Show Aramaic text  Show Transliteration

31

 31 אַחַר כָּל זֶה - מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ, (לְמַטָּה, וְכָל הָעוֹלָמוֹת וְכוּ') אֶרֶץ עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה. וּכְשֶׁהִיא מִתְבָּרֶכֶת, כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּשִׂמְחָה, וּמִתְבָּרְכִים. וְזֶה בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצָאוֹת בְּרָכוֹת מֵהַשְׁקָאַת הַנַּחַל הֶעָמֹק שֶׁל הַכֹּל.

 31 לְבָתַר כָּל דָּא, מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ, (ס''א לתתא וכל עלמין וכו') אַרְעָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא. וְכַד אִיהִי מִתְבָּרְכָא, כָּל עָלְמִין כֻּלְּהוּ חַדָּאן, וּמִתְבָּרְכָאן. דָּא בְּשַׁעֲתָא דְּבִרְכָּאן מִשְׁתַּכְּחֵי, מִשַּׁקְיוּ דְּנַחֲלָא (בראשית רכ''א ע''א) עֲמִיקָא דְּכֹלָּא.

achar kal zeh - miperi ma'aseicha tisba ha'aretz, (lemattah, vechal ha'olamot vechu') eretz elyonah kedoshah. ucheshehi mitbarechet, kal ha'olamot besimchah, umitbarechim. vezeh besha'ah shennimtza'ot berachot mehashka'at hannachal he'amok shel hakol

levatar kal da, miperi ma'aseicha tisba ha'aretz, (s'' ltt vchl lmyn vchv') ar'a illa'ah kadisha. vechad ihi mitbarecha, kal alemin kullehu chada'n, umitbarecha'n. da besha'ata devirka'n mishttakechei, mishaku denachala (vr'shyt rch'' '') amika decholla

Translations & Notes

לאחר כל זה, שכל העליונים ותחתונים התמלאו שפע מאו״א, כתוב, מפרי מעשיך תשבע הארץ, שהיא ארץ עליונה הקדושה, המלכות. וכשהיא מתברכת, כל העולמות כולם שמחים ומתברכים. וזה בשעה שהברכות נמצאות משיקוי הנחל, המעיין, או"א, העמוק מכל. כי אין הארת החכמה שמשמאל מתגלה במלכות, שהיא השפע המיוחד לה, אלא אחר שהעליונים וכל התחתונים מתמלאים בשפע חסדים המרובים מאו״א עילאין.

32

 32 וּבְשָׁעָה שֶׁהָעוֹלָם יוֹשֵׁב בְּדִין, שֶׁבְּרָכוֹת לֹא נִמְצָאוֹת לָרֶדֶת בָּעוֹלָם, אָז נִטְמָא הַמִּקְדָּשׁ. (וּבְשָׁעָה שֶׁאֵין נִמְצָאוֹת בְּרָכוֹת לָרֶדֶת לְמַטָּה, אָז הָעוֹלָם יוֹשֵׁב בְּדִין. וּמִצַּד שְׂמֹאל מִתְעוֹרֶרֶת רוּחַ וּמִתְפַּשֶּׁטֶת בָּעוֹלָם) וְכַמָּה חֲבִילוֹת שֶׁל מַזִּיקִים נִמְצָאִים בָּעוֹלָם וְשׁוֹרִים (בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת) עַל בְּנֵי אָדָם, וּמְטַמֵּאת אוֹתָם אוֹתָהּ הָרוּחַ, כְּמוֹ בֶּן אָדָם שֶׁגָּוַע (כְּבָר הָרוּחַ הַזּוֹ) וְרוּחַ הַטֻּמְאָה שׁוֹרָה עָלָיו. כָּךְ גַּם שׁוֹרָה, לְמִי שֶׁיִּקְרַב אֵלָיו.

 32 וּבְשַׁעֲתָא דְּעָלְמָא יְתִיב בְּדִינָא דְּבִרְכָאן לָא מִשְׁתַּכְּחֵי לְנַחְתָּא בְּעָלְמָא, כְּדֵין אִסְתְּאַב מִקְדָּשׁ (ס''א ובשעתא דברכאן לא משתכחי לנחתא בעלמא, כדין עלמא יתיב בדינא, ומסטרא דשמאלא רוחא אתער ואתפשט בעלמא) וְכַמָּה חֲבִילֵי טְרִיקִין מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא, וְשָׁרָאן (בכמה אתרי) עַל בְּנֵי נָשָׁא, וּמְסָאַב הַהוּא רוּחָא לְהוּ, כְּבַר נָשׁ דְּגָוַע (ס''א כבר האי רוח) וְרוּחַ מִסְאֲבָא שַׁרְיָא עָלֵיהּ. הָכִי נָמֵי שַׁרְיָא, לְמַעַן דְּיִקְרַב בַּהֲדֵיהּ.

uvesha'ah sheha'olam yoshev bedin, sheberachot lo nimtza'ot laredet ba'olam, az nitma hammikdash. (uvesha'ah she'ein nimtza'ot berachot laredet lemattah, az ha'olam yoshev bedin. umitzad semo'l mit'oreret ruach umitpashetet ba'olam) vechammah chavilot shel mazzikim nimtza'im ba'olam veshorim (bechammah mekomot) al benei adam, umetamme't otam otah haruach, kemo ben adam shegava (kevar haruach hazzo) veruach hattum'ah shorah alav. kach gam shorah, lemi sheiikrav elav

uvesha'ata de'alema yetiv bedina devircha'n la mishttakechei lenachtta be'alema, kedein istte'av mikdash (s'' vvsh't dvrch'n lo mshtchchy lncht v'lm, chdyn lm ytyv vdyn, vmstr dshm'lo rvch t'r v'tfsht v'lm) vechammah chavilei terikin mishttakechei be'alema, veshara'n (vchmh try) al benei nasha, umesa'av hahu rucha lehu, kevar nash degava (s'' chvr h'y rvch) veruach mis'ava sharya aleih. hachi namei sharya, lema'an deyikrav bahadeih

Translations & Notes

ובשעה שברכות, חסדים, אינן נמצאות לרדת בעולם, והמלכות מקבלת חכמה משמאל בלא חסדים, אז העולם, המלכות, יושבת בדין, ומצד השמאל מתעורר רוח ומתפשט בעולם, וכמה גדודי מלאכי חבלה נמצאים בעולם, ושורים על בני אדם. כי בעת שהחכמה בלי חסדים, כל דינים הקשים נמשכים ממנה, ואותו הרוח מטמא אותם, כמו אדם שמת ורוח הטומאה שורה עליו, כך הוא שורה למי שיתקרב אל אותו הרוח דשמאל.

33

 33 זֶהוּ שֶׁכָּתוּב תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן וְגוֹ'. פָּסוּק זֶה מַהוּ אוֹמֵר? אֶלָּא תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, שֶׁהֲרֵי לֹא הֻשְׁקוּ לְהִמָּצֵא בְרָכוֹת לָעוֹלָמוֹת. תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, (לְעוֹרֵר) וּמִתְעוֹרֵר רוּחַ אַחֵר מִצַּד שְׂמֹאל, וְרוּחַ טֻמְאָה שׁוֹרָה עַל בְּנֵי אָדָם, עַל אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ וּמִי שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶם וְעַל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, מָה רְפוּאָתָם? זֶה שֶׁכָּתוּב וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן. זֶה עֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת (זֶה עֲפַר הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה) בִּשְׁבִיל לִטַּהֵר בּוֹ, וְהַיְנוּ סוֹד (קהלת ג) הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר, וַאֲפִלּוּ גַּלְגַּל חַמָּה.

 33 הֲדָא הוּא דִכְתִיב, תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן וְגוֹ'. הַאי קְרָא מַאי קָא מַיְירֵי. אֶלָּא תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, דְּהָא לָא אִתְשַׁקְיָין לְאִשְׁתַּכְּחָא בִּרְכָאן לְעָלְמִין. תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, (נ''א לאתערא) וְאִתְּעַר רוּחָא אַחֲרָא מִסִּטְרָא שְׂמָאלָא, וְרוּחַ מִסְאֲבָא שַׁרְיָא עַל בְּנֵי נָשָׁא, עַל אִינּוּן דְּמֵיתִין, וּמַאן דְּקָאִים בַּהֲדַיְיהוּ, וְעַל שְׁאַר בְּנֵי נָשָׁא, מַאי אַסְוָותָא דִּלְהוֹן. הָא דִּכְתִּיב וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן. דָּא עֲפַר שְׂרֵיפַת הַחַטָּאת, (ס''א דא עפר מקדשא דלעילא) בְּגִין לְאִתְדַכְּאָה בֵּיהּ. וְהַיְינוּ רָזָא (קהלת ג) הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר, ואֲפִילּוּ גַּלְגַּל חַמָּה.

zehu shekatuv tasttir paneicha yibahelun vego'. pasuk zeh mahu omer? ella tasttir paneicha yibahelun, sheharei lo hushku lehimmatze verachot la'olamot. tosef rucham yigva'un, (le'orer) umit'orer ruach acher mitzad semo'l, veruach tum'ah shorah al benei adam, al otam shemmetu umi she'omed aleihem ve'al she'ar benei adam, mah refu'atam? zeh shekatuv ve'el afaram yeshuvun. zeh afar serefat hachatta't (zeh afar hammikdash shellema'lah) bishvil littaher bo, vehaynu sod (khlt g) hakol hayah min he'afar, va'afillu galgal chammah

hada hu dichtiv, tasttir paneicha yibahelun vego'. ha'y kera ma'y ka mayeyrei. ella tasttir paneicha yibahelun, deha la itshakyayn le'ishttakecha bircha'n le'alemin. tosef rucham yigva'un, (n'' lo't'r) ve'itte'ar rucha achara missitra sema'la, veruach mis'ava sharya al benei nasha, al innun demeitin, uma'n deka'im bahadayeyhu, ve'al she'ar benei nasha, ma'y asvavta dilhon. ha dichttiv ve'el afaram yeshuvun. da afar sereifat hachatta't, (s'' d fr mkdsh dl'ylo) begin le'itdake'ah beih. vehayeynu raza (khlt g) hakol hayah min he'afar, v'afillu galgal chammah

Translations & Notes

תסתיר פניך ייבָהלון. מפני שלא הושקו המדרגות, שתמצאנה ברכות בעולם, כי, פניך, פירושו חסדים וברכות. אז, תוסֵף רוחם יגוועון, שהתעורר רוח אחר מצד שמאל בלי ימין, ורוח הטומאה שורה על בני אדם, על אלו שמתו, ואותם שנמצאו עימהם, ועל שאר בני אדם. שרוח הטומאה מתפשט על כל העולם. והרפואה שלהם, כמ"ש, ואל עפרם ישובון. שזהו שריפת החטאת, כדי להיטהר בו . והכול היה מן העפר, ואפילו 
גלגל החמה.
בעת שעוונות התחתונים גורמים שיסתלקו החסדים מהמלכות, ונעשה פירוד בין ז״א למלכות, אז נמצאת המלכות יונקת משמאל בלי ימין, כמו במצב הא׳. ואז מאיר השמאל מלמעלה למטה, שהוא רוח הטומאה, המטמא את העולם. וכל אדם הקרב אל רוח ההוא, הוא כמו מת.
ויש ג׳ בחינות:
א.אלו שמתו, הממשיכים את רוח ההוא מלמעלה למטה.
ב. ואותם שנמצאו עימהם, המקבלים אותו אחר שנמשך.
ג. ועל שאר בני אדם, אינם מקבלים אותו אלא מושפעים ממנו בלי כוונה.
והרפואה שלהם, כמ"ש, ואל עפרם ישובון. שזהו שריפת החטאת. פרה אדומה היא המשכת מצב הא׳ של המלכות עם כל דינים הקשים שעברו אז על המלכות, עד שהתמעטה ממצב הא', שחזרה לנקודה, שהוא שריפת הפרה עד שנעשית לאפר. ואז קיבלה מצב הב', ובאה עם ז״א פב"פ. והמיעוט הזה שחזרה לנקודה, נבחנת כמו עפר, הנשאר אחר העלמת הבניין. וזהו שכתוב, עפר שריפת החטאת, מה שנשאר אחר כל הדינים שעברו על מצב הא׳. ולפיכך בעת שרוח הטומאה מתפשט בעולם מחמת חטאי התחתונים, שהוא שמאל בלי ימין, כמו שהמלכות הייתה במצב הא׳, הנה כשמתעוררים עפר שריפת החטאת, הוא מבריח תכף רוח הטומאה הזה ושובר אותו ושורף אותו עד שבורח מהעולם. הרי שכל הרפואה היא, ואל עפרם ישובון, להזות עליו מעפר שריפת החטאת. ונודע שלולא התמעטה המלכות ממצב הא׳ וחזרה עד לנקודה, לא היה העולם יכול להתקיים, מחמת רוב הדינים שהיה במצב הא׳ של המלכות. והמיעוט עד לנקודה נקרא עפר. והכול היה מן העפר, ואפילו גלגל החמה, כי לולא מיעוט הזה, לא היה קיום לכל מעשה בראשית.
Prev Zohar
Next Zohar