241 יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁהֲרֵי הוּא תִּקֵּן אוֹתָהּ וְזָן אוֹתָהּ בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וַדַּאי שֶׁוָּא''ו תִּקֵּן אֶת הֵ''א, וְהֵ''א נִזּוֹנֵית מִוָּא''ו, שֶׁאֵין לָהּ אוֹר מִשֶּׁל עַצְמָהּ כְּלָל.

 241 יַעֲקֹב אַתְקִין צְלוֹתָא דְעַרְבִית דְּהָא אִיהוּ אַתְקִין לָהּ וְזָן לָהּ בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ, וַדַּאי וא''ו אַתְקִין לְה''א, וְה''א אִתְּזָנַת מִן וא''ו דְּלֵית לָהּ נְהוֹרָא מִגַּרְמָהּ כְּלָל.

ya'akov tikken tefillat arvit, sheharei hu tikken otah vezan otah bechal mah shetzarich, vada'y sheva"v tikken et he", vehe" nizzoneit miva"v, she'ein lah or mishel atzmah kelal

ya'akov atkin tzelota de'arvit deha ihu atkin lah vezan lah bechal mah de'itzterich, vada'y v''v atkin l'he', v'he' ittezanat min v''v deleit lah nehora migarmah kelal

Translations & Notes

יעקב תיקן תפילת ערבית, כי הוא מתקן אותה, את הנוקבא, וזן אותה בכל מה שהיא צריכה, כי הו' דהויה, שהוא ת"ת והוא יעקב, מתקן את הה' דהויה, שהיא הנוקבא. והה' ניזונת מן הו'. כי אין לנוקבא מעצמה כלום, אלא שמקבלת הכל מת"ת, ו' מהויה, יעקב.
כי יעקב הוא קו אמצעי, הממשיך קומת החסדים על המסך דחיריק, ומכריע ומייחד ב' הקווים ימין ושמאל, שהם אברהם ויצחק, זב"ז. ואחר דין הקשה שבא בהארת שמאל דיצחק, בא יעקב ומתקן את המסך דחיריק, שתיקון זה הוא תפילת ערבית. שתיקון הראשון הוא המסך על המלכות מטרם שנימתקת ברחמים, בתפילה, הנקראת שוועה. והוא התיקון של תפילת ערבית. ואחר זה בא תיקון ב' בדמעה, שהוא המסך על המלכות הממותקת במידת הרחמים, והוא חצות לילה.

 242 וּמִשּׁוּם כָּךְ תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, שֶׁהֲרֵי נִכְלֶלֶת בִּתְפִלַּת הַיּוֹם כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְאִירָה, וְכָעֵת לֹא זֶה הַזְּמַן. וּבֵאַרְנוּ אוֹתָהּ, שֶׁהֲרֵי לֹא הִתְגַּלָּה אוֹר הַיּוֹם שֶׁיָּאִיר לָהּ, וְהִיא שׁוֹלֶטֶת בַּחֲשֵׁכָה עַד זְמַן חֲצוֹת הַלַּיְלָה, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן הָעֵדֶן, וְאָז הַזְּמַן שֶׁהָאָדָם יִשְׁתַּעֲשַׁע [וְלִלְמֹד] בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

 242 וּבְגִין כָּךְ תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת דְּהָא אִתְכְּלִילַת בִּצְלוֹתָא דְיוֹמָא בְּגִין לְאִתְנַהֲרָא, וְהַשְׁתָּא לָאו זִמְנָא אִיהוּ. וְאוֹקִימְנָא לָהּ דְּהָא לָא אִתְגַּלְיָא נְהוֹרָא דִּימָמָא דְּיַנְהִיר לָהּ, וְאִיהִי שָׁלְטָא בַּחֲשׁוֹכָא עַד זִמְנָא דְּפַלְגוּת לֵילְיָא דְּאִשְׁתַּעְשַׁע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם צַדִּיקַיָא בְּגִנְתָא דְעֵדֶן, וּכְדֵין אִיהוּ זִמְנָא לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בַּר נָשׁ (ס''א ולמלעי) בְּאוֹרַיְיתָא כְּמָה דְאִתְּמָר.

umishum kach tefillat arvit reshut, sheharei nichlelet bitfillat hayom kedei shettihyeh me'irah, vecha'et lo zeh hazzeman. uve'arnu otah, sheharei lo hitgallah or hayom sheia'ir lah, vehi sholetet bachashechah ad zeman chatzot hallaylah, keshehakkadosh baruch hu mishtta'ashea im hatzadikim began ha'eden, ve'az hazzeman sheha'adam yishtta'asha [velilmod] battorah, kemo shennitba'er

uvegin kach tefillat arvit reshut deha itkelilat bitzlota deyoma begin le'itnahara, vehashtta la'v zimna ihu. ve'okimna lah deha la itgalya nehora dimama deyanhir lah, ve'ihi shaleta bachashocha ad zimna defalgut leilya de'ishtta'sha kudesha berich hu im tzadikaya beginta de'eden, uchedein ihu zimna le'ishtta'she'a bar nash (s'' vlml'y) be'orayeyta kemah de'ittemar

Translations & Notes

ומשום זה תפילת ערבית היא רשות. כי היא נכללת בתפילת היום, כדי שתהיה מאירה. שאז נעשה זיווג על המסך הזה המוציא קומת החסדים, שהוא יום. ועתה בלילה אין הזמן לזה. שאור היום, חסדים, לא נגלה עתה להאיר אל הנוקבא, והיא שולטת בחשכה עד הזמן של חצות הלילה, שאז הקב"ה משתעשע עם הצדיקים בגן עדן. ואז הוא הזמן, שאדם ישתעשע בתורה.

 243 בֹּא רְאֵה, דָּוִד בָּא וְאָמַר שְׁלֹשֶׁת זְמַנֵּי הַתְּפִלּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁכָּתוּב (תהלים נה) עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם, הִנֵּה שְׁלֹשָׁה. וְהוּא לֹא הִתְפַּלֵּל אֶלָּא שְׁנַיִם מֵהֶם, שֶׁכָּתוּב אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה, וְלֹא יוֹתֵר. זֶה לִתְפִלַּת הַבֹּקֶר - וְזֶה לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה. מִשּׁוּם כָּךְ דִּיֵּק אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה. בַּבֹּקֶר, שֶׁהִיא שְׁעַת הַחֶסֶד, מַסְפִּיק לוֹ בְּחֶסֶד בְּאָשִׂיחָה. וּבְמִנְחָה, שֶׁהִיא שְׁעַת הַדִּין הַקָּשֶׁה, צָרִיךְ הֶמְיָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ וְאֶהֱמֶה. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנֶּחְלָק הַלַּיְלָה, הָיָה קָם לְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת כָּרָאוּי, שֶׁכָּתוּב (תהלים סב) וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

 243 תָּא חֲזֵי, דָּוִד אֲתָא וְאָמַר אִלֵּין תְּלַת זִמְנִין דִּצְלוֹתֵי דִּכְתִיב, (תהלים נה) עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם הָא תְּלָתָא, וְאִיהוּ לָא צַלֵּי אֶלָּא תְּרֵי מִנַּיְיהוּ, דִּכְתִיב אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה, וְלָא יַתִּיר. דָּא לִצְלוֹתָא דְצַפְרָא וְדָא לִצְלוֹתָא דְמִנְחָה, בְּגִין כָּךְ אָשִׂיחָה וְאֶהמֶה דַיְיקָא. בְּצַפְרָא דְּאִיהוּ שַׁעְתָּא דְּחֶסֶד סַגֵּי לֵיהּ בְּחֶסֶד בְּאָשִׂיחָה, וּבְמִנְחָה דְּהוּא שַׁעְתָּא דְדִינָא קַשְׁיָא בָּעֵי הֲמָיָיה וּבְגִין כָּךְ וְאֶהמֶה. וּלְבָתַר כַּד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא הֲוָה קָם בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן כְּדְקָא (דף קלג ע''א) יָאוֹת דִּכְתִיב, (תהלים ס''ב) וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי וְהָא אִתְּמָר.

bo re'eh, david ba ve'amar sheloshet zemannei hattefillot hallalu, shekatuv (thlym nh) erev vavoker vetzahorayim, hinneh sheloshah. vehu lo hitpallel ella shenayim mehem, shekatuv asichah ve'ehemeh, velo yoter. zeh litfillat haboker - vezeh litfillat hamminchah. mishum kach diek asichah ve'ehemeh. baboker, shehi she'at hachesed, maspik lo bechesed be'asichah. uveminchah, shehi she'at hadin hakkasheh, tzarich hemyah, umishum kach ve'ehemeh. achar kach keshennechlak hallaylah, hayah kam leshirot vetishbachot kara'uy, shekatuv (thlym sv) uvallaylah shiroh immi, vaharei nitba'er

ta chazei, david ata ve'amar illein telat zimnin ditzlotei dichtiv, (thlym nh) erev vavoker vetzahorayim ha telata, ve'ihu la tzallei ella terei minnayeyhu, dichtiv asichah ve'ehemeh, vela yattir. da litzlota detzafra veda litzlota deminchah, begin kach asichah ve'ehmeh dayeyka. betzafra de'ihu sha'tta dechesed sagei leih bechesed be'asichah, uveminchah dehu sha'tta dedina kashya ba'ei hamayayh uvegin kach ve'ehmeh. ulevatar kad itpelig leilya havah kam beshirin vetushebechan kedeka (df klg '') ya'ot dichtiv, (thlym s''v) uvallaylah shiroh immi veha ittemar

Translations & Notes

דוד אמר, אלו ג' זמני תפילה, שכתוב ערב ובקר וצהרים, אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וישמע קולי, הרי שלושה. והוא לא התפלל אלא שניים מהם, שכתוב אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה. ולא יותר. זה לתפילת הבוקר וזה לתפילת המנחה. וע"כ אמר אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה. כי דווקא בבוקר, שהוא זמן החסד, מספיק אָשִׂיחָה, שהוא חסד. ובמנחה, שהוא זמן של דין קשה, צריכים הֶמְיָה. ומשום זה אמר וְאֶהֱמֶה. אבל תפילת ערבית לא התפלל.
ואחרי כן כשנתחלק הלילה, היה קם ואמר שירות ותישבחות, שכתוב, ובלילה שירוֹ עימי. כי דוד הוא המלכות וחצות לילה, אחר שנתמתקה המלכות בבינה, שאז היא דמעה, שאז נעשתה המלכות בית קיבול לאורות העליונים כולם. וע"כ קם אז בשירות ותישבחות.
באופן, שתפילת שחרית היא כנגד תפילה, לתיקון קו ימין שבנוקבא. ותפילת המנחה היא ג"כ כנגד תפילה, אלא לתיקון קו שמאל שבה, שנקראת כותל או קיר. ואז צריך האדם להמשיך השלימות של הקיר, שלא יהיה ביניהם חציצה ופגם. ותפילת ערבית היא שוועה, וע"כ היא, רשות. וחצות לילה, דמעה, התיקונים של מלכות הממותקת, שתהיה בית קיבול לאורות העליונים. ומשום תיקון זה שיהיה בשלמות, לא יתפלל אדם אחורי רבו, כדי שלא יחזור ויעורר את המלכות הבלתי ממותקת. ויקלקל תיקון של חצות לילה.