמאל, שלא רצה להיכלל בימין. ועתה בכוח עלית המסך דחיריק, נכלל השמאל בימין, ונפתחו השערים. כלומר, שהוסרו הסתימות. אבל עוד אינם ראויים לקבלת התפילה, כלומר להשפעת מוחין דג"ר, בקול ודיבור. כי המוחין מתגלים אלא רק על מסך דמלכות הממותקת במידת הרחמים.
דמעה, היא על הדינים דמין הג', הנמשכים ממסך שעל מלכות הנמתקת בבינה, בעלית ה"ת לנקבי עיניים, המולידה שם דמעות. והוא מלשון, המדמע והמנסך. כי הבינה ומלכות נתערבו ע"י עלייה הזו. כי ע"י הדמעות, היא מעלה מ"ן וממשיך מסך על מלכות הממותקת במידת הרחמים, שאז נעשית מוכשרת לקבל כל המוחין דבינה. והוא קבלת התפילה. כמ"ש, ולעולם אין דמעות חוזרות ריקם.
כי הנוקבא מקבלת כל התפילות שבעולם, הנכללות באלו הג' תפילה, שוועה, דמעה. והיא ניבנית על ידיהם, שתהיה ראויה להיזדווג עם ז"א, לקבל ממנו המוחין ולהשפיע אל התחתונים.
כי ע"י קבלת השוועה, ניבנה המסך דחיריק לייחוד ב' הקווים.
וע"י קבלת הדמעה נעשית ראויה לקבלת המוחין, שאח"כ יורדת ה"ת מעיניים לפה ומתגלית הג"ר, ומקבלת תחילה המוחין דחכמה בלי חסדים, שהיא תפילה בלחש, ובזה באה לזיווג עם ז"א, לקבלת חסדים, ונעשה הייחוד של קול ודיבור, ומשפעת כל טוב אל התחתונים, שגרמו לה כל זה. וכתוב, שמתפילות הללו היא מקבלת המוחין דחכמה, הנקראים עטרה, כמ"ש, צאינה וראינה בנות ציון, במלך שלמה בעטרה. והיא מעטרת את ראש הצדיק חי עולמים, יסוד דז"א, שמזדווגת עימו. כי בז"א חסדים מכוסים מחכמה. ורק בעת הזיווג עם הנוקבא הוא מקבל על ידיה הארת החכמה. ונמצא, שהנוקבא מעטרת את ז"א בעלה. כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה. וע"כ, בעלה מתעטר בה, והיא אינה מתעטרת בבעלה.

 233 עוֹד, הִנֵּה כָּתוּב כָּאן שָׁלֹשׁ דְּרָגוֹת: תְּפִלָּה, שַׁוְעָה, דִּמְעָה. כְּנֶגֶד אֵלּוּ שָׁלֹשׁ אֲחֵרִים: כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ, אַחַר כָּךְ תּוֹשָׁב, אַחַר כָּךְ כְּכָל אֲבוֹתָי, עִקַּר הָעוֹלָם.

 233 תוּ הָא כְּתִיב הָכָא תְּלַת דַּרְגִּין, תְפִלָּה. שַׁוְעָה. דִּמְעָה. לָקֳבֵיל אִלֵּין תְּלַת אָחֳרָנִין. כִּי גֵּר אָנֹכִי עִמָּךְ. לְבָתַר תּוֹשָׁב. לְבָתַר כְּכָל אֲבוֹתָי עִקְרָא דְעַלְמָא.

od, hinneh katuv ka'n shalosh deragot: tefillah, shav'ah, dim'ah. keneged ellu shalosh acherim: ki ger anochi immach, achar kach toshav, achar kach kechal avotay, ikkar ha'olam

tu ha ketiv hacha telat dargin, tefillah. shav'ah. dim'ah. lakoveil illein telat achoranin. ki ger anochi immach. levatar toshav. levatar kechal avotay ikra de'alma

Translations & Notes

כתוב כאן ג' מדרגות: תפילה, שוועה, דימעה. כמ"ש, שִׁמְעָה תפילתי ה', ושַׁוְעָתי האזינה אל דמעתי, אַל תחרש.
וכנגד אלו מסיים הכתוב ג' מדרגות אחרות: כי גֵר אנוכי עימך. ואח"כ אומר, תושב. ואח"כ אומר, ככל אבותיי, שהם עיקר העולם.
א. וגֵר, כנגד תפילה. ב. ותושב, כנגד שוועה. ג. וככל אבותיי, כנגד דמעה.
תפילה באה על דינים דמין הא', שהם חכמה בלי חסדים. וכיוון שהתחתונים עיקר בניינם הוא מחסדים. לפיכך בעת שמאירה החכמה בלי חסדים, הם נמצאים כמו גֵר בארץ נוכריה. כי להיות עיקר בניינם מחסדים, מרגישים את חסרון החסדים, כמו שהיו אז בארץ נוכריה. וע"כ נאמר, כי גֵר, אנכי עימך, כנגד מדרגת תפילה.
שוועה, באה על דינים דמין הב', שעל ידם מיתתקן המסך דחיריק, ונמשכת קומת חסדים. ואז נפסק הגֵירוּת, ומרגישים עצמם כמו תושב בארצו, מחמת שהשיגו החסדים. וע"כ תושב, הוא כנגד שוועה.
דמעה, באה על דינים דמין הג', שעל ידה מיתתקן על בחינת מלכות ממותקת ברחמים. ונעשית המלכות מוכשרת לקבל ולהשפיע המוחין דחב"ד אל התחתונים, מהחג"ת שנעשו לחב"ד, הנקראים אבות העולם. וע"כ, ככל אבותיי הוא כנגד דמעה.

 234 בֹּא רְאֵה, תְּפִלָּה שֶׁל אָדָם מֵעֹמֶד, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁתֵּי תְפִלּוֹת הֵן - אַחַת מִיֹּשֶׁב וְאַחַת מֵעֹמֶד, וְהֵן אַחַת כְּנֶגֶד שְׁתֵּי דְרָגוֹת - תְּפִלָּה שֶׁל יָד וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ. כְּלַפֵּי יוֹם וָלַיְלָה, וְהַכֹּל אֶחָד. אַף כָּאן תְּפִלָּה מִיֹּשֶׁב כְּלַפֵּי תְפִלָּה שֶׁל יָד, לְתַקֵּן אוֹתָהּ כְּמוֹ [כְּמִי] שֶׁמְּתַקֵּן אֶת הַכַּלָּה וּמְקַשֵּׁט אוֹתָהּ לְהַכְנִיסָהּ לַחֻפָּה, כָּךְ גַּם מְקַשְּׁטִים אוֹתָהּ בְּסוֹד הַמֶּרְכָּבָה וּמַחֲנוֹתֶיהָ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וְכוּ'.

 234 תָּא חֲזֵי, צְלוֹתָא דְבַר נָשׁ מְעוֹמֶד, בְּגִין דִּתְרֵי צְלוֹתָא נִינְהוּ חַד מִיוֹשֶּׁב וְחַד מְעוֹמֶד, וְאִינוּן חַד לָקֳבֵיל תְּרֵין דַּרְגִּין תְּפִלָּה שֶׁל יַד וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ. לְגַבֵּי יוֹם וָלַיְלָה וְכֹלָּא חַד. אוּף הָכָא תְּפִלָּה מִיוֹשֶּׁב לְגַבֵּי תְּפִלָּה שֶׁל יַד, לְאַתְקִין לָהּ כְּמָה (ד''א כמאן) דְאַתְקִין לְכַלָּה וְקָשִׁיט לָהּ לְאֲעָלָא לְחוּפָּה, הָכִי נָמֵי מְקַשְׁטִין לָהּ בְּרָזָא דִּרְתִיכָאָה וּמַשִּׁירְיָיהָא, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וְכוּ'.

bo re'eh, tefillah shel adam me'omed, mishum sheshettei tefillot hen - achat mioshev ve'achat me'omed, vehen achat keneged shettei deragot - tefillah shel yad utefillah shel ro'sh. kelapei yom valaylah, vehakol echad. af ka'n tefillah mioshev kelapei tefillah shel yad, letakken otah kemo [kemi] shemmetakken et hakallah umekashet otah lehachnisah lachupah, kach gam mekashetim otah besod hammerkavah umachanoteiha, yotzer mesharetim va'asher mesharetav veha'ofannim vechayot hakkodesh vechu

ta chazei, tzelota devar nash me'omed, begin ditrei tzelota ninhu chad mioshev vechad me'omed, ve'inun chad lakoveil terein dargin tefillah shel yad utefillah shel ro'sh. legabei yom valaylah vecholla chad. uf hacha tefillah mioshev legabei tefillah shel yad, le'atkin lah kemah (d'' chm'n) de'atkin lechallah vekashit lah le'a'ala lechupah, hachi namei mekashtin lah beraza dirticha'ah umashiryayha, yotzer mesharetim va'asher mesharetav veha'ofannim vechayot hakkodesh vechu

Translations & Notes

תפילתו של האדם היא, מעומֵד. כי שני מיני תפילות הן, אחת היא מיושֵב, ואחת היא מעומד. והם אחד, להיותם כנגד שתי מדרגות, שהן תפילה של יד ותפילה של ראש, או יום ולילה. והם אחד, כנגד מדרגת ז"א, המכונה תפילה של ראש או יום, וכנגד מדרגת הנוקבא, המכונה תפילה של יד או לילה. והם אחד בזיווג.
אף כאן, תפילה מיושב, כלומר, תפילת יוצר, שלפני השמונה עשרה, הוא אל התפילה של יד, אל הנוקבא, לתקן אותה, כמו שמתקנים את הכלה ומקשטים אותה להכניסה לחופה. כן מקשטים את הנוקבא, בסוד המרכבות והמחנות המרומזים בהמילות, יוצר משרתים ואשר משרתיו עומדים, והאופנים וחיות הקודש. ששבחים אלו הם לקשט את הנוקבא, להמשיך לה ג"ר משמאל ולהביאה לזיווג בשמונה עשרה.