76

 76 הוּא הַבְּאֵר, קוֹרְאִים הִיא הַבְּאֵר. מַה שּׁוֹנֶה שֶׁבַּהַתְחָלָה בְּאֵרָה וְכָאן בְּאֵר? אֶלָּא בַּהַתְחָלָה נְקֵבָה לְבַדָּהּ, וְכָעֵת שֶׁאָמַר הוּא - כְּלָל שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה - נִקְרָא בְּאֵר. וּבְמָקוֹם שֶׁנִּמְצָא זָכָר, אֲפִלּוּ (מֵאָה) מִלָּה נְקֵבָה, נִקְרָא זָכָר לַכֹּל.

 76 הוּא הַבְּאֵר, הִיא הַבְּאֵר קָרֵינָן, מַאי שְׁנָא בְּקַדְמִיתָא בְּאֵרָה, וְהַשְׁתָּא בְּאֵר, אֶלָּא בְּקַדְמִיתָא נוּקְבָּא בִּלְחוֹדָהָא, וְהַשְׁתָּא דְּקָאָמַר הוּא, כְּלָלָא דִּדְכַר וְנוּקְבָּא, אִקְרֵי בְּאֵר. וּבַאֲתָר דְּאִשְׁתְּכַח דְּכַר, אֲפִילּוּ מְאָה נוּקְבָּא, דְּכַר קָרֵינָן לְכֹלָּא.

hu habe'er, kore'im hi habe'er. mah shoneh shebahatchalah be'erah vecha'n be'er? ella bahatchalah nekevah levadah, vecha'et she'amar hu - kelal shel zachar unekevah - nikra be'er. uvemakom shennimtza zachar, afillu (me'ah) millah nekevah, nikra zachar lakol

hu habe'er, hi habe'er kareinan, ma'y shena bekadmita be'erah, vehashtta be'er, ella bekadmita nukeba bilchodaha, vehashtta deka'amar hu, kelala didchar venukeba, ikrei be'er. uva'atar de'ishttechach dechar, afillu me'ah nukeba, dechar kareinan lecholla

Translations & Notes

כתוב, הוא הבאר. אנו קוראים, היא הבאר. וכן מהו השינוי, שכתוב בתחילה בארה, ועתה באר? אלא בתחילה הייתה הנוקבא, המלכות, בלבדה, וע"כ כתוב, בארה, לשון נקבה. ועתה שכתוב, הוא, שמורה כלל זכר ונוקבא, 
היא נקראת באר, לשון זכר. ואע״פ שכולל גם הנוקבא,עוד נמצאת בפעולת ז״א, ע"כ נקראת באר בלא ה', לשון זכר. וע״כ, היא הבאר, הכתיב הוא, הוא הבאר, עם ו', לשון זכר. כמ״ש, ועבַד הלוי הוא. שהוא רומז על צד שמאל דז"א.

77

 77 אֲשֶׁר אָמַר ה' לְמֹשֶׁה אֱסֹף אֶת הָעָם, מִשּׁוּם שֶׁבְּאֵר זוֹ לֹא זָזָה (בְּאֵר) מֵהֶם. וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ יָכְלוּ לִשְׁאֹב מִמֶּנָּה כֻּלָּם? אֶלָּא הוּא מוֹצִיא לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר נְחָלִים, וְהַמַּעְיָן מִתְמַלֵּא וְיוֹצֵא לְכָל הַצְּדָדִים, וְאָז הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁחוֹנִים וְרוֹצִים מַיִם, עוֹמְדִים עָלֶיהָ וְאוֹמְרִים שִׁירָה. וּמָה אוֹמְרִים? עֲלִי בְאֵר. הַעֲלִי מֵימַיִךְ לְהוֹצִיא מַיִם לַכֹּל וְלִהְיוֹת מֻשְׁקִים מִמֵּךְ. וְכֵן אוֹמְרִים שֶׁבַח שֶׁל בְּאֵר זֹאת, בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים וְגוֹ'. דְּבַר אֱמֶת הָיוּ אוֹמְרִים, וְכָךְ הוּא.

 77 אֲשֶׁר אָמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אֱסוֹף אֶת הָעָם, בְּגִין דְּהַאי בְּאֵר לָא אַעְדֵּי (באר) מִנַּיְיהוּ. וְאִי תֵּימָא, הֵיךְ יַכְלִין לְשָׁאֲבָא מִנֵּיהּ כֹּלָּא, אֶלָּא אִיהוּ נָפִיק לִתְלֵיסַר נַחֲלִין, וּנְבִיעַ אִתְמְלֵּי וְנָפִיק לְכָל סִטְרִין, וּכְדֵין הֲווֹ יִשְׂרָאֵל בְּשַׁעֲתָא דְּשָׁארָן וּבַעְיָין מַיָּיא, קַיְימִין עָלֵיהּ, וְאַמְרֵי שִׁירָתָא. וּמַה אַמְרֵי, עֲלִי בְאֵר. סַלְקִי מֵימַיִךְ, לְאַנְפָּקָא מַיִין לְכֹלָּא, וּלְאִתְשָׁקָאָה מִנָךְ. וְכֵן אַמְרֵי תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּהַאי בְּאֵר, בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים וְגוֹ'. מִלָּה קְשׁוֹט הֲווֹ אַמְרֵי, וְכַךְ הוּא.

asher amar 'he lemosheh esof et ha'am, mishum shebe'er zo lo zazah (be'er) mehem. ve'im to'mar, eich yachelu lish'ov mimmennah kullam? ella hu motzi lishloshah asar nechalim, vehamma'yan mitmalle veyotze lechal hatzedadim, ve'az ha'u yisra'el besha'ah shechonim verotzim mayim, omedim aleiha ve'omerim shirah. umah omerim? ali ve'er. ha'ali meimayich lehotzi mayim lakol velihyot mushkim mimmech. vechen omerim shevach shel be'er zo't, be'er chafaruha sarim vego'. devar emet ha'u omerim, vechach hu

asher amar adonay lemosheh esof et ha'am, begin deha'y be'er la a'dei (v'r) minnayeyhu. ve'i teima, heich yachlin lesha'ava minneih kolla, ella ihu nafik litleisar nachalin, unevia itmellei venafik lechal sitrin, uchedein havo yisra'el besha'ata desha'ran uva'yayn mayay, kayeymin aleih, ve'amrei shirata. umah amrei, ali ve'er. salki meimayich, le'anpaka mayin lecholla, ule'itshaka'ah minach. vechen amrei tushebachtta deha'y be'er, be'er chafaruha sarim vego'. millah keshot havo amrei, vechach hu

Translations & Notes

כתוב, הוא הבאר, אשר אמר ה׳ למשה, אסוף את העם. הוא, משום שבאר הזו לא נעדר מהם. ואיך היו יכולים כולם לשאוב ממנו? אלא שהוא יצא לי״ג נחלים, שהמלכות מתחלקת לי״ג, בי״ב שמקבלת מי״ב גבולים שבז״א, ואחד כולל כולם. והמעיין שבבאר מתמלא ויוצא לכל הצדדים. ואז, בשעה ששרו ישראל ורצו מים, היו ישראל עומדים עליה, על הבאר, ואמרו שירה. ומה אמרו, עלי באר. העלי מימך להוציא מים לכל, להשקות ממך. וכן אומרים השבח של באר הזו, באר חפרוה שרים. דבר אמת היו אומרים, וכך הוא.

78

 78 מִכָּאן לָמַדְנוּ (בֹּא רְאֵה), כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְעוֹרֵר דְּבָרִים שֶׁל מַעְלָה, בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּדִבּוּר - אִם אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה אוֹ אוֹתוֹ דִּבּוּר לֹא נַעֲשֶׂה כָּרָאוּי, לֹא מְעוֹרֵר דָּבָר. כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם הוֹלְכִים לְעוֹרֵר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת דָּבָר שֶׁלְּמַעְלָה, אֲבָל מְעַטִּים אֵלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים לְעוֹרֵר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרוֹב לְכָל הַיּוֹדְעִים לִקְרֹא לוֹ וּלְעוֹרֵר הַדָּבָר כָּרָאוּי. אֲבָל אִם לֹא יוֹדְעִים לִקְרֹא לוֹ, הוּא אֵינוֹ קָרוֹב, שֶׁכָּתוּב (שם קמה) קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו וְגוֹ'. מַה זֶּה בֶּאֱמֶת? שֶׁיּוֹדְעִים לְעוֹרֵר דְּבַר אֱמֶת כָּרָאוּי, וְכֵן בַּכֹּל.

 78 מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא (נ''א תא חזי), כָּל מַאן דְּבָעֵי לְאַתְּעָרָא מִלִּין דִּלְעֵילָּא, בֵּין בְּעוֹבָדָא בֵּין בְּמִלָּה. אִי הַהוּא עוֹבָדָא, אוֹ הַהוּא מִלָּה, לָא אִתְעָבִיד כַּדְּקָא יָאוּת, לָא אִתְּעַר מִדִי. כָּל בְּנֵי עָלְמָא אַזְלִין לְבֵי כְּנִישְׁתָּא לְאַתְּעָרָא מִלָּה דִּלְעֵילָּא, אֲבָל זְעִירִין אִינּוּן דְּיַדְעִין לְאַתְּעָרָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרִיב לְכֹלָּא דְּיַדְעֵי לְמִקְרֵי לֵיהּ וּלְאַתְעֲרָא מִלָּה כַּדְּקָא יָאוּת, אֲבָל אִי לָא יַדְעֵי לְמִקְרֵי לֵיהּ, לָאו אִיהוּ קָרִיב, דִּכְתִּיב (תהלים קמה) קָרוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו וְגוֹ'. מַאי בֶאֱמֶת. דְּיַדְעֵי לְאַתְּעָרָא מִלָּה דִּקְשׁוֹט כַּדְּקָא יָאוּת, וְכֵן בְּכֹלָּא.

mika'n lamadnu (bo re'eh), kal mi sherotzeh le'orer devarim shel ma'lah, bein bema'aseh bein bedibur - im oto ma'aseh o oto dibur lo na'aseh kara'uy, lo me'orer davar. kal benei ha'olam holechim le'orer beveit hakeneset davar shellema'lah, aval me'attim ellu sheiode'im le'orer, vehakkadosh baruch hu karov lechal hayode'im likro lo ule'orer hadavar kara'uy. aval im lo yode'im likro lo, hu eino karov, shekatuv (shm kmh) karov 'he lechal kore'av vego'. mah zeh be'emet? sheiode'im le'orer devar emet kara'uy, vechen bakol

mehacha olifna (n'' t chzy), kal ma'n deva'ei le'atte'ara millin dil'eilla, bein be'ovada bein bemillah. i hahu ovada, o hahu millah, la it'avid kadeka ya'ut, la itte'ar midi. kal benei alema azlin levei kenishtta le'atte'ara millah dil'eilla, aval ze'irin innun deyad'in le'atte'ara, vekudesha berich hu kariv lecholla deyad'ei lemikrei leih ule'at'ara millah kadeka ya'ut, aval i la yad'ei lemikrei leih, la'v ihu kariv, dichttiv (thlym kmh) karov adonay lechal kore'av vego'. ma'y ve'emet. deyad'ei le'atte'ara millah dikshot kadeka ya'ut, vechen becholla

Translations & Notes

מכאן למדנו, שכל מי שרוצה לעורר דברים שלמעלה, בין במעשה בין בדיבור, אם מעשה ההוא או דיבור ההוא לא נעשה כראוי, אינו מתעורר כלום. כל בני העולם הולכים לבית הכנסת לעורר דבר שלמעלה, אבל מועטים הם שיודעים לעורר. והקב״ה קרוב לכל אלו שיודעים לקרוא לו, ולעורר דבר כראוי. אבל אם אינם יודעים לקרוא לו, הוא אינו קרוב, כמ"ש, קרוב ה׳ לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת. באמת, הוא שיודעים לעורר דבר אמת כראוי. וכן בכל דבר.